גידול חיות מחמד/כלב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 213.8.52.147 (שיחה) לעריכה האחרונה של יעל י |
|||
שורה 1:
==האם לאמץ כלב?==
גידול כלב הוא משימה לא קלה בכלל, הדורשת משאבים רבים הן נפשיים והן כלכליים. בנוסף, כלב הוא חיה רגישה מאוד, ואם תקחו כלב ללא מחשבה מספקת תחילה ולאחר זמן קצר תחליטו לוותר עליו, הדבר עלול לפגוע בו מאוד. וידוע על יותר ממקרה אחד של כלבים שחלו ואף מתו כתוצאה משברון לב. על כן, לפני שאתם מאמצים כלב יש מספר שיקולים שעליכם לקחת בחשבון:
* רצון: יש להתחשב בדעתם וברצונם של כל בני הבית:
** נניח שהילדים מאוד רוצים לאמץ כלב אך ההורים אינם נלהבים כל כך. במקרה זה, ההמלצה היא לא לאמץ, או מכל מקום לא לאמץ מיד. לכך כמה סיבות:
*** לרוב, לילדים נמאס מהר מדברים. וממש כפי שבחודש הראשון אחרי שקניתם להם את הפלייסטיישן הם שיחקו בו בלי הפסקה וכיום הוא שוכב מוזנח בסלון, כך גם יכול לקרות לכלב. ההבדל הוא, שבכלב צריך להמשיך ולטפל. במקרה כזה עול הגידול ייפול על ההורים, והם עלולים להתייאש ולרצות להחזיר את הכלב.
*** מאידך, אם הילדים הם מספיק גדולים (למשל, בגילאי העשרה, ולא ילדים צעירים), והם כבר הראו שהם יודעים לקחת אחריות על דברים ולהתמיד, ניתן לשקול את העניין בזהירות.
*** דרך אפשרית לבדיקת אחריות הילדים היא לקנות להם, בתור מעין "אימון", אוגרים, ולראות האם הם מעניקים למכרסמים הקטנים טיפול מסור. אם הילדים מתמידים, סביר להניח שיתמידו גם בטיפול בכלב.
*** ילדים גדלים ומתבגרים. אם ילד בגיל 10 מבלה את רוב זמנו בבית ואצל שכנים, הרי שנער בן 16 מבלה חלק גדול הרבה יותר מזמנו מחוץ לבית. לכן, ייתכן שבתור ילד יהיה לו זמן רב לטפל בכלב, אך משיגדל ימצא לו עיסוקים נוספים שעלולים לבוא על חשבון הטיפול. בנוסף, נערים בגיל 18 מתגייסים ועוזבים את הבית לתקופה ארוכה, במהלכה רוב עול הטיפול ייפול על ההורים. גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא נפשו של הכלב: אם הכלב נקשר לילד, יהיה לו קשה מאוד להתמודד עם העובדה שהילד פתאום "נעלם".
** אם אחד מבני הזוג מעוניין לאמץ והשני מתנגד עלולה להיווצר בעייה. לא רק שהימצאותו של כלב בניגוד לדעתו של אחד מהם עלולה לערער את היחסים ביניהם, אלא שהכלב יהיה אומלל מאוד. כאמור למעלה, כלבים הם חיה רגישה מאוד והם חשים הכל. כלב שמרגיש שלא רוצים בו יהיה מאוד אומלל ומתוסכל, ואם אתם באמת אוהבים כלבים לא תרצו לעולל לו כזה דבר.
**אם גרים בדירה שכורה יש לוודא עם בעלי הבית שזה בסדר מבחינתם. אם גרים עם שותפים חשוב שגם הם יאהבו את הכלב, ולא להסתפק ב"לא מפריע לי".
* אלרגיה: יש הרבה יותר אנשים שאלרגיים לחתולים מאשר לכלבים, ובכל זאת מומלץ לבדוק האם מישהו מבני הבית אלרגי לכלבים האופן כללי, או לסוג מסויים של כלבים (ר' גם בהמשך בבחירת סוג הכלב).
