משתמשת:יוני2023/גוף נפש/המגן על הטירה: מערכת החיסון

תפקיד עיקרי של מערכת החיסון היא לבדוק פולשים שנכנסים לגופנו ולמנוע מהם להזיק לנו. היא סמן ליכולת שלנו להגן על עצמנו ומודעות למערכת היחסים בין פנים לחוץ, השפעתנו ממערכות יחסים, היכולת להבחין בין שלנו למה שאינו, בין עצמי ובין לא עצמי.

• אלרגיה יכולה להתפתחת בעקבות פעילות יתר כנגד נוגנים חיצונים.
• זיהום מתפתח אם היא פעילה פחות מדי.
• מחלות חיסוניות עצמיות - פעילות יתרה פנימית עלולה להביא להרס פנימי.
• סרטן - פעילות פחותה מדי מובילה להתפתחות תאי גוף אבנורמלים (261).

פעילות של מערכת החיסון:

1. מוכחות של יצורים זרים כמו חידקים מופרד נוגדן על ידי תאי B בדם. על בסיס זה התפתח חיסון אבעבעות, מחלות זיהומיות, חצבת, חזרת.
2. חיסון תא מתווך - מתאים מתמחים בדם. תאי T הורסים את היצורים הפולשים. תאי T מיוצרים בלשד העצם ונשלחים לבלוטת תימוס להזנה טרם חדירה אל מחזור הדם.הם חייבים לדעת לזהות בין יצורים מזיקים לאלו שלא. הם משמיעים קול אזעקה ומשמידים תאים.
   

סובלנות - משמש לאבחנה בין העצמי לבין הלא עצמי כך שהתאים תוקפים רק את החומרים שאינם ממין עצמי.
חוסר סבלנות - חוסר יכולת להבחין בין המזיק ללא מזין. הלא עצמי מופיע כעצמי.
תחושת הזהות מצריכה יכולת סבלנות להגדיר את מחשבותינו ורגשותינו במקום להיות מושפעים על ידי אחרים.
בלוטת התימוס שומרת על כוחה של מערכת החיסון. בסין היא ידועה כמקורו של הצ'י ואנרגית הריפוי. היא נגזרת מהמילה היוונית תימוס (אישיות או נשמה) שמצביע על מערכת יחסים עם תחושת הזהות שלנו. התימוס הוא מקום האש (262) לאור הקשר הקרוב ללב. כשאנו מאוהבים אנו חשים ביטחון או כשראית החיים היא חיובית סביר שלא נלקה במחלה. כשאנו מדוכאים, בודדים ועצובים אנו נוטים להצטנן ולחלות בקלות. מצב רגשי של הלב יכול להחדיר אנרגיה או להפחית באנרגיה הנכנסת אל בלוט התימוס שמשפיע על בריאות מערכת החיסון. מערת תמיכה רגשית מעניקה עמידות ועוצמה כדי להתמודד עם פלישה חיצונית. ככל שנתנסה באהבה כך נחוש טוב יותר עם עצמנו וסביר שנהיה מדוכאים פחות. מערכת תמיכה נחלשת לאור בדידות או אבדן - היכולת להתנגד להתקפות בדיוק כמו סובלנותו למתח או לעצב נחלשת ומאבדת מכוחה.
השפעה עצומה של רעלים כימים במזון ובמים. מערת החיסון משמרת על הרמוניה על ידי סובלנות ואיזון של המצבים הפנימים עם החיצונים. דפוסים אבורמליים ויצורים זרים עלולים לדחוף את מערכת החיסון מעבר לסובלנות שלה. רמת רעלים רגשית עולה מחלישה את כוחנו.
בלוטת הלימפה היא חלק חשוב ממערכת החיסון. נוזלים בגוף מועברים לבלוטות האלה ונאספים בהם כך שחומר זר נותקף על ידי נוגדנים או תאי T. בלוטת הלימפה נפוחות מצביעה שמערכת החיסון נלחמת בזיהום (כמו בבית השחי או במפשעה). הטחול מסנן את הדם כדי להסיר פסולת, תאי דם ישנים וחומרים זרים ומערה אל תוך הדם תאי חיסון חדשים. טחול (spleen) פירושו קדרות ורגזנות כך שבעיות ביטחון פירושן שבמקום לסמן את הפסולת (263) יש הצטברות של מחשבות ורגשות מרים. מצביע על הפרעה ובעיות בעיכול, הגברה של רגזנות. טחול חזק מעודד בהירות, חמלה ואהדה.

