הקמת מערך מיחזור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
עדכון |
||
שורה 6:
בעיית האשפה בארץ ובעולם היא בעיה קשה. בישראל, במשך שנה, מיוצרים כ-5 מיליון טונה של פסולת מוצקה. פסולת זו תופסת הרבה מקום, שבמקרים אחרים יכול היה לשמש לבנייה, לחקלאות או לתעשייה; גורמת לזיהום מי-התהום, משחררת לאוויר גזים רעילים שמזיקים לאדם ומגבירים את אפקט החממה, וגורמת למחלות אצל בעלי-חיים - מחלות שעלולות, בחלקן, להתפשט גם לבני-אדם.
יש כמה דרכים לטפל בפסולת
מיחזור הוא תהליך שמאפשר ניצול חוזר של חלק מחומרי הגלם שבאשפה: נייר, קרטון, זכוכית, מתכת ופלסטיק. סוג התהליך משתנה לפי סוג החומר הממוחזר: נייר, לדוגמא, נגרס לעיסה, כדי להפוך אותו לנייר חדש ואפשרי לשימוש. בישראל ממוחזרים כיום כ-20% מהאשפה, והציפייה היא שכמות זו תעלה עם השנים.
בעיות המיחזור הן בעיקר עלותו היקרה יחסית (ברור הרי שזול יותר פשוט לזרוק את האשפה למזבלה, ולעיתים גם זול יותר לייצר חומר חדש ולא ממוחזר) והשקעת הזמן ותשומת-הלב הנדרשת כדי לבצע אותו (מיון האשפה הביתית למספר סוגי חומרים, הצורך לזרוק את האשפה למספר פחים שונים). לעומת זאת, המיחזור מצמצם בצורה משמעותית את כמות האשפה, מספק מקומות עבודה, חוסך במשאבים, משפר את איכות-הסביבה, ובטווח הארוך- אולי גם חסכוני ורווחי יותר מהשיטות הרגילות לסילוק האשפה.
=== למה בבית הספר? ===
לאחר שהכרנו בכך שמיחזור הוא אמצעי חשוב לצמצום השפעותינו לרעה על הסביבה כתוצאה מחיינו היומיומיים, נשאלת השאלה:
הסיבות לכך שבחרנו להתמקד בבתי ספר פשוטות.
=== לפני שמתחילים ===
מדריך זה מבוסס על
בעוד שהמדריך הזה מיועד בעיקר לתלמידים, אין מניעה ממורים, הורים ומנהלים להתשתמש בו גם כן – יש בו מידע שימושי לכל.▼
▲בעוד שהמדריך הזה מיועד בעיקר לתלמידים, אין מניעה ממורים, הורים ומנהלים
לבסוף נציין, כי אין תחליף לניסוי וטעייה. כפי שאנחנו נאלצנו להתמודד עם בעיות בדרך למטרתנו (ולא נסיים להתמודד אף פעם) כך גם אתם תאלצו להתמודד עם צרות שונות. על כן – אין תחליף להרגשה האישית, ההתבוננות וההיגיון – הדרכים שנציג כאן אינן מתאימות לכל בית ספר, ולא כדאי לראות בו תורה ואמת, אלא רק עצות והכוונה. ▼
▲לבסוף נציין, כי אין תחליף לניסוי וטעייה.
=== גישה כללית ===
במדריך זה פרטים בנוגע לנוהלי המיחזור השונים, והחברות האוספות את הפסולת. עם זאת, יש לזכור
בנוסף, ייתכן שתיתקלו בסירוב מסוים בבית הספר. כדאי לזכור שיותר נעים לדבר ברוח חיובית ולא בהאשמות,
אנו מצאנו כי איסוף סוללות ומיכלי משקה הם הפשוטים ביותר לביצוע, ולרוב ההנהלה פתוחה להם יותר מאשר לאיסוף סוגי פסולת אחרים. על כן,
== מידע טכני ==
=== סוללות ===
על פי הוראת המשרד לאיכות הסביבה, איסוף סוללות
סביר להניח כי גם אם נמצא מיכל בבית הספר, הוא אינו זוכה לפופולריות רבה.
