הקדמה לסוציולוגיה/חיברות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אני באמצע עריכה עדיין, אבל זה לפחות קצת יותר מעודכן |
מ הורדת בעבודה. עשיתי כמיטב יכולתי, אך החומר אינו זכור לי ממש לצערי |
||
שורה 1:
'''חיברות''' ('''סוציאליזציה''') היא לרוב מושג הבא לציין תהליך למידה של כישורים חברתיים, ידע או תפקיד בקבוצה או קהילה בה האינדיבידואל פועל.
שורה 42 ⟵ 40:
===חיברות צרה ורחבה===
חלוקה מעניינת בין סוגים שונים של חיברות הוצעה על ידי ארנט (1995). ארנט מחלק בין חיברות
*חיברות
*חיברות
חלוקה זו מקבילה להגדרתה של ארנט לחיברות, שהיא:
"התהליך שעל ידיו יחיד שנולד עם פוטנציאלים התנהגותיים בעלי מגוון רחב מאד, מובל לפתח התנהגות מגוון צר הרבה יותר; המגוון הוא מה שנהוג ומקובל עבורו על פי הסטנדרטים של הקבוצה שלו".
ארנט מסביר שאין, כמובן, רק שתי אופציות לחיברות
===חשיבות של החיברות===
שורה 55 ⟵ 53:
==הבנות תיאורטיות של החיברות==
החיברות, כמושג במדעי החברה, התפתח במשך הזמן. אם כי הרעיון המרכזי שנוסח למעלה קיים ברוב הגישות התיאורטיות
*'''אינטראקציוניזם סימבולי''' – העצמי מתפתח כתוצאה מאינטראקציות חברתיות; לפיכך, החיברות
*'''תיאוריית תפקידים''' – חיברות הוא תהליך של רכישת נורמות, דעות, דימוי-עצמי, ערכים והתנהגות בהתאם לתפקיד החברתי, שמאפשרת קבלה בקבוצה ופעולה אפקטיבית בתפקידים החדשים
*'''תיאוריית חיזוק''' – העצמי מתפתח כתוצאה מהערכות קוגנטיביות של רווח והפסד.
*'''תיאוריית הפנמה''' – חיברות הוא סדרה של שלבים שבהם היחיד לומד להשתתף ברמות שונות של החברה
===חיברות כ"הצטרפות לקבוצה"===
מושג החיברות עסק תמיד בבעיה של ההתאמה האישית לחברה. בכל הגישות שתוארו לעיל, החיברות תמיד הייתה גורם שמעצב את היחידים לציות ושיתוף פעולה עם דרישות החברה. על מנת להפחית את הבלבול, לפתח מתודולוגיית מחקר למדידת החיברות, ואולי אף לאפשר השוואה בין תוצאות של מחקרים שונים, הציעו לונג והאדן (1985) הבנה מחודשת של חיברות. במקום להתייחס ללמידה או אימוץ של תרבות, הם הגדירו חיברות כ"מדיום שעל ידו הופכים אנשים לחברים מלאים בקבוצה". לפני שנתייחס לכמה נקודות ספציפיות לגבי גישה זו, נביא מהבקורות של לונג והאדן כלפי גישות מוקדמות של החיברות.
*למקם את החיברות ואת
*להגדיר את המאפיינים המיוחדים המבדילים
על מנת לענות על המשימות האלה, הם הגדירו מחדש את מושג החיברות כ"מדיום שעל ידו חברים בקבוצה הופכים אנשים אחרים לחברים מלאים בקבוצה". על פי הבנה זו, האנשים העיקריים המבצעים את החיברות הם חברים מלאים ומקובלים בקבוצה שאליה האנשים החדשים נכנסים.
|