חשבון אינפיניטסימלי/מושגים בסיסיים בתורת הקבוצות/תרגולים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Superot (שיחה | תרומות)
מ ←‏פונקציות: - תיקון שטות קטנה שכתבתי
Gadial (שיחה | תרומות)
מ ←‏פונקציות: - תיקונים ותוספות
שורה 20:
 
==פונקציות==
<u> הגדרה </u> פונקציה היא התאמה של איברים מקבוצה הנקראת "תחום הגדרת הפונקציה" (או בקיצור: תחום) לקבוצה הנקראת "תמונתטווח הפונקציה" (או בקיצור: תמונהטווח) בצורה כזו שלכל איבר מהתחום מותאם איבר יחיד מהטווח. במילים אחרות, ה''תחום'' הינו קבוצת כל האיברים עליהם ניתן להפעיל את הפונקציה (שהפונקציה יכולה לקבל), וה''תמונהטווח'' הינההינו קבוצת כל הערכים שיכוליםשהפונקציה להתקבליכולה כתוצאה מהפעלת הפונקציה על האיברים בתחוםלהחזיר. אם התמונה מהווה תת-קבוצה של קבוצה גדולה אחרת, הקבוצה הגדולה יותר תקרא "טווח הפונקציה" או בקיצור "טווח". </br>
 
ההתאמה הינה ''חד ערכית'', כלומר לכל איבר בתחום הגדרת הפונקציה מותאם איבר יחיד בקבוצת הטווח. במילים אחרות, אם נתונה פונקציה <math>\ f</math> ואיבר <math>\ x_0\in\mathbb{R}</math>, קיים <math>\ y_0\in\mathbb{R}</math> ''יחיד'' המקיים: <math>\ f\left( x_0\right) =y_0</math>.</br></br>
נהוג לסמן פונקציות על ידי אותיות לועזיות, ובפרט האותיות <math>\ f,g,h</math>. עם זאת, בשימושים שונים של פונקציות ייתכנו סימנים אחרים.
</center>[[תמונה:P1fstt.jpg|תרשים להמחשה: תחום, טווח ותמונה]]</br><center>
 
=
הסימון <math>\ f:D\to E</math> מתאר פונקציה על ידי תיאור שלושת מרכיביה: סימון הפונקציה <math>\ f</math>, תחום הפונקציה <math>\ D</math> וטווח הפונקציה <math>\ E</math>
 
הביטוי <math>\ f(x)</math> בא לתאר את הפעלת הפונקציה <math>\ f</math> על האיבר <math>\ x</math>. הפעלה זו מחזירה איבר יחיד מהטווח, כלומר לא קיימים <math>\ y_1\ne y_2</math> כך ש-<math>\ f(x)=y_1</math> וגם <math>\ f(x)=y_2</math>. כאשר <math>\ f(x)=y</math> אומרים כי <math>\ y</math> הוא ה'''תמונה''' של האיבר <math>\ x</math> על ידי הפונקציה <math>\ f</math>.
 
נציג מספר דוגמאות לפונקציות:
 
#<math>\ f:\mathbb{R}\to\mathbb{R}</math> המוגדרת על ידי <math>\ f(x)=x^2</math>.
#<math>\ g:\mathbb{Z}\to\mathbb{Q}</math> המוגדרת על ידי <math>\ g(x)=\frac{1}{x}</math>.
#<math>\ h:\left\{1,2,3\right\}\to\mathbb{R}</math> המוגדרת על ידי <math>\ h(x)=0</math>.
 
אם <math>\ A</math> היא קבוצה, ה'''תמונה''' של <math>\ A</math>, המסומנת על ידי <math>\ f(A)</math>, היא הקבוצה <math>\ \left\{y|\exists x\in A:f(x)=y\right\}</math>. כלומר, זו הקבוצה של כל התמונות של אברי <math>\ A</math>.
 
התמונה של תחום הפונקציה כולו נקראת "תמונת הפונקציה". נשים לב כי תמונת הפונקציה אינה בהכרח הטווח כולו. למשל, עבור הפונקציה מדוגמה מס' 1 מתקיים <math>\ f(\mathbb{R})=\mathbb{R}^+\cup\left\{0\right\}</math>, כי פונקציה זו מעתיקה כל מספר למספר חיובי או אפס.
 