=== מיכלי משקה ===
איסוף מיכלי משקה – פחיות, בקבוקי פלסטיק ובקבוקי
רצוי לציין שלרוב המתקן אינו מספיק, ויש צורך בפחים קטנים יותר בשטח בית הספר, שיוצבו במקומות "אסטרטגיים" (ליד מכונת משקאות, לדוגמא) כדי לגרום לבאי בית הספר להפריד את מיכלי המשקה שלהם מהפסולת הכללית. יכול להיווצר מצב בו צוות האחזקה של בית הספר יסרב להצבתם בגלל הצורך לפנות פחים נוספים. במקרה זה רצוי למצוא אלטרנטיבה לפינוי הפחים למתקן האיסוף
גם כאן לפרסום יש ערך עליון. ראה תת הפרק "פרסום".
=== דיו מדפסות וטונר ===
בבתי ספר, כידוע, נעשה שימוש נרחב במדפסות ומכונות צילום. שימוש זה מייצר כמות נכבדת של מחסניות דיו ריקות
שורה 62 ⟵ 64:
|}
רצוי לשקול גם רכישת מחסניות דיו שמולאו מחדש במקום מחסניות דיו חדשות
מכיוון שבהחלפת מחסניות דיו עוסקים רק חברים בצוות בית הספר, אין צורך בפרסום לאיסוף מסוג זה,
=== נייר ===
איסוף נייר למיחזור הוא המסובך מבין סוגי הפסולת השונים, ממגוון סיבות.
איסוף נייר מצריך פינוי כמות ניכרת של פחים נוספים בשטח בית הספר, ולכן עלול לעורר התנגדות בקרב הנהלת בית הספר. במקרה כזה
▲איסוף נייר מצריך פינוי כמות ניכרת של פחים נוספים בשטח בית הספר, ולכן עלול לעורר התנגדות בקרב הנהלת בית הספר. במקרה כזה ראוי לזהות את יצרני פסולת הנייר הגדולים בבית הספר (ספרייה, חדר מחשבים, הנהלה) ולהתחיל באיסוף הנייר באתרים אלה.
החברה המשמעותית ביותר בתחום מיחזור הנייר היא אמניר. מתקני החברה מוצבים בשכונות רבות, ולחברה תכנית המיועדת למוסדות כמו בתי ספר. עם זאת, אין לשלול חברות אחרות העוסקות באיסוף נייר. ▼
▲ראוי לציין כי בנייר ישנה האפשרות לעשות שימוש חוזר – מטבע הדברים חדרי מחשבים וספריות הרבה מפסולת הנייר נוצרת מהדפסות כושלות, ואת הניירות ניתן לנצל כניירות טיוטה לבאי הספרייה, או לצרכים אחרים.
▲החברה המשמעותית ביותר בתחום מיחזור הנייר היא אמניר. מתקני החברה מוצבים בשכונות רבות, ולחברה תכנית המיועדת למוסדות כמו בתי ספר. עם זאת, אין לשלול חברות אחרות העוסקות באיסוף נייר.
האפשרות השנייה, לשכונות בהן לא קיימים פחי מיחזור נייר, היא רכישת שק איסוף נייר מאמניר (185 ש"ח). השק מפונה על ידי משאית מיוחדת מטעם אמניר, והפינוי מצריך תיאום בין בית הספר לאמניר.
