משתמשת:יוני2023/איך הפכה האישה לגבר/אהבת הכוחנות

א: מיתוס הכוחנות

כח וכוחנות

כדי להבין את המלחמה בנשי יש לחקור את הכוחנות אשר זלגה לחינו ואיננו מזהים אותה. כוח וכוחניות שיכים לפן הזכרי. מבולבלים עם עוצמה שהיא שקטה (להבדיל מרעשנות ומאמץ של כח) וגורמים חיצונים (כסף, פרסום, כבוד והערכה) אינם משפיעים עליה. במצב של זכרי יתר הכח והכוחנות הפכו למציאות יומית כשאנו שוכחים להיות עוצמתים.

כח לא מווסת ע"י הישות הנשית והוא יוצא מכלל איזון הופך למלחמה. העולם מלא מלחמות מאז המעבר מהעולם המטריארכלי לפטריכאלי. לא פעם היסוד הזכרי נפרד לחלוטין מהיסוד הנשי ונזרק בהקצנה למערבולת לא נשלטת של הרס על כל מה ששייך לעולם הנשי: רגש, עדנה, נשים, אימהות ואמא אדמה (86)

כשנשים לוקחות חלק במאבק בין אם לשלוט על עצמן או אחרים, פוליטי וחיוני ככל שיהיה, הן מפנימות את הכוחנות ההרסנית כלפי ישות הנשית. אם הן מודעות לכך הפן הזכרי ישתלט על הנקבי וימנע מהן איזון בין היסודות.

ביטוי של ישות נשית הוא הפן היצרתי. פן זה מאוזן על ידי הפן ההורס - פן זכרי. אנו זקוקים לשני פנים אלו - תהליכי הריסה ופירוק ותהליכי בניה והזנה. כשאחד יוצא מאיזון אנו בסכנת חולי ומוות. חוסר איזון חולה מאפין את התרבות שלנו. נטיה זכרית יתר מביאה להתגברות הכוחות ההורסים על הבונים. בעולם הגלוי אנו רואים את ההורס חוגג בתקשורת.

אדרת הכוחנות, ההרס והמוות נמצאת בשיה, וידאו, TV וקולנוע. רב הסרטים חושפים את התעסקותנו הגוברת עם מוות וחורבן . מוטיב הרצח, האימה, המוות והרס נטחן בכל פינה.

סרטי אימה ואלימות מתקיים על ציבור חולה, צמא לרצח, התעללות, אכזריות שנובע מכאב ואלימות פנימית שמחפש מוצא. החברה שלנו צריכה ללמוד רגישות ורגש. יש אפילו תחרות בקרב צעיים שמי שכול לראות זוועות בלי להרגיש כלום הוא יותר "קול" (87).

יתכן כי לאור העובדה שרב כותבי התסריטים הם גברים - יש יותר גבריות יתר. איוש אישה בתעשית הסרטים, הרפואה והפוליטיקה לא יביא לשינוי גם לאור לחצים שמופעלים על נשים חיצונים ופנימים.

באופן כזה יש יותר נשים בתעשית הקולנוע שאלימות. גורמות הערצה בקרב נשים רבות. כך יש הצפה של נשים במטווחים וחוגי ירי. אי לכך דימוי קולנוע מעוותים של שיוויון לא משחררים נשים ולא מסיעים לרפא עולם אלים. כדי לאזן עלינו לגלות את האוצרות של הישות הנשית ולא למקם נשים במקום בו אוישו גברים.

כעס בגברים ובנשים מוגדר כאנרגיה זכרית ששואפת לפרוץ החוצה. היא קשורה ליסוד האש. הזכרי יתר נמצא בקולנוט ובטלוויזיה (יריות, אלימות...). הכעס השתלט עלינו ומעמיק את חוסר האיזון שלנו.