ההפרדה בין תמונת הפונקציה והטווח אינה שרירותית: למשל, לעתים קל לתאר את הטווח של פונקציה אבל קשה לתאר את תמונתה. בהמשך גם נראה שההפרדה בין טווח ותמונה חשובה כאשר עוסקים בפונקציות הופכיות.
 
<center>
</center>[[תמונה:P1fstt.jpg|תרשים להמחשה: תחום, טווח ותמונה]]</br><center>
</br>
</center>
 
===פונקציות חד-חד ערכיות ופונקציות על===
נתאר כעת שתי תכונות חשובות שיכולות לאפיין פונקציה.
====פונקציה חד-חד ערכית====
נוהגים לקרוא לפונקציה '''חד-חד ערכית''' או '''אינג'קטיבית''' אם לא קיימים שני איברים בתחום בעלי אותה תמונה. כלומר, פונקציה <math>\ f:D\to E</math> היא חד-חד ערכית אם לא קיימים <math>\ x_1,x_2\in D</math> כך ש-<math>\ f(x_1)=f(x_2)</math>.
 
בניסוח שונה אך שקול ניתן לומר כי <math>\ f</math> חד-חד ערכית אם ורק אם לכל<math>\ x_1,x_2\in D</math> מתקיים <math>\ f(x_1)=f(x_2)\Rightarrow x_1=x_2</math>.
 
ניתן לחשוב על פונקציה חד-חד ערכית כעל פונקציה שלא מאבדת מידע. למשל, הפונקציה <math>\ f(x)=0</math> ששולחת כל איבר לאפס אינה חד חד ערכית, והיא מאבדת מידע - אם נדע מהי התמונה של איבר כלשהו על ידיה לא נוכל לשחזר את אותו איבר. לעומת זאת, עבור פונקציה חד-חד ערכית נוכל לבצע שחזור שכזה כי אנחנו יודעים שלכל איבר בתמונה מתאים איבר בודד בטווח.
 
====פונקציה על====
נאמר על פונקציה <math>\ f:D\to E</math> שהיא '''על''' או '''סורג'קטיבית''' אם הטווח והתמונה שלה זהים, כלומר <math>\ f(D)=E</math>. פירוש תכונה זו היא שהפונקציה "מכסה" את הטווח כולו.
 
בניסוח פשוט יותר, פונקציה היא על אם לכל <math>\ y\in E</math> קיים <math>\ x\in D</math> כך ש-<math>\ f(x)=y</math>.
 
====פונקציה הפיכה====
פונקציה <math>\ f:D\to E</math> שהיא גם חד-חד ערכית וגם על נקראת '''פונקציה הפיכה''' או '''ביג'קטיבית'''. פירוש ה"הפיכות" של הפונקציה הוא שקיימת פונקציה אחרת, המסומנת <math>\ f^{-1}:E\to D</math> כך ש-<math>\ f^{-1}(f(x))=x,f(f^{-1}(y))=y</math> - כלומר, כל אחת מהפונקציות מבטלת את פעולתה של השנייה.
 
את <math>\ f^{-1}</math> ניתן להגדיר במפורש כך: <math>\ f^{-1}(y)=x</math> אם ורק אם <math>\ f(x)=y</math>. מהגדרה זו נוכל לראות למה <math>\ f</math> חייבת להיות חד-חד ערכית ועל:
 
אם <math>\ f</math> אינה חד-חד ערכית, קיימים <math>\ x_1,x_2\in D</math> כך ש-<math>\ f(x_1)=f(x_2)=y</math>, ואז לא ברור כיצד להגדיר את <math>\ f^{-1}(y)</math>. האם להגדיר <math>\ f^{-1}(y)=x_1</math> או <math>\ f^{-1}(y)=x_2</math>? כזכור, אנחנו חייבים להגדיר את התמונה של <math>\ y</math> בצורה יחידה ולכן לא ניתן לקבל את שתי האפשרויות.
 
אם <math>\ f</math> אינה על, קיים <math>\ y\in E</math> כך שלא קיים <math>\ x\in D</math> שעבורו <math>\ f(x)=y</math>. לכן שוב לא ברור כיצד להגדיר את <math>\ f^{-1}(y)</math> - אין אף איבר שמתאים למטרה זו.
===פונקצית הערך המוחלט===