משתמשת:יוני2023/איך הפכה האישה לגבר/אימת הרכות

קושי וכושר

עם היחלשות השליטה על נשים החלה השליטה של נשים על עצמן. נשים אינן אוהבות את גופן. ביחוד לא שומן.

בליטת הבטן התתונה היא מרכז העוצמה הנשית. היא מושב הרגשות, תחושות חיוניות מעניק חיים (רחם), מסיע למיין רעיונות ולהבחין בין רעיונות יעילים לאלו שלא. ללא בליטת הבטן יש בלבול, תחושה שאין בסיס ואיננו מסוגלים לזהות מה נכון, אילו רעיונות לשחרר ואילו לממש. עידן הבטן השטוחה - מציג את המצב המבולבל של נשים. מהדהד הכיבוש דל מטה, האדמה, על ידי המעלה - הראש שרוצה להקטין את הבטן, להכניסה ולהעלימה (57).

נשים רבות משננות או שמעו "תכניסי את הבטן".

נשים סולדות מסמני נשיות. שנאה בעיקר לאגן שמבדילן מהשלד הגברי. רשת של מומחי אופנה בטלוויזיה מיעצים איך להסוות ולהסתיר אזורים דוחים כמו הירכים. העובדה כי חלק בגוף דוחה את השכל האנושי מצביע לא על פגם בגוף אלא בשכל חולה.

כל אדם מורכב מניגודים -זכר נקבה - שאמורים לאזן זה את זה. ה חברה מעודדת נשים כחלק מהגבריזציה לפתח את הרקמה הזכרית - שרירים ולהשמיד את הנקבית - שומן.

נשים מתאמצות בימינו לשרוף ולסלק כל סימן של רכות וסימן של ישות נשית. גם נשים וגם גברים מנסים להקשיח את הגוף. כך חל תרבות מכוני הכושר והתעמלות כפיתים (58).

מדמה את ההתעמלות לחדר הכושר אל עבודת הפרמידות. האדם הפך להיות משרת של הרודן הפנימי שחסר שביעות רצון ממאציו.

סבורות שהן פגומות

שרירים הם מושא סגידה גם דוגמניות בלטות מסבירות על חשיבות השרירים. "חילות במלחמה נגד הרכות". המסר שמקבלות צעירות זה הלחמי בגוף שלך והקהי רגישותך. בני שריון במלחמה על הרגש.

יש מלחמה להכניע כל בשר נשי ונשיות (59). בגרמניה הנאצית המסרים היו שיפה ועליון הוא ארי. פשיזם מאמין כי זכרי יתר: גברי, שרירי ורזה.

נשים לא מצליחות לאהוב את הגוף. השריריות הפכה להיות תופעה נפוצה בימינו (טלוויזיה וכו). עבור כתבה הצטלמו נשים רגילות והמון נשים צעירות הביעו תודה על כך.

מקרה ספציפי של אישה ששמחה לראות תמונות של נשים רגילות וזה סייע לה להרגיש נורמלית.

גבריזציה השתלטה על גוף האיש. בשנות ה40-60 ניתן לראות נשים טרם העידן של השיריון הנשי - נשים עם זרועות רכות וירכים עגלגלות (60).

סיפור על כך שצפתה בסרט שחור לבן על נשים עם ירכים בגאווה.

למי אכפת

התעמלות חשובה כל עוד היא באיזון. היא מעניקה אנרגיה מחודשת, מצב רוח טוב, הפרשת אנדורפינים, רגיעה והמרצת מערכת החיסונית. התעמלות יתר יוצרת שחיקה, מזרזרת הזדקנות מפני שמפעילה לחץ על הגוף.

התעמלות יתר היא התמכרות מודרנית. היא מהוללת ומכובדת. מעודדים שגרת תרגילים קבועה. לעלות את האינטנסיביות של תרגילים כדי לא להיתקע. עידן של הרבה יותר = יותר טוב. איזון ומתינות הם זרים לנו מאחר וחלק מהישות הנשית. סמל האיזון הוא מים רכים ששואפים תמיד לשיוויון. הרמת משקלות הם סימן לחוסר איזון זכרי יתר וניזונים מאי שביעות רצון מהגוף. גורמים אלה הופכים את ההשפעות החיוביות של ההתעמלות מתונה לרעלים שמסיתים את המערכת נגד עצמה (63).

