אזרחות לבגרות/תקשורת ופוליטיקה בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פוליטיקה''': מאבק על משאבים מוגבלים, מאבק על השפעה.<BR>

'''תקשורת המונים''': סוג של תקשורת חברתית בעלת מספר מאפיינים ייחודיים:<BR>

א. *'''קהל היעד''': גדול, אנונימי ומגוון.<BR>

ב. *'''פומביות''': מועברת בגלוי.<BR>

ג. *'''אופן העברת המסרים''': "בשידור חי", כלומר בעת התרחשות האירועים, או בצורה ערוכה, כלומר לאחר ההתרחשות.<BR>

ד. זמן*'''מהירות העברת המסר''': העברת מסרים מהירה יחסית (טלוויזיה ורדיו מהירים יותר מעיתון), מסרים חדשים דוחקים את רגלי המסרים הישנים.<BR>

ה. *'''חד סטריות''': המסר עובר לקהל אולם לרוב אין כמעט אפשרות לקהל להגיב (האינטרנט כיוצא מן הכלל).<BR>

1. '''חופש הביטוי''': אחת מן הזכויות הטבעיות (נגזרת של הזכות לחירות) המאפשרת לכל אדם לבטא את עצמו בכל דרך שימצא לנכון, כל עוד הוא אינו פוגע באחר. בתוך חופש הביטוי נמצאים גם חופש העיתונות וחופש היצירה.<BR>

- *חופש הביטוי מאפשר את ההגעה לאמת, שכן בלעדיו ניתן להכתיב מציאות שאינה אמת.<BR>

- *חופש הביטוי מסייע לתהליך הדמוקרטי במדינה, שכן הוא מאפשר לקבוצות שונות לייצג את האינטרסים שלהן ואף להבחר (עקרון שלטון העם) וכן מאפשר לאזרחים לקבל מידע אודות השלטון ואף להחליפו בבחירות (עקרון הגבלת השלטון).<BR>

- *חופש הביטוי מאפשר הגשמה עצמית של כל אדם, שכן מבלי לבטא דיעות, מחשבות ורגשות לא ניתן להגיע למימוש עצמי מלא.<BR>

- *חופש הביטוי שומר על היציבות החברתית, שכן הוא מאפשר פלורליזם המאפשר לכל הקבוצות להביע את עצמן, ומאפשר ביטוי פומבי חוקי, דבר המונע התקוממות ודרכים לא חוקיות להבעה עצמית.<BR>

2. '''זכות הציבור לדעת''' (חופש המידע): אחת מן הזכויות הטבעיות (גם היא נגזרת של הזכות לחירות), המאפשרת לכל אדם לקבל מידע אודות השלטון במדינתו ואודות אירועים המתרחשים במדינה. בישראל נחקק "חוק חופש המידע" המאפשר לאזרחים לקבל מידע מן הרשויות, במגבלות השמירה על סודיות ובטחון המדינה.<BR>

א. *'''הציבור''': אזרחים מעבירים דיווחים שונים לכתבים, על מנת שאלו יפורסמו בתקשורת. <BR>

ב. *'''האירועים בשטח''': התקשורת מסקרת התרחשויות שונות, דוגמת הפגנות, שביתות, פיגועים וכו'.<BR>

1. '''הבניית עולם המושגים הפוליטי של האזרח''': האזרחים מקבלים את עיקר המידע שלהם מהתקשורת, כך שהיא מכתיבה את המושגים העיקריים אותם יכיר האזרח.<BR>

2. '''גיבוש השקפת עולמו הפוליטית של האזרח''': התקשורת מחליטה כיצד איזה מידע להעביר וכיצד, ובכל משפיעה על הדרך בה האזרח מבין את האירועים ומנתח אותם.<BR>

1. *'''עיתונות מדווחת''': תפקיד העיתונאי הוא רק לדווח לציבור מבלי לנקוט עמדה, (למרות שאין אובייקטביות מוחלטת).<BR>

2. *'''עיתונות מעורבת''': תפקיד העיתונאי הוא לנסות ולהשפיע על המתרחש במדינה, ודיווחיו צריכים לשקף את עמדותיו.<BR>