C++/שלום עולם!: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 134:
== סגנון הקוד בהמשך הספר ==
כתיבת הקידומת std::‎ לפני כל פנייה
▲כתיבת הקידומת std::‎ לפני כל פנייה לכלי מהספריה התקנית, לא נוחה. בתוכנות קטנות בהן אין בעייה של עומס שמות משתמשים לרוב במשפט using namespace std. משפט זה מציין למהדר שאנחנו ניפנה לשמות של הספריה הסטנדרטית ללא הקידומת std::‎. ברוב קטעי הקוד בספר לא נוסיף קידומת זו:
<source lang="cpp">
#include <iostream>
using namespace std;
שורה 144 ⟵ 143:
{
cout << "Hello, world!" << endl;
return 0;
}
</source>
כמו כן, לרוב לא נכתוב תוכניות שלמות, אלא רק קטעי קוד קצרים:
שורה 158:
כדי להדר קטעים אלה תצטרכו להוסיף אותם לתוך פונקציית main ולהכליל את הספריות המתאימות.
דבר סגנוני נוסף הוא ההזחות שבקוד. הזחה היא הוספת רווחים בתחילת השורה, לרוב משתמשים בטאבים לצורך זה. גודל הטאב הנפוץ בקרב מתכנתי C++‎, הינו 4 רווחים, כמו כן מתכנתים אחרים יכולים להעדיף גם אורך אחר, לדוגמה 2 רווחים מקובלים בתכנות בסביבות פיתוח טקסטואליות. ב־C++‎ אין שום משמעות לרווחים בעיני המהדר אבל היתרון בהוספת רווחים במקום זה או אחר הוא שיפור הקריאות של הקוד. מוסכמה גורפת בקרב המתכנתים (גם בשפות אחרות) היא שקוד הנמצא בתוך בלוק פקודות (בין סוגריים מסולסלים ב־C++‎) יוזח ימינה מעט יותר מהבלוק בו הוא נמצא. לגבי הימצאות הסוגריים עצמם, רווחים בתוך ביטויים או רווחים אחרי משפטי בקרה – אין כללים.
== הערות ==
| |||