אזרחות לבגרות/תקשורת ופוליטיקה בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''פוליטיקה''': מאבק על משאבים מוגבלים, מאבק על השפעה.<BR>
'''תקשורת המונים''': סוג של תקשורת חברתית בעלת מספר מאפיינים ייחודיים:<BR>
<BR>
*'''קהל היעד''': גדול, אנונימי ומגוון.<BR>
*'''פומביות''': מועברת בגלוי.<BR>
שורה 8 ⟵ 7:
*'''מהירות העברת המסר''': העברת מסרים מהירה יחסית (טלוויזיה ורדיו מהירים יותר מעיתון), מסרים חדשים דוחקים את רגלי המסרים הישנים.<BR>
*'''חד סטריות''': המסר עובר לקהל אולם לרוב אין כמעט אפשרות לקהל להגיב (האינטרנט כיוצא מן הכלל).<BR>
<BR>
==שני הערכים המרכזיים המנחים את תקשורת ההמונים במדינה דמוקרטית==
1. '''חופש הביטוי''': אחת מן הזכויות הטבעיות (נגזרת של הזכות לחירות) המאפשרת לכל אדם לבטא את עצמו בכל דרך שימצא לנכון, כל עוד הוא אינו פוגע באחר. בתוך חופש הביטוי נמצאים גם חופש העיתונות וחופש היצירה.<BR>
שורה 16 ⟵ 14:
*חופש הביטוי מאפשר הגשמה עצמית של כל אדם, שכן מבלי לבטא דיעות, מחשבות ורגשות לא ניתן להגיע למימוש עצמי מלא.<BR>
*חופש הביטוי שומר על היציבות החברתית, שכן הוא מאפשר פלורליזם המאפשר לכל הקבוצות להביע את עצמן, ומאפשר ביטוי פומבי חוקי, דבר המונע התקוממות ודרכים לא חוקיות להבעה עצמית.<BR>
<BR>
2. '''זכות הציבור לדעת''' (חופש המידע): אחת מן הזכויות הטבעיות (גם היא נגזרת של הזכות לחירות), המאפשרת לכל אדם לקבל מידע אודות השלטון במדינתו ואודות אירועים המתרחשים במדינה. בישראל נחקק "חוק חופש המידע" המאפשר לאזרחים לקבל מידע מן הרשויות, במגבלות השמירה על סודיות ובטחון המדינה.<BR>
<BR>
שורה 24 ⟵ 21:
התקשורת שואבת את המידע אותו היא מציגה ממספר מקורות עיקריים:<BR>
*'''הציבור''': אזרחים מעבירים דיווחים שונים לכתבים, על מנת שאלו יפורסמו בתקשורת. <BR>
<BR>
*'''האירועים בשטח''': התקשורת מסקרת התרחשויות שונות, דוגמת הפגנות, שביתות, פיגועים וכו'.<BR>
<BR>
*'''השלטון''':<BR>
**'''דיווחים''' (רשמי): מוסדות השלטון מעבירים מידע מסודר לעיתונאים אודות פעילות גופי הממשל השונים.<BR>
שורה 33 ⟵ 28:
***פוליטיקאי המעוניין לקדם אינטרסים אישיים.<BR>
***השלטון עצמו מעביר מידע אודות החלטות שעתידות להתקבל כדי לבחון את תגובות הציבור.<BR>
<BR>
==תפקידי התקשורת במדינה דמוקרטית==
1. '''הבניית עולם המושגים הפוליטי של האזרח''': האזרחים מקבלים את עיקר המידע שלהם מהתקשורת, כך שהיא מכתיבה את המושגים העיקריים אותם יכיר האזרח.<BR>
<BR>
2. '''גיבוש השקפת עולמו הפוליטית של האזרח''': התקשורת מחליטה כיצד איזה מידע להעביר וכיצד, ובכל משפיעה על הדרך בה האזרח מבין את האירועים ומנתח אותם.<BR>
<BR>
==גישות עיתונאיות/צורות עיתונות==
*'''עיתונות מדווחת''': תפקיד העיתונאי הוא רק לדווח לציבור מבלי לנקוט עמדה, (למרות שאין אובייקטביות מוחלטת).<BR>
*'''עיתונות מעורבת''': תפקיד העיתונאי הוא לנסות ולהשפיע על המתרחש במדינה, ודיווחיו צריכים לשקף את עמדותיו.<BR>
<BR>
==כוחה של התקשורת==
1. '''הבניית המציאות''': כיוון שהתקשורת היא כלי העברת המידע העיקרי לאזרחים, והיא קובעת לאיזה מידע ייחשפו ובאיזו צורה, היא אחראית לגיבוש תמונת המציאות ועיצוב השקפותיהם בנושאים רבים.<BR>
2. '''קביעת סדר היום הציבורי''': התקשורת בוחרת אילו נושאים להביא לדיון ציבורי ולקדם, ואילו נושאים לזנוח מאחור, ובכך היא קובעת מה יהיו נושאי הדיון המרכזיים במדינה בכל תקופה.<BR>
3. '''תעמולת בחירות''': באמצעות התקשורת, המפלגות השונות המתמודדות בבחירות יכולות להציג את מצען ועמדותיהן לקהל הבוחרים על מנת לנסות לשכנעם ולקבל את תמיכתם. <BR>
 