גישה זכרית יתר לכושר היא קצרת רואי וקשה לגוף ולנפש. בעת מאמץ סיפוקו של הגוף הוא המחשבה שמנצח את הגוף וגורם לשרוף שומנים. הרבה נשים מתעמלות ולא אוהבות את זה.

כל רובד בחי אישה יושפע באופן שלילי כשבבסיס היא מלחמה עם הטבע שלה עצמה ועם עוצמתה.

החרדה של ג'ודי

חרדה מפני התרככות מקבעת נשים במצב של מתח בלתי פוסק. יש דיבוק להתקשר ופחד מרכות.

סיפור על ג'ודי בת 30 שלא ידעה היכן תגור בחיה. היתה מתעמלת מדי יום במכון כושר, מרימה משקולות (62). קבלה טיפול בעוצמת הרכות ועברה שינוי: רך, עדנה, ויתרה על פרפקציוניזם.

היתה עם גישה הרסנית לחיה, אבדה רצון לחיות. הבינה כי אינה קורבן, בידה האפשרות להירפא או להרס, לשחרר את המאבק, להתקשח. התקדמה יפה עד שנפגעה בזרועה בשעת אימון כושר. לא יכלה להפסיק טקס תרגול, לדברי טובה, רצחני, שהיה שריד מהחים הקודמים שחדף אותה מעבר לגוף הזועק.

רצתה שתקשיב לגוף ותפסיק להילחם בו. היה לה קשה לחשוב להפסיק להתאמן. פחדה להכניס רכות לחי שמא תתפרק (63).

ג'ודי צדקה אם היתה מאמצת את הרכות חיה היו מתפרקים - חי כאב, כוחנות ומאבק. הפסיקה את הפחד מהרכות.

אנו מפחדים משינוים שלא דורשים שליטה ומאבק אלא רכות והימנעות.

שורפים מכשפות ושומניפ

יש פחד מנשים גדולות. חברה שלנו היא חברה של שלטון זרע, מהירות תנועה ללא הפסקה, נשים גדולות ומלאות מעוררות בתת המודע אסוציאציות של ביצית איטית ומסיבית, מאימת ללכוד את הזרע הקטן. רזון מתקשר עם חופש תנועה וחירות. אנו בחיפוש אחר הזרע הרזה הנע ונד וסולדים מהביצית הגדולה והטורפת (לא ברור כל כך הדימוי). חופש אינו תוצר של טיפוח חלק בנו על חשבון חלק אחר אלא שילוב של שנים.

בעומק הלא מודע הפחד מנשחפ גדולות מגיע מהתקופה המטריארכית בה אם השבט עוררה יריאה והערצה. בימינו ככל שיש "אין" בגוף האישה (אין בטן, אין ירכים וכו* ככה גדולה יותר הצלחתה. גם בזמן היריון אם נשארת קטנה זוכה לאישורים (64). נשים מקבלות מסר כפול היום: להיות עוצמתית ואגרסיבית ומנגד לא לתפוס מקום, להיות עם משקל קטן - כך נשים משתדלות לצמצם את עצמן, להתכווץ ולשלם ממיטב כספן לתעשיה.

ההתיחסות אל שומן מיוחסת לאופי עצלן, הזנחה, דוניזם, חוסר שליטה. בניסיון לטפח צד גברי הנשים יצאו נגד רקמה שומן נקבי. דימוי של אישה מכשפה הנשרפת על ידי בית דין גברי ממהדהד שהפן הזכרי של הנשים רודף את הםן הנקבי בקנאות ובתשוקה בוערת לכבוש כל פיסת רכות ושומן.

המלחמה בשומן = סמל לחרם על הנשי. אומנות של רובנוס ואחרים בני דורנו של נשים עגעגלות ושופעות בשר בטבע מתאר את הפן הנקבי בנשים ובגברים - היכולת להיות ללא שיפוטיות ולבטח בזרימת החיים. תכונות נקביות של להכיל, להיטמע, לשמוח ולא באובבסיה להישגים. עבור הגבר ציורים אלו חיוני לביטוי של אותן עוצמות. כי דוגמנית רזה לא יכולה לשדר את אותה עוצמת שלווה.

