אזרחות לבגרות/הרעיון הדמוקרטי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרורק (שיחה | תרומות)
דרורק (שיחה | תרומות)
שורה 64:
עפ"י גישה זו הפרט הוא המרכיב הבסיסי של החברה ויש לייחס לו ולחירותו ערך עליון והחברה המדינית מורכבת מציבור של פרטים שנולדו שווים וחופשיים ולכל אחד הזכות לקבוע את חייו שלו. תפקידה העיקרי של המדינה הוא להגן על חירויות הפרט, על המדינה לאפשר לפרט לממש את חירותו במובן המלא ביותר של מימוש עצמי כל עוד הוא איננו פוגע בפעולה זו בחופש של פרטים אחרים.
 
בגישה זו השלטון אינו מתערב בנעשה במדינה בתחומי החברה והכלכלה ובכך תיווצר במדינה תחרות חופשית שתביא לניצול המרבי של הפרט, עפ"י תפיסה זו. בגישה הדמוקרטית-ליברלית לשוויון יש חשיבות רבה במובן הפוליטי (הכוונה לשוויון בפני החוק), אבל במובן הכלכלי-חברתי שוויון אינו נתפס כערך שעל המדינה לאכוף. גישה זו גורסת כי שיפור מצבו של הפרט (וכתוצאה מכך גם החברה כולה) יבוא ע"י רצונותיו של הפרט ולא ע"י התערבות המדינה במישור הכלכלי-חברתי. הגישה הליברלית אינה מעוניינת לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים והתערבות המדינה במישור החברתי-כלכלי מוגבלת ביותר ונועדה אך ורק כדי לאכוף חוזים, להגן על זכויות הפרט (למשל בטחון אישי ומדיני והזכות לקניין) ולתאם שימוש במשאבים משותפים כגון מאגרי מים וכיוצא באלה.<br>
'''הערה:''' השם "ליברליזם" כיום אינו מתאר את הגישה הדמוקרטית-ליברלית (הנקראת גם הגישה הליברלית הקלאסית) שהוצגה כאן. כיום, בעיקר בארה"ב (אך גם במדינות אחרות), השם ליברליזם מתאר דוקא גישה סוציאל-דמוקרטית שתידון בהמשך. השם "קונסרבטיבים" מתאר גישה הדומה יותר לליברליזם קלאסי אך שונה ממנו בכמה נושאים, בד"כ בעניינים שקשורים לקשר בין דת ומדינה.