ככל שמסכים פולטים זעם ופחד כך הם מנצחים את הכעסים והפחדים בתודעה הקולקטיבית שלנו. גם דימוי הווידאו ספוגים בהרסנות שמרשימה את נפש הנוער. אלו המגינים את התיאורים האלימים בשם חופש הביטוי טוענים שמוסיקה סרטים לא משפיעים על מעשי אלימות (88). טובי בראונינג אינה מסכימה עמם וחושבת שבעולם רווי בתקשורת אלימה אלו זולגים לתודעה. יש מי שמבטא אלימות כלפי אחרים ויש המפנימים אותה בנימוס.

מועצת ווסטמינסטר החליטה לאסור הקרנה של סרט על חבורת אנשים שלוהטים לתאונות דרכים וסיפוק מיני. תעשית הסרטים ראתה בזה פגיעה בביטוי ליצירתיות. נפתח דיון סביב הנושא : כמה הנוער יחקה או לא יחקה ענינים מסוג זה. עם זאת, כמעט אף אחד לא חשב כמה החיבור הזה לא רחוק מחייל שאיבד שליטה במלחמה ומורה לאנוס את הקורבנות שלו.

יש חוסר איזון זכרי יתר. קל לנו להזדהות יותר עם החלקים המזועזעים עם הרס ופחות עם אלו שמוקסמים ממנו. הכחשה מונעת ריפוי. אלימות משפיעה עלינו אך לא בהכרח נחקה אותה אולם יתכן שהנפש לא הושפעה ונפגעה עמוקות. אפשר לא לצפות בטלוויזיה כל החיים אך עדין להיות מושפע ממנה כי המסרים נמצאים סביבנו (89).

התקשורת רוויה באלימות. בין אם קרבות או חדשות על אירועים אלימים. יחד עם פיצה מדי ערב אנשים מתכנסים לראות סרטים אלימים. מציאות זו צריכה הגדרה מחודשת של מחלות נפש.

הצלילים העולים ממקלים (צרחות, נפץ, וכו) מתכנתים את החרדה, הפחדים והאלימות בתינוקות, במבוגרים ובחיות מחמד. היום בני נוער מתפארים בידע שלהם על כלי הנשר.

צמחים, חיות, בני אדם ומערכות יחסים גוועים ללא תזונה בריאה וסדירה.כשמוות הוא המזון העיקרי הזמין מכל עבר החיים גוועים. הכאב והשים מתגברים; חרדה, מתחים ומחלות הופכים למציאות יומית. אם הינו מזנים את הנפש בדימוים ובמסרים של חיים במקום מוות הינו יוצרים עולם שונה (90). נניח בסרטים שמעוררים השראה ואחריהם מגיעה שמחה ותקווה. המציאות שיכלנו ליצור לו המסרים שהיו מקבלים היו חיובים ומעודדים ולא מנצלים את החולשות, הפחדים והכעסים.

המצער הוא שאנשים עם ממון וכישרון יצרתי מביא לעולם כאב ומשמשים בכוחם כך לרעה. הדיון סביב מועצת ווסטמינסטר והחרמת הקרנה של "קראש" מראה יך במקום שהדיון העיקרי יהיה סביב האלימות והקישור שלה אל מין אל דיון בחופש ביטוי. במקום לבצע חרמות שיעלים למוחרמים עדין להשקיע את הזמן בחינוך חיובי שיפשר לקהילה בחירות חיוביות יותר. צריך שנכיר בהתמכרות לאלימות שלנו.

הכוח זורה את זרעיו

המיתולוגיה המודרנית רוויה באלימות. ומונעת התפתחות של תודעה חופשיה מהרס. ילדים מקבלים מסר שהאלימות מקובלת ונדרשת ככניסה למשפחת האנוש. הם יודעים להפעיל כפתורים וידיות של משחקי מחשב ומתוודעים בהתפעלות לסוגי המלחמה, הנשק והדמיויות הממוחשבות שהורגות. גם משחקי לימוד לפעוטים מחנכים פעוטות להרוג (91) משחקי מיומנויות מחשבים לצערים מלווים בתכונות כמו משחק חיילים.