ילדים גדולים

נשים מלאות סובלות מהערות קבועות: בחינת העגלה שלהם (65), צועקים עליהם תעשי דיאטה וכו.

עוינות לא פעם מגיעה מצד נשים עצמן. יתכן בשל מאבקן במשקל בעצמן. ילדים קולטים את העוינות כלפי אנשים שמנים ומחקים מבוגרים ותוקפנים כלפי ילדים קטנים.

בניסוי הראו לילדים 6 תמונות של ילדים עם מוגבלות, ילד שמן, ילד מהמין השני והתבקשו לומר מי לא היו רוצים שיהיה החבר שלהם. בראש הרשימה היה הילד השמן. יותר מעיוור או נכה. ילדים העדיפו להיות עם מחלה סופנית מאשר שמנים. דר ג'ודית רודין, מחברת מלכודת הגוף מספרת כי נשים היו מעדיפות להתאבד מלהיות שמנות. מעשנות מפחדות להפסיק לעשן שמא ישמינו ואף להסתכן בסרטן הריאות. אנשים נזהרים מהשמנה יותר מאידס.

אפליה כלפי אנשים שמנים מותירה אותם ענים יותר כלכלית, חברתית ואקדמאית. נשים שמנות (66) נפגעות יותר מגברים שמנים. העלון הרפואי הני אינגלנד מתאר את הגישה אל השומן כסוג חדש ומקובל של דעה קדומה חסרת היגיון ומלאת איבה נגד השמנים שהם הואשמו בבעיות הכלכליות של אוסטרליה. כך מגיש חדשות הצהיר כי אוסטרליה סובלת ממגפה של שמנים שמסכנים את הכלכלה וכי קמה ועדה נגד ההשמנה מכל הקבוצות הקימות : סמים, רוצחים, מכי נשים, וכיוצב.

לא רוצים את הכסף שלכם

החרם על השומן גבר על חוש העסקים. רב הנשים לובשות בגדים במידות 44-48. מעטות מהם מוצאות עד 2 בגדים ללבוש בחנות. מידות לא מציאותיות הוא סירוב להכיר בטבע.

נשים הפסיקו לצאת לקנות בגדים. רבות מהנשים חשות דיכאון כי הבגדים אותם רוכשים אינן כמו כשבובות הראוה לובשות אותן. רבות מהן סובלות עלבונות בחנות על משקלן.

אישה-נער

התהליך של גבריזציה של נשים ורדיפה אחר השומן - האנטומיה הנשית מוקעת. נשים שואפות לגוף שהוא למעשה בלימה של ההתפתחות בגיל הבגרות: שאיפה לגובה של גברים אך עצירת ההתפתחות בעיקר של רקמת השומן האופינית לנקבה בגיל 11-13. נערות נלחמות בגופן המתפתח. החברה מעדיפה נשים זכריות: אגן קטן, ירכים צרים, גפים מוארכים וחדים, רקמת שריר מתוחה, בטן שטוחה.

למזל הנשים שדים מותרים ועדיף גדולים. זה מוביל לגל של ניתוחים פלסטים. אפילו תינוקות. האידאל הגברי של צורת גוף משלוש הפוך - חלק עליון מלא ואגן צר הפך לאידאל הנשי. דימוי נשים-נערים : אגן וירכים צרים וחלק עליון רחב ומנופח מצפים סביבנו. דימוי הנערי נשמר בנשים בבגרות של בשנות ה50. מעט עוצרים לחשוב על ההשלכות הנפשיות והרוחניות של הלחצים להישאר קטנים ולא להתבגר או להשתנות.

אימות הגברזציה ע"י נשים נעשה ע"י דוגמניות עם גוף נערי (68) זאת למרות שרובן אינן מיצגות את מידות רב הנשים - משממשות כדוגמה לכלל. מפרטים איזה מידות צריכות להיות דוגמנויות בחלקי גוף ע"י סוכני דוגמנות. דוגנה צוואר ארוך, גפים ארוכים ודקים וכו.

