משתמשת:יוני2023/גופנפש/איזור הבטן וגב תחתון
מחצית תחתונה של גופנפש עוסקת בהיבטים פרטים התומכים ומקרקעים של האישיות. המחצית העליונה מתיחסת להיבטים חברותים, תקשורתים המבטאים של העצמי. ככל שהוא מטפס ועולה באנטומיה הנפשית של הגוו כך הרגשות, ביטוי עצמי ויחים בין אישיים ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב גופנפש. הפרק מתקמד בחלל הבטן.
חלל הבטן ראשיתו בקצה העליון של האגן וכולל את חלל הבטן והסרעפת. חופף לאזורים המחוברים של קטעי הבטן והסרעפת על פי רייך ותיאורית הביו אנרגיה.
חלל הבטן הוא אזור פגיע ופחות מוגן הכולל אברים חיונים (קרבים, רגשות). הוא מוגן שאנו הולכים על ארבע ע"י הגב, הכסלים והגפים.
חלל הבטן כולל את השאקרה השלישית, מאניפורא, היוצאת מהטבור אל עמוד השדרה בחולית החזה השמינית. מתרכזת בעולמות העוצמה, הרגש והשליטה המסמנים יחסים בין אישיים והתפתחות חברתית מורכבים. מרכז הקונדאליני עם תשוקה לשלטון ולצריכה. השאקרה הראשונה נוגת ליחסי תן וקח ברמת צרכי הישרדות ראשונים. השאקרה השנייה מתיחסת לדחפים מינים וליחסים בינאישים בסיסים המתפתחים מצרכים אלה (110). אדם פתחו באזור זה אינו עסוק כפיתית בשליטה שלו על עצמו והסובבים, מכיר בחשיבות הרגשות ומכבד את אלו של האחרים. כוחו האישי משמש אותו להגברת חוויותיו מבלי לרמוס אחרים. אדם חסום וקבעוני באזור השאקרה עלול לאבד שליטה על רגשותיו שאם יהיו מכוונים כלפי פנים עלולים לרמוס אותו. אם יהיו מכוונים כלפי חוץ - עלול להשתלט על אדם אחר ועל כל סביבתו.
הבטן
עריכהבטן - מרכז הרגשות והתשוקותת. כשמשהו מעורר אותנו הוא כאילו צומח מהקרבים ומתפשט החוצה דרך הגוף. הרגשות הן כאנרגיה בתנועה ואחרי שהם נוצרים הם ינסו להשתחר אלא אם יוגבלו על ידי אמונות ומנגנונים סותרים של גופנפש.
הרגשות הן כזרמי אנרגיה מתערבלים בצבעים שונים רובן מגיעות מהבטן ומהקרבים. יש רגשות שזורמים מטה ושוטפים את האגן והברכים ומציפים באנרגיות מיניות כשנוטעים את הגוו בתעלות אנרגיה של הרגלים.
רגשות אחרים זורמים מהבטן כלפי מעלה לסרעפת אל החזה שמתגבר את הרגשות באהבה ובאסרטיביות עצמית. בהתאם לרגש הם עשוים להמשיך לגרון, לזרועות, לפה, לעינים, לצוואר, לגולגולת ומשפיעים על הפסיוכ רגשי וגופנפש. לכל חלק תפקיד משלו לביטוי רגשות.
כל חלק בגופנפש יכול להיות המקום בו נבלם או נחסם הרגשות (111) ולהעשות גדוש יותר. בדומה לסלעים ולצמחים שמעציב נתיב של נהר, חסימות רגשיות ורגשות שלא באים לידי ביטוי מעצבים את הזרם האנרגיות הרגשי הזורם דרך הגופנפש מיצירה לביטוי. ביטוי רגשות מתרחש לפי דפוס כללי כמו ביטוי האנרגיה המינית כלומר הרגשות שנוצרים חייבים לעבור דרך 4 שלבים של מתח, טעינה, פורקן ורפיה לצורך היטרות והתנקות של הגופנפש הרגשי.
דוגמה: מצב המותיר אתכם כועסים לאור מטען רגשי שהתפתח הדרך להבריאה היא פורקן אנרגיה הכעס כדי שהגופנפש יחזור למצב של איזון ורפיה. ללא פריקת המתח הוא ייטה להיתקע בגופנפש ואולי בבטן.
