היסטוריה לבגרות/פולין ויהודי פולין בין שתי מלחמות עולם/דפוסי הפעילות הלאומית: "הבונד" והציונות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
==דפוסי הפעילות הלאומית ("הבונד") והציונות==
 
במפקד הכללי שנערך בפולין ב-1921 ובו הגדירו הנשאלים את הקבוצה הלאומית שאליה הם שייכים, הצהירו למעלה מ-75 אחוזים מהיהודים על שייכותם ל"לאום היהודי", לעומת 25 אחוז שראו עצמם כפולנים. עשר שנים לאחר מכן הצהירו כ-85 אחוז מהיהודים על נאמנותם לשפת היידיש והכירו בה כשפתם הלאומית לעומת 8 אחוזים שהצהירו על עברית כשפתם הלאומית ורק 7 אחוזים את הפולנית. בעקבות כך, מובנת דרישת היהודים לאוטונומיה כפי שהובטח להם בוועידת ורסאי עפ"י התוכנית לאוטונומיה הלאומית.
 
נטייתם של היהודים להגדיר את עצמם כלאום הנפרד מהסביבה באה לידי ביטוי כם בפעילותם הפוליטית. מעטים מהיהודים הצטרפו למפלגות הפולניות ומרביתם שייכו עצמם למפלגות יהודיות שקיבלו בבחירות 1919 ו-1922 למעלה מחמישים אחוזים מקולות היהודים.
 
"הבונד" - נאבקה לפתרון בעית היהודים בסגרת אוטונומיה לאומית בפולין. התנועה ראתה את עצמה כשליחה של מעמד הפועלים היהודים בפולין. הבונד היתה תנועה חילונית הגדולה בפולין ומשכה אליה רבים.
הבונד פעלה במישורים שונים: