היסטוריה לבגרות/פולין ויהודי פולין בין שתי מלחמות עולם/המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים בתחומים השונים ביטויים לאוטונומיה יהודית: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
|||
שורה 1:
==דמוגרפיה==
היהודים היוו כ-10 אחוז מכלל האוכלוסיה בפולין, כ3 מיליון איש, וכ-25 אחוז מאוכלוסית המיעוטים. מרביתם חיו בערים הגדולות- אוכלוסיה עירונית, בחלק מהערים הגדולות כגון קראקוב ולודג' שיעורם הגיע ל30 אחוז עד 50 אחוז מכלל האוכלוסיה בערים אלו. היתר חיו בעירות קטנות מחוץ לערים.
==מעמד חוקי ומשפטי==
רוב יהודי פולין, נתיני הקיסרות הרוסית לשעבר, הפכו ממיעוט חסר-זכויות ונתונים להגבלות "תחום המושב" לאזרחים שווי זכויות במדינה הפולנית החדשה. הם, כשאר יהודי פולין (אזרחי אוסטריה-הונגריה וגרמניה לשעבר), גם זכו לאוטונומיה חינוכית-קהילתית במסגרת "חוזה המיעוטים" שחבר הלאומים העמיד כתנאי להכרתו בפולין העצמאית. אולם ממשלת פולין חששה מהשלכות המעמד האוטונומי שניתן למיעוטים הלאומיים ומהשפעת המיעוטים בחברה באופן כללי, וחיפשה דרכים לכרסם בזכויותיהם ולבצר את עליונותם של הפולנים. מגמה זו התבטאה בין השאר במדיניות הכלכלית המפלה של שר האוצר גרבסקי, בהגבלות השימוש בעברית וביידיש במסגרות ממלכתיות ובמניעת מימון ממשלתי ממוסדות חינוך יהודיים (הפרה בוטה של הכתוב בחוזה המיעוטים). המצב השתפר בתחילת שלטונות הישיר של פילסודסקי ב-1926, אך הורע לאחר פטירתו כשעלו לשלטון חוגים פאשיסטיים בעלי מדיניות אנטישמית גלויה. בתקופה הזו הוחמרה עוד יותר מדיניות ה"נומרוס קלאוזוס" (הגבלת מספר היהודים במוסד מסוים) באוניברסיטאות ובפקידות הממשלתית ויהודי פולין הפכו למיעוט נרדף בתחומים רבים
==כלכלה==
חוקרים שונים אפיינו את השינויים שחלו במצבם הכלכלי של יהודי פולין במשך התקופה הזאת כמעבר מ"כלכלה יהודית" ל"יהודים בכלכלה".
אחת מהסיבות לכך הייתה הניתוק מהשוק הרוסי הגדול. רבים מהיהודים מ"פולין הקונגרסאית" (הרוסית) עסקו בעבר במסחר זעיר, בעיקר כלפי החקלאים הרוסיים. אותם יהודים נאלצו להשתלב בשוק החדש ורבים נאלצו לעבור למלאכה ותעשייה קלה לשם כך.
גורם נוסף לכך הייתה השתלטות הממשלה על "עיסוקים יהודיים מסורתיים" כגון המסחר במשקאות חריפים, עצים וטבק ואי-העסקת יהודים במונופולים הממשלתיים החדשים. גורם לא פחות חשוב היה ארגון החקלאים בקואופרטיבים כפריים בסיוע ממשלתי, מהלך שניתק אותם מתלות בסוחרים יהודיים כספקים וכמשווקים.
המדיניות הכלכלית המפלה של שר האוצר גרבסקי, שהכבידה במיוחד על המעמד הבינוני היהודי, דחקה אף היא את רגליהם של יהודים רבים מעיסוקיהם הכלכליים המסורתיים.
מגמה בולטת בתקופה הזו היא מעבר של יהודים למקצועות החופשיים, על אף האפליה בקבלת יהודים למוסדות השכלה גבוהה. עפ"י מפקד שנערך ב-1931, 56% מהרופאים ו-35% מעורכי הדין בפולין כולה היו יהודים. היהודים היו גם 22% מהעיתונאים, 43% מהמורים בבתי הספר הפרטיים ו-24% מהרוקחים. במדיניות המודרניזציה של המשק הפולני – מדיניות שהממשלה נטלה בה תפקיד מרכזי – חשיבותו של הגורם היהודי הייתה אמורה להצטמצם באופן ניכר
==מעמד חוקי משפטי==
| |||