גופנפש הוא לימוד האדם מההיבט הפסיכואנטומי - שפת גוף שמשודרת דרך מבנה הגוף. כל איבר פיסי מקביל לתכונה נפשית:

• אחריות - בא לידי ביטוי במבנה הכתפים
• אגן - גישה למיניות
• צוואר - גשר בין ראש לגוף ומארג המתחבחברה המודרנית - איזון/חוסר איזון בין ההיגיון לרגש, בין שליטה לאינסטינקטים.
• גפים - יצוג עקרון זכרי - אברים הפועלים בעולם החיצוני - האיברים ההולכים והעושים.
• הגו (מרכז הגוף) - מסמל עקרון נקבי - בית לאיברים הפנימים, לתפקודים הלא רצונים, כמו עיכול (אוכל, רעיונות*, מיון החומרים החיונים ויצירת חום ואנרגיה.

שליטי האופנה דחו את היסןדות הנקבים בין אם במודע או לא וכך הדגישו תכונות זכריות של הנפש והאישיות: אסרטיביות, תוקפנות, תחרות, זריזות, עשיה. והם הפחיתו נקביות:רגשיות, הכלה והוויה.

בשנות ה80 בשיא הגבריזציה החדירו שליטי האופנה גזרה גבוה של תחתונים ובגדי ים שהרצועה הגיעה עד המותן (69). בשנות ה50גזרת ירכים נמוכה של בגדי ים. שנות ה60 מותן נמוך של מכנסים שנתן רושם לגו ארוך. בתחילת המילניום חזרה לגזרות אלו בשל דלדול היצירתיות עקב ניתוק מהנשי.

ניתוח גופנפש דרך אופן ההליכה, היציבה ומסרים לא מודעים :

• כתפים קדימה - מסמל לא פעם נערה שמנסה להסתיר צמיחת חזה.
• אגן נזרק קדימה וגוף נוקשה - מה שחשוב בי זה המיניות שלי.

רב האנשים לא מודעים לגוף ובחינה שלו יכול לפתוח חלון לעומק הנפש.

כעס ורוגז הם רגשות זכרים קיצונים המופנים כלפי חוץ, שאיפתם להכות החוצה להבדיל מעצב שהוא תכונה נקבית ונוטה להיכנס פנימה ולרכך אותנו. המסר היום הוא שאישה מודרנית היא אישה זועמת (70)

תרגיל 3: גוף מלא הוא גוף יפה

• עצמי עינים, משמי עמוק לבטן התחתונה, דמיני שאת בעידן בו גוף רך, עגל ומלא הוא שיא הנשיות.
• דמיני עצמך אישה מפותחת עם ירכים מלאות, ממורכזת בבטן התחתונה ועם ירכים מלאות ובעלות ביטחון וערך עצמי. שחררי את הגוף מהמתח הפנימי ואחיזת השרירים. את יושבת ליד מזרקה: רכה, עוצמתית וקסומה
• אישה רזה מגיעה לידך בבריכה. את חשה עצב אליה על החסך הפיסית שלה.
• התענגי על מהותך הנשית. חושי שקט. ללא שיפוט, פחד, כעס.
• מה התובנות, אושר, התנגדות צפים בך כעת ליד הבריכה?
• שתפי אחרים ותעדי זאת.
• במשך שבועים כל יום הניחי לעצמך לחזור לדימוים ותעדי תובנות ושינוים.

התרגיל לא נועד לבטל נשים רזות אלא ליצר ראיה מאוזנת כלפי השומן ובעקבותיו איבוד השמחה

התקשורת מחזקת דימוים שלילים כלפי מלאי גוף (71). כשבחרה ראיה הפוכה על שמנות החלו שינוים מענינים כאילו משהו הוריד צעיף מעל עיניה והחזיר ראיה שפויה לדברים. דוגמניות רזות נראות מורעבות ומקופחות, חסרות נוכחות ועוצמתיות. נושאות ראש בוגר מעל גוף של ילדה. זה מלאה אותה עצב.

המטרה להחזיר הנאה מכל הישות הנשית שהיא מלכת הרב גוניות הוססגוניות של החיים. לשם כך עלינו להחליף כל מחשבה מזלזלת ומגנה במחשבה חיובית. דוגמה במקום

• בטן מגעילה: מרכז עוצמה נשי.
• ירכים שמנות - ירכים עם עוצמה נשית

צריך אומץ כדי לצאת נגד הקונסנזוס.

