הקמת מערך מיחזור: הבדלים בין גרסאות בדף

יש כמה דרכים לטפל בפסולת -– הטמנה, שריפה, גריסה, דחיסה, – ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות. עם זאת, אף אחת מהדרכים האלה לא מביאה להפחתה ממשית בכמות האשפה. (דחיסה, למשל, מקטינה את נפח האשפה, ושריפה מחליפה את האשפה בגזים רעילים). מסיבה זו בעיקר, ומסיבות אחרותנוספות, יש צורך במיחזור.

בעיות המיחזור הן בעיקר עלותו היקרה יחסית (ברור הרי שזול יותר פשוט לזרוק את האשפה למזבלה, ולעיתים גם זול יותר לייצר חומר חדש ולא ממוחזר) והשקעת הזמן ותשומת-הלב הנדרשת כדי לבצע אותו (מיון האשפה הביתית למספר סוגי חומרים, הצורך לזרוק את האשפה למספר פחים שונים). לעומת זאת, המיחזור מצמצם בצורה משמעותית את כמות האשפה, מספק מקומות עבודה, חוסך במשאבים, משפר את איכות-הסביבה, ובטווח הארוך- אולי גם חסכוני ורווחי יותר מהשיטות הרגילות לסילוק האשפה.

לאחר שהכרנו בכך שמיחזור הוא אמצעי חשוב לצמצום השפעותינו לרעה על הסביבה כתוצאה מחיינו היומיומיים, נשאלת השאלה: מדועלמה ליישמודווקא בבית הספר דווקא?.

הסיבות לכך שבחרנו להתמקד בבתי ספר פשוטות. בראשדבר ובראשונהראשון –- פשטות היישום. בית הספר הוא מוסד בעל הנהלה אחת ומערכת תחזוקה אחת ועל כןולכן יישום פרוייקט מיחזור בבית ספר קל לאין ערוךיותר מהכנסת המיחזור לבתיהם של אנשי השכונה, למשל. בנוסף, לבית הספר יש השפעה גדולה על סביבתו המיידית והכללית, ועל אורח חייהם של אנשים. בית הספר כמוסד חינוכי הינו הוא בעל השפעה (כזאת או לפחות עליו להיות בעל השפעהאחרת) על הרגליהם של מאות תלמידיו. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי היות ומספרמספר גדול של ילדים ובני-נוער מבלים במוסד חלק ניכר מיומם, דבר שהופך את בית הספר הוא אחדלאחד מייצרנימיצרני הפסולת הגדולים בקהילה.

מדריך זה מבוסס על הנסיונותהניסיונות של פעילי הסביבה של החברה להגנת הטבע בירושלים, קבוצת בני נוער שפועלת לשיפור איכות הסביבה והמודעות לאיכות הסביבה בירושלים. המדריך הזה מיועד לכל מי שמרגיש כי יששיש לשנות את דרכינו ככל שהדבר נוגע לאיכות סביבה ולחיים, החל (או כלה) בהרגלי האשפה. מדריך זה אינו שואף מתיימר להיות האמת היחידה בנוגע למיחזור בבתי הספר, אלא לקצר את הדרך לכל השואף להקטין את כמות הפסולת הנזרקת בבית ספרו.

במדריך זה פרטים בנוגע לנוהלי המיחזור השונים, והחברות האוספות את הפסולת. עם זאת, יש לזכור כי שטחששטח בית הספר, ומתוקף כך הפחיםוהפחים המוצבים בו, הם באחריות ההנהלה. לכן, נמליץ לשוחח עם מנהל בית הספר, או כל אדם אחר שהתחום בתפקידו, על הנושא, לפני שפונים אל חברות המיחזור השונות.

בנוסף, ייתכן שתיתקלו בסירוב מסוים בבית הספר. כדאי לזכור שיותר נעים לדבר ברוח חיובית ולא בהאשמות, היותבין ובהמשךהיתר משום שבהמשך תזדקקו לעזרה רבה מצד ההנהלה.

אנו מצאנו כי איסוף סוללות ומיכלי משקה הם הפשוטים ביותר לביצוע, ולרוב ההנהלה פתוחה להם יותר מאשר לאיסוף סוגי פסולת אחרים. על כן, מנסיונינומניסיוננו מומלץ להתחיל את האיסוף בסוללות ובמיכלי משקה, ולהמשיך לפסולת אחרת מאוחר יותר.

