ניתוח יצירות ספרותיות/אנטון צ'כוב/יגון (מועקה): הבדלים בין גרסאות בדף

"דבר אחד הקורה לדעתי כמעט בכל מקרה ומקרה הוא, שכאשר מתברר לאדם ששמעו אותו בעמקות, עיניו מתלחלחות. סבורני שבמובן מסוים הוא בוכה משמחה. הוא כאילו אומר ´ברוך השם שמע אותי מישהו. מישהו יודע מה פירושו להיות אני´. ברגעים כאלה, עמד לפני דימוי של אסיר החבוש בתאו, המשדר יום אחר יום בצופן ´האם מישהו שומע אותי? היש שם מישהו? האם מישהו יכול לשמוע אותי?´ ולבסוף הוא שומע באחד הימים דפיקות חלשות, שפירושן ´כן´. מענה פשוט זה, משחרר אותו מבדידותו, והוא נעשה שוב יצור אנושי. ישנם אנשים רבים החיים כיום בתאי-כלא פרטיים; אנשים שמבחוץ, מאומה לא ניכר בהם, ושצריך להאזין להם באוזן קשובה מאוד, כדי לשמוע את השדרים החלשים שנשלחים מתוך תא הכלא". (קארל רוג´רס, "חופש ללמוד", עמ´ 221 –222).

 

[[קטגוריה:ניתוח יצירות ספרותיות]]

{{כפר הנוער אלוני יצחק}}