ניתוח יצירות ספרותיות/אלבר קאמי/הדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 80:
===קוטאר===
סוחר יינות ממולח בעל עבר פלילי. ידוע עליו שעוד בטרם פרוץ המגפה ניסה להתאבד. הוא אדם מסוגר ושתקן, מסתורי, בודד וחשדן, שחייו כנרדף קשים לו מאוד. ניכר עליו שהוא אוהד את המגפה, ומנצל אותה לקידום עסקיו הכלכליים. כאשר מנסה טארו לגייסו למאבק בדבר, משיב קוטאר: "אני אישית מרגיש טוב בדבר, ואני לא רואה סיבה להתערב כדי להפסיק אותו."[19] קוטאר כדמות שוליים זוכה להשתייך חברתית בזכות המגפה. כשהיא מסתיימת, הוא כה מאוכזב, עד שהוא יורה בהמון האדם החוגג, שמיהר לשכוח ולחזור לשגרה - מעשה שמתייגו כמשוגע. באמצעות דמותו, ממחיש קאמי את סגנון החיים הניהיליסטי והלא-מוסרי שנגזר מהאבסורד, ובכך הופך את מגפת הדבר לאלטרנטיבה שהיא עדיפה בנסיבות אלו, משום שהיא מצמיחה את אותה סולידריות אנושית שמקורה בבחירה מוסרית ראויה.
===האב פנלו===
שמש ככומר ישועי ונציג הכנסייה בעיר. אדם משכיל, בקי בפסיכולוגיה המודרנית, אולם דוגל בנצרות תקיפה.
הוא נושא שתי דרשות במהלך המגֵפה, ומהן אפשר ללמוד על תפיסת עולמו ועל השינוי שחל בו, כשהוא עובר מאמונה מוחלטת לאמונה מאוכזבת ומיואשת.
משתתף במלחמה נגד הדבר, ומתנדב בכל מקום שנדרש. מגלה סולידריות עם הציבור ביחידות ההצלה, הפועלות נגד הגזרה האלוהית. מות הילד בייסורים גורם לו זעזוע. הספקות בביטחון העיוור שלו גוברים. כמוצא הוא טוען שיש להאמין בכל או לכפור בכל, ומי יעז לכפור בכול. הוא נאלץ להכריע לצד אלוהים המביא ייסורים על ילדים חפים מפשע, ולא לצד האדם, וזה אומר לשנוא את האל על מעשיו חסרי הפשר.
פנלו אינו רוצה להיות כופר, ובסופו של דבר אחרי הדרשה השנייה הוא מת בדבר, כשהוא אוחז בכל כוחו את הצלב, נאמן לדרכו.
האיש שהשלים עם מותם של חפים מפשע, שהציל את אמונתו במחיר ייסוריהם, מי שהצדיק את ייסורי האדם – חייב למות על פי קאמי.
===סיכום===
| |||