אתם יכולים למצוא את עצמכם מאוהבין במשהו עמוקות וצוברים זאת בקרבם שלכם ואינכם יכולים לבטא זאת מול אדם אהוב. כשהאנרגיה אינה מבוטאת ונכלאת המתח הבריא של הרגש המקורי מונע מהרגשות ולהתבטא ונעשה החלק בגופנפש שמכיל אנרגיה רגשית גדושה יותר.
כשאין אנו משלימים שלבין המטען הרגשי נסף לאנרגי ומצטבר בנקודת החסימה שלרב בבטן. תחילה יוצר לחץץ ואח"כ שיריון מה שמפחית את התפקוד הטבעי של הגופנפש באופן המעודד מצבי קונפליקט וחולי. בגוף הרגשי קונפליקטים אלה נקראים נוירוזות. בגוף הפיסי ההפרעות מתבטאות לרב במחלה, בחולשה, בתח ובבריאות כללית לקויה.
מחנכים אותנו לא לחוש רגשות או לא לבטא אותם לרב וכך אנו למדים שהרגש פרוע, מרדני ולא צפוי. מעודדים היגיון על פני רגשות ותשוקות=> הכחשת הרגש וכליאה שלו בתוכנו. ה"אל תעשה/תאמר/תרגיש" שמוצהרים בחברה הופכים למחסומים שמונעים ביטוי עצמי (112) שרובם בבטן. רב הקונפליקטים בבטן הם בין מי שאנו לבין מה שאנחנו אמורים להיות. מאחר שהפעולות והאמונות שלנו מעוצבים על ידי ככללים חברתים רבים משכנעים את עצמם שפעולות ורגשות מסוימות חיוביות וטובות להבדיל אחרות רעות ואסורות.
לעיתים אנו חושבים שאם נצווה על השכל להפסיק את הרגשות הם יעלמו. כשרגש נחסם הוא בא ליבי ביטוי מלא. מטען הרגשי של חוויה שגרמה לרגש להילכד יוצרת חסימה לרב במעי ולכן האזור ייטה להתגבש סביב האנרגיה הבלומה כרונית וסביב העמדות הלוחצות שגרמו לחסימה. החסימה וההשתריינות מעכבים את הזרימה הטבעית של החיים ומודעות דרך החלק שנעשה גדוש ודחוס. אחיזה כזו בגופנפש היא התמוטטות הדרתית של תהליכי התחדשות ושיקום טבעים שעלולים להוביל לבעיות ומחלות בטן.
סיפור על התנבותו על שולחן עיסוי בכרמל קליפורניה אצל צ'ט וילסון.
טיפול רולפינג עוסק בשני שרירים:
- שרירי בטן גדולה (rectus abdominus) מחוברת לצלעות בנקודת היפרדותן מעצם החזה דרך מעלה הבטן ועד עצם החיק מעל איברי המין.
- שריר מותניים (psos or iliopsoas) - מתחבר לחלק התחתון של עמוד השדרה עובר מעל אגן הירכים ומסתים בחלק הפנימי העליון של עצם הגדולה של הירך (113). הוא מחבר את חלק הגוף העליון לחלק התחתון, את עמוד השדרה אל הרגלים ובעל חשיבות עליונה לתנועות האגן לשווי המשל ולנועה המינית.
ככל שצ'ט לחץ על הבטן גבר ההתנגדות והכאב בבטן שהיתה קשה, שרירית ושטוחה. הוא לא חשב שהיא מתוחה ומזוקה מאחר שצבר בה כוח רגשות.
כשעצם את עיניו בעיסוי הוא דמין תמונה של הבטן כקופסת מתחת. ידי צ'ט היו כמו מבערים שחדרו אליו עד שלא יכול עוד והגיע למצב של תחילת אובדן הכרה. טרם זאת הוא דמין תפר זבקופסת המתחת שידי צ'ט פתל ואלפי צבעים, זיכרונות וחזיונות זרמו. הוא כעס, זעם, היה אומלל, דמע, חש בדידות, צער ואלימות. הדימוים כה היו "שלו" שהוא התחיל לבכות ולרעוד . צ'ט נתן לו להרגע. זוכר כי העיסוי הביא לתנועות גוף שהיו כמעט כמו אורגזמה.
