ביוטכנולוגיה/נוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונליים): הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gran (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 78677 של 188.225.134.22 (שיחה)
מ תיקון קישור
שורה 1:
בכדי להתגבר על הבעיות ביצור נוגדנים רב שבטיים, פותחה שיטה זו. שיטה זו מתבססת על '''[[ביוכימיה/היוצרות הנוגדנים ע"י תאי פלסמה|תיאורית ברירת השבטים]]'''. מכאן, שניתן לייצר שבט אחד ויחיד של נוגדן מתוך ריבוי של תאי B, המייצרים נוגדנים מאותו שבט.
 
==תהליך הייצור==
שורה 8:
 
====השלבים====
1.* הזרקה לעכבר אנטיגן לו מבקשים ליצר נוגדן, והמתנה להופעת התגובה החיסונית (הופעת IgG).
2.* לקיחת תאי B (כל תא B מייצר בסוג של נוגדן) ותאי מיאולמה מטחול העכבר.
 
2. לקיחת תאי B (כל תא B מייצר בסוג של נוגדן) ותאי מיאולמה מטחול העכבר.
===בעיה שנייה===
'''בעיה :''' המיאלומות (תאי הסרטן) מייצרות נוגדנים משלהן. איחוי בניהן לבין תאי B, יביא ליצור הנוגדן שמקורו בשני התאים – דבר שאינו רצוי. במילים אחרות, אין אנו רוצים שיוצר נוגדן מהתאים הסרטנים.
שורה 17 ⟵ 16:
 
====המשך לשלבים====
3. *איחוי תאי B עם תאי סרטנים מוטנטים שלא יודעים לייצר נוגדנים. האיחוי מתבצע בעזרת החומר פוליאתלין גליקול.
 
4.* בכדי להבטיח כי בתרבית שהתקבלה יש רק תאים היברדומות ולא נשארו תאי B או תאים סרטנים, מגדלים את התאים במצע ברנני המכיל מרכיבים הניתנים לפירוק רק ע"י האנזימים המיוצרים בתא B.
 
'''מכאן :'''
שורה 29 ⟵ 28:
'''קבלת :''' תרבית בה תאי היברידומות שונוים ; כל אחד מייצרת שבט אחר של נוגדנים.
 
5.* כיוון שאנו מעוניינים בשבט אחד ויחיד – נפריד את ההיברדמות לתאים בודדים ונגדל כל תא לתרבית.
6.* ביצוע סריקה לאיתור השבט המבוקש.
 
7.* הרבית התאים לקבלת כמות גודלה של הנוגדנים.
6. ביצוע סריקה לאיתור השבט המבוקש.
 
7. הרבית התאים לקבלת כמות גודלה של הנוגדנים.
 
==יתרונות נוגדן מונוקלונליים על פני נוגדן פוליקלונליים :==