הפרעות חיסוניות עצמיות

מערכת החיסון מזהה לרב מזיקים לאלו שלא.

• שיגרון ראומטי (ר פרק 11), לופוס ואיידס - מתפתח כשמערכת החיסון תוקפת את עצמה כאילו מדובר במזיק.

האם חייך אינם חשובים, ודאים, נושא אשמה, בושה שפוגעת בהערכה העצמית? מבלה זמנך במתן עזרה לאחרים ומסרב לעזור לעצמך? כשאנו תוקפים את עצמנו עלינו לשאול היכן אנו שוללים יופינו הפנימי וחותרים תחת אהבתנו. האם הינך ביקורתי כלפי עצמך? מאכזב? מייאש? מזלזלים בך? מוריד מתחושת הערך העצמי?

איידס

כשחומר זר פולש לגוף ונשמע צליל אזעקה (264). כשHIV חודר לגוף הוא פוגע בתאי T ומכבה את צליל האזעקה והגוף פתוח להתקפה של כל מיני מזיקים (וירוסים, פטריות וכיוב). בשל האיידס הגוף הופך להיות פגיע ואינו מוגן מזיהום. מערכת החיסון מאבדת את גבולותיה והופכת חסרת יכולת להבחין בין העצמי ללא עצמי. שני גורמים פסיכו/רגשיים מאפינים נשאי אידס: תחושת קורבן ואו נטיה להדחיק רגשות. איידס התגלה אצל המוחלשים בעולם - מסוממים, הומוסקסואלים ופרוצות במדינות אפריקה. רב מרגישים תחשת קרבן כי החברה והיריהם מקבלים, לדוג', את זהותם המינית. הם חיים בפחד שמא יתפסו, ענים הם קורבנות של מערכות פוליטיות ודעות קדומות של החברה. גם חולי ההמופיליה הם קבוצה חברתית פגיעה. HIV מועברת על ידי דם וזרע. דם מייצג את זרימת האהבה מן הלב ואל כל חלקי ישותנו כשהיא מילה בתוכה חמצן ואילו הזרע מייצג ביטוי אהבה שמכיל פוטניצל לחיים חדשים (265). שני נוזלים אלו מעניקים חיים מעבירים גם את סיבת המוות. האהבה והחיים אינם ניתנים להפרדה. אם אין אהבה אין חיים ונכנסים לדיכאון, חוסר אונים וחיפוש לא נגמר אחר הסיפוק. שנאה עצמית, התעללות עצמית, כעס, פחד עלולים לחסום בעדנו את האפשרות לחוש רגשות הבאים מלבנו. האם וירוס משקף היעדר אהבה? חוסר הגנה פנימי יוצר את הוירוס או שהוירוס יוצר אותו?
כדי שוירוס יעבור הוא זקוק לסביבה דומה שכן אנו עדים לכך שלעיתים בן זוג אחד ננשא ואילו השני לא למרות קיום יחסים לא מוגנים. האם האהבה מספקת הגנה?
עם המודעות לאיידס עלתה המודעות לכוח של אהבה (266). לפעמים אנשים לוקים באיידס בשל עירוי דם ואינם נופלים לקרטריונים לעיל. כריתה של יערות הגשם מזהמים את האוקינוס ומפחיתים משאבים טבעים ובאופן טבעי יש עליה באיידס. (267). אהבה היא כל יכול. בהדלדלות המשאבים הפכנו להיות עוינים ונוטים לגרום נזק יותר מלחלוק אהבה. האיידס הוא צלצול השקמה ליצור מגע אהבה ולאלו שנפצעו בעצם (ר' רק 18 על מין).