הוא נח בשלווה
כשעזב את המשרד זוכר כי הרגיש כאילו משהו נולד בו מחדש., הסיר מעליו משא. 6 ימים הוא בכה, זעם, צחק ופרק היסטוריה של רגשות (114). כאילו לא היו לו הגנות רגשיות וכל התגרות הציפה אותו בען והוא נתקף צחוק. לאט הם עזו את רקמת השריר.
פרט לעיפות, סחיטה הוא גם הקיא בעקבות הטיפול. הוא לא הקיא מאז היותו בן 10 כשהיה לו מחלת ים. הוא הקיא כל הלילה את הרעלים.
רולפינג
עריכההוא רואה ברופלינג 3 תהליכים:
- התבוננות בטבע ההוליסטי של גופנפש מבינת בריאות ומחל
- תרפיה פיית שמשחררת מתחים ומאחדת את הגוף מחדש כך שתוכל לתתפקד באופן חסכוני
- הזדמנות אידאלית לחוות את עצמך מקרוב: רמות מתח, שריון שרירים, חסימות רגשיות וסיפי כאב.
פחות השפיעה הטיפול על רקמות החיבור ומערכת השרירים שלו. לדעתו כנראה בין 4-5 טיפולים הספיקו.
שם לב כי השיטה יעיל פחות לאנשים בעלי גוף בריא (115) דהינו כאלו שמתרגלים יוגה, אימון גופני ומנהלים אורח חיים בריא. מי שמפיק תועלת הם אלו שאינם מטפחים את גוף ו.
אחרי 25 פישות הוא לא מרגיש שיש שינוי.
הוא השקיע זמן משני ההיבטים ההאחרים של הרופלינג.
- אימות האמונה שהגוף הוא מכלול שיש לראותו כשלם שעלינו לבצע לו אינטגרציה אמיתית.
- מודעות לגבי חשיבות מבנה הגוף המתואם והמאוזן סימטרח כפי שביטא זאת דר רולף ביחסי גוף כח והמשיכה במצבי בריאות וחולי.
הוא הבין כי גופו הוא פרי יצירה עצמית תוצאה של חיים, חוויות, הרגלים וצשוקות. רולף השפיע עליו והשפיע גם על המבנה של פרקי הספר.
בנוסף, רופלינג אשש את אמונות שהגוף מסוגל לשאת שינוי אך יש לשנות את מערכת הרגשות והעמדות שיוצרת הגוף. תנועה שרירית ללא מודעות לא מאריכה ימים. תציפיות אישיות ברופלינג הדגימו שהשינוי הגדול ביות חל כשיש שינוי בגישה ובמודעות. הוא מסתיג מהשיטה מאחר ומטפלים מפחיתים בחשיבות של התהלכים שהוזכרו ויותר מבליטים היבט פיסי.
דוגמה: לו היה לכם גוף חדש לגמרי סביר שהיתם משמרים את אותם הרגלים, מתחים ואי איזון ישנים מפני שפיתחתם דימוי עצמי פסיכוסומאטי. רק הסתגלות לדרך חדשה תוביל ליצירה חדשה עם הגו. אלו קוראים רק משינוי ההרגשה, החשיבה והאמונה. (116). רב הטיפולים הגוופנים הם ללא מסגרת נפשית חדשה בה ניתן להיאחז ולכן שיטת הרולפינג לוקה כשיטת גופנפש שלמה ואינה מאפשרת שינוי בגופנפש באופן איטי וקשוב.
הוא חווה בשיטה סיפי כאה, אחיזה רגשית ופורקן מתח. באתה יוגה הכאב מבליט גבולות בין מה שיצרנו כאפשרי ללא אפשריי. קצוות אלה נוטים להגדיר את המגבלות הרגשיות, הנפשיות והגופניות ולעיתים אנו לכודים בתוכן. הדרך להרחבת המגבלות היא מודעות ובדיקת מאפינים והזזתם כלפי חוץ עד התרחבות הפוטנציאל כפי שכבר צוין. ביוגה התרחבויות אלו איטיות וזהירות. ברולפינג ("היוגה המערבית") הן עלולות להיות באופן מהיר, תוקפני ואף עלול להיות כואב.