תרגיל 4: מכוער הוא יפה

במשך שבוע לפחות פעמים ביום נסי לראות הכל באור שונה: היפה הוא המכוער והמכוער הוא היפה, הטוב הוא רע והרע הוא טוב. מה את מגלה? שתפי / תעדי.

הגידול הסרטני של הדיאטות

יופי בימינו הוא הפוך למציאות הנשית וטבע האישה. לכן נשים חשות היום בתכיפות כישלון (72).אישה המצליחה בקרירה - כל גרם שומן עוטף אותה בענן שחור. נשים חיות במאמץ קבוע לגרש את שד השומן. לא משנה מה משקלן.

הדיאטה הפכה למאמץ בלתי פוסקק. הדביק אומות שלמות. ילדות ספגו את הפחד לשומן.

דר רוברט פישר, פסיכיאטר ומטפל בילדים עם הפרעות אכילה טען כי רב האנורקסיות ספרו כי הוריהם הסבו את תשומת לבם אל המשקל שלהם שעלה טרם פרוץ המחלה. ג'אן ראסל, פסיכיאטרית הצביע על כך שילדות מאמצות עשית דיאטה כמו אמהות שלהם. כך הורים מורשים פחד אל הילדים. כשנערה לומדת לכעוס על עצמה כשהיא אכלה, ביצוע פעולה הישרדותית בסיסית, לכולם יש חלק מהממחלה. שיקוף של מחלה שלמה. מה יכולים לסיע מבוגרים אם משדרים חרדה נגד השומן. הנוער הוא מראה שלנו.

קסם ההרס

שיעור הפרעות אכילה בעליה מתמדת (73). השיח הוא כפול משמעות. דוגמה ספרו לה שתי נשים כי אישה שנכנסה לחנות היתה רזה מאוד וספרה כי עליה לרדת במשקל אך לבסוף אמרו כי היא מצד אחד נראת כמו שלד מהלך ומנגד נראת נפלא.

בשנות ה90 המוקדמת היה הלוק השדוף. באותה עת השתוללה האנורקסיה והבולימיה. היה מעין צפיה כי המנצחים את המיתוס יביאו לגאולה כי יבינו את הכאב והנזק אך זו היתה תמימות כי הם סמכו על הרס עצמי של נשים כדי שיכלכל אותם.

לוקים נוספים היו לוק מחנה המוות, הלוק המלט. אין אנחנו יכולים לצפות כי השינוי יבוא אלא רק מאלו שניזוקו. בהמשך הגיע המראה הפדופילי של דוגמניות הלבושות כמו ילדות ומראה המכור להרואין עם איפור פנים מרוח, סימני חבלה ומזרקים.

אוכל כאויב

הפחד של נשים הוא להזין את עצמן. בין ע"י דיאטות, קיצורי קיבה, חרדה.

הפחד מהנשי בא לידי ביטוי בפחד להזין את עצמן ע"י דיאטות, קיצורי קיבה. לנשים חרדה בנוגע לאוכל (74). אישה מורעבת אינה יכולהל הניק, לטפח את חייה. נשים חיות מורעבות ומשקפות את המצב של אמא אדמה.

נשים משתמשות ברגש האשמה כדי לשלוט ברעב שלהן. ככל שהמזון טעים ומתובל יותר כך יש יותר רגשי אשמה. לעיתים הוא מלווה בחרדה בין אם אוכלות, מביטות בעוגה טעימה וכו. תכניות בישול השתלטו על הטלוויזיה ונשים לא מסוגלות לחוות טעם ללא חרטה או תרגילי התחשבנות.

אוכל מתקשר בתרבות לחגיגה. רעב וצום להכאה עלחטא. באופן זה האוכל מספק זירה להענשה עצמית. באופן פרדוקסילי יש פרסומת של אישה דקיקה מפתה שאמורה לשדר מיניות כשהיא שולחת יד אל קובית שוקולד. בפועל דוגמנית דקיקה היא בוודאי אנרוקסית ופוחדת מאוכל עד מוות. מצד שני יתכן כי היא חלק מקבוצה גדולה של בולימיות ואוכלות כפיתיות: יושבת מרושלת במיטה ותוחבת קוביות באיבוד חושים בהנאה, בהאשמה, בפחד ובגועל עצמי. עבורה אין ארוטיקה אלא הנאה היא הקאה.

