תורת החישוביות/כריעות שפות/רדוקציה חישובית: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gran (שיחה | תרומות)
Gran (שיחה | תרומות)
מ ←‏משפטים: עיצוב, הגהה, להשלים: הוכחת שפה האלכסון.
שורה 71:
#אם f היא רדוקציה מ־<math>L_1</math> ל־<math>L_2</math> אז אותה הפונקציה f היא גם רדוקציה מ־<math>\overline{L_1}</math> ל־<math>\overline{L_2}</math>. (נובע מהגדרת הרדוקציה)
 
==משפט הרדוקציה==
==משפטים==
 
{{משפט|שם=משפט הרדוקציה|תוכן=
אם <math>L_1, L_2</math> שפות מעל <math>\Sigma</math> כך שקיימת רדוקציה <math>L_1 \le L_2</math> אזי:{{רווח קשיח|4}}
# <div class="mw-content-ltr"><math>L_2 \in R \Rightarrow L_1 \in R</math></div>
# <div class="mw-content-ltr"><math>L_2 \in RE \Rightarrow L_1 \in RE</math></div>
שורה 91:
ההוכחות עבור סעיפים 2 ו־3 דומות להוכחה לעיל. במקרה זה ייתכן ש־<math>M_2</math> לא עוצרת על קלטים מסויימים, וגם <math>M_1</math> לא תעצור על אותם הקלטים. אבל אלו יהיו בדיוק הקלטים עליהם מותר ל־<math>M_1</math> לא לעצור, לפי ההגדרה המתאימה של <math>RE</math>, <math>coRE</math>.
 
המשפט לעיל מענין דווקא בגלל הכיוון ההפוך שלו:
אם נביט במשפט ההפכי למשפט הרדוקציה לעיל, נקבל את המשפט הבא:
{{משפט|שם=משפט הרדוקציה ההופכיההפכי|תוכן=
נניח <math>L_1\le L_2</math> אזי,
#<div class="mw-content-ltr"><math>L_1 \notin R \; \Rightarrow\; L_2 \notin R</math></div>
שורה 101:
הסבר: נניח ש־<math>L_1\notin R</math>. אם <math>L_2\in R</math> נובע ממשפט הרדוקציה שהוכחנו לעיל שגם <math>L_1\in R</math>, וזו סתירה.
 
משפט זה שימושי ביותר להראות ששפות אינן כריעות. מספיק להוכיח ששפה מסויימתמסוימת <math>L_1</math> אינה כריעה (כלומר, אינה ב־R), ובעזרתה נוכל להוכיח ששפות אחרות אינן כריעות ע״י רדוקציה מ־<math>L_1</math> אל אותן השפות. בד״כ ביצוע רדוקציה היא פעולה פשוטה בהרבה מאשר הוכחה ישירה ששפה אינה כריעה.
 
<!--
להלן מספר דוגמאות להוכחת אי כריעותן של מספר שפות שראינו ב[[תורת החישוביות/כריעות שפות#כריעות למחצה חיובית|כריעות למחצה חיובית]]. -->
===שימושים במשפט הרדוקציה===
ראשית, נראה כי שפה מסויימת, שפת האלכסון, אינה כריעה. לאחר מכן, נראה שרשרת רדוקציות לשפות אחרות. ממשפט הרדוקציה (ההפכי) ינבע שכלל השפות אינן כריעות.
{{להשלים|הוכחה שמשלים הלאכסון לא כריעה}}
 
נשים לב ש־<math>R</math> סגורה למשלים. לפיכך, מכיוון ש־<math>\overline{L_D} \notin R</math>, כך גם השפה המשלימה <math>L_D \notin R</math>.
להלן מספר דוגמאות להוכחת אי כריעותן של מספר שפות שראינו ב[[תורת החישוביות/כריעות שפות#כריעות למחצה חיובית|כריעות למחצה חיובית]].
 
כעת נראה ששאר השפות שראינו בפרק [[תורת החישוביות/כריעות שפות#כריעות למחצה חיובית|כריעות למחצה חיובית]] אינן כריעות.
{{דוגמה|שם=אי כריעות השפה האלכסונית|תוכן=
#'''אי כריעות השפה האוניברסלית''' – ראינו מקודם שמתקיים <math>L_D \le L_U</math>. ממשפט הרדוקציה ההפכי, נובע שבגלל ש־<math>L_D \notin R</math> אז גם <math>L_U \notin R</math>.
נראה שהשפה האלכסונית אינה כריעה, <math>L_D \notin R</math>.
#'''אי כריעות שפת בעיית העצירה''' – ראינו מקודם שמתקיים <math>L_U \le L_\text{HP}</math>. ממשפט הרדוקציה ההפכי, נובע שבגלל ש־<math>L_U \notin R</math> אז גם <math>L_\text{HP} \notin R</math>.
 
{{תרגיל|יישור=ימין|שאלה=סווג את השפות הבאות למחלקה המתאימה (<math>R, RE\smallsetminus R, coRE\smallsetminus R</math> או מחוץ ל־<math>RE\cup coRE</math>):
נשים לב ש־<math>R</math> סגורה למשלים. לפיכך, מכיוון ש־<math>\overline{L_D} \notin R</math>, כך גם השפה המשלימה.
* <math>L_D, L_U, L_{HP}, \overline {L_D}, \overline{L_U}, \overline {L_\text{HP}}</math>
}}
 
לסיום, נראה שפה ספציפית שאינה ב־<math>RE\cup coRE</math>:
{{דוגמה|שם=אי כריעות השפה האוניברסלית|תוכן=
{{להשלים}}
ראינו מקודם שמתקיים.
<math>L_D \le L_U</math>.
אי-הכריעות נובעת, לכן ממשפט הרדוקציה ההופכי.
}}
 
{{דוגמה|שם=אי כריעות שפת בעיית העצירה|תוכן=
ראינו מקודם שמתקיים.
<math>L_U \le \text{HP}</math>.
אי-הכריעות נובעת, לכן ממשפט הרדוקציה ההופכי.
}}
 
 
 
 
{{תורת החישוביות|מוגבל}}