הוא נכנס בטיפול לרב להיפנוט עצמי והקדיש תשומת לב לתגובות. הוא חש כאב בחלקי גוף מכווצים ובהם אצר רגשות חסומים ולא פתורים. הכאב היה תלוי באזורים השונים מאחר והלחץ של הטיפול היה זהה. באופן כזה השלים מפת גוף פסיכוסומאטית וסימן אזורי מתח וכאב. אלו הובילו למודעות גוברת במגבלות וביכולת שלו.
כששרירי הבטן היו ריפוים ומשוחררים ממתח תחושת הכאב פחתה וגם דבות נוירוטית בזכרונות וחסימות שיצרו מתח גופני.
אנשים העוסקים ברולפינג טוענים כי אינם יוצרים כאב בזמן העבודה אלא (117) מגלים היכן הכאב הכרוני ברקמות הגופנפש. לכן הכאב בעת טיפול הוא שלך ולא של המטפל בהתאם לכמות האגורה ברקמה. היעדר כאב ומתח מאפשר לגופנפש יציבה חופשית מלחצים שפותחת פתח לחוויה מעצימה של הנאה וחיוניות.
התפקיד הראשוני של הבטן הוא נימי ולכן קל לקרוא מצב פסיכוסומאטי של הבטן על ידי התבוננות בה מבפנים מאשר מבחוץ. במילים אחרות מאחר ולא ניתן להבחין במתחים ובקונפליקטים פסיכוסומאטים לפי צורת הבטן החיצונית כדאי לשאול את האדם על מצב האברים בחלל הבטן ותהליכים שאברים אלו אחראים. לפי הדרגה בה פועלים האברים באופן בריא ומלא חיים אפשר לגלות הרבה על רמת המתח והקונפליקט הפסיכוסומאטי.
דוגמה אדם שסובל מבטן עצבנית שמתבטא אולי גם בכיבי מעים או במעי גס עוויתי משמש כמתפתח לדרך להתמודד עם רגשות. מחלות בטן מצויות כשאדם בולם כוח רגשי שמתפרץ בתוך דופנות הקרבים ומזקים לאברים הפנימים.
אנשים שלא מבטאים רגשות שלילים יפצו זאת על ידי הפגנת תכונות אופי עדינות ושבירות באופן מוגזם, שקט ורגיש ביחסי הבין אישיים ולעיתים רחוקות יעסקו בפעילות אלימה.
אמא שלו היא דוגמה לאדם ששומר רגש בבטן לאור חינוך הוריה.
רגשות הכעס שחווה אמו אגגורים לפעמים בבטנה ושם הם מחוללים הרס וחורבן כדי לנסות להשתחרר (118).כאילו כשהרגשות לא באים לידי ביטוי הם גדלים בבטן והופים לחיות פרא שמתאמצות לצאת החוצה ולפרוק את חרונן כשהם נעולים בבטן ומתנקמים באברים הקרובים על ידי התפוצצות בקרבה.אמו סובלת מקיבה עצמנית - מעי גס עוויתי.
קשה לאמו לבטא כעס גם אם היא רוצה.בוקר אחד באופן מפתיע אמו בויכוח עם אביו זעמה והטילה בלילת פנקיק על אביו. אביו צחק בהיסטריה אחרי הזעזוע וצחק עם אשתו. אמו נתנה לבטא בפועל את הרגשות
לדעתו שמירה של גשות אסרטיבים, תוקפנות וכעס זה היבט בריא וטבעי בתפקוד האנושי. הם מפלצתים כשהם נחסמים הוא הוקסם לגלות בטיפול קבוצתי באסלן שדווקא האנשים השלוים והשקטים מבטאים אלימות כשיש להם הזדמנות ורשות.
גין רוברט בספר the nature of personal reality, a seth book מדגיש את הצורה הנאה של אסטרטיביות ותוקפנות (119).
הטבע של התוקפנות שהוא פעולה נמרצת נשכח. לידה, הבאת רעיון לידי מימוש בעולם היא תוקפנות נמרצת (119). אין אפשרות למחק תוקפנות.
ניסיון לבטל תוקפנות מביא לתוקפנות מוזיפת, מעוות, לא אחידה שגורמת למלחמה, לנוירוזות אישיות ובעיות.