לא פעם סרטים לילדים הם מאוירים למבוגרים המושפעים מאלימות. אנו מאפשרים לתקשורת להשפיע על הילדים בזמן שאם זה היה פלוני בחוץ לא הינו נותנים להם לשוחח עמו. על פי סקר ילדים מעדיפים תכניות עם מידע על פני סרטים מצוירים.

שוקולד לסיגר היא עוד דוגמה שעולם של הילדים הפך לחיקוי עולם המבוגרים הלא בריא.

ילדים בקיאין יותר בסרטים מאשר בתקשורת בסיסית (92).

השגת ההרס הוביל לעליה של וונדליזם בקרב צעירים. הם משאירים חותם חורבן על מתקני שעשועים. אין זה מפליא שבני נוער משתלהבען מתמלילי שירים.

בתי ספר נסגרעם בעקבות אלימות בברטניה (סמים, נשק וכו). לאור החשיפה לאלימות אין זה מפליא שיש עליה באלימות.

ספריות וידאו המשיכו להציג את הקלטות על המדפים וזה סיע להם לפרסום. מתוך מרירות ילדותם הם יוצרים יצירות אלימות שכל מטרתן פגיעה ולממש פנטזיות זועמות (93).

דויד אלטון, חבר פרלמנט ברטי דמוקרטי ליברלי אמר שבתים בברטניה רווים בתרבות של אלימות המופצת בטלויזיה, וידאו ומחשב. המשרד טען כי אלימות המשפחה היא האשמה. כאילו לא היו השפעות חיצוניות עליה.

עת לשחק

יש המניחים כי ילדים זקוקים לאכזריות השזורה בסיפורי אגדות כדי להתמודד עם פחדים, מוות ורע. רע באגדות מוצג על ידי אם חורגת, מכשפה, חיה, ענק או מפלצת. מעשי האלימות והסדיזם מעלים על מותני מבוגרים. סיפורי אלו בילדותנו השפיעו עלינו ליצר מציאות המבוססת על פחד ואימה. קרל יונג עודד את האנושי להתקדם ביצירת המיתולוגיה ולשנות את התסריטים למען הפקה מוצלחת יותר.

בשנים האחאונות גדל מספר ספרי האימה המיועדים לשוק הצעיר. ג'רדלין דוג' כתב על האלימות הזמינה לילדים. פחד אינו מסיע לילדים (94). למרות זאת כוחנות ואחימות מוחדרת אל משחקי ילדים. מספר על דפדוף בדפים צבעונים לילדים - ציורים לצביעה אלימים.

המשך חוברות לילדים מפלצות בעם, רמבו, שליחות קטלנית, משחקי מילים, פאזל, צעצועי חיות, שלדים וכי

סיווג סרטים הוא לפי גילאים במטרה להגן על הילדים פן יראו גוף עירום עושה אהבה בעת שאנו מאפשרים להם לראות מלחמה.

הנתק מהנשי ואהבת מוות

אלימות היא תוצר של אלימות זכריות יתר. אובדן איזון בריא בשל נתק מיסוד הנשי מעניק חיים ויוצר משיכה למוות. אי הידיעה שלנו למשיכתנו להרסנות לא נוכל לצפות לחיות בשלום. עלינו לזהות את הכוחנות בצורותיה השונות. איך מאדירים מלחמה, מוות במקום חיים.

אנו מרוממים את המוות. מכבדים ספרים שנותרים מקום יתרלנשק. מתפארים בתרבות המלחמה.

העיתון שבל אומן אלימות, קוונטין טרנטינו (96). תיאור תכנים אלימים שבם זוכים אמנים לשבחים.

מבקר קולנוע תיאר השפעה של סרטי קולנוע על הקהל.

החברה לא יכולה לשחרר את הקסם שהיה בהליכה של הנשיא האמריקאני ג'ון קנדי. הוא זכה ליותר שבחים במותו מאשר במעשיו. אם היה חי היום בוודאי לא היה נזכר באותה מידה כפי שהקסם אופף אותו במוות.