* זמינות: כלב דורש תשומת לב רבה. ראשית, יש להוציאו לטיול שלוש פעמים ביום על מנת שיעשה את צרכיו, גם ביום חורף קפוא בו לא בא לכם לצאת מהפוך, וגם ביום קייץ נוראי בו כל רצונכם הוא להידבק למזגן. זאת, בנוסף לתשומת הלב שהוא דורש בהיותו בבית, לביקורים אצל הוטרינר ועוד. לכן, אם אינכם בטוחים שיהיה לכם זמן לטפל בכלב - אל תקחו אחד.
**אם אתם עובדים במשרה מלאה רצוי לא לקחת כלב, אלא אם כן יש לכם גינה פרטית בה יוכל לשהות בשעה שאינכם נמצאים.
**זכרו: שחרור כלב לבדו לרחוב מהווה עברה על החוק, שלא לומר סכנה לכלב. אל תבנו על כך שהכלב יוכל לשוטט ברחובות בזמן שאתם לא תהיו בבית, וכך ייחסך לכם חלק מהטיפול בו.
** גורים זקוקים להרבה יותר תשומת לב מבוגרים: בעוד שניתן להוציא כלב בוגר שלוש פעמים ביום בלבד, הרי שגורים יש להוציא כל 4-5 שעות ולעיתים אף בתדירות גדולה יותר - תלוי בגיל ובאופי הכלב.
** יחד עם זאת, ניתן תמיד לשכור "דוגיסיטר" - מישהו שיטייל עם הכלב מדי פעם וידאג לו. ועדיין, זהו הפתרון הפחות מועדף.
**הריון: ידוע שהימצאותו של כלב בבית טובה לילדים, מחסנת אותם, גורמת להם להיות נינוחים יותר וכו'. ועדיין, אם אתם בהריון או מטפלים בילדים קטנים, קחו בחשבון שהכלב עלול להוסיף עליכם עוד מעמסה.
**אילוף: בכלבים צעירים יש להשקיע זמן ומאמץ על מנת לאלפם או לחנכם. אם מדובר בכלב קטן אז ניחא, אבל כלב גדול חייב לעבור אילוף (או חינוך) על מנת שלא יהווה סכנה, ולו למראית עין.
* הוצאה כספית: גידול כלב כרוך בהוצאה כספית גדולה: לכלב קטן ההוצאה מתחילה ב- 100 ש"ח לחודש, ועבור כלב גדול היא מגיעה למאות ואפילו לאלף שקלים לחודש.
** ההוצאה הבסיסית: אוכל, אך זוהי ההוצאה הקטנה ביותר.
** רפואה מונעת: החוק מחייב לחסן את הכלב נגד כלבת פעם בשנה. בנוסף, רצוי לתת לכלב חיסונים נוספים כגון תילוע, משושה ועוד, וכל אלה עולים כסף.
** ביקורים אצל הוטרינר (שאינם לצורך רפואה מונעת): מאחר וכלבים אינם מבוטחים בקופת חולים (בניגוד לבני אדם), ההוצאה עבור צילום פשוט יכולה להגיע למאות שקלים. גם כאן, עלות הטיפול משתנה בהתאם לגודל הכלב (למשל: כלב גדול יצרוך יותר תרופות מאשר כלב קטן).
* לכלוך: אין דבר כזה כלב שלא משיר שערות. יש אנשים שזה לא מפריע להם כל כך, יש אנשים שזה מפריע להם מאוד. ניתן אמנם לספר את הכלב, אך הדבר אינו מומלץ ומכל מקום אינו פותר את הבעיה באופן מוחלט.
לאחר שעברתם על כל הסעיפים הללו, להלן רשימה קצרה של היתרונות והחסרונות שבגידול כלבים:
* יתרונות: מלמד את הילדים אחריות מהי, משמח ומעודד, נאמן עד אין קץ, מוריד לחץ דם (לפי מחקרים!) ומאריך את החיים, עוזר לאווירה נינוחה בבית, עוזר לפגוש אנשים חדשים ומקנה אווירה חיובית באופן כללי. לפעמים גם שומר ומקנה הרגשת ביטחון. לעיתים פועל כסיירת ניקיון - ברגע שנופל אוכל על הרצפה, הכלב אץ-רץ ו"מנקה" אותו.
* חסרונות: ממלא את הבית בשערות, הגידול גוזל זמן רב וכסף.
