היסטוריה לבגרות/התנועה הציונית/צורות התיישבות חדשות: הבדלים בין גרסאות בדף

שחזור עמוק וקטנות (וריבונו של עולם - רווחים, קווים מפרידים ומקפים הן לא מילים גסות)
(שחזור עמוק וקטנות (וריבונו של עולם - רווחים, קווים מפרידים ומקפים הן לא מילים גסות))
בתקופת העלייה הראשונה (1903-1881) ובתקופת העלייה השנייה (1914-1904) צמחו צורות התיישבות חדשות: הוקמה המושבה, הקולקטיב בסג'רה, החווה הלאומית, הקבוצה וגם הוקמה העיר העברית הראשונה-תל אביב.
 
בנוסף גם רבים עלו לערים מעורבות כמו ירושלים ויפו.
 
== צורות התיישבות בעלייה ה-1 (1881-1903) ==
=== מושבה ===
 
מושבה-יישוב חקלאי שהמשק, מערכת השיווק והרווחים פרטיים. מטרת המושבה הייתה להבטיח קיום עצמאי של המתיישבים ללא התלות במשק הערבי. העיסוק בחקלאות במסגרת המושבה היה צריך לבנות חברה חדשה, חברה חקלאית שקשורה לאדמה מבחינה מוסרית-לאומית.
 
העלייה הראשונה מתחלקת ל2ל-2 גלי התיישבות:
 
הגל הראשון-בשנים 1882-1890 הוקמו בארץ 7 מושבות חדשות: ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקב, יסוד המעלה, פתח תקווה, עקרון, נס ציונה ולאחר מכן הוקמו באר טוביה וגדרה.
המושבות היו מ-3 סוגים שונים: מושבות של חובבי ציון, מושבות פרטיות ומושבות של הברון רוטשילד. רוב המושבות בגל הראשון נכנסונקלעו לקשיים ונזדקקו לעזרתו של הברון רוטשילד.
 
הגל השני-בראשית – מראשית שנות ה-90 עדשל שנתהמאה ה-19 ועד לשנת 1903. החל משבר קרקעות בגללבשל הביקוש הרב לקרקעות שנוצר בעקבות עלייה גדולה ממזרח אירופה. החלה תופעה של ספסרות (כלומר אדם קנה אדמה במחיר זול ומכר אותה במחיר מופקע). חובבי ציון פתרו את המשבר ע"יעל כךידי שהקימו אתהקמת המושבות בדרך הבאה: בעלי הון יקנוקנו את הקרקע, ויבנובנו עליהםעליה ויעסיקווהעסיקו את הפועלים בעבודת המושבות. בדרך זו הוקמו מושבות כמו רחובות וגדרה.
 
המושבות היו הבסיס להתיישבות חקלאית ביישוב החדש, שהיה תנאי הכרחי לבניית הבית הלאומי בישראל.
 
=== התיישבות עירונית ===
=== התיישבות שיתופית: ===
 
עולי העלייה ה-2 הקימו סוג חדש של יישובים,ישובים משותפים, בגללשמאחוריו עמד רעיון השיתוף שהם דגלו בו. הם ראו ברעיוןבמימוש רעיון זה כפיתרוןפיתרון לקשיים הכלכליים ולקרקע המועטה ולסביבה העוינת.
 
#'''1.הקולקטיב בסג'רה-''' ה-"קולקטיב" בסג'רה היה הניסיון הראשון ליצור חיים שיתופיים בשנת 1907. הקולקטיב הוקם ע"יעל ידי אנשי "השומר" ובתמיכת חברת יק"א, על בסיס קופה משותפת, מטבח משותף וניהול עצמי של העובדים תוך פיקוחבפיקוח מקצועי של מנהל החווה. הניסיון היה מוצלח אך הקולקטיב התפרק לאחר שנה כשאנשי ה"שומר" עברו לקבל תפקיד שמירהלשמור במקום אחר.
#'''2.החוות הלאומיות-''' ההסתדרות הציונית, ע"י הנציגבאמצעות שלנציגה ד"ר ארתור רופין, החליטוהחליטה להקים בשנת 1908 חוות לאומיות. החווה הלאומית הראשונה הוקמה בכינרת. בחוות הלאומיות היו צריכים הפועלים לעבור הכשרה חקלאית, ולהרגילהיה להרגיל אותם לתנאי הארץ ולתת להם סכום כסף מסוים כדיעל מנת שיוכלו להתחיל להקיםבהקמת משק משלהם. בעקבות סכסוך בין מספר פועלים לבין מנהל החווה בחוות כינרת בשנת 1909 עזבו אותם פועלים והקימו את הקבוצה הראשונה – דגניה.
#'''3.קבוצה-''' הקבוצה הראשונה הוקמה על ידי צעירים בדגניה בשנת 1909 ע"י צעירים, על אדמות לאום שנרכשו ע"יעל ידי קק"ל. הקבוצה מנתה 12 חברים ושימשהוהיא שימשה פיתרון לצעירים שרצו לעסוק בחקלאות אך לא מצאו עבודה אצל המעסיקים היהודים. הקבוצה מימשה את רעיון השיתוף בחלוקת העבודה וההחלטות באופן שווה, חלוקת השכר באופן שווה, כל חבר עבד עפ"יעל פי יכולתו וקיבל עפ"יעל פי צרכיו. הקבוצה הצליחה מאוד מבחינה כלכלית ואכן עד 1914 קמו 10 קבוצות נוספות.
#'''4.קואופראציה במרחביה-''' הקואופרציה (שיתופי) במרחביה הוקמה בשנת 1911 שמטרתה הייתה שילוב התושבים בהחלטות בנוגע לסוגי הגידולים ושיווק משותף של התוצרת לבין שמירה על פרטיות התושבים ברווחים.<!-- כל המשפט הקודם אינו ברור. שילוב בין לבין או שילוב של התושבים ב-X כלשהו ופעילויות נוספות. --> העלייה לקרקע, הכנתה וקנייה ומכירה נעשו באופן משותף. כל משפחה עבדה במשק חקלאי משלה והיא, הייתה בעלת הקרקע והרווחים היו שלה. הקואופראציה התפרקה בשנת 1918 בגלל קשיים שונים. מספר שנים לאחר מכן הוקם במקום מושב מרחביה ועל ידו קיבוץ מרחביה.
 