תוקפנות טבעית זורמת באנרגיה חזקה שמעניקה כוח מניע למחשבות בין אם מודע ובין אם מעריכים אותם כחיובי ואו כשלילי. אם יש מחשבה חיובי לרב האדם מאפשר אותה ונותן לה להיפתח. מחשב שלילי או מעשה לרב האדם יתביש, יתכחש וינסה לעצור את תנועתם ולרסן אותם. אי אפשר לרסן אנרגיה.
עולה השאלה מה קורה אם יש רצון לדוגמה לרצוח את המעביד האם יש לבצע את זה?
זו דוגמה לכך שאפחות יש בעיה להתמודד עם תוקפנות ויותר איך להתמודד עמה אם לא מבטאים אותה זמן רב או מתעלמים ומתכחשים אליה.
סיפור על משהי שהגיעה לטיפול אצלו עם גודש בבטן. היא התלוננה שלא הפיקה מהחיים , שכל רגשותיה ותשוקותיה היו נעולים בה ללא יכולת לצאת (120). מבט על הגוף אשר את מצבה: זרועות ורגלים דקות ששיקפו חוסר יכולת ליצור קשר עם דברים חשובים ולהחזיק בהם, חזה צר ומכווץ שגלה קושי באסרטיביות ובביטוי, צוואר רזה ונוקשה ששקף קונפליקט בין המח- גוף. במקרה שלה שליטה יתר על ידי השכל. בטן גדול ומורחבת. היא נראת בהיריון. נראה מגוחך שבטן ענקית תהיה מחוברת לרגלים, לזרועות ולצוואר רזים ולא מפותחים.נראה כי רגשות והתבטאויות נכלאו בקרביה.
ככל שהבטן התמלאה בזכרונות שלא מצאו פורקן כך הלכו והתגברו גורמים המבטאים גופנפש. זרועות וחזה רזים. בטן תפוחה ממצבורי מים. היא לא שפכה את נפשה ולכן רגשותיה ותשוקותיה היו מבקבקים בה..
בעזרת תרגילי יוגה וט'אי צ'י היא חזקה ושחרר את המירפקים והשיררים בזרועותיה וברגליה כך שניתן אפשרות לאנרגיה ולרגשות לזרום החוצה. מתרגלת תרגיליים בביתה חצי שעה ומחברת מחדש זרועות ותפקידים פסיכורגשים. הוא ממקד את העבוד העל ביו אנרגיה ועל פעילויות מסוג גשטאלט כדי לעודד אותה לשחרר רגשות וזרכונות שנתקעו בקרביה. הם מעמיקה לפחדים ולקונפליקטים החוסמים אותה מביטוי מלא ומגמול שלם. מאחר שהמתח בגופנפש עמוק וישן יעברו חודשים עד שיבחינו בשינוי מהותי ברקמת השריר ובמבנה הרגשי. היא החלה לדווחת על חופש ביטוי רב ועל תחושה גוברת של ערך עצמי.
רב השיטות נועדו לעודד אנשים לשחרר את הגופנפש ולפרק רגשות כלואים, תראפיה מילולית טהורה לא גורמת אלא להיווצרות מתח נוסף בגופנפש.. לכן הוא נעזר במגוון פעילויות ותרגילים פסיכורגשים כשמנסה לאפשר למטופלים להשתחרר ממתח ומקונפליקט בגופנפש (121).הרתשם בעיקר משיטת רייך וביו אנרגיה שמעודדים לפרוק במודע רגשות תוקפנים עצורים. בשתי השיטות יש מספר תרגלים פסיכורגשים שגורמים לבעיטה ולצריחה בכל הכוח. ההזדמנות חפרוק זרונות ורגשות חסומים ולשחרר במסגרת ריפוי מוגנת היא חידוש ביחס לאינטראקציות מילוליות סבילות של הפסיכואנאליזה.
הגב התחתון
עריכההבטן כולל גם גב תחתון שגורם בעיות. מתח ולחץ בבטן הם סיבת הכאבים לכאב בגב התחתון מפני שהשריר בבטן מתכווץ ומתקשח מתכווצים יחד גם שרירי עמוד השדרה. שיריון ומיחושים עלולים להצטבר באזור זה עד שכאבים כרונים ופגיעות חוזרות ונשנות בגב מחבלים בבריאות של האזור.
