מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/פונקציה מעריכית: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ירון (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 72502 של 89.138.182.80 (שיחה)
ירון (שיחה | תרומות)
המשך עריכה.
שורה 1:
== תבנית ==
# פונקציותפונקציה מערכיותמעריכית הןהיא בצורהפונקציה מן הצורה: <math>\ y=a^x</math>, כאשר <math>\ a>0</math>. למשל: <math>\ y=3^x</math>.
# צורהמקרה מיוחדת וחשובהוחשוב של הפונקציה המעריכית היא <math>\ y=e^x</math>, כלומר כאשר בסיס החזקה הוא <math>\ e</math>.
 
ניתן להפריד את הפונקציות המעריכיות לשלוש קטגוריות עיקריות:
= מאפיינים =
קיימים שני מקרים עבור פונקציה מעריכית, אותם נבדוק תמיד!
# כאשר <math>\ a=1</math> הפונקציה המעריכית היא [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/פונקציה ישרה|פונקציה קבועה]] <math>\ y=1</math>.
# כאשר <math>\ a\ne1</math>:
#* אם <math>\ a>1</math> הפונקציהזוהי פונקציה עולה.
#* אם <math>\ 0<a<1</math> הפונקציהזוהי פונקציה יורדת.
 
המאפיינים החשובים של הפונקציה:
# זוהי פונקציה אי-שלילית, כלומר היא לעולם לא מקבלת ערכים שליליים.
# [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/תחום הגדרה|תחום הגדרה]] ההגדרה של הפונקציה הוא כל הישר הממשי: <math>\ x\in\mathbb R</math>.
# עבור <math>\ 1\ne a>0</math> לפונקציה יש אסיפטוטה אופקית <math>\ y=0</math>. במקרים אלו הפונקציה אינה חותכת את ציר ה-x.
# [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/תחום הגדרה|תחום הגדרה]]: <math>\ x\in\mathbb R</math>.
 
== נגזרת, ונקודותנקודות קיצון ונקודות פיתול ==
כאמור, המקרה בו <math>\ a=e=2.718...</math> הוא מקרה מיוחד. במצב זה כאמור הפונקציה חיובית ועולה (כי בסיס החזקה גדול מ-1) בכל התחום. המאפיין המיוחד שלה הוא שהנגזרת שלה בכל נקודה שווה לערך הפונקציה באותה נקודה, כלומר <math>\ (e^x)'=e^x</math>.
הנגזרת של הפונקציה המעריכית <math>\ f(x)=a^x</math> היא <math>\ f'(x)=a^x \cdot ln(a)</math>, כאשר <math>\ ln()</math> הוא לוגריתם בבסיס <math>\ e=2.718...</math>. נובע מכך, כי נגזרת הפונקציה (ושיפוע המשיק שלה בכל נקודה ונקודה) פרופורציוניפרופורציונית לערך הפונקציה באותה נקודה.
 
== נגזרת ונקודות קיצון ==
הנגזרת של הפונקציה המעריכית <math>\ f(x)=a^x</math> היא <math>\ f'(x)=a^x \cdot ln(a)</math>, כאשר <math>\ ln()</math> הוא לוגריתם בבסיס <math>\ e=2.718...</math>. נובע מכך, כי נגזרת הפונקציה (ושיפוע המשיק שלה בכל נקודה ונקודה) פרופורציוני לערך הפונקציה באותה נקודה.
 
נשים לב כי עבור הפונקציה המיוחדת <math>\ f(x)=e^x</math> מתקיים <math> f'(x)=ln(e) \cdot e^x=1 \cdot e^x=e^x=f(x)</math>, כלומר שיפוע הפונקציה בכל נקודה שווה ממש לערך הפונקציה בה (קבוע הפרופורציה הוא 1).
 
אם כן: נגזרת הפונקציה המעריכית היא <math>\ (a^x)'=a^x \cdot ln(a)</math>. הגורם הראשון במכפלה הוא לעולם חיובי. סימנו של הגורם השני, לעומת זאת, תלוי ב-<math>\ a</math>: אם <math>\ a>1</math> אז הוא חיובי, ואם <math>\ 0<a<1</math> אז הוא שלילי. במקרה המיוחד בו <math>\ a=1</math> מתקיים <math>\ f'(x)=0</math>, מה שלא מפתיע - כי ראינו שעבור מקרה זה הפונקציה היא פונקציה קבועה.
=נקודות פיתול=
אין נקודות פיתול. להוכחה [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הוכחות/פונקציה מעריכית|לחץ כאן]]
 
=[[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/אסיפטוטות|אסימפטוטות]]=
==אסימפטוטה המקבילה לציר X==
השוואת מכנה לאפס. המשוואה היא [[מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/מעריכים ולוגריתמים/משוואות מעריכיות|משוואה מעריכית]] ולכן, כאשר : <math>e^x=a</math>, התוצאה היא, <math>X\ne lna</math>.
 