הנסיכה דיאנה נהרגה ב1997 וזכתה ליותר ההערכה מבחייה.טרגדי שאנו מאפשרים למוות, לאסונות ולמשברים להעיר אותנו בעוד החיים מותירים אותנו קרים (97).

העולם בתרבות ובמוסכמות מחויב למוות במקום למוות שהיתה יכולה לשנות את החיים. הסיבה שאנו אובססיבים למוות היא כי אנו פוחדים מהחיים. הנשי הוא החיים.

תרגיל 6:מעזים להתעמת עם התוקפן הפנימי (לנשים ולגברים)

כדי להימנע מנסיבות או גורמים שגורמים לנו לחוש קורבנות עלינו להתוודע לאלימות הפנימית שלנו. בתריגל אנו מפנימים את העולם החיצוני, לרפא את פחידנו על ידי מזור ואיזון.

הגדר תוקפן/מצב אלים שמעלים בך פחד, כעס, תחושת קורבנות או קוסמים לך. אדם שלכאורה מחזיק את המפתח לשלווה שלך ובלעדיו תהיה חופשי ומאושר.

עצום עינים,, נשום לאט ושאל את עצמך: היכן זה בתוכי? היכן אני עושה זאת לעצמי באופן קבוע? איך אי מזין ביומיום את ההרסנות במקום את החיים. תן לאסימונים להגיע אליך.

תן לאנטי דוטה לרפא, לצוף ולעלות ממעמקים. נשום לתוכך ואפשר לו לרפא אותך.

הנח למילים להדהד בך: אינני צריך עוד לעשות זאת בעצמי. אני בריא ואני שלם (98).

ב':ביטויי כוחנות בחי היומיום

שחרור הסוררת

הזכרי יתר של הכוחנות הופך בקוטב שלו למאבק ולמלחמה. מלחמות מתרחשות כל העת (בין זוגות, דתות, משפחות וכו). הצגתה של זו בתקשורת היא השתקפות של החיכוכים הפנימים שלנו.

מדי יום אנו נאבקים ברגשות ובשאיפות שלנו. בכח אנו מדבקים את הקצב לעמוד בכל דד ליין ולהשיג הישגים ללא הרף כדי להציד את קיומנו. מאבק מתמשך זה מתיש ומסכן אותנו בחולי בחיים. אנו רגילים למאבקים בחיים. פרסומת לתרופה נגד שפעת מזמרת לנו להמשיך להילחן. כשהגוף מתמוטט תחת הלחץ מבטיח התרופה שלא נבזבז זמן בהשגחה עצמית שישבו את גופן לאיזון אלא ידי דיכוי הסימנים החיצונים. דיכוי חוזר של התראות קטנות מצד הגוף מסייע ליצירת משבר גדול.

כח הוא יסוד זכרי. הוא לא מתכון לותר על כס המלכות. הוא מנסה לאלף את הסוררת על ידי כוחנות ויתר כוחנות. ככל שמשתמשים בכח המצב מחמיר. הסוררת היא אמא טבע, חוק ההפכים שלה מוודא שכל כח יעורר כח נגד שווה. ככל שנדחוף כך נעורר התנגדות. משפט לא ברור שסיכומו הוא שהפכנו חרוצים, נאמנים, רזים ובךתי מכורים (99).

ההנחה כי היכן שיש כח יהיה כח נגדי ניכר בכל תחום, למשל : בכימיה - גורס החוק שתרופה/סם תגרור השפעה משנית הפוכה. התעלמות תביא לצריכה מרובה יותר של החומר וכך תהיה התמכרות. קפה מעןרר בהשפעה הראשונית ומרדים בהשפעה המשנית. זה עלול ליצור מעגל קסם של שימוש יתר בחיפוש אחר ההשפעה הראשונית. פוליטית - נדרשות חוכמה והבנה כדי להימנע מההרסנות של הכח וכח הנגד שמצית. שמאל קיצוני יצר ימין קיצוני.