לסיכום: אימוץ כלב אינו דבר שיש להקל בו ראש. אם עברתם על כל הפרמטרים, שקלתם אותם אחד לאחד והגעתם למסקנה שאתם רוצים ומסוגלים לאמץ כלב - אתם מוזמנים לעבור לסעיף הבא ולבחור לכם אחד.
==איזה סוג לבחור?==
===גזעי או מעורב?===
לכל אחת מהללו יש יתרונות וחסרונות:
*גזעי - יתרון: ניתן לדעת, בערך, מה יהיה האופי שלו: האם יש לו אופי של כלב שמירה, של כלב שהוא "נוח" לילדים, וכו'. מאידך, הרבה תלוי גם בחינוך של הכלב.
* גזעי - חסרונות:
**ישנן מחלות גנטיות רבות האופייניות לכלבים גזעיים בלבד. זאת, משום שאם שני ההורים נושאים את הגנים של המחלה הגזעית, סבירות גדולה שגם הגור שלהם יישא אותם.
** זיווגים רבים בין בני זוג מאותו הגזע נעשים בין קורבי משפחה מדרגה נמוכה, מה שמגדיל את הסיכון לעיוותים גנטים.
**מבחינת המחיר, מחירו של כלב גזעי יכול להגיע אפילו לאלפי שקלים ואף למעלה מכך, אם מדובר בגזע מבוקש מאוד, עם תעודות וכו'. בנוסף, מוכרי כלבים גזעיים עלולים להציב תנאים לקניית הכלב. למשל: אם מדובר בכלבה, המוכר עלול לדרוש, תמורת מכירתה, את הגורים שיוולדו לה בלידה הראשונה.
* מעורב - יתרונות:
** בדרך כלל בריאים יותר, הן משום שאינם נושאים את המחלות ה"גזעיות" והן משום שאין כמעט סיכוי שהוריהם היו קרובי משפחה מדרגה כלשהי.
** מחיר: לרוב ניתן לאמץ כלב מעורב מאחת העמותות במחיר סמלי של 150 ש"ח, המהווה בעצם תרומה לאגודה.
**חוכמה: אין הוכחות ברורות לכך, אך הטענה היא שכלבים מעורבים הם חכמים יותר, כנראה משום שהם פונקו פחות (למשל, חיו ברחוב ולא בבית גידול) ולכן למדו לשרוד טוב יותר.
*מעורב - חסרון: בגלל חוסר ידע גנטי אין לדעת מה יהיה אופיו, אילו מחלות גנטיות הוא נושא וכו'.
===גדול או קטן?===
מה עדיף?
כל אחד והיתרונות שלו.
==חינוך ואילוף==
===בבית או בחצר?===
כל אחד והיתרונות שלו. יש הסוברים שכלב בית מחונך יותר. בדרך כלל, הדבר נכון, כיוון, שלאדם יש ציפיות גדולות יותר לכלב הנמצא בבית ולכן, הם שומרים על חוקי המשמעת. בעוד שכשהכלב בחוץ, נותן תחושה של חוסר אחראיות מצד האדם. השני המקרים, אם הכלב בבית או בחוץ, יש לטייל עם הכלב פעם אחת לפחות ביום בכדי לפתח אצל הכלב נאמנות לאדם וכן יראה.
===אילוף מקצועי?===
תהליך האילוף מורכב ומשתנה בהתאם לגזע ולכלב עצמו. כלב שישמע לפקודות הבסיסיות, יהיה כלב שקל יותר לגדלו ולהופכו לבן משפחה.<br />
*אחת מטעויות הבסיס שעושים בני אדם כאשר הם מגדלים את כלבם ללא ידע מקצועי, היא האנשה וייחוס תכונות אנושיות לכלב.<br />
*האנשת כלבים היא בעצם הענשת כלבים. כלב הנו חיית להקה מהחפשת את הפינה שלה ואת המנהיגות שתוביל אותה. מאלף מקצועי ידע לאבחן את הסביבה הטבעית של הכלב, לחזק את הדרוש ולמנוע תופעות שליטה עתידיות.
מבלי להיכנס אל הוויכוח עתיק היומין בעד ונגד אלימות בחינוך כלבים, נזכיר את כלל הזהב:
גם אם מדובר בנזיפה מילולית וגם אם מדובר בענישה פיזית, הדבר חייב להיעשות '''מייד''' לאחר שהכלב ביצע את המעשה.