אלגריות

אלרגיה היא תגובה חזקה לגירוי חיצוני שמובילה להתעטשות, לעינים דומעות, לחום גבוה ולקשי נשימה (ר' פרק 14 - קצרת וחום גבוה). היא סימן לסבלנות ואיזון שהתערערו ואנו מגיבים לגירוים שאינם מזיקים.
נראה כי העולם החיצוני הפך להיות האויב שלנו ויש לפחד ולהתנגד אליו. פחד מוביל לפרישה. כשאנו מסרבים לקבל פנימה אנו מתקשים להוציא החוצה ולבטא את הרגשות שלנו. ההפרעה מפריע לנו. יש גם תגובה רגשית הבאה לידי ביטוי בבכי, באף נוזל, קשי נשימה, קבלה והכנסה פנימה. האם תגובתינו מוגזמת למצב רגשי? (האם יש דבר כזה תגובה מוגזמת) האם יש לך תשוקה להיפטר ממשהו שגורם לתגובה חזקה? כלפי מה יש לנותגובה רגשית חזקה?
ראיה של העולם כמקום עוין או תוקפני עלול להחדיר עוינות ותוקפנות. מקובל יותר לסבול מאלרגיה אך פחות לצרוח בפומבי או להכות משהו. זה מעיד על חוסר רצוננו ליצירת קשר, פרישה ממגע או מחלוקה עם העולם (268). טרם האלרגיה האם חשת עוינות או התנגדות ליצירת קשר? רצית לצרוח? לצעוק? האם פרשת אל עצמך פנימה? מדחיק רגשות?
רגשות מודחקים קשורים לסיבת האלרגיה. התקרבות לאלרגיה מחברת אותנו לחלק אותו אנו דוחים (נכון גם לגבי דלקת אף כרונית). דוגמה: אבקת פרחים - סמל למין ולפוריות ולפראיות הטבע. האם יש פחד לשחרר את האנרגיה המינית שלך? פוריות או יצרנות? מה מיצגים החומרים מהם אתה אלרגי? מדוע אנו נסגרים מאותם חומרים? דוגמה פרוות חיה קשורה לאספקט החייתי והאינסטינטיקבי של הטבע. אלרגיה מצביע על פחד מלכלוך או זיהום. החיים אינם נקים או בשליטה שלנו. הם מלאי לכלוך, תשוקה, משחק ואי סדר. האם האספקטים וחוסר שליטה גורמים לך להתנגד לחופש ולשמור על עצמך? אלרגיות ממזון גברו בתקופה האחרונה לאור שימוש בכימקלים ובעיבוד מזון. קפה, בוטנים, צדפות, חלב וחיטה עשוים לתגובה גופניות קיצוניות.
ישנם סיבות גם פסיכו/רגשיות המובילים לאלרגיה. אם רשימות האלרגיה ארוכה מומלץ לבדוק את ענין השליטה או העוצמה. האם חוסר היכולת לאוכל במקום מסוים או לאכול את אותו המאכל גורם לך להרגיש מיוחד? האם זה מסתיר צורך לתשומת לב? אהבה? האם זו הסיבה שאינך חולק עם אחרים (269) בדחית מזון אנו יכולים לדחות גם חלק מאתנו. האם קל יותר להניח את הבעיה במזון ולא בהתנהגות שלך. אלרגיה למזון מצביעה על הסתגרות או התנגדות לחיים.

