הקדמה לסוציולוגיה/חיברות: הבדלים בין גרסאות בדף

בקצרהמכאן, חברותשחיברות הואהיא התהליךתהליך המכין בני אדם לתפקוד בחיים החברתיים. ישבמובן להזכירזה, כאןחיברות כי חברות הואהיא מושג יחסי מבחינה תרבותית, גם את התהליך דומה, מאחר ובמרכזו עומדת הלמידה, לכל תרבותו מנגנונים וקודים –שונים אנשיםאותם בתרבויותעל שונותהאדם מחוברתיםללמוד בצורהבתהליך אחרתהחיברות.

לא כל החברותתהליך חיברות הוא התנדבותיוולנטרי, והוא גם לאולא תמיד הוא מצליח. ישנם מרכיבים של החברה שמתוכננים במיוחד בכדי לחברת אנשים שלא חוברתו בהצלחה מלכתחילה. לדוגמא, בתי כלא ומוסדות לחולי נפש מתוכננים על מנת לחברת מחדש אנשים שנחשבים כלא-מחוברתים באופן משביע רצון. חלק מהמוסדות האלה מוכניםמכונים מוסדות מוחלטים. במחקרו הקלאסי על מוסדות מוחלטים, ארווינג גופמן (1961) נותן כמה מאפיינים שלהם:

הדוגמאות השכיחות ביותר של מוסדות מוחלטים כוללות מוסדות לחולי נפש, בתי כלא ומחנות טירונים,. אם כי, יש מוסדות רבים אחרים שאפשר להחשיבם כמוסדות מוחלטים גם כן. המטרה של מוסדות מוחלטים היא להביא לניתוק מוחלט מהחיים הקודמים של האדם בכדי שהמוסד יוכל לחברת מחדש את האדם לחייו החדשים.

מורטימר וסימונס (1978) מציינים כי יש הבדל בין מתודלוגיות החברותהחיברות במוסדות מסוגים שונים. כאשר המטרה של מוסד היא חברותחיברות (ראשוניראשונית או שניונימשנית), המוסד לרוב משתמש בלחצים נורמטיביים. כאשר המטרה של המוסד הוא חברותחיברות-מחדש של סוטים מהקוד של החברה, משתמשים לעתים קרובות בכפייה.

===חברותחיברות צרצרה ורחבורחבה===

חלוקה מעניינת בין סוגים שונים של חברותחיברות הוצעה על ידי ארנט (1995). ארנט מחלק בין חברותחיברות צר לרחב:

*חברותחיברות רחב הוא זה המיועד לפתח עצמאות, אינבידואליזם וביטוי-עצמי; הוא מכונה "רחב" מכיוון שיש לו פוטנציאל להביא לטווח רחב של תוצאות.

*חברותחיברות צר מיועד להביא לצייתנות וקונפורמיות; הוא מכונה "צר" בגלל שיש טווח צר של תוצאות אפשריות.

חלוקה זו מקבילה להגדרתה של ארנט לחברותלחיברות, שהיא:

ארנט מסביר שאין, כמובן, רק שתי אופציות לחברותלחיברות, צר ורחב. לכל אחד מכוחות החברותהחיברות הקיימים (משפחה, חברים וכו') ישנה אופציה להיות צר או רחב. לפיכך, ישנו מגוון רחב של שילובים של צרות ורחבות. לבסוף, ארנט מציין שתי דוגמאות בהן יש משמעות לחלוקה שלו. ראשית, הוא טוען כי פעמים רבות יש הבדלים בחברותבחיברות על פי מגדר. לרוב, החברותהחיברות לנשים הוא צר יותר מאשר מקבילו לגברים. ארנט גם טוען כי החברותהחיברות היפני הוא צר מכיון שיש יותר לחץ לקונפורמיות בחברה זו, וכי יתכן שדבר זה מסביר את שיעורי הפשיעה הנמוכים יותר ביפן.

===החשיבותחשיבות של החברותהחיברות===

אחת מהשיטות השכיחות ביותר להראות את החשיבות של החברותהחיברות היא להזכיר מה שקורה לילדים כאשר הם אינם מחוברתים על ידי מבוגרים בגיל צעיר, בשל הזנחה או התעללות מכוונת.

==הבנות תיאורטיות של החברותהחיברות==

החברותהחיברות, כמושג במדעי החברה, התפתח במשך הזמן. אם כי הרעיון המרכזי שנוסח למעלה קיים ברוב הגישות התיאורטיות לברות, ישנו מגוון רחב של הגדרות ותיאוריות של החברותהחיברות. נציג כאן חלק מהגישות האלה.

*אינטראקציוניזם סימבולי – העצמי מתפתח כתוצאה מאינטראקציות חברתיות; לפיכך, החברותהחיברות תלוי מאד במצבים שבו האדם נמצא; גישה זו גם טוענת שהחברותשהחיברות הוא תהליך המתמשך לאורך כל החיים.

*תיאוריית תפקידים – חברותחיברות הוא תהליך של רכישת נורמות, דעות, דימוי-עצמי, ערכים והתנהגות בהתאם לתפקיד החברתי, שמאפשרת קבלה בקבוצה ופעולה אפקטיבית בתפקידים החדשים; לפיכך, החברותהחיברות הוא כוח שמרני, המאפשר את השמירה על הארגון החברתי למרות השינוי באנשים המרכיבים את החברה במשך הזמן.

*תיאוריית הפנמה – חברותחיברות הוא סדרה של שלבים שבהם היחיד לומד להשתתף ברמות שונות של החברה; תיאורייה זו טוענת כי הילד מפנים מערכת ייחוס קוגנטיבית עבור היחסים הבין-אישיים שלו ומערכת משותפת של ביטוי סימבולי, וכן מצפון מוסרי. גישה זו קודמה בידי טלקוט פרסונס.