רב האנשים עם בעיות בגב התחתון מדווחים שהשיגחו בקושי בגבם כתוצאה מפגיעה או פעילות שאימצה את הגב התחתון כמו הרמת משאות כבדים, ישיבה ברהיט לא נוח או שינה על מזרן רך. הפרעות גב לא בהכרח מתרחשות בעת הפגיעה עצמה אלא שהפגיעה מתרחשת מפני ששרירים ורגשות בגב מכווצים כרונית וכך נוצר נזק.
אנשים חשים מתח ולחץ באזור זה לדעתו מפני שהוא מחובר ישירות למרכז הרגשות והכח (הבטן) והוא פועל כמתווך בין היבטים פסיכוסומאטים של המחצית העליונה והתחתונה של הגופנפש. לדעת אלכסנדר לואן מלמעלה מגיעים רגשות ולחצים מסוג דרישות, האשמה, מטלות גופניות ונפשיות. מלמטה יש כח מהרגלים שתומך ביציבות זקופה ובמילויו את הדרישות והמטלות. רגשות של מיניות, שליטה עצמית, תמיכה עצמית ואיזון עצמי הם הוכחות רגשים שנעשים כלפי מעלה הגופנפש (122). הגב התחתון תקוע באמצע במגוון רחב של תשוקות, קונפליקטים וצרכי פסיכוסומאטים ולכן אנשים רבים צוברים מתח ולחץ באזור זה.
כשמשהו מתלונן על רגישות בגב התחתון הוא מנסה להתבונן בגופנפש באופן הוליסטי ולאבחן היבטים בחיו שבקונפליקט עם אזור השרירים הזה. הוא מנסה לפתור את הקונפליקט באופן מילולי - שכלי ובמקביל משתמש בתרגילים גופנים ופסיכורגשים שמיועדים לאימון גופנפש לסילוק מתחים ולחצים ושיקום גופנפש מחדש.
הוא עובד עם גב שמדווח על כאבי גב תחתון בכל 72 מחייו. עמוד השרדה התחתון של גבו היה כאוב ומתוח וגרם קושי ביום יום. סה"כ אדם בריא.
נתן לו סדרה של תרגילי יוגה כדי לראות איזה מתיחות יכול לבצע. הם גילו ששני איזורי גופנפש מכווצים - אגן הירכים והגב העליון. יתר הגוף גמיש לאדם בגילו. מיניות עצורה והצטברות אסטריביות וכעס שיקפו מגבלות וחסימות פסיכולוגיות שהתנסה במשך חיו. מקור אי הנוחות שחש בגב התחתון נבע מהעובדה שאזור זה תקוע בין שני אזורים נוקשים הללו. הוא האמין כי גבו התחתון מכווץ והוא נדהם להיווכח שהגב התחתון שלו גמיש יחסית והאגן זקוק לסעבודה. הכאב והרגישות בשרירי המותנית היו לאור לחץ וקונפליקט כרוני שהגיעו מלמעלה ולמטה.
השתדל לשחרר את שרירי האגן והגב העליון על ידי תנוחות יוגה ותרגילי פלדנקרייז שמועילים כנראה מאוד לקשישים. שלב בפגישות עמו טכניקות ביו אנרגיות וגשטאלט כדי לאפשר לו לשחרר חלק מהחומר הפסיכורגשי שגורם לחוסר איזון ומתח שרירים. הכין עבורו תכנית תרגול יומית שמשלבת טכניקות מגוונות כמו יוגה, טאי צי וריקוד כדי לשחרר ולבנות את הגופנפש (123)כך שכשגבו ישתחרר לא יכפה עליו חזרה מצבו הלחוץ בגלל גופנפש נוקשה ומכווץ.
עובדים 5 שבועות. דיווח כי כאב גבו התתון כמעט נעלם והוא חש בגבו העליון ובאגן חיוניות יותר משהרגיש שנים. כשהחלו את הטיפול הפתיעו אותו כשהתכוף לרצפה והגיע עד ברכיו.
המידה בה אדם עוצר מתח בגבו התחתון היא סמן מצוין למידת הכפיתיות או האימפולסיביות שלו במעשים או ביחיסי יