ביוטכנולוגיה/מעבדה - מיקרוביולוגיה/שיטות לספירת חיידקיים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משני |
הגהה, הרחבה |
||
שורה 1:
=סוגי מצעים=
#'''מצע נוזלי – ''' במצע זה, המים הופכים לעכורים עם גדילת כמות החיידקיים.
#'''מצע מוצק –''' הוספת אגר למצע הנוזלי, אשר בטמפרטורה גבוהה נוזל ובנמוכות מוצק. זורעים את החיידקיים ולאחר 12-24 שעות מופיעים מושבות. כל
# '''מצע פשוט (עני) -''' בו אנו יודעים את מרכיבי המצע במדויק, כלומר אנו יודעים מהם המקורות המספקים את הפחמן (אם זה גליצרול, מולסה וכדומה), חנקן, ויטמנים ועוד.
# '''מצע מורכב (עשיר) -''' בו הרכב אינו ידוע, אך הוא מספק את כל דרישות המערכת. כלומר, אנו שמים חומרים כמו למשל, שמרים המכילים בתוכם סוגים של ויטמנים, סוכרים ועוד, המספקים את כל הכמות הדרושה לגדילה המיקרואורגניזם.
= איתור חיידק / בדיקת פעילות מיקרואורגניזם =
{{לשכתב}}
על מצעי גידול ניתן לבדוק אם חיידק מפרק חומרים מסוים
# גידול החיידק במצע עשיר ללא החומר/גידול על אינדיקאטור (אם מפריש את החומר) וכדומה.
# גידול החיידק עם החומר.
למשל, אם אנו חושדים שחיידק יודע לפרק נפט וחייה רק באמצעותו. אנו נגדל את החיידק על :
# מצע עשיר ללא נפט – מצפים שלא תהיה גדילה.
# מצע ם נפט – מצפים לגידול, כיוון שהוא חייה רק באמצעותו.
אין זה מחייב כי תמיד נשתמש בדרך זו. יתכן כי אנו נחפש חיידק שיודע לייצר חומר ולכן, נגדל אותו על אינדיקאטור לחומר וכדומה. הרעיון זה בכל השיטות.
=שיטות לספירת חיידקים=
קיים מגוון רחב של שיטות, נמנה שתים.
==מדידת עכירות ==
[[קובץ:Spetrophotometer-en.svg|ימין|thumb|250px| אור יוצא מהמכשיר. הוא עובר דרך המבחנה בה הנוזל. האור יוצא דרך המבחנה : אם המבחנה נקיה - כמות האור יוצאת באותה מידה. אם הכלי עכור, הקרנים נבלעות בתאים ולא כולם עוברים את המבחנה, לכן, כמות האור נמוכה. בסוף המבחנה יש מכשיר הרגיש לאור ומתרגם אותו למספרים.]]
נעשה בכלי נוזלי ועל פי ככל שגדלה עכירות המים , כך גדלים כמות החיידקים. המכשיר שבודק את מדידת העכירות נקרא "ספקטרופוטומטר". הספקטרופוטומטר פולט קרן אור שנתקע בחיידק ולפי כמות האור היוצאת מהתמיסה נמדד כמות החיידקים או לפי כמות האור הנבלע בתמיסה.<br />▼
▲
'''יתרונות :''' מהירה, קלה ונוחה.▼
{| class="wikitable" border="1"
! יתרונות
! חסרונות
|-
| מהירה
|# סף רגישות - המכשיר מבחין החל מסף חיידקים מסויים. כמות קטנה של חייקדים אינה נראת ע"י המכשיר. עקב כך, המכשיר "רודף אחרי" המציאות, כלומר, כל שלב ושלב מ[[שלבי הגידול]] של החיידקים, מופיע מאוחר יותר (זמן אחר) בספקטופוטומטר, ממש שהוא :
#* שלב ההסתגלות - מופיע מאוחר יותר וארוך יותר מהמציאות.
#* שלב גדילה - מופיע מאוחר ממה שמופיע במציאות.
#* שלב העמידה - ארוך יותר בהשוואה למציאות, כיוון שעכירות תופיע רק לאחר '''סף''' של חיידקים, שיעברו ליזיס.
#* שלב תמות - יופיע מאחור יותר ממהמציאות.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| קלה
|
|-
| נוחה
|
|}
==ספירה חייה==
# לקיחת נפח קבוע של דוגמא מתרבית החיידקים.
# זרעית הדוגמא על מצע גידול מוצק.
# הנחת המצעים באינקובאטור למשך 24-12 שעות.
# ספירת מושבות.
# כל מושבה מקורה בחיידק אחד ולכן ספירת מושבות כמוה כספירת חיידקים (מושבה = חיידקים).
# המושבות צריכות להיות מבודדות זו מזו לשם ספירה נכונה.
# מספר המושבות חייב להיות ספיר ובכדי להבטיח זאת
#* מצע נוזלי עם כמות מ"ל (נניח 100 מ"ל).
#* לקיחת דגימה מהארלמניר - אם נצטרך מיהול.
#* חימום וטלטול.
#* זריעה - קבלת מספר לא ספיר של מושבות.
#* לקיחת כמות מ"ל (נניח 1 מ"ל) מתמיסת המקור (לפני חימום) והנחה על 9 מ"ל מצע מזון נקי (השלמה לעשר כל הזמן להקלה על החישוב העתידי).
#* חזרה על הפעולה שוב
#* קבלת צלחות פטרית עם כמות של חיידקים בלתי ספיר, ספיר ומעט מידי.
#* בכדי לדעת את מספר החיידקים בכלי המקורי נבצע חישוב מתמטי.
'''חסרונות:'''קבלת תוצאה רק לאחר יממה.
[[קטגוריה : ביוטכנולוגיה]]
| |||