שורה 98 ⟵ 102:
== פירסום ושיווק ==
כמו שכבר ראינו, הצבת פחי המיחזור בבית הספר היא רק השלב הראשון. המשימה הקשה ביותר מתחילה בעצם עוד קודם, ונגמרת רק הרבה אחר כך. המשימה הזאת היא פירסום נכון של הפחים. מה הבעייה בעצם? דבר ראשון, לא כולם יודעים למה חשוב כל כך למחזר. וגם אלה שכן יודעים, הרבה פעמים לא חשוב להם מספיק בשביל שיטרחו אפילו לקום מהכסא ולזרוק את הפחית לפח המתאים. אז מה עושים? פירסום. צריך שוב ושוב להסביר למה כן חשוב למחזר, למה כן שווה לטרוח בשביל זה וכמה שזה קל ופשוט. את הרעיונות הכלליים כתבנו עבורכם כאן, אבל אין חוכמות - כל אחד יצטרך לתכנן ולעשות לפי בית הספר שלו, לפרסם ולשווק בדרך מתאימה ועם הרבה השקעה ומקוריות. תמיד נשמח לעזור, להציע רעיונות ולשמוע בעיות, אבל בתור התחלה הנה כמה קווים מנחים:
# כבר מהרגע שתחליטו לנסות לארגן פחי מיחזור בבית הספר כדאי לשתף חברים. ככל שידעו יותר - ככה ימחזרו יותר. מומלץ גם לחפש תלמידים שיתמכו ויעזרו לכם, ואסור לשכוח שיש יותר משכבה אחת בבית הספר. קבוצה שיהיו בה נציגים מכל אחת מהשכבות יעילה מאוד ויכולה לעזור לכם בשלבים מאוחרים יותר.
# שבוע-שבועיים לפני שמגיעים הפחים לבית הספר, כשאתם כבר יודעים איפה הם יהיו ובאיזו שעה בדיוק החברה תבוא להתקין אותם, צריך להתחיל להכין את בית הספר לשינוי. שלטים של "בקרוב" ו"הנה זה מגיע" יעזרו ללא ספק (באישור ההנהלה כמובן), אבל אם בית הספר מרשה כדאי לנסות משהו יותר מושך, כמו ציור קיר באזור של הפחים או דוכן בכניסה לבית הספר.
# כמה ימים לפני שהפחים מגיעים, כדאי להעלות הילוך. סביר להניח שחלק מהמודעות שתליתם כבר נתלשו, הדוכן נדחף הצידה, וחצי מהתלמידים שהתלהבו כבר שכחו את זה. צריך לחדש את ההופעה ולדאוג לשלטים חדשים ("עוד יומיים זה כבר כאן"), לתלות שלט ענק בכניסה לבית הספר, לדאוג שגם התלמידים וגם המורים ישימו לב למשהו שמשתנה.
# ביום שבו מתקינים את הפחים צריך לעבור שלב. אל תשכחו שזה הזמן החשוב ביותר לפעילות שלכם, כי הנה משהו קורה מול עיניהם של התלמידים והמורים: מקדחות עושות חורים בקיר או שסתם אנשים משונים נכנסים לבית הספר, אנשי הנהלה מתרוצצים ממקום למקום ודואגים שהכל יהיה בסדר. רוב התלמידים ישימו לב לכך שמשהו קורה כאן. זה הזמן לתלות שלטים גדולים ("זה כבר כאן"), לארגן דפי מידע, לדאוג שכולם ידעו בדיוק איזה בקבוק ואיזה דף הולך לאן, ולקבוע עם המחנכים כניסה לכיתות. כשאנשים עוברים ליד המתקן ומסתכלים עליו במבט סקרן אל תתביישו להסביר להם מה זה ולמה זה כאן, ומה עושים עם זה בכלל.
# בימים שמיד אחרי ההתקנה צריך להתחיל בפעילות רצינית עוד יותר. כניסה לכיתות יכולה לעזור, אפילו רק לכמה דקות להגיד ש"בטח שמתם לב, יש פחים חדשים בבית הספר, אפשר לעשות איתם ככה וככה וככה. זה חשוב בגלל שזה וזה קורה, ואם נצליח לאסוף אלף בקבוקים בחודש כל בית הספר יצא ליום כיף בסוף השנה" (או כל הסדר אחר שתגבשו עם ההנהלה. להסברים ראו בהמשך: תמריצים). זה הזמן המתאים ביותר להקים דוכן, לחלק בו מידע ולמשוך הרבה אנשים שיבואו לראות מה קורה כאן. כדאי לנצל כל הזדמנות לקבל עזרה מחבר'ה שמתעניינים. ככה גם לכם יהיה יותר קל וגם הם ירגישו יותר בעניינים ויתרמו יותר. חשוב מאוד לראות איך מתקדם המיחזור בפועל, להתגאות בהישגים ("רק שבוע ראשון וכבר אספנו 450 פחיות!" "אמניר לקחו מאתנו חמישה קילו נייר למיחזור אתמול!" "מיכל איסוף הסוללות עלה על גדותיו!"), ולחשוב עם עצמכם: מה הלאה? מה מהשיווק היה יותר יעיל? מה היה פחות? מה עושים לטווח הארוך? מה בית הספר מאפשר לנו? איך הוא יכול לעזור יותר? ולגבש פעילות להמשך לפי המסקנות.