סרטן

אחרי מחלות לב סרטן היא המחלה השכיחה ביותר למוות. יש עליה בחומרים (כימקלים, תחליפי מזון) מסרטנים סביבנו שזרים לגוף כך שיכולתו להילחם בתאים אבנורמלים נפגעת. למרות שכולם חשופים לחומרים מסרטנים לא כולם מפתחים סרטן. יתכן כי גורמים סביבתים ופסיכורגשים הם הפוגעים במערכת החיסון.
תאים אבנורמלים גדלים תמיד בגוף אך מערכת החיסון מתמודדת עמם. בסרטן התאים האבנורמלים אינם נעצרים והם גדלים ומתפשטים. תא אבנורמלי הופך להיות תא סרבן והוא נוהג באופן שונה מאחרים. במקום לתמוך בכלל הוא הולך בדרכו. במובן זה הסרטן משקף את האנושות: במקום להיות מעונין ברווחת הכל הוא מניח את הדגש על העצמי ומקעקעת אושיות הישרדותם של הכל. כפי שהסרטן הופך להיות מבודד כך אנו הופכים להיות מבודדים מעצמנו ומנותקים מהרגש האמיתי לנו.
הצטברות של בעיות או לחצים עשויה לגרום למצב של זרות וניכור פנימי. מתח כולל הלם רגשי וטראומה (מות אהוב, גירושים, אבדן פתאומי של מקום עבודה (270)). טראומה עלולה לקעקע את תחושת התכלית והזהות שלנו שהתוצאה שלה הוא דיוי מערכת ההגנה הטבעית של הגוף. שנתים טרם הופעת תסמינים הן פרק זמן מכריע, בוודאי אם האדם חסר מודע לרגשות העזים שהתעוררו בו או לא שחרר אותם והם דוחקים או מוכחשים. רגשות אלה הם האנרגיה שאין לה מוצא.
ישנם תכונות אישיות שבולטים יותר באלה הלוקים בסרטן: היעדר כבוד עצמי, אכפתיות, בידוד מרגשות, עזרה לאחר תוך הזנחת העצמי, הכחשת צרכים, חוסר יכולת לבטא רגשות שלילים (כעס, פחד, בושה, דחיה, אשמה). לעיתים הם נושאים רגשות אלו מהילדות ולא ניתן להם ביטוי. חוסר אונים עולה כשיש אדם חזק מבחינה רגשית או דומיננטי, תחושה של חוסר ערך, חוסר חשיבות או שאינם טובים דיו. חוסר ישע פנימי מוביל לנטיה להתאבדות.
לא כל חולי הסרטן בעלי אפיונים כאלו.הסרטן הוא בעל פנים רבות ללא הבחנה. הסרטן מלמד אותנו שיעור על גישתנו כלפי עצמנו והזולת, על קבלת ואהבה שאינה מותנית בדבר ובמיוחד על אהבת עצמנו. רבים מהמחלימים מסרטן דנים על היעדר איכפתיות עצמית ושהריפוי החל כשהם החלו לכבד את עצמם, בדיקה עצמית והבעת נות של רגשות והבהרת סדר עדיפויות.
הסרטן אינו מדבק (271). התאים האבנורמלים הם חלק מהגוף. אם הסרטן מיצג את החלק המנוכר בנו אזי הדחיה והבידוד שלו אינם מעודדים ריפוי. אהבה לעצמנו היא אהבת החלקים הסרטנים והכנסתם ללבד ולתת ביטוי של עצמם.
עבודה עם סרטן יכולה להיות על ידי דימוי יצירתי מודרך, הירגעות עמוקה ומדיטציה, תזונה נכונה ותרפיות משלימות. חלוקת הרגש על ידי יעוץ, תרפיה קבוצתית, שיחה עם חבר היא חיונית להחלמה. הכרה בזרות, חוסר הקשר עם הרגשות שלנו ניתן להביא חלקים מבודדים חזרה אל הכלל. הבנת תפקיד כל חלק בגוף שנפגע מצביע על חלקים בנו שהתעלמנו ודחינו מהם.
חיזוק תפקוד מערכת החיסון וחיזוק התשוקה לחיות הכרחי. הם מפתחים רוח לחימה, עמידות מנטלית וקשיחות שלא דוחים את עצמם, נראים כבעלי כוח הישרדות. פיתוח גישת "אני רוצה לחיות" מצביע על מציאת משמעות, התבוננות עמוקה לגלות את התכלית האמיתית של החיים.

הצטננות ושפעת

ישנם תמינים שונים להצטננות: נזלת, עינים דומעות, סינוסים כואבים או רגישים, גרון מודלק ושיעול. היא עשויה להתחיל ולעלות מעלה או לרדת מטה. לרב תוצר של מערכת חיסון חלש בשל עבודה רבה, מתח, נושא רגשי וכיוצ"ב. מערכת חיסונית חזקה לא תיכנע בקלות להצטננות גם אם הוא מוקף באנשים חולים (272). הצטננות, נוזל והכי קשורים זה לזה. אנו חשים לרב חוסר אוני, ייאוש וצורך בניחום. דמעות וליחה הן דרכים לשחרר רגשות שהודחקו פנימה. אם יש הצטננות קשה נבדוק אם יש בכי או יגון עמוק שדוכאו או רגש שהודחק. דמעות עצורות באף יהיו בעצב, תסכול, הלם רגשי, יגון לא מודע, קרירות רגשית (יש משחק מילים בין הצטננות להתקררות). הצטננות נפוצות ולרב ביטוי לא לגלות את הרגש האמיתי שלנו.
האם קיים תסכול בעבודה וחוסר יכולת לבטא אותו, נשיאת מטען רגשי שעוצמת הרגש מציפה אותך תחתיה? הצטננות אינה שחרור מהרגש גרידא אלא מעניקה ימי חופש וזמן לו אנו זקוקים כדי לשוב ולמצוא את האיזון שלנו. היא גורמת לאחרים לשמור מאתנו מרחק. האם אנו חפצים להרחיק מאתנו אנשים? זקוקים לזמן? זועקים לאהבה ולתשומת לב? צורך שיטפלו ויעטו אותך בחום ובאהבה. האם אתה כמה לניחומים ואינך יודע לבקש? הצטננות מעידה על שינוי ומעבר החלים בו בעת ויש להסתגר תקופה ולהאט את קצב כניסת הדברים כדי שנוכל לספוגם כראוי.

