הקדמה לסוציולוגיה/תיאוריה סוציולוגית: הבדלים בין גרסאות בדף

תיאוריה סוציולוגית מפותחת ברמות רבות, מתיאוריות רחבות היקף ועד לתיאוריות בהיקף צר, העוסקות בדברים מסויימים מאד. ישנן אלפי תיאוריות בהיקף בינוני וקטן בסוציולוגיה. מכיוון שהתיאוריות האלה תלויות בהקשר ועוסקות במצבים מסויימים, לא נוכל לחקור אותם כאן. המטרה של הפרקפרק זה ההיאהיא להכיר לקורא כמה מהתיאוריות הרחבות השימושיות יותר בסוציולוגיה.

למשל, מחקרו המפורסם של אמיל דורקהיים, "התאבדות". דורקהיים רצה להסביר תופעה חברתית, התאבדות, והשתמש גם במידע וגם בתיאוריה על מנת להסביר אותה. על ידי איסוף במידעמידע מקבוצות גדולות של אנשים באירופה, דורקהיים הצליח להבחין בדפוסים בשיעורי ההתאבדות באירופה ולקשור ביניהם לבין מושג (או משתנה) אחר: השתייכות דתית. דורקהיים גילה כי הפרוטסטנטים מתאבדים בשיעור גבוה יותר מאשר הקתולים. בנקודה זו, האנליזה של דורקהיים עדיין היתה בשלב המידע: הוא לא הציע הסבר של היחס בין השתייכות דתית לבין שיעורי ההתאבדות. רק כאשר דורקהיים הציע את הרעיון של "אנומי" (או כאוס) ו"סולידריות חברתית" הוא החל לנסח תיאוריה. דורקהיים טען כי הקשרים החברתיים החלשים יותר שנמצאים בקרב בני הדת הפסוטסטנטית מובילים ללכידות חברתית פחותה וכתוצאה לאנומי חברתי רב יותר. שיעורי ההתאבדות הגבוהים הם תוצאה של הקשרים החברתיים החלשים בקרב הפרוטסטנטים, לדעת דורקהיים.

כשאנו דנים בתיאוריות החשובות בסוציולוגיה בהמשך, הקורא עשוי לשאול, "איזהאיזו מהתיאוריות האלה היא "הטובה ביותר"?" במקום לחשוב על אחת מהתיאוריות האלה כטובה יותר מהשאר, יותר שימושי ומועיל לראות אותםאותן כמשלימות זו את זו. תיאוריה אחת עשויה להסביר מרכיב אחד של התופעה (לדוגמא, תפקידה של הדת בחברה – פונקציונאליזם-מבני) ואילו האחרת עשויה להבהיר היבט אחר של אותה התופעה (לדוגמא, השקיעה של הדת בחברה – תיאוריית קונפליקט).

יתכן כי יהיה קשה, לפחות בתחילה, להתרגל לפרספקטיבה הזו על תיאוריות סוציולוגיות, אך בהמשך תראו כי כל אחת מהתיאוריות האלה שימושית בהסבר של תופעות מסוימות אך פחות שימושישימושית בהסבר של אחרות. אם ניגשים לתיאוריות באופן אובייקטיבי מלכתחילה, מגלים כי ישנםישנן דרכים רבות להבין תופעות חברתיות.