בשם הבריאות

(75) תאוריות פסבדו-מדעיות מנוצלות כדי לעודד מלחמה באויב השומן. נשים לא רוצות להיות שמנות כי זה לא בריא.

רופאין מרתיעים מפני שומן: גורם למחלות כלי דם, מחלות במערכת הנשימה ולסרטן. כבדי משקל מרגישים מנגד תחושת זלזול, אפליה, ועל כך שכל הפרעה (מסינוסיטיס ועד לנדודי שינה). מנגד איש לא מזכיר כי אנשיםי שמנים חולים פחות באנמיה, ברונכיט כרוני, סרטן ריאות, סרטן שד, סרטן קיבה, מחלות זיהומיות, גלי חום, כיב קיבה, לידה מוקדמת, בלות מוקדמת, דלקת בדרכי השתן, לידה קלה יותר.

עודף משקל מעמיס על מערכת הדם, הלב והשלד. הרבה נשים מאמצות אזהרות בריאותיות למרות שאינן רלוונטיות להן. בשם הבריאות פעילויות לא בריאות בניהם דיאטות, התעלמות יתר, שימוש בעזרי שורפי שומן עם תופעות לואי של עליה בלחץ הדם, פסיכוזה והתקפי לב ומוות (76).

נשים רבות הן מתעמלות כפיתיות ואינן מסוגלות לאכול בלי לרוץ מסביב לשכונ. הן חושבות שהן בריאות.

הסדקים מתגלים

עם השנים יש יותר סדקים בתיאוריות שאישה רזה חייה על דיאטת דלת שומן כמו נגד ההנחה כי שומן במזון מעלה את הסיכון לשבץ ולמחלות תעשייה שלמה קמה כנגד תרופות ותוספים להפחתת הכולסטרול. יש הנחה כי נשים רזות חיו יותר לא הוכח. ליאונרד הייפליק הראה כי מומלץ לנשים להעלות בין 3-6 קילו מעל הממוצע בטבלאות יחס בין גובה למשקל. לחץ דם גבוה לא נדיר אצל אנשים מלאים והם נהנים לפי מחקר מתחזית טובה יותר מאנשים רזים עם לחץ דם גבוה.

היו המון הוכחות כי חלב פרה ופורמולה בריא יותר מחלב אם ושאהבה גדולה מדי לתינוק הופכת אותו לפושע. אלו היום נחשבות מגוחכות אך הן עצבו דורות שלמים והותירו משקעים בנפש (77).

כל מוסכמה מוגבית ע"י מחקר מדעי צריכה להיות להיבדק ושמי שמממן את המחקרים תאבי אמת ולא תאבי בצע: חיסונים, הנדסה גנטית, שומן.

מואשמות בטעות

מחקרים חדשים מצאו כי עליה וירידה במשקל תכופות היו בסיכון תמותה גבוה יותר מאלו שמשקלם יציב. יש לבחון האם הדיאטות הם לא אלו שתרמו לסיכון הבריאות ולא השומן.

עושי דיאטה מפעילים על עצמם עצבנות יתר שפוגעת בביצועים אקדמאים, רק 1/2 מעושי הדיאטות משיגים הצלחה ארוכת טווח. השומן חולק לאחד טוב ואחד רע (78). מי שצריך להיות הכוונה להרזיה הם גברים כי הם בקבוצת סיכון גבוה. השומן בגברים הוא סביב הכרס . שומן מסוכן שמתנייד לעומת נשים שנמצא בירכים ובישבן. כלומר יכול לעבור בקלות למערכת הדם ולחסום עורקים וכך לסכן חיים. מאחר שהשומן נדיר יותר בנשים הסיכון לפתח סכרת ומחלות לב בשל שומן קטן יותר.

ירכים ומותנים מכילים שומן טוב. שומן סביב ירכים וישבן חשוב למחזור וללידת ילדים. ליה בשיעור המחלות בהן לוקות נשים : הפרעות ווסת, עקרות קשור למאמץ לבטל את הנשיות. לביוץ ולהיריון יש צורך בשומן ולכן לנשים מלאות סיכוי גדול יותר לשמר היריון בצורת קצרה ורעב. דיאטות גורמות סבל גדול יותר מתקופת בצורת קצרה.