זכריות יתר מאפיינת את המציאות שלנו בהישגיות כפיתית, רדיפת בצע, עודף ייצור תעשיתי. חומרי פסולת תעשיתית מחקים את ההורמונים הנשים ויצרו סיכונים חדשים לעולם. אסטרוגנים סביבתים מזהמים מזון ואוויר ופוגמים במערכצ הרביה של גברים ותורמים לעליה בסרטן השד בנשים. אסטרוגנין כימים גורמים לירידה בספירת הזרע, לעליה בסרטן האשכים ולנזק לעוברים זכרים. הורמונים אלו עלולים לפגןע במערכת הרביה שך נשים, אחראים לבשלות מינית מוקדמת בקרב ילדות צעירות, ועליה בהריונות ילדות. הם מסכנים טת העתיד של כדור הארץ ובעלי השלכות הרסניות.

כוחנות ואוכל

יש לחץ מתגבר להרזות. בשנים בהם היו לחצים (100) היתה עליה ניכרת בהשמנת ילדים. ככל שאנו דוחים את השומן אנו מעצמים את הכוחות המתנגדים בתת המודע ומנציחים את השומן. כשנחדל להאשים את רקמת השומן נגיע למשקל הטבעי הנכון.

הגוף מתנגד לדיאטות. השומן מתבסס במערכת בעקשנות ומקשה את חיסולה. זהו מנגנון הישרדות שמופעל במטרה לשרוד. רוזמרי סטנטון בספרה הדילמה של הדיאטה הראתה כי הרזיה מהירה גורמת לתוצאה הפוכה. הרזיה מהירה גורמת לאיבוד רקמת השריר במקום שומן מפני שבתכנית ההשרדות של אמא טבע משמשת רקמת השומן מאגר אחרון, שורפת את מרב הקולוריות, היא דולדלה, ולכן הגוף ישמין מהר עם כמויות מזון קטנות. זה סיכון שנשים לוקחות בדיאטה, צריכת הקולריות נמוכה שקשה לשמר את משקלן כך שהדיאטה גורמת השמנה.

בספר "לשנות את דימוי הגוף" של מרשה ג'רמיין הצ'ינסון: קיפוח תזונתי מאט חילוף חומרים עד שמגיעים למשקל היעד חילוף החומרים איטי שעל האדם לאכול כציפור או להתעמל כחולה רוח כדי לא לאבד את הישגיו (101). לפי מחקרים לכל גוף יש טווח משקל נכון שמטרתו לשמר את משקלנו בטווח הנכון לבריאות.

סוזן קיינו יועצת להפרעות אכילה בספרה "לא עוד דיאטות לעולם", מצטרפת לכך שיש טווח משקל יחודי: לפיכך מושגים של שמן ורזה צריכים להיות ביחס למשקל. מעל או מתחת לטווח המשקל היחודי שלל אדם. אישה יכולה להתפרש כרזה מדי כשמשקלה הוא תקין ולהפך להתפרש כשמנה שכהיא במשקל התקין לה. עם הגיל עולים במשקל ולכן לא הגיוני לשמר את משקל הגיל בגיל 30-40.

דויד קונקר תהה מדוע דורות שלמים של אנשים שעושים דיאטות מספרים שחוזרים לדיאטה. תעשית הדיאטות מודעת לכך.

נשים מציגים ממצאים על דיאות וגח נגד שתי אפשרויות: להשקיע במחלה - מאבק מתיש ואבוד או בבריאות - שינוי מושגי היופי.

