מסע היסטורי אל עולמה של ספרד/ספרד הוויזיגותית - ועידת טולידו הרביעית

סיסבוטוס הטוב – 613-621 - השליט הראשון שכפה את הנצרות על היהודים, דבר המנוגד לתיאולוגיה הנוצרית. יש לכך השלכות תיאולוגיות ומשפטיות. מקובל על כל החוקרים שמניעיו של סיסבוטוס היו דתיים.

טרמיסיס זהוב של סיסבטוס "הטוב"

633 – ועידת טולידו הרביעיתעריכה

ועידה קתולית מקומית בספרד. עסקה בסוגיות רבות. כמו בכל הוועידות שנערכו בספרד הויזיגותית, נכחו בה אנשי המלך ואנשי הכנסייה. סיסננדוסוס היה המלך בספרד. קאנון 57 וקאנון 65 מתוך החלטות ועידת טולידו הרביעית. קאנון 57 – סעיף זה מאמץ את גישת אגוסטינוס ברמה התיאולוגית – אין לכפות את הנצרות בכוח. מאידך גם אם הומרו אנשים בכוח לנצרות הם לא יכולים לחזור לדתם הקודמת: אי אפשר לבטל את הסקרמנטים. לכן מי שהוטבל נותר נוצרי וזאת, בין השאר, כדי לא לזלזל בתפיסות הנצרות. מי שניסח זאת היה איזידורוס הקדוש.

קאנון 65 – מצויין כי סעיף זה הוא בפקודת המלך סיסננדוס. בסעיף זה נאמר כי Ex judaei sunt (מילולית: אלה שבאים מן היהודים), כלומר נוצרים ממוצא יהודי (בין שהתנצרו מרצון ובין שהומרו לנצרות בכוח) לא יוכלו לקבל משרות. קאנון זה נוגד את הנצרות שהרי מבחינה תיאולוגית, מהרגע שאדם מתנצר, הוא נוצרי לכל דבר ועניין וכל המישרות פתוחות בפניו. זאת היתה החלטה מטעם הכתר שהתנגד להשתלבותם של בעלי "דם יהודי" במנגנון הציבורי.

השפעות הוועידה ה-4 בטולידועריכה

1391 – עשרות אלפים ואפילו אף יותר נאנסו לנצרות. היה ויכוח במשך שנתיים בכנסיה הקתולית, האם תביעתם תקפה או לא. זה ויכוח ברמת הבישופים והאפיפיור. 1449 – יהיו עשרות אלפי נוצרים ממוצא יהודי. יחזרו משפטית לקאנון 65, ויצהירו שוב כי האנוסים לא יוכלו למלא תפקידים. מדובר על האנוסים החדשים.

במאה ה-15, באופן הדרגתי, כל המוסדות הספרדיים החלו להוציא תקנות ל"טוהר הדם". כדי להכנס למסדרים צבאיים, כדי להיות ספק מים לחלק מהאוניברסיטאות, צריך להיות ללא חשד לדם יהודי. זה תקף עד 1860. במאה ה-16, ישנם נוצרים ממוצא מוסלמי וגם עליהם לפעמים נאמר שהם מ"דם מזוהם" של מוסלמים. קוראים להם מוּרים. בדון קיחוטה לסרוונטה – סנשו אומר: דע לך שאבות אבותיי הם איכרים מן הצפון – יש לי בטוח דם טהור. קיחוטה הוא ממרכז ספרד ולכן דמו לא בטוח טהור. אלו וויכוחים ספרותיים שמושלכים מן הקאנון.

בהשוואה לספרד הרומית, ספרד הוויזיגותית נמצאת בנסיגה כלכלית מתמדת. יש מסחר חליפין במקום שימוש במטבעות רומיים. ישנו עוני הולך ומתפתח. ישנם מאבקים רבים פנימיים בצמרת השלטון. ימי הויזיגותים – מיתוס או מציאות?

במהלך כל הוועידות מ-633 ואילך (היו 17 כאלו). תמיד מוזכרים היהודים.

  • איסור על נוצרים העובדים יחד עם יהודים לעבוד בימי ראשון וחג.
  • יש איסור לאכילה משותפת על היהודים.
  • יש איסור על ברכת השדות של היהודים.
  • מבחינת המחקר הרדיפות היו על רקע דתי/גזעני ולא כלכלי. היהודים לא תפסו מקום כלכלי בחברה הספרדית – אמצעי ייצור או כסף רב לא היו להם.

694- המלך אגיקה קבע – יש לקחת כל ילד או ילדה בגיל 14 או מטה למנזרים, או למשפחות נוצריות טובות על מנת לחנך אותם כפי שצריך. בנות היה נהוג לחתן בגילאי 12-14. זהו פתרון אינקלוסיבי. הוועידות מתקרבות אחת לשנייה – הכתר נתלה ביציבות הכנסייה. הוועידות נהיות יותר ויותר שכיחות. ב-17 השנים האחרונות של ספרד הוויזיגותית, אין לנו כמעט עדויות על יהודים. המוסלמים הגיעו ב-711 לספרד.

ספרד הוויזיגותית – 200 שנים בהן הנצרות הקתולית היא הדת המרכזית. המרכז המדיני – טולידו. בירה אחת, מלך אחת, מדינה אחת. זוהי תקופה שלילית ונוראית של היהודים. ספרד הוויזיגותית בתודעה הקיבוצית היהודית נחשבת נוראית.