'''עצות ורעיונות פרטיים:'''
# גימיקים מיוחדים עבור הפחים השונים: אוריגאמי מעיתונים ישנים, מיחזור נייר בצורה מאולתרת (גורסים עיתונים ומשרים אותם במים, ואז עושים מהם דפים ממוחזרים. יש המון שיטות וכל מה שתנסו יפעל, רק תדאגו לוודא קודם שאתם יודעים מה אתם עושים), יצירה מעיסת נייר (גם זה וגם המיחזור המאולתר מתאימים יותר לכיתות נמוכות יותר, אבל אפילו בי"ב לפעמים נהנים ללוש עיתון בדבק ומים), הצבת גוש ניירות דחוסים בכניסה לבית הספר (בתקווה שאמניר או חברה אחרת תאפשר לכם לקבל אחד כזה), הצבת בלוק של פחיות דחוסות (חברת מיחזור פלדה ישראל מוכנה לספק כאלה), יצירה מבקבוקים ופחיות (האפשרויות רבות, אבל שוב בעיקר לגילאים נמוכים יותר), והרשימה עוד ארוכה. אם אתם חושבים שכדאי להוסיף גימיק כלשהו ואין לכם רעיון ניתן לפנות אלינו וננסה לעזור.
# דוכן: כשמקימים דוכן אסור לשכוח את הפריטים הבאים:
## אישור מההנהלה.
## שולחן.
## לוח או קיר שאפשר לתלות עליו פוסטרים.
## פוסטרים גדולים.
## כסא (מומלץ...).
## דפי מידע/פליירים.
## דף קשר/רשימה של מתעניינים שרוצים לעזור.
## מספיק אנשים כדי להפעיל את כל ההדגמות/משחקים/הפעלות וכדי להסביר על המיחזור (רצוי לוודא שמצד אחד אתם יודעים להסביר בשני משפטים למה כדאי למחזר, ושמצד שני אתם יכולים להיכנס לוויכוח מעמיק, אם יהיה צורך).
## עזרים להמחשה (תמונות שממחישות את תהליך המיחזור, בלוקים של פחיות כדי למשוך אנשים לדוכן ודברים כאלה. מומלץ לעשות רשימה לפני שאתם מכינים את הדוכן ובבוקר לוודא שהכל נמצא).
## כלים וחומרים ליצירה (למשל עיתונים, קערות, דבק, מים, מספריים...)
## עטים.
## חוש הומור. יכול להיות שירדו עליכם או יצחקו עליכם. אל תיפגעו. בני אדם נוטים לעשות את זה כשהם נתקלים במשהו זר או חדש. אל תכנסו למגננה ותתחילו להאשים, תזרמו איתם ותענו להם בבדיחה.
# כניסה לכיתות: גם כאן כדאי להיות מאורגנים מראש - לדעת בדיוק כמה זמן יהיה לכם ומול מי אתם עומדים (איזה כיתה, כמה תלמידים יש, מי המורים, האם יש בכיתה אנשים שביקשו לעזור לכם?). כדאי להיות ענייניים, בלי יותר מדי דיבורים סתם. אם אתם רוצים אפשר וכדאי לשלב קטעים מצחיקים או נחמדים כדי למשוך תשומת לב, אבל אל תשכחו שהמטרה היא המיחזור ולא הצחוק של התלמידים בכיתה. כמובן כדאי להשאיר זמן לשאלות בסוף, או להגיד ששאלות ניתן לשאול בדוכן שנמצא פה ושם.