מגפה מודרנית

כל דחיפה מביאה דחיפת נגד. כשאנו מחליטים על דיאטה אנו נעשים רעבים. ככל שאנו דוחקים בעצמנו להצליח כך אנו נעשים עצלנים ונכשלים (102). כשאנו הולכים נגד הטבע המציאות גדושה במתחים ובטלטלות מתישות. ההישגים יוצרים בנו חבלה עצמית, והמאמצים מגרים כשלון. חוסר הבנה של הטבע הניח לכוח לכבוש את הוויתנו ולדון אותנו לחי מאבק וסתירות במקום לשרת אותנו.

קבלת האחר ועצמנו במקום שינוי מהותנו היה מונע מאבקי נגד ומאבקים. כוחנות בחיינו הזכרים יתר היא שליטה. עם כניסת הכוחנות הפכו לחולי שליטה ובצורך לשלוט בכל. ביטוי מיוחד של שליטה הוא פרפקציונזם ושאיפה לשלמות ששואף להשתלט על הישות הנשית ולמגר שמחה וחיות. תדירות הוא שורש מחלתנו: מתח, חרדה, לחץ דם גבוה, אנורקסיה, בולימיה, תשישות כרונית וסרטן. הסרטן מאפשר מזור למי שסובל מפרפקציוניזם.

פרפקציוניזם אינו נתפש כמעלה אלא מדרבן לשיאים חדשים ותובע חוסר סיפוק נצחי בתמורה. הפרפקיונזם הוא משבית השמחה, שואף לשלומות ויראת כבוד. לאחר סיום מיזם מסוים אדם לא נותן לעצמו להנות מ5 דקות והוא מתעה שהוא חושב איך לעשות את המיזם הבא. הפכנו מוכרים לסבל ומתעלים (103).

כוחנות הפרפקציוניזם מששליך למערבולת מתמרדת של כוחות נגד. דוגמה: זמרת זכתה לתשבוחות כשחטה את גופה אך שהחלה לסבול מתשישות כרונית שמוביל למערכת חיסונית חלשה העיתונים רשמו ש:"למרות האימונים הנוקשים והתזונה הנוקשה היא לא הצליחה למנוע את המחלה (103)". מספרת איך בספריה תלתה רוזמרי קונלי, גורו הדיאטה תמונות של נשים - מאחורין נשים מתיסרות למשטר דיאטות של דיאטות וכוחות נגד בלתי נשלטים והתקפי זלילה.

ההתמכרות הפכה לנורמה. חוק ההפכים של הכוחנות - בכל מקום סובלים אנשים מהתמכרויות שונות: איבוד שליטה אולטימטיבי - התמכרות לאלכוהול, לסמים, לסגריות, לאכול, לעבודה, לקניות, לאינטרנט, להימורים, לסקס, לאהבה...רבים מתים עקב התמכרות או חיים כמתים מהלכים. קבוצות תמיכה נועד לעודד אנשים לשחרר שליטה.

בעיות שליטה כמו התמכרות (104) לא הופכות מרופאות על ידי שליטה חזקה יותר אלא בעזרת אומץ לשחרר אותה. הסמים מובילים לחוסר שליטה. זה הגביר את כוחות המאפיה הבינלאומים. חוסר פיקוח על מכורים הוביל למחירים יקרים בקהילה.

חוסר איזון בין יסודות זכרים לנקבים הוליד כוחנות ואלימות שמתבטאות בחי הפרט ובמלחמותיו היומיות נגד עצמו כיחיד אקולוגית ותרבות עם מיתוס אשר משפיע על מציאות חיינו. חוק ההפכים של כוח וכח נגד מוכיח כי כדי למנוע התקשה, מאבקים וסבל עלינו לוותר הפחד מהנשי ועל המשיכה לכוחנות לטובת שיתוף פעולה עם הטבע. אם נלמד מהמים - יעילות הכח מוגבל לעומת סוד עוצמה של רכות. כח מזערי מביא להתנגדות מזערית על ידי הישגים גדולים יותר בקלות שאין אנו מכירם. אם נאפשר לעוצמה להיכנס לחינו ולרפא אותנו ניתרם כפרטים וכקהילה בדרכים שלא חלמנו.