יפנית/הכתב היפני: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
=הכתב היפני=
המילים ביפנית יכולות להיכתב בשני סוגי כתיבה :
# ''[[יפנית/קאנה (הכתב היפני)/קאנה|קָאנָה (かな)]]'' - מערכות הכתיבה הפונטיות שמקורן ביפנית. מייצגת את כל הצלילים בשפה היפנית.
# '''[[יפנית/הכתב היפני/קנג'י|קָנְגִ'י (漢字 かんじ)]]''' - סימנים מסינית שנעשה בהם שימוש ביפנית, מייצגת מושגים/רעיונות. בשפה היפנית קיימות כ-50,000 אותיות קנג'י. ביפן צריכים לדעת לפחות 1,945 קנג'י כדי לקרוא עיתון, אך, אפשר לחיות ביפן בלי לדעת קנג'י בכלל. קנג'י יש בכל מקום. אין כמעט משפטים ללא קנג'י. קנג'י מתחברות זו עם זו, או עם הירגנה, כדי ליצור מילים חדשות. למשל, הקנג'י של רכב והקנג'י של חשמל ביחד יצרו רכבת.
#'''[[יפנית/הכתב היפני/פוריגנה|פוריגנה]] -''' פוריגנה הן אותיות הירגנה קטנטנות שמופיעות בסמוך לקנג'י. בגלל שכל אות קנג'י היא מילה בפני עצמה, כמעט בלתי אפשרי לדעת איך לקרוא אותה בלי להכיר אותה. הפוריגנה יגידו לכם איך לקרוא אותן. אין פוריגנה בכל מקום, בדרך כלל רק בשלטי רחוב או במנגות לילדים ונוער.
# '''[[יפנית/הכתב היפני/רומג'י|רומג'י]] -''' האותיות הלטיניות שהגיעו כדי שנבין איך לקרוא יפנית. אתם כבר יודעים איך הרומג'י נראות - בדיוק כמו אנגלית. ההבדל היחידי בין אנגלית לבין רומג'י יפני הוא דרך הקריאה. את המילה hare באנגלית תקראו הְייר, בעוד שביפנית תקראו אותה הָארֶה.
 
בשורה מסויימת ביפנית תוכלו למצוא גם הירגנה, גם קטקנה, גם קנג'י, גם פוריגנה וגם רומג'י. מלבד המספרים הכתובים בקנג'י, היפנים נוהגים להשתמש במספרים רגילים, כמונו, בדרך כלל.<br />
דרך השימוש של כל אות חשובה מאוד כדי להבדיל בין מילים. כדי לכתוב "שמוליק-סאן" למשל, תהיו חייבים לכתוב 'שמוליק' בקטקנה (בגלל שזה שם בשפה זרה) ו'סאן' בהירגנה (בגלל שזו מילה ביפנית), אך צריך לחבר את שני המילים למילה אחת, כך: שמוליקסאן - שמוליק(קטקנה)סאן(הירגנה) - בלי רווחים ובלי קווים.
 
=[[יפנית/קאנה (הכתב היפני)/קאנה|קָאנָה (かな)]]=
המילים שרשומות בכתב הקאנה (かな), הן קלות לקריאה ולהיגוי מפני שהן מייצגים ישירות את הצלילים ביפנית.
 
שורה 52:
{| class="wikitable" border="1"
! אנגלית
! [[w:רומאג'י|רומאג'י]]
! עברית
|-