ניתוח יצירות ספרותיות/פרנץ קפקא/המשפט: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mintz l (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Mintz l (שיחה | תרומות)
מ שמירת ביניים
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
'''המשפט''' הוא סיפור על אדם בשם יוסףיוזף קַ׳, (ישבן האומריםהמעמד שזהוהגבוה, סיפורפרוקוריסט על(פקיד קפקא עצמוראשי) בבנק נחשב, אשר מואשם בפשע שאינו ידוע לו, ונשפט על ידי מערכת משפט סודית שלא ניתן כמעט לחדור לתוכה.
 
מקובל לייחס את תחילת הזרם האקזיסטנציאליסטי לקפקא, וספר זה אכן מטפל ביחסו של האדם למציאות האבסורדית בה הוא חי.
 
==הוצאות==
שורה 9 ⟵ 11:
===חוסר אונים===
* ה"מעצר" מתרחש בתוך ביתו ללא התראה, והוא לא מקבל אף הסבר על פשר המעצר למרות הפצרותיו.
* האשמה אינה ידועה ("נהוג" להכין כתב הגנה כללי, במתקווה שיספק מענה להאשמה); מועד המשפט אינו ידוע.
* המשפט עצמו מתרחש ללא נוכחות הנתבע ועל ידי שופטים שלעולם לא יהיו מוכרים לנתבע:
*::::''"{{ציטוט|תוכן=היכן היה השופט, שמעולם לא ראה? היכן היה בית־הדין הגבוה, שמעולם לא הגיע אליו?"'' (|מקור=עמ' 219 - שוקן, 1992)}}
* בכל ההליך המשפטי נגדו, ק' נתקל באמרות כגון:
*::::''"{{ציטוט|תוכן=משרד זה הנו חסר כל חשיבות, הוא מבטא רק נה שהוטל עליו, אינו אלא החוליה האחרונה של מנגנון האישום הגדול."'' (|מקור=עמ' 233 - שוקן, 1992)}}
* בפגישה עם הצייר טיטורלי, המנוסה בהלכות משפט, הצייר מבהיר ליוזף כי זיכוי ממשי אינו אפשרי לעולם, וכי עליו לבחור בין סחבת - גרירת המשפט לאורך זמן רב ללא התקדמות ממשית, ובכך לעכב את פסק הדין - לבין זיכוי למראית־עין - סגירה זמנית של התיק, ופתיחתו מחדש, תוך חזרה על כל התהליך, במועד לא ידוע לנאשם (עמ' 150 - שוקן, 1992).
 
===ניכור===
שורה 20 ⟵ 23:
* בדרכו של ק' להוצאתו להורג, הוא חולף עם מלוויו על פני העיר המוכרת לו היטב, אך הוא חולף על פניה כאדם זר, אשר איש אינו מכירו.
* הוצאתו להורג של ק' מתבצעת באופן ברוטלי על ידי שני זרים, במחצבה שבקצה העיר:
*:::: ''"{{ציטוט|תוכן=אבל ידיו של האדון האחד הונחו על גרונו של ק', ואילו האחר נעץ את הסכין בלבן וסובב אותה שם פעמיים. בעיניים קמות עוד ראה ק' איך גוחנים שני האדונים, לחי אל לחי, אל פניו, ומתבוננים בהכרעת הדין. 'כמו כלב!' אמר, כאילו ביקש לומר כי הבושה תשרוד אחריו."'' (|מקור=עמ' 219 - שוקן, 1992)}}
 
==רעיונות==
* לשמו של גיבור הספר, יוזף קַ׳ (קריא: Josef Ka), דמיון שאינו מקרי לשמו של הסופר, קפקא.
* קפקא מזכיר לקורא שההבנה שלנו את המציאות והשליטה שלנו עליה הן מוגבלות.
* חוסר האונים והניכור המתוארים בסיפור יכולים להוביל את הקורא למסקנה שההתמודדות המתאימה למצבו של האדם בעולם היא הדבקות בדת.
* באופן אבסורדי, המערכת הבנקאית, העוסקת בכספים, הינה מסודרת יותר ונגישה יותר לציבור, מאשר מערכת המשפט, העוסקת בחיי אדם.
* דעתו של יוזף נעה שוב ושוב בין תקווה להבנה הדדית, אדישות וייאוש; התנגדות, קבלה והכחשה.
* קפקא התנגד לפרסם את כתביו, והמצב שכל מי שיוזף פגש בדרכו שמע אודות המשפט שלו, הינו למעשה ביטוי ארס-פואטי - המשפט הוא הביקורת הציבורית על חייו של יוזף.
 
==קישורים חיצוניים==