==אסימפטוטה המקבילה לציר Y==
{{הערה|זכרו שחובה לרשום : <math>x \to \infty</math>}}
 
===<math>X\to -{\infty}</math>===
<math>X\to -\infty</math>, כלומר,<math>e^x=0</math> (הערך הכי נמוך במשוואה מעריכית ; הוא הערך הקרוב ביותר לאפס).
נציב <math>e^x=0</math> במשוואה, נפתח אותה ונקבל תשובה.
 
 
נמשיך בניתוח (<math>\ a\ne1</math>): מאחר שסימן הנגזרת תלוי רק ב-a אך לא ב-x, מתקיים שהפונקציה תמיד עולה (אם <math>\ a>1</math>) או שהיא תמיד יורדת ((אם <math>\ 0<a<1</math>). כלומר, לפונקציה לא קיימות נקודות קיצון. גזירה שנייה תניב <math>\ f''(x)=a^x \cdot (ln(a))^2</math>, וביטוי זה הוא לעולם חיובי. לכן לפונקציה גם לא קיימות נקודות פיתול.
===<math>x\to \infty</math>===
הכי נכון להציב <math>x\to \infty</math>, אולם, המון הנה, שלושת המצבים :
# '''y=0 (מתלכדת עם ציר ה-X בגרף)-''' כאשר מעריך החזקה הגבוה ביותר נמצא במכנה (מספר קטן חלקי מספר גדול שווה לכמו אפס).
# '''אין אסימפטוטה המקבילה לציר X-'''כאשר מעריך החזקה הגבוה ביותר נמצא במונה. במקרה כזה המכנה הופך להיות לכמו אפס. חלוקה לאפס אינה חוקית, ולכן אין אסימפטוטה אופקית.
#''' אסיפטוטה Y היא ערך מקדמי ה-X הגבוה -''' אם גם במונה וגם במכנה קיים איבר המכיל את x ברמה הגבוהה שנבחרה, הרי שאחרי הצמצום יישארו רק המקדמים של האיברים, ומנתם תהיה ערך האסימפטוטה האופקית.
 
נדגיש: גם במקרה בו <math>\ a=1</math> והנגזרת לעולם מתאפסת (הראינו לעיל), לפונקציה אין נקודות קיצון. בנקודות קיצון סטנדרטיות מתקיים <math>\ f'(x)=0</math> וגם <math>\ f''(x)\ne0</math>, מה שלא מתקיים במקרה שלפנינו.
===לתשומת לבכם : שואף מהר יותר ===
נתונים שני x, אולם לא ברור מי מה-X הוא יותר גדול, כמו למשל : מי יותר גדול <math>e^x</math> או <math>x^2+1</math>?
 
== תכונות נוספות ==
e^x נחשב ל"שואף מהר יותר" מ-<math>x^2+1</math> כיוון ש-e הוא בערך שווה לשלוש, כאשר מעלים אותו במיליון הוא : <math>3^{1,000,000}</math> (שלוש*מיליון פעמים שלוש = אינסוף פעמים שלוש)
לפונקציה יש אסימפטוטה אופקית <math>\ y=0</math>, אליה היא שואפת ב-<math>\ x \to +\infty</math> כאשר <math>\ 0<a<1</math> או ב-<math>\ x \to -\infty</math> כאשר <math>\ a>1</math>.
 
לפונקציה אין אסימפטוטות אנכיות (שכן היא מוגדרת על כל הישר הממשי).
לעומת זאת, <math>1,000,000^{2}+1</math> , שואף לאט יותר, כיוון שהוא רק מיליון*מיליון = 2 מיליון.
 
== קצב גידול ומהירות שאיפה ==
ובקיצור : <math>e^x</math> שואף מהר יותר ממיליון בחזקה נעלם ששונה ממיליון.
הפונקציה המעריכית גדלה מהר מאוד, הרבה יותר מהר מפונקציות כמו <math>\ x^2</math> או אחיותה <math>\ x^3, x^4, x^5</math> וכו'. לכן, נשים לב שפונקציה כמו <math>\ \frac{x^10}{e^x}</math> שואפת לאפס כש-<math>\ x</math> שואף לאינסוף. הסיבה לכך היא שהמכנה, כפי שאמרנו, גדל הרבה יותר מהר מהמונה, ולכן תוצאת המנה הולכת וקטנה ככל ש-<math>\ x</math> גדל.
 
[[קטגוריה : חשבון דיפרנציאלי לתיכון]]