אנו טועים בנוגע לשומן נשי. 78

אנו שוגים כלפי השומן הנשי. נשים עם ירכים מלאןתמנמצאות בסיכון נמוך יותר, יחיו חיים בריאים ובאריכות ימים. נשים רבות אינן אוהבות את הירכים שלהן. רובן גרסו כי הירכים מצביעים על חוסר בריאות. ההטעיה הזו בנשים מעשיר את תכשית הדיאטה חמרות שלא יגיעו אל יעדן.

אימת עור התפוז

נשים שונאות עוד יותר את הצילוליט בעור שנראה כמו תפוז. עיתונים רבים מנסים להאבק נגד התופעה. שאיבת שומן. משחות, גלים, עיסוים, ניתוחים ותרגילים - כל אלו לא צלחו.

צלוליטס היא תופעה נורמטיבית. קימת בנשים ובתינוקות משני המינים. החדירו לתודעה כי צלוליטס הוא חדירה של רעלים, סימן למחלה ולנקוז פגום. זה אפשר לתעשית הקוסמטיקה למכור מוצרים לא יעילים. מצד שני אנו רואים אמנים כמו רנואר ורובנס אצ הצילוליטס כסימן נשים וקשור להורמונים נשים. הגוף מניח שומן ביקכים ובישבן עבור הכנה להיריון ועבור ההנקה.דיאטה מחמירה צלוליטס אשר ברובן מאבדים את רקמת השרירים. ללא רקמת שרירים זו המחזיקה את השומן מקבלים מראה מחורר (80).

המלחמה בצלוליטס משפיע על נשים: בוכות, מרגישות שזה שולט בחייהן, פוגע בזוגיות. בניסיון להגביר גבריזציה מתעללות נשים בישות הנשית שלהן ואונסות עצמן.

תסביך אדיפוס ושומניזם

רקמת שומן היא נקבית ין בתכונותיה הסבילות: הרכות והרחבות. בכל גוף נשי וגברי קימת מלידה. קימת בכמות כפולה בנקבות. השרירים מרכבים את היאנג, החלק הזכרי בגוף, והם יכולים להתכווץ ולהתקשות. האנושות חוקקה חוקים נגד אפליה בעולם החיצוני אך לא נגד זו המתקימת בעולם הפנימי. מומחי האנטומיה זלזלו בשומן והתעלמו מהרקמה הנפוצה בגוף. המחקר על רקמת אדיפוס (השומן) מגיעה בעיקר מהצד שרוצה לחסל אותה.

קרולין פונד נלחמה נגד השובינזם הרקמתי.מהמוסכמות היא שהשומן מאוחסן בגוף שצובר אותו מתחת לעור כמאגר רזרבה וכי חשיבותו דלה ביחס לאחרות. מחקרה של פונד חשף כי אדיפוסטים, תאי שומן, מאורגנים סביב מבהים חשופים בגוף כמו הלב, צומת הלימפה והשרירים ובעלי תפקודים מתמחים (81). קרולין פונד הראתה כי תאי שומן משמשים כאפ וכאומנת לתאי מערכת החיסון ומספקים לתאי הדם הלבנים מזונות חיונים ומסיעים בתגובות חיסוניות מקומיות. תפקידים מסורתים של נשים מקבלים חוסר יחס מצדנו גם בעולם הפנימי של הגוף.

שכסת השומן סביב ללב של בני אדם ויונקים בוטלה על ידי מדענים כפתולוגיה לא מיגדרת של החיים המודרנים. קרולין גלתה כמ תאי השומן מעבירים אספקת מזונות יחודים כדלק, כחומרי בניה לקרומי התאים ולמסרים כימים. ספרי לימוד של האימונולוגיה מצין כי רב צמתי הלימפה מוקפים ברקמת שומן. קרולין בחנה את תאי השומן הסמוכים לקשרי הלימפה - מפקדות ראשיות של מערכת החיסוו וגילתה כי חתאי שומן יש השפעה על לימפוציטים ועל חלוקת תאי מערכת החיסון. תאי שומן משמרים חומצות שומן חיוניות ללימפוציטים ולשליחהם כמו אינטרפרון, חלבון אנטי וירלי.