ישנן 3 גישות לגבי השפעת התעמולה על הבוחרים:<BR>
א. התעמולה לא משפיעה כלל על ציבור הבוחרים (מרבית הבוחרים מגבשים עמדה עוד טרם תחילת התעמולה).<BR>
ב. התעמולה מחזקת עמדות קיימות אצל הבוחרים (צופים בה בעיקר מי שדעתו כבר מגובשת).<BR>
ג. התעמולה משפיעה רק על "הקולות הצפים", שטרם גיבשו עמדה.<BR>
 
==מידת עצמאותה של התקשורת בישראל==
בשל חשיבותה הרבה של התקשורת, חשוב להבין באיזו מידה היא חופשייה לפעול בישראל והיכן היא מוגבלת:<BR>
1. '''חוקים''': מצד אחד, ישנם חוקים המגבילים את החופש של התקשורת, דוגמת פקודת העיתונות, המחייבת קבלת רשיון להפעלת עיתון ומאפשרת לשר הפנים לשלול רשיון מבלי לנמק, ותקנות ההגנה, המאפשרות לצנזורה לפסול כתבות שיכולות לפגוע בבטחון המדינה; ומצד שני, ישנם חוקים המגבירים את החופש של התקשורת, דוגמת חוק רשות השידור, הקובע שרשות השידור היא גוף עצמאי, וחוק הרשות השנייה, המאפשר לגופים שונים לקבל רשיונות לשידורי טלוויזיה ורדיו.<BR>
<BR>
2. '''הסדרים''': בישראל קיים "הסכם ועדת העורכים" – בועדה מיוצגים נציגי גופי התקשורת הגדולים, ונקבע כי הם מקבלים מהשלטונות מידע סודי ורגיש והם נדרשים שלא לפרסם אותו, כלומר – צנזורה פנימית מרצון. במקביל, קיים גם "הסכם הצנזורה", לפיו ידיעה שנפסלה ע"י הצנזורה הצבאית אסורה לפרסום. הסכם זה מגביל את החופש של התקשורת בישראל.<BR>
3. פסיקה: במהלך השנים פסק בג"צ מספר פסקי דין הנוגעים לתקשורת, שברובם מגבירים את החופש של התקשורת, דוגמת בג"צ "קול העם", בו נפסק כי אין לסגור עיתון על פרסום כתבה שאינה מזיקה בוודאות לבטחון המדינה; ובג"צ "שניצר", בו נפסק כי מותר להעביר ביקורת על ראש המוסד. <BR>
<BR>
4. בעלות: ישנם עיתונים המזוהים לגמרי עם אג'נדה פוליטית ומפלגה מסויימת, הבאים לקדם אידיאולוגיה ברורה, שם מוגבל חופש הביטוי. גם תקשורת הנמצאת בבעלות פרטית-מסחרית מוגבלת לעתים בשל נסיון לרצות את המפרסמים, וגם תקשורת ממלכתית נתונה להשפעות מצד הממסד הפוליטי, אולם הן התקשורת הפרטית והן הממלכתית נחשבות לחופשיות למדי בישראל.
3. '''פסיקה''': במהלך השנים פסק בג"צ מספר פסקי דין הנוגעים לתקשורת, שברובם מגבירים את החופש של התקשורת, דוגמת בג"צ "קול העם", בו נפסק כי אין לסגור עיתון על פרסום כתבה שאינה מזיקה בוודאות לבטחון המדינה; ובג"צ "שניצר", בו נפסק כי מותר להעביר ביקורת על ראש המוסד. <BR>
<BR>
4. '''בעלות''': ישנם עיתונים המזוהים לגמרי עם אג'נדה פוליטית ומפלגה מסויימת, הבאים לקדם אידיאולוגיה ברורה, שם מוגבל חופש הביטוי. גם תקשורת הנמצאת בבעלות פרטית-מסחרית מוגבלת לעתים בשל נסיון לרצות את המפרסמים, וגם תקשורת ממלכתית נתונה להשפעות מצד הממסד הפוליטי, אולם הן התקשורת הפרטית והן הממלכתית נחשבות לחופשיות למדי בישראל.
 
[[קטגוריה:אזרחות לבגרות|תקשורת ופוליטיקה בישראל]]