היסטוריה לבגרות/התנועה הציונית/פעילות מדינית: הבדלים בין גרסאות בדף

הרצל היה זה שעמד מאחורי הניסוח של תוכנית בזל ומטרתו הייתה לזכות בהכרה ובתמיכה בינ"לבין לאומית ביחס למטרותיה של התנועה הציונית. שאיפתו הייתה לקבל צ'רטר.
לשם כך נפגש הרצל עם מדינאים אירופאים שונים שהיה להם קשר עם א"יארץ ישראל:

#מרכז יהודי בא"יבארץ ישראל יתרום לקשרי המסחר והתרבות של הגרמנים ולכן יגביר את ההשפעה התרבותית הגרמנית באיזור.

תוצאות המו"מ:המשא והמתן

הקיסר וילהלם השני '''דוחה'''דחה הפנייהאת בקשתו של הרצל, בשל התנגדות הסולטן העות'מאני, בן בריתם של הגרמנים לרעיון.

בשנת 1901 הרצל התקבל לראיון אצל עבדול אל חמיד השני והציע דרך פעולה מפורטת שתעזור לתורכיה בפירעון חובותיה,הרצל אמר שהיהודים יפריחו את א"יארץ ישראל. הסולטן הציע להרצל התישבות בשטחי האימפריה העות'מנית בתמורה לסכום כספי, הסולטן לא הציע צ'רטר בא"יבארץ ישראל תמורת הכסף, אלא רק התיישבות ללא רציפות טריטוריאלית של יהודים. הרצל פנה לעשירים יהודים כדי לאסוף את הכסף הדרוש להשגת הצעתו של הסולטן, אך נכשל ואסף רק חצי מהמחיר. הוא ניסה לעניין גם עשירים לא יהודים אך גם זה לא הצליח. בסופו של דבר פנה הרצל אל הסולטן ב1902ב-1902 ופגישתם הביאה לכישלון המגעים.

יהודים רבים היגרו לבריטניה עקב הפרעות ברוסיה. בריטניה לא רצתה לקלוט יותר מהגרים יהודים, וניסתה למצוא פיתרון לבעיה. במקביל הייתה גם תופעה של שנאת זרים עם אופי אנטישמי. בשנת 1902 נפגש הרצל עם הועדה המיוחדת שהוקמה באנגליה כדי למצוא פיתרון לבעיית המהגרים. הרצל הציע שבריטניה תיתן ארץ ליהודים וזה יפתור את הבעיה. הרצל רמז לקפריסין ולסיני, שהיו שטחים בריטיים קרובים לא"ילארץ ישראל, אך צ'מברלין - שר המושבות הבריטי - טען שתושבי קפריסין יתנגדו לרעיון, אך הסכים לגבי אל-עריש שבסיני. נשלחה ועדה לחקור את המקום. הועדה גילתה שהמקום אינו מתאים להתיישבות עקב מחסור במים והתנגדות המצרים. צ'מברלין הציע לחלופין את אוגנדה, אך גם הצעה זו נדחתה.