מילון אקורדים בפסנתר/הקדמה

חשוב שלפני שתעיינו במילון האקורדים, תדעו איך לבנות את האקורדים.

  • חשוב לדעת:
C=דו
D=רה
E=מי
F=פה
G=סול
A=לה
B=סי
  • בפסנתר יש שתי משמעויות לכל תו שחור בפסנתר, ולכן:
C#=Db
D#=Eb
F#=Gb
G#=Ab
A#=Bb

את האקורדים המופיעים כאן נכתוב בצורה הכי מקובלת שלהם.

תיאוריה - בניית אקורדיםעריכה

אקורד מורכב משלושה צלילים לפחות:

צליל השורש - הצליל שממנו מתחילים לבנות את האקורד, הצליל שעליו נקרא האקורד
הצליל האמצעי - הטרצה שבונים מצליל השורש. ניתן לבנות טרצה קטנה או גדולה (ראה למטה).
הצליל השלישי - הקווינטה שבונים מהשורש.
או בקיצור מ: 1,3,5, צליל השורש, הטרצה והקווינטה של הסולם.

רוב האקורדים מבוססים על מרווחים של טרצות, מרווח של 3 צלילים: 1.5 טון לטרצה קטנה, או 2 טונים לטרצה גדולה. טרצה קטנה היא מרווח כמו בין לה לדו, או כמו בין דו למי במול, טרצה גדולה היא מרווח כמו בין לה לדו דיאז או כמו בין דו למי. טרצה קטנה נחשבת למרווח עצוב (מינורי), וטרצה גדולה נחשבת למרווח שמח (מז'ורי), ומכאן נקבע שמם של האקורדים.

משולשיםעריכה

  • אקורד מז'ורי בונים מטרצה גדולה, וקווינטה מהשורש.
  • אקורד מינורי בונים מטרצה קטנה וקווינטה מהשורש.
  • אקורד מוקטן בונים מרצף של 2 טרצות קטנות (או טרצה קטנה וקווינטה מוקטנת).
  • אקורד מוגדל בונים מרצף של 2 טרצות גדולות (או טרצה גדולה וקווינטה מוגדלת).
  • אקורד ארבע (Sus4) בונים מקוורטה וקווינטה מהשורש.
    • אקורד Sus4, שמשמעותו 4 שוהה, תפקידו להיפתר לאקורד מזו'רי או מינורי.

מרובעים (ספט-אקורדים)עריכה

כמו שאקורדים משולשים בנויים מהצלילים מ-2 טרצות: 1,3,5 של הסולם, מרובעים בנויים מ-3 טרצות: ה-1,3,5,7 של הסולם.

  • באקורד מינור שבע, מוסיפים עוד ספטימה קטנה מהשורש (או טרצה קטנה מהצליל החמישי).
  • באקורד מזו'ר שבע או מינור מייג'ור שבע (maj7) מוסיפים ספטימה גדולה מהשורש (או טרצה גדולה מהצליל החמישי).
  • באקורד חצי מוקטן (שסימונו עיגול קטן וקו החוצה אותו) מוסיפים ספטימה קטנה מצליל השורש (או טרצה גדולה מהצליל החמישי)
  • באקורד מוקטן שבע (שסימונו עיגול) מוסיפים ספטימה מוקטנת מצליל השורש, או טרצה קטנה מעל הצליל החמישי, וזה יוצר אקורד סימטרי שכולו טרצות קטנות.

מחומשיםעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.