# יום ירוק בית ספרי: לא כל בית ספר מוכן ורוצה לעשות אחד, וגם אם עושים זה לא תמיד יוצא טוב. אם אתם יודעים שבית הספר שלכם עושה או רוצה לעשות יום כזה, כדאי לכם לנסות לדאוג למבצע איסוף חד-פעמי, ולתחנה או שתיים שיעסקו במיחזור, או להציע לבית הספר שאתם וחבריכם תארגנו ותפעילו את התחנות. בנוסף אפשר לפנות לאל"ה, הם כבר עזרו לארגן ימים ירוקים בכמה בתי ספר, ואולי יהיו להם (או לאתר האינטרנט שלהם. ראו קישורים) רעיונות לעזרתכם.
# תמריצים: כתבתם, תליתם, הסברתם, עשיתם, ועדיין הפחיות, הניירות, הבקבוקים והסוללות נזרקים לפח הרגיל. אין מה לעשות, יש כאלה שלא מעניינת אותם הסביבה. אל תיאבקו עם התופעה. לפעמים זה פשוט לא ילך איתם, אבל לפעמים אפשר לפנות לכיוונים אחרים, ולנסות להשיג גם את תמיכתם של אלה שמיחזור לא חשוב להם. הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא כשמדובר בבקבוקי פלסטיק (קטנים מליטר וחצי) ובפחיות. שני אלה חייבים בפיקדון, כלומר על כל בקבוק או פחית שיהיו בפח המיחזור יקבל בית הספר 25 אגורות. חישוב פשוט אומר שבבית ספר ובו 1000 תלמידים, ששותים בממוצע פחית או בקבוק ביומיים, תוך שבוע ירוויח בית הספר כ700 שקלים. בשנה יש 52 שבועות. אפילו עם החופשים וסופי השבוע, מדובר בסכום רציני. אפשר להשתמש בו עבור המטרה. ישנם בתי ספר, למשל, שאספו בהם הרבה מאוד פחיות ובקבוקים, ובסוף השנה הוציאו את כל התלמידים ליום כיף שמומן מהכסף שנאסף. נסו לעשות את זה. דברו עם ההנהלה, תעקבו אחרי השבועות הראשונים, תראו כמה בקבוקים ופחיות אספתם, כמה כסף זה הביא, ואולי תוכלו להגיע להסכמה עם ההנהלה על יום כיף שימומן, חלקית או לגמרי, בכסף הזה. כשתפרסמו את זה, גם האנשים שבהתחלה לא עניין אותם המיחזור יתחילו למצוא את דרכם מהכיתה אל המתקן ובחזרה. אפשרות נוספת היא לבדוק אם אל"ה מארגנת מבצעים כלשהם, כחלק מהפעילות שלה עם בתי ספר. עכשיו, למשל, בית ספר שממחזר 600 פחיות מקבל מדפסת או סורק מתנה. גם זה יכול לעודד תלמידים, בעיקר כאלה שמשתמשים במדפסות ובסורקים, לדאוג שיהיה כזה בבית הספר, לשימושם.
'''הערה''': מאחר שמדובר בגרסה ראשונה של המדריך, עדיין אין לנו תוצאות מהניסיונות הראשונים שלנו. אנו מקווים לעדכן את הפרק הזה בהקדם האפשרי עם רעיונות חדשים, שינויים ובעיקר - מה הולך יותר טוב ומה הולך פחות טוב.
== מעבר למיחזור ==
מיחזור הינו מטרה חשובה, אך אינו האמצעי היחיד להקטנת כמות המשאבים שאנו צורכים, והפסולת שאנו מייצרים. הוא האמצעי הקל ביותר ליישום בבתי ספר, ועל כן הוא הראשון אליו פונים.
שורה 123 ⟵ 164:
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA "פסולת"] באנציקלופדיה החופשית "ויקיפדיה"
=== לפרטים ותמיכה ===
לפרטים, שאלות, תהיות או סתם כדי לשתף אותנו:
קבוצת פעילי סביבה של החברה להגנת הטבע, ירושלים
אימייל: sviva_j at spni.org.il
בקומונה בתפוז: communa.tapuz.co.il/pilim
|