===חברותחיברות כ"הצטרפות לקבוצה"===

מושג החברותהחיברות עסק תמיד בבעיה של ההתאמה האישית לחברה. בכל הגישות שתארנושתוארו למעלהלעיל, החברותהחיברות תמיד היההייתה גורם שמעצב את היחידים לציות ושיתוף פעולה עם דרישות החברה. על מנת להפחית את הבלבול, לפתח מתודולוגיית מחקר למדידת החברותהחיברות, ואולי אף לאפשר השוואה בין תוצאות של מחקרים שונים, הציעו לונג והאדן (1985) הבנה מחודשת של חברותחיברות. במקום להתייחס ללמידה או אימוץ של תרבות, הם הגדירו חברותחיברות כ"מדיום שעל ידו הופכים אנשים לחברים מלאים בקבוצה". לפני שנתייחס לכמה נקודות ספציפיות לגבי גישה זו, נביא מהביקורותמהבקורות של לונג והאדן כלפי גישות מוקדמות של החברותהחיברות.

לדעת לונג והאדן, גישות רבות לחברותלחיברות הרחיבו אותה לכל חלק של החיים החברתיים. לפיכך, כולם נעשים גם למחברתים וגם למחוברתים בכל המגעים שלהם עם אנשים אחרים. הבנה זו מותירה את החברותהחיברות ללא "בית" חברתי; היא קיימת כל הזמן, אך לא בשום מקום מסוים. ביקורת נוספת כלפי הגישות האחרות היא שהם איפשרו לחברותלחיברות לכלול כל דבר כמעט, ואילו כאשר זה לא היה נוח להם הם אמרו שדברים מסויימים אינם חברותחיברות, למרות שלא היה הבדל מהותי בינם לבין דברים אחרים. כמו כן, לא הוגדר מה בדיוק קורה בתהליך: לא מספיק רק להצביע על הגורם המבצע את החברותהחיברות, אלא יש גם להראות כיצד הוא קורה. בשל כל הבעיות האלה, לונג והאדן עמדו בפני שתי משימות:

*למקם את החברותהחיברות ואת גבולותיו החברתיים באופן מדויק יותר.

על מנת לענות על המשימות האלה, הם הגדירו מחדש את מושג החברותהחיברות כ"מדיום שעל ידו חברים בקבוצה הופכים אנשים אחרים לחברים מלאים בקבוצה". על פי הבנה זו, האנשים העיקריים המבצעים את החברותהחיברות הם חברים מלאים ומקובלים בקבוצה שאליה האנשים החדשים נכנסים.

נביא להלן שלושה דוגמאות של מחקרים העוסקים בחברותבחיברות ראשוני ושניוני מנקודת מבט שונות.

===חברותחיברות ומעמד חברתי===

===חברותחיברות והכנה למוות===

מרשל (1975) ראיין מספר אנשים הגרים בבתי אבות על מנת לחקור כיצד הסביבה שלהם השפיעה על החשיבה שלהם על המוות. למעשה, מרשל חקר חברותחיברות שניונימשנית לגבי מוות. מרשל גילה כי שילוב של קשרים בין-אישיים, שינויים התנהגותיים ותרבות בתי-אבות תרמה להבנה של המוות שהיתה גם מקבלת וגם אמיצה.

לחברים בבית האבות המסויים אותו הוא חקר היה יותר זמן פנוי – לחשוב על המוות – מכיוון שהם כבר לא היו צריכים לדאוג לבתיהם. בנוסף, הם היו יחד עם אנשים רבים שנמצאים במצב הדומה לשלהם: הם בעצם עברו לבית האבות על מנת להתכונן למוות. חברת אנשים קשישים הביאה לדיבור רב על מוות, דבר שעזר לחברת את החברים לקבלה של המוות. לבסוף, קהילת בית האבות עודדה תרבות של חיים והגשמה בכדי שיהווה ניגוד לשכיחות של המוות במקום. כמה מהחברים חישבו כי יש מקרה מוות אחד מדי שבוע בבית האבות. לאור נתונים אלה, היה חשוב להצלחת הקהילה להחזיק בתרבות חיובית הקשורה באופן הדוק לחיים, אך יחד עם זאת לקבל את המוות. לסיכום, מרשל גילה כי גורמים רבים תרמו לחיברות של החברים לגנוןלסגנון חיים חיובי שהכין אותם למותם הקרב.

רוזנבאום (1975) היה מעוניין בהשפעות של מסלולים שונים בתיכון על מנת המשכל. תלמידי תיכון עשויים ללמוד במסלולים שונים, חלקם מתקדמים יותר (ומכינים את התלמיד לקולג') וחלקם פחות (ואינם מנסים להכין לקולג'). התיאוריה של רוזנבאום היתה כי לתלמידים שלמדו במסלולים הפחות מתקדמים מנת המשכל תרד במשך הזמן ואילו לאלה שלמדו במסלולים המתקדמים היא תעלה. מכיוון שבית הספר הוא אחד מהתורמים העיקריים לחברותלחיברות, הגיוני שהשתתפות במסלול מסויים יכול להביא לאימוץ של הנורמות, הערכים, האמונות, הכשרונות וההתנהגויות המתאימות למסלול זה. במלים אחרות, מסלול הלמידה יכול להפוך לסוג של נבואה המגשימה את עצמה: אפשר להתחיל ללמוד באותה הרמה כמו מישהו אחר, אך עד הזמן שתסיים את המסלול – כבר תהיה כמו התלמידים האחרים במסלול שלך.