באמצעות התבוהנות ברקמת השומן MRI מראה היכן שומן חיוני להתפתחות המח ולאספקת חומרי גלם לבנית תאי עצב. רקמת שומן היא סימן לאינטלגנציה לפי ביהח המרסמית' בלונדון 82.

קרולין הפריכה את הקשר בין שומן למחלות על פי מחקרה שהתבסס על חקירת רקמת השומן ביונקים שונים שמתו בגן חיות או בצדי כבישים. העליון ניו סיינטיסט כתב מאמר כי מחקרים שגרתים על שומן ממומנים על ידי חברת תרופות ומכוונים להרזיה של נשים ונערכים על תאי שומן של עכברים לרב ברקמת שומן מעל הכליות של העכבר או אשכיו.

רקמת השומן הנקבית יש אבולוציה ארוכת שנים בחברתנו.

מלחמת המינים הביוכימית

הפחד מנשי וגבריזציה של נשים היום אינה תאוריה מופשטת אלא מציאות המתרחשת באופן ביוכימי. ההורמון הנשי הוא אויב ראשי במחממה נגד השומן מפני שאחראי לייצרו. בכל אישה יש כמות של טסטורון, הורמון גברי, כמו שלגברים יש הורמון השי. צמצום כמות השומן בגוף שקשור להורמון הנשי ופיתוח רקמות שרירים הקשורעם להורמונים גברים היחס בין מרכיב נשי לגברי מושפע לטובת הגברי. כך נעשת הדחיה של הנשי.

אם אנו רוצים להאמין שמלחמת המינים השתנתה הרי שיש בידינו טעות. לאחר המאמצים לשחרור האישה נשים עושות לעצמן מה שעשו להן. משחררת את הגברי ומדכא את הנשי ברובד הכימי (83).הורמונים נשים - אסטרוגן ופרוגסטרון - הורמונים מרגיעים ומשמחים. הורמונים גברים - טסטוסטרון - שליטה ותוקפנות. באינטרקציה של הורמונים אלו הטסטורון הוא עם ידו העליונה. הפסקת מחזור אצל נשים נפוץ היום בשל אימוני יתר, חיים תזוזתים, עבודה ללא הפסקה.השתלטות הטסטורן על ההורמונים הנשים, מסרים לאמץ תוקפנות בכל תחום (עבטדה, חדר מיטות וכיוצב), חיים של מלחמה יומית ולחצים.

הביוכימיה משפיעה על מצב רוחנו והגישה הכללית לחיים. הגבריזציה גולשת לרובד הרגשי והרוחני. גוף נוקשה יוצר נשים נוקשות. התקשות נפשית מובילה לגוף נוקשה. פני הדוגמניות היום השתנה מפני פרוגסטרון לפני טסטוסטרון. הקשיות מוחדרת לתודעת נשים מהדהד את האקט המיני של קשיות הפין החודר לרכות הנשית. . יאנג משתלט על שטחי הין. כולנו סובלים מהשלכות של חוסר איזון.

קשיות ורכות היא תכונה נחוצה לנשים ולגברים כאחד. אם ניתן לקשיות להשתלט על שלמות ונקריב שטחים של רכות חיינו בסכנה. במקום דו קיום בין קשיות לרכות הלחצים הופכים להתקשות ולהקשחות ולאונס הישות הנשית. עלינו לאחד ולאזן בין הקטבים. עלינו לחזור לעוצמתה של הרכות ולהעריך מחדש את חשיבותה לבריאות ולחיים (84).

תרגיל 5: חתונת הקשה והרך (לנשים ולגברים)

עצמי עינים. דמיני את גופך מתקשה בהדרגה עד שאינו גמיש עד. מה ההשפעות הרגשיות והפיסיות? שחררי את הקשיות. נשמי לאט ודמיני איך הרכותמחלחלת לגופך והשרירים נרגעים. ככל שעובר הזממן כך את יותר רכה, גמישה ונוזלית. אילו השפעות רגשיות ושכליות יש לכך? מה ההנאות, פחדים או אי נוחות את שמה לב? תני לקשיות להתערבב עם הרכות. בהדרגה חושי איך את מאוזנת וחושי בעוצמתך המושלמת.