ניתוח יצירות ספרותיות/אלבר קאמי/הזר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:Albert Camus, gagnant de prix Nobel, portrait en buste, posé au bureau, faisant face à gauche, cigarette de tabagisme.jpg|שמאל|ממוזער|300 פיקסלים|אלבר קאמי]]

ספרו של אלבר קאמי הזר נחשב לאחד ממיטב הספרות שנכתבה באירופה במאה ה-20.

=על הסופר אלבר קאמי=

אלבר קאמי נולד באלג´יריה בשנת 1913 למשפחת מתיישבים צרפתית. כשהיה בן שנה נהרג אביו באחד מקרבות מלחמת העולם הראשונה, וכילד גדל קאמי בעוני. הוא התקבל לאוניברסיטת אלג´יר, והיה שוער בקבוצת הכדורגל של האוניברסיטה עד שלקה בשחפת, ב-1930. ב-1936 קיבל תואר בפילוסופיה. בשנת 1934 נישא לסימון היי, אך התמכרותה לסמים הביאה לסיום נישואיהם. בשנת 1940 נישא בשנית, לפרנסין פור, ונולדו לו תאומים: בן ובת. גם נישואים אלה לא עלו יפה (בני הזוג היו פרודים זמן ניכר), וקאמי נקשר בכמה קשרי אהבה וידידות עמוקים עם נשים, לרבות עם השחקנית הספרדיה הדגולה מריה קאזארס.

מושג האבסורד הוא עימות בין מודעות לאי-הרציונאלית שבעולם, לבין כמיהתה המודעת של המחשבה לבהירות. ואכן, ברומן הזר, קאמי מוכיח שהסיטואציה הסיזיפית מאפשרת חירות אבסורדית: מרסו, גיבור "הזר", חי חיים שהתרוקנו מכל תוכן, מטרה, אמונה וערכים. אין בעבורו דבר אשר ניתן לייחס לו משמעות. נוצר מתח בין תבונתו חסרת הפשרות ביחס לעולם, לבין העולם חסר הפשר. מתח זה מניב את האבסורד. הניכור והאבסורד עוברים כחוט השני דרך כול נימי העלילה: אף כי אמו הלכה לעולמה, מרסו אינו מגלה סימני התרגשות ואבל, הקשר בין מרסו למארי מגלה טפח נוסף של עקרותו הרגשית. למעט תחושותיו המיידיות, מרסו מפגין אדישות גמורה ביחס לכל הסובב אותו - הוא מנוכר לאמת כשם שהוא מנוכר ביחס לאכזריות, אלא שרק לגבי קטגוריה אחת אין הוא אדיש - והיא רגשותיו שלו: הוא מסרב בכל תוקף לשקר ביחס לתחושות ולאמוציות המיידיות שלו. רצח הערבי הוא האקט הבולט בעלילה לא רק מבחינה דרמתית, אלא גם משום שהוא מעיד על כך שמרסו מקנה לאבסורד מעמד מיוחד: מרסו חסר הרגש יורה ארבע יריות חסרות פשר ההורגות את הערבי, מותו של הערבי היא עובדה חסרת משמעות עבורו, שכן מרסו לא חווה את הרצח, אינו חש את מניעיו כרוצח, ומכאן שאין הוא רואה עצמו רוצח. החברה מצידה, אינה מבינה את ניכורו של מרסו: ניסיונותיו הכושלים של השופט-חוקר לאתר את המניע לרצח מוכיחים כי קאמי לועג על ניסיונה של החברה לבנות תילי תילים של משמעות בעולם חסר משמעות. אלא, שבאופן פרדוכסלי, מנקודת התצפית של מרסו, רצח הערבי, שנגרם בעטייה של השמש אינו מעיד על עיוורונו המוסרי, אלא הוא חלק מהוויית חייו המודעים. בחיי האבסורד הללו, ללא מסך האלוהים המשפיע - אין לייחס משמעות לדבר, זולת אירוע גורלי ומכונן אחד - המוות.

=ביבליוגרפיה=

 

=הערות שוליים=

{{כפר הנוער אלוני יצחק}}

[[קטגוריה:ניתוח יצירות ספרותיות]]