על פי הוראת המשרד לאיכות הסביבה, איסוף סוללות חובה עליוחייב להתבצע בכל בתי הספר, על פי הוראת המשרד לאיכות הסביבה. בבית הספר אמור להמצאלהיות מיכל דקורטיבי (זוהי הגדרת המשרד לאיכות הסביבה, בפועל יש לו צורתבצורת נורה) לאיסוף סוללות, באחריות הלבורנטיות של בית הספר. פינוי הסוללות מתבצע על ידי רשות הדואר, בחינם. לפרטים ובירורים 1700-701-171. למרות זאת, ייתכן שבבית ספריכם, מסיבה כזאת או אחרת, אין מיכל כזה. אל תריבו עם ההנהלה! תמיד עדיף לגשת בגישה חיובית, לברר את העניין, ורק אם צריךאין ברירה אחרת - להזכיר שעל פי החוק צריך להיות מיכל כזה בבית הספר.

סביר להניח כי גם אם נמצא מיכל בבית הספר, הוא אינו זוכה לפופולריות רבה. בנוסףחוץ מזה, יש סיכוי רבגדול שמיחזור סוללות אינו זוכה לפרסום בבית הספר, או שהפרסום שנתלה על ידי הלבורנטיות אינו אפקטיבי. למידע נוסף ראו את תת הפרק "פרסום".

איסוף מיכלי משקה – פחיות, בקבוקי פלסטיק ובקבוקי זכוכויתזכוכית – מתבצע על ידי תאגיד אל"ה (איסוף למען הסביבה) בחינם. טלפון של אחד האחראים בבית הספר לאל"ה (1700-700-310) ייפתחיפתח חשבון לביה"ס. חברת אל"ה תציב מתקן בשטח בית הספר, שירוקן עלותרוקן ידהאותו לפי הצורך. לחלופין ניתן להוריד טפסים מתאימים מאתר האינטרנט http://www.ela-il.com/. רצוי להתעדכן באתר לפני שניגשים לבית הספר. ייתכן שההסדר שונההשתנה, או שישנם מבצעים שיכולים לעודד את בית הספר לשתף פעולה (מדפסת או סורק מתנה לבית ספר שאסף מעל 600 בקבוקים, למשל).

רצוי לציין שלרוב המתקן אינו מספיק, ויש צורך בפחים קטנים יותר בשטח בית הספר, שיוצבו במקומות "אסטרטגיים" (ליד מכונת משקאות, לדוגמא) כדי לגרום לבאי בית הספר להפריד את מיכלי המשקה שלהם מהפסולת הכללית. יכול להיווצר מצב בו צוות האחזקה של בית הספר יסרב להצבתם בגלל הצורך לפנות פחים נוספים. במקרה זה רצוי למצוא אלטרנטיבה לפינוי הפחים למתקן האיסוף –- תורן שכבה/אגף (אם יש), או יוזמי האיסוף (זאתכלומר אומרת –- אתם).

גם כאן לפרסום יש ערך עליון. ראה תת הפרק "פרסום".

בבתי ספר, כידוע, נעשה שימוש נרחב במדפסות ומכונות צילום. שימוש זה מייצר כמות נכבדת של מחסניות דיו ריקות –- מוצר יקר, מזהם וממוחזר בקלות. ישנן מספר חברות האוספות מחסניות ריקות של דיו וטונר למילוי מחדש, ואף משלמות עבורן, או מאפשרות רכישת מחסניות מלאות בהנחה משמעותית.

רצוי לשקול גם רכישת מחסניות דיו שמולאו מחדש במקום מחסניות דיו חדשות , היות והדבר ידידותי יותר לסביבה, וגם זול יותר.

מכיוון שבהחלפת מחסניות דיו עוסקים רק חברים בצוות בית הספר, אין צורך בפרסום לאיסוף מסוג זה, אךאבל בהחלט מומלץ לתלות דף מידע על הנושא, על מנתכדי שבאי בית הספר יישמו אותו בבית.

איסוף נייר למיחזור הוא המסובך מבין סוגי הפסולת השונים, ממגוון סיבות. בראשדבר ובראשונהראשון, יש להציב מספר רב יותר של פחי איסוף נייר על מנתכדי שהאיסוף יהיה אפקטיבי. עם בעיה זאת ניתןאפשר להתמודד במגווןבכמה דרכים, כשהזולה מבינהןמביניהן היא הצבת ארגזי קרטון למטרה זו בכיתות.

מנסיוננומניסיוננו, ישנן שתי שיטות עבודה מול אמניר. הראשונה, שאינה עולה כסף, יישימהישימה בשכונות בהן קיימים פחי איסוף נייר ברחובות. במקרה כזה ישצריך ליצור קשר עם המועצה המקומותהמקומית או העירייה, ולתאם הצבת פח איסוף ליד בית הספר, אליו תפונה פסולת הנייר מבית הספר. פח שכזה יפונה ביחד עם שאר פחי השכונה.