הדרך הטובה ביותר להעניש כלב או לנזוף בו היא להשכיב אותו על הגב ולאחוז בצווארו. אם מדובר במשהו חמור, אפשר לנהום עליו ולחשוף שיניים. מבחינת הכלב, צעד כזה קובע את עליונות הבעלים ומבהיר לכלב שהוא עשה משהו שאינו כשורה. כך תשיגו שתי ציפורים במכה אחת: גם הכלב יבין את כוונתכם, וגם תוכלו להימנע מאלימות כלפיו.
'''דבר שאינו יעיל''', הוא להגיע הביתה ולראות שהכלב עשה צרכים בתוך הבית, ואז לקחת את האף שלו ולשים אותו בתוך הצרכים, או לעמוד ולצעוק עליו ליד הצרכים. התועלת היחידה שיש בתהליך זה, היא שיחרור קיטור לבעלים. הכלב לא מבין מה רוצים ממנו, כי הוא לא מקשר את הפעולה של ביצוע הטלת הצרכים, עם העובדה שעומד מעליו אדם שצועק עליו בכעס.
▲===ענישה===ס
==סירוס/עיקור==
שורה 39 ⟵ 99:
כיום, ניתן לשמוע קולות שונים אשר מתירים לסרס כלבים, עקב הגידול המדאיג בכלבי הרחוב, אשר גורם להם לאיכלוס-יתר ולמקרים רבים של רעב ומוות. בהתאם לעמדה זאת, הצער שנגרם לכלבים הוא קטן בהרבה עקב הסירוס שלהם, מאשר גוויעתם ברעב.
==מזון==
כיום ניתן המזון לכלב הבוגר בעיקר באמצעות ביסקוויטים בצורות שונות ושימורי בשר. חשוב לשים לב לאיכות המזון, משום שמזון מובחר מסייע לכלב להיות בריא יותר ומטופח יותר. אפשר ומומלץ לתת לכלב עצמות בקר שאותן ילעס במשך זמן רב, אבל אסור בשום פנים לתת לו עצמות עוף: הוא עלול לבלוע אותן מבלי שטחן אותן עד הסוף, ושברי העצמות שבקיבתו עלולים להזיק לו מאוד. רבים ממליצים לא לתת לכלב דבר מלבד הביסקוויטים, ולעשות זאת בשעה קבועה ביום למשך זמן מוגבל, אבל קיימות גם דעות אחרות בנושא.
אין לתת לכלב בשום פנים שוקולדים (קיים תחליף שוקולד לכלבים, בטעם חרובים, שהם אוהבים מאוד). אין לתת לכלב שאריות אחרי כל ארוחה ואסור להתפתות לתחנונים שלו. אחר כך קשה מאוד להיפטר מעודף המשקל שייווצר כך, ומבעיות בריאותיות אחרות.
כלבים (וגם חתולים) רגישים במיוחד לחומרים פסיכואקטיביים כגון [[w:קפאין|קפאין]] או [[w:תאוברומין|תאוברומין]], אשר קיימים בקפה ובשוקולד. חומרים אלו אינם מתפרקים בקלות בגוף שלהם (בשונה מבני אדם) ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך גם במינונים שלנו נראים קטנים מאוד. למשל, חצי חבילה של שוקולד יכולה להרוג כלב קטן או חתול. מכאן שאסור לתת לכלבים שוקולד או קפה או מאכלים המכילים קפאין בכלל. אותו הדין גם לגבי אלכוהול. אלכוהול בכמות שלבני אדם לא מזיקה כלל ואף יתכן ולא משפיעה, יכול לגרום נזק בלתי הפיך לכלב (גם מפאת גודלו, שקטן יותר מאיתנו, וגם מפאת חילוף החומרים השונה).
[[w:בירה|בירה]] גם בכמות מינימלית יכולה להרוג גם כלב גדול. הכישות שבבירה (גם בירה שחורה) הוא רעיל לכלבים.
לסיכום, על מנת להיות בטוחים, אוכל לכלבים ובשר נקי (וגם מוצרי חלב נקיים מתוספים כגון ממתיקים מלאכותיים וכו') הם אוכל בטוח לכלבים. תבלינים ואוכל מתובל עדיף שלא ינתן.
[[קטגוריה:חיות מחמד|כ]]
| |||