• שפעת - בא לידי ביטוי בחום ובכאבי שרירים. מסר שאנו זקוקים לפסק זמן. שפעת מלשון (273) להיות מושפע ממשהו. דהינו יש אדם בעל השפעה חזקה עלינו וגורם לנו לפקפק במה שאנו חושבים ומרגשים כלפי עצמנו. עלול לקעקע את תחושת הזהות או התכלית שלנו. אנו זקוקים לזמן ליצור קשר מחודש עם רגשותינו. שפעת היא דרך טבעית לקחת פסק זמן, לבנות כוחות פנימים ולעיתים תוקפת בעונות מעבר יתכן כדרך של הגוף להתנקות מרעלים ומשאריות לעריכת ניקיון אביב.

הרפס חד-מגמי

וירוס ההרפס החד מגמי משפיע על אברי מין ופה. מלווה בחום, בבועות קור שמתפרצות ומותירות גלד. הרפס נותר לכל החיים והתפרצות לא צפויה. הוא מתפרץ לערוב עקב מתח רגשי, קונפליקט ביחוד סביב מערכת יחסים. יתכן כי פגיעה, פצע, רגשות עצובים זקוקים לשחרור. האם יש משהו שאנו כאובים בשלו? האם מערכת היחסים חסרת משמעות ומבוססת על יחסי מין? האם האינטימיות ממלאת אותנו בחשש? האם נוצרה אינטמיות או נדרישה מהר מדי? האם אתה מוצא כי קשה ליצור קשר.
אשמה קשורה גם היא להרפס: פעילות מינית מהעבר, אמונה שאנו מלוכלים או רעים. האם משהו מזכיר לך אשמה? התנהגות מבישה? זיהום באברי המין ובפה משקף שאנו צריכים לחדול לעשות את הדברים שאנו צריכים לעשות ולהתכנס בעצמנו. הרפס מונע מאנשים להתקרב יותר מדי ומותיר זמן לעצמנו (274), נכון לגבי עבודה או בעיות כלכליות (ביחוד אצל גברים) כשהלחץ מצליח לגרום לנו לפרוש מהמירוץ.

זיהום

אורח חיים עלול להוביל לזיהומים : היגיינה, סינטציה, הרגלים אישים, עישון (מחליש מערכת חיסון), תזונה לא ראויה.
חיים בסביבה סטרלית נקיה מחידקים אינה מונעת זיהום. לא רק נוכחות בקטריות וחידקים נצטרכת אלא מערכת חיסונית חלשה. זה בא לידי ביטוי שאדם אחד חולה במחלה אך יתר אנשי המשרד אינם. 1 מכל 5 נדבק במחלה. לחץ כימקלי וחוסר פעילות מחליש את מערכת החיסון. The creation of health מאת ד"ר נורמן : רגשות הם הקש האחרון שבגללו מערכת החיסונית מפסיקה לתפקד.
זיהום מצביע שמשהו מזהם אותנו כך שיש היחלשות להגן עלינו. האם משהו מקעקע את תחושת העצמי שלך? האם אתה חש שפלשו זהמו אותך? האם משהו גורם לך לחוש חוסר סבלנות, ביטחון ופחד? עובד יותר מדי ויוצא מאיזון? מדוא? עצוב? חסר מגע עם הרגשות? (275) איתור הזיהום מעמיק בנו את הבנת המשמעות (ר' פרק 10, אברים נפגעים).