=== התיישבות עירונית-ייסוד העיר תל אביב ===
'''2.החוות הלאומיות-''' ההסתדרות הציונית ע"י הנציג של ד"ר ארתור רופין החליטו להקים בשנת 1908 חוות לאומיות.החווה הלאומית הראשונה הוקמה בכינרת.בחוות הלאומיות היו צריכים הפועלים לעבור הכשרה חקלאית ולהרגיל אותם לתנאי הארץ ולתת להם סכום כסף מסוים כדי שיוכלו להתחיל להקים משק משלהם.
בעקבות סכסוך בין מספר פועלים לבין מנהל החווה בחוות כינרת בשנת 1909 עזבו אותם פועלים והקימו את הקבוצה הראשונה-דגניה.
 
רוב עולי העלייה ה-2 היו ממעמד בורגני ולא שאפוחפצו להתיישב במושבות, לכן רובם התיישבו ביפו ובערים המעורבות והקימו שכונות חדשות. בגלל המצוקה ביפו והצפיפות ביפו הם הקימו שכונהבשנת הנקראת1909 את שכונת "אחוזת בית" בשנת 1909, שהייתה תחילתהראשיתה של העיר תל אביב. השכונה מומנה ע"יעל ידי המשרד הארץ ישראלי,ע"י על ידי המתיישבים עצמם וע"יועל ידי בנק אנגלו-פלשתינה.תוך בחלוף חמש שנים היו בעיר 5,000 תושבים.
'''3.קבוצה-''' הקבוצה הראשונה הוקמה בדגניה בשנת 1909 ע"י צעירים על אדמות לאום שנרכשו ע"י קק"ל.הקבוצה מנתה 12 חברים ושימשה פיתרון לצעירים שרצו לעסוק בחקלאות אך לא מצאו עבודה אצל המעסיקים היהודים.הקבוצה מימשה את רעיון השיתוף בחלוקת העבודה וההחלטות באופן שווה,חלוקת השכר באופן שווה,כל חבר עבד עפ"י יכולתו וקיבל עפ"י צרכיו.
הקבוצה הצליחה מאוד מבחינה כלכלית ואכן עד 1914 קמו 10 קבוצות נוספות.
 
'''4.קואופראציה במרחביה-''' הקואופרציה(שיתופי) במרחביה הוקמה בשנת 1911 שמטרתה הייתה שילוב התושבים בהחלטות בנוגע לסוגי הגידולים ושיווק משותף של התוצרת לבין שמירה על פרטיות התושבים ברווחים.העלייה לקרקע הכנתה וקנייה ומכירה נעשו באופן משותף.כל משפחה עבדה במשק חקלאי משלה והיא הייתה בעלת הקרקע והרווחים היו שלה.
הקואופראציה התפרקה בשנת 1918 בגלל קשיים שונים ומספר שנים לאחר מכן הוקם במקום מושב מרחביה ועל ידו קיבוץ מרחביה.
 
=== התיישבות עירונית-ייסוד העיר תל אביב ===
 
רוב עולי העלייה ה-2 היו ממעמד בורגני ולא שאפו להתיישב במושבות לכן רובם התיישבו ביפו ובערים המעורבות והקימו שכונות חדשות.בגלל המצוקה ביפו והצפיפות הם הקימו שכונה הנקראת "אחוזת בית" בשנת 1909 שהייתה תחילתה של העיר תל אביב.השכונה מומנה ע"י המשרד הארץ ישראלי,ע"י המתיישבים עצמם וע"י בנק אנגלו-פלשתינה.תוך חמש שנים היו בעיר 5,000 תושבים.
 
'''ההשפעות של הקמת העיר תל אביב:'''
1.#העובדה שפועליםשהעיר עברייםהוקמה הקימועל אותהידי גרמהפועלים עבריים הביאה לחיזוק הלאומיות העברית. תל אביב הפכה למרכז תרבות עברית, למשל הוקמה בה גימנסיה הרצליה.
 
2.#בשנות ה-20 וה-30 עלו לעיר עולים רבים שהפכו את העיראותה למרכז כלכלי ומנהלי גדול.
1.העובדה שפועלים עבריים הקימו אותה גרמה לחיזוק הלאומיות העברית.תל אביב הפכה למרכז תרבות עברית,למשל הוקמה בה גימנסיה הרצליה.
3.#סגנון הבנייה היה מודרני-אירופאי.
 
4.#ראש העיר (מאיר דיזנגוף) חיזק את הבסיס המנהלי-אוטונומי של היישוב.
2.בשנות ה-20 וה-30 עלו לעיר עולים רבים שהפכו את העיר למרכז כלכלי ומנהלי גדול.
 
3.סגנון הבנייה היה מודרני-אירופאי.
 
4.ראש העיר(מאיר דיזנגוף) חיזק את הבסיס המנהלי-אוטונומי של היישוב.
 
[[קטגוריה:היסטוריה לבגרות]]
10

עריכות