מתמטיקה תיכונית/גיאומטריה אוקלידית/נוסחאות בגיאומטריה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ירון (שיחה | תרומות)
ירון (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
== נוסחאות בגיאומטריה ==
לרוב, בנוסחאות בגיאומטריה, משתמשים בסימונים הבאים:
* האותהאותיות האנגליתהאנגליות <math>\ S </math> מציינתו-<math>\ A</math> מציינות שטח.
* האות האנגלית <math>\ P </math> מציינת היקף (Perimeter).
* האותיות האנגליות <math>\ a,b,c </math> מציינות צלעות.
* האות האנגלית <math>\ h </math> מציינת גובה לצלע (height).
* האות האנגלית <math>\ r </math> מציינת רדיוס (במעגל) (radius).
 
===נוסחאות למציאת שטחים ===
=== מרובעים ===
* '''מלבן'''
שטח מלבן שווה למכפלת שתי צלעות סמוכות: <math>\ S=a \cdot b</math>
שורה 28 ⟵ 29:
 
*'''מעגל'''
*:שטח מעגל שווה לפאי כפול ריבוע הרדיוס: <math>S= \pi \cdot r^2</math>.
*:היקפו שווה לפעמיים פאי כפול הרדיוס: <math>\ P=2* \pi * r</math>.
 
*'''פני כדור'''
*:שטח פניו של כדור שווה לארבע פעמים פאי כפול הרדיוס בריבוע: <math>S=4 \pi \cdot r^2</math>
*:נפחו של כדור הוא <math>\ V=\frac{4\pi r^2}{3}</math>.
 
=== נוסחאות במשולשים ישרי זווית ===
* '''משפט פיתגורס''':
משפט פיתגורס מגדיר את הקשר שבין צלעותצלעותיו המשולששל (באם הואמשולש ישר זווית): <math>\ a^2+b^2=c^2</math>.
כאשר כאן a,b הם ניצבי המשולש ו-c הוא היתר שלו.
 
* '''משפטמשפטי פיתגורסאוקלידס''':
** אורך הגובה ליתר בריבוע שווה למכפלת היטלי הניצבים אחד בשני.
</br>
** אורך אחד הניצבים בריבוע שווה למכפלת היטלו על היתר ביתר.
משפט פיתגורס מגדיר את הקשר שבין צלעות המשולש (באם הוא ישר זווית):
</br>
<sup>2</sup>(ניצב א')+<sup>2</sup>(ניצב ב') = <sup>2</sup>(יתר)
 
'''משפטי אוקלידס'''
* אורך הגובה ליתר בריבוע שווה למכפלת היטלי הניצבים אחד בשני.
* אורך אחד הניצבים בריבוע שווה למכפלת היטלו על היתר ביתר.
 
== שטח משולש ==
* שטח משולש שווה למחצית המכפלה של הגובהצלע בבסיסבגובה שיורד אליה: <math>\ S = \frac{a \cdot h_a}{2}</math>.
* נוסחת הרון: אם <math>\ a,b,c </math> הם אורכי צלעות המשולש, וְ <math>\ p=\frac{(a+b+c)}{2} </math> (מחצית ההיקף) אזי שטחש המשולש ניתן לחישוב גם באמצעות הנוסחה: <math>\ S= {\sqrt {p*(p-a)*(p-b)*(p-c)}} </math>.
 
* שטח משולש שווה צלעות בעל צלע <math>\ sa </math> הוא <math>\ S = \frac{a \cdot h_asqrt3}{24} a^2</math>.
 
כמו כן קיימת נוסחה הנקראת "נוסחת הרון":
אם <math>\ a,b,c </math> הם אורכי צלעות המשולש, וְ <math>\ p=\frac{(a+b+c)}{2} </math> אזי
 
<math>\ S= {\sqrt {p*(p-a)*(p-b)*(p-c)}} </math>
 
== שטח משולש שווה צלעות ==
* שטח משולש שווה צלעות בעל צלע <math>\ a </math> הוא
 
<math>\ s = \frac{ \sqrt3}{4} a^2</math>
 
== שטח משולש ישר זווית ==
* שטח משולש ישר זווית שווה למחצית מכפלת הניצבים.
 
== התיכון ==
הגדרה: הוא ישר העובר מאחד הקודקודים של המשולש וחותך את הצלע המקביל לאותו קודקוד לשני קטעים שווים.
 
*התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווים מבחינת שטח.
 
* נקודת המפגש של התיכונים מחלקת את התיכון לשני קטעים ביחס של 2:1 מקודקוד המשולש.
 
== מקבילית ==
 
* שטח המקבילית שווה למכפלת אורך הצלע והגובה לאותה צלע.
* סכום הריבועים של הצלעות שווה לסכום ריבועי האלכסונים.
 
== מעוין ==
 
* שטח המעוין שווה למחצית מכפלת האלכסונים.
 
== טרפז ==
 
* שטח הטרפז שווה למכפלת הגובה במחצית סכום הבסיסים.
במעויין ארבעת צלעויתיו שוות זו לזו ושטחו שווה ל: מכפלת 2 האלכסונים חלקיי 2.
 
==כדור==
 
* נסמן את רדיוס הכדור באות <math>\ r </math>. ואז, נפחו יהיה: <math>\ V= \frac{4}{3} \pi r^3 </math>.
 
==עיגול==
 
* עבור עיגול בעל רדיוס r
 
שטח העיגול שווה למכפלת ריבוע הרדיוס בפאי:
 
<math>\ S= \pi \sdot r^2 </math>
 
היקף העיגול שווה למכפלת הרדיוס בשני פאי:
 
<math>\ P=2 \pi \sdot r </math>
 
{{קצרמר}}