אזרחות לבגרות/הרעיון הדמוקרטי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרורק (שיחה | תרומות)
שורה 61:
ישנן שתי גישות לדמוקרטיה. שתיהן מתנהלות עפ"י חוקי הדמוקרטיה, אך כל מדינה קובעת לעצמה איך היא מתנהלת בתחום הכלכלי-חברתי. שתי הגישות מתייחסות למידת המעורבות של המדינה בתחום זה. מידת המעורבות היא זו ששמה את הדגש לערך המרכזי של כל גישה<BR>
 
==== הדמוקרטיה הליברלית (ליברליזם קלאסי) ====
עפ"י גישה זו הפרט הוא המרכיב הבסיסי של החברה ויש לייחס לו ולחירותו ערך עליון והחברה המדינית מורכבת מציבור של פרטים שנולדו שווים וחופשיים ולכל אחד הזכות לקבוע את חייו שלו. תפקידה העיקרי של המדינה הוא להגן על חירויות הפרט, על המדינה לאפשר לפרט לממש את חירותו במובן המלא ביותר של מימוש עצמי כל עוד הוא איננו פוגע בפעולה זו בחופש של פרטים אחרים.
 
בגישה זו השלטון אינו מתערב בנעשה במדינה בתחומי החברה והכלכלה ובכך תיווצר במדינה תחרות חופשית שתביא לניצול המרבי של הפרט, עפ"י תפיסה זו. עפ"יבגישה הגישההדמוקרטית-ליברלית לשוויון יש חשיבות רבה במובן הפוליטי (כמוהכוונה זכותלשוויון הצבעהבפני וכו'החוק), אבל במובן הכלכלי-חברתי שוויון אינו נתפס כערך חשוב.שעל המאמציםהמדינה לאכוף. גישה זו מאמיניםגורסת כי שיפור מצבמצבו של הפרט (וכתוצאה מכך גם החברה כולה) יבוא ע"י שיפוררצונותיו מצבשל הפרט ולא ע"י התערבות המדינה במישור הכלכלי-חברתי. הליברליםהגישה הליברלית אינםאינה מוכניםמעוניינת לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים והתערבות המדינה במישור החברתי-כלכלי היא מינימאליתמוגבלת ביותר ונועדה רקאך לספקורק אתכדי צורכילאכוף הקיוםחוזים, הבסיסייםלהגן ביותרעל זכויות הפרט (למשל בטחון אישי ומדיני והזכות לקניין) ולתאם שימוש במשאבים משותפים כגון למימאגרי שאינומים מסוגלוכיוצא להשיגםבאלה.
'''הערה:''' השם "ליברליזם" כיום אינו מתאר את הגישה הדמוקרטית-ליברלית (הנקראת גם הגישה הליברלית הקלאסית) שהוצגה כאן. כיום, בעיקר בארה"ב (אך גם במדינות אחרות), השם ליברליזם מתאר דוקא גישה סוציאל-דמוקרטית שתידון בהמשך. השם "קונסרבטיבים" מתאר גישה הדומה יותר לליברליזם קלאסי אך שונה ממנו בכמה נושאים, בד"כ בעניינים שקשורים לקשר בין דת ומדינה.
 
==== הדמוקרטיה הסוציאל-דמוקרטית ====