ניתוח יצירות ספרותיות/ח"נ ביאליק/והיה כי יארכו הימים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יעל י העביר את הדף ניתוח יצירות ספרותיות/ח"ן ביאליק/והיה כי יארכו הימים ל־ניתוח יצירות ספרותיות/ח"נ ביאליק/והיה כי יארכו הימים בלי להשא... |
קט' |
||
שורה 6:
השיר "והיה כי יארכו הימים" הוא שיר סאטירה, לא על חזיונות הנביאים למשיח, אלא, על משוררים, בני דורו של ביאליק שרשמו שירי בכתב אידיש בסגנון נבואתי, המדברים על משחיות וגאולה. לכן, הביטוי "מחזיונות הנביאים האחרונים", גם הוא סאטירי.
בילאיק, הסתייג מתורת המשחיות ותורות הסוד למניהן, אשר חזו קיצים, סופי עולם וגאולה. לדעתו, השאיפה המשחית נבעה מרקיינות ושעמום. <br />
==מוטיב השעמום==
בולט בעיקר בסוף השורה הראשונה. המוטיב מתייחס לתופעות שונות : אדישות מוסרית, שעמום, חוסר תכלית בחיים, חיפוש אחר גירוי. באמצעות מוטיב השעמום, מפנה
הדמות המרכזית שבשיר היא האדם. לא אדם בעל שם או בעל ייחוד, אלא אדם, שלעתים מתואר כיחיד - נציג של רבים, ("ויצא איש... וראה... ופיהק"), ולעיתים הוא אחד מתוך רבים ("איש איש שער ראשו...", וכן "איש ממיטתו ואיש מסתר אוהלו"). בבית האחרון מצטרפות לדמות האיש האחד דמויות משפחתיות נוספות: האישה, התינוק והשפחה.<br />
השיר מציג את האדם בצורה מדורגת העוברת מתחום האדם הבודד אל תחום המשפחה. ההתייחסות המשולבת, פעם לאדם האחד ופעם לאנשים כולם יוצרת תמונה של חברה. החברה הכוללת פרטים רבים בעלי מכנה משותף אחד. היחיד והרבים ממתינים למשיח מתוך חוסר-מעש ובטלנות. הם עלובים וחסרי-סיכוי אך ראויים גם לרחמים.
שורה 74 ⟵ 73:
{{סיכומונה}}
[[קטגוריה
[[קטגוריה:שירה עברית]]
|