דלקת

מעלה תשוקה בוערת וחמה, אודם, לוהב וכעס. האם יש עס? רתיחה? מקום נפוח? כואב? מה גורם לך לחוש כך? מלחמה מתנהלת בין פולש זר לבין ישותך הפנימית. מערכת החיסון נלחמת בלא עצמי כדי לשמור על איזון. יתכן שאין הכרה שמתרחשת מלחמה בתוכנו: בין מקובל ללא מקובל? בין טוב לרע? בין אמונה או לרגש של אחר? מה חדר למערכת ההגנה שלך? (ר פרק 10 - אברים נפגעים).

דלקת שרירים/סינדרום העייפות הכרונית (ד"ל)

כאב שרירים עז, חולשת שרירים, תשישות, כאבי ראש, אלרגיות וחום. מתמשך שנים ויכול לפגוע בכל אדם ובכל גיל. נוטה להתפתח בשל זיהום כמו קדחת בלוטות כשמערכת החיסון נחלשת בגין וירוס או חוסר תפקוד חיסוני.
דלקת שרירים נדמת כסימפטומטית לתקופה שלנו - חולי שהתפתח בעקבות עליה בלחץ להצליח על חשבון חלומות ותקוות. חשיבה שאין אנו טובים דיו ועלינו להמשיך ולדחף כדי להגיע ליותר או וויתור וחולשה פנימית המכחישים כל תחושת תכלית. נטיה להיות מעשים ולא קלים עם עצמנו. תשוקה עזה להיות בשליטה עד שקשה לנו לבקש עזרה למרות שקשה לנו להתגבר בעצמנו (276), התנגדות לטפל בעצמנו (תזונה) למרות שהכל לא הוגן ותובע מאמץ. פחד מכשלון, מצד אחד, ומנגד היעדר מאמץ או אהבה עצמית.
המחלה נקראת דלקת שריריים למרות שבארה"ב ידועה כסינדרום היחלשות של יכולת ההגנה של המערכת החיסונית. דלקת השיררים גורמת לחולה להיות כפיתי עם עצמו, שקועים בבעיה ומדברים על עצמנו - סינדרום "איזה מסכן אני". דלקת שרירים קשורה לאגו, צורך להתמקד בעצמנו יתכן לאור פחד שנלך לאיבוד בהמון, שלא יזהו אותנו או רצון להיראות מיוחד.האם אינך עושה את שאתה רוצה? עושה את מה שהאחר רוצה? במקום להגשים את משאלותיך? חי לפי ציפיות של אחרים? ומחשיב ציפיות אלה יותר מרגשותיך? האם אתה חש לכוד? ריקני? חש ניור? חוסר קשר עם מי שאנו באמת בפנים ואבדן של הרוח?
ללא מוטיבציה וכיוון ברור התנועות קדימה נעצרות והשרירים כואבים, מתמוטטים ותשישות משתלטת עלינו. יש כמיהה לוותר ולהיות חופשי מהמאמץ. דלקת שרירים מספקת מקום מסתור שלא ניתן להגיע אלינו. יש הסבר מדוע לא להשתתף, לא למצוא עבודה, להתבודד ולא ליצור אינטימיות. יתכן לאור אחריות רבה שמובילה לתשישות פנימית. יתכן בשל אחריות של אחרים שהועברה אל האדם ואנו חוששים להתמודד עם האחריות בעצמנו או פוחדים מהכשלון. זוהי צעקה לתשומת לב.
חולשה מצביע על אבדן חיות פנימית בשל חוסר יכולת להגן על עצמנו (277)

שלבקת חוגרת

זהו וירוס הרפס זוסטר או אבעבעות רוח שפוגע במבוגרים ומעלה לאור חולשה חיסונית שנגרמת לרב בעיתות לחץ או טראומה. פוגעת בעצב אחד או יותר. לרב חזה. גורמת לאדמומית, ככאב עז לאורך העצב שעולות האבעבועות ומתפוצצות. חולי שמשקף חרדה, כאב פנימי שהצטבר לאורך תקופה. העצבים הם אמצעי תקשורת. שלבקת חוגרת היא כמו בכי של כאב התובע תשומת לב ועדינות בעת שאנו חשים פגיעים וחלשים. הגוף מאותת לחדול לעזור לאחרים ולהתחיל לעזור לעצמנו כדי להקל על הלחץ והמתח וליצור תקשורת עם הרגשות ולהקדיש זמן להזנת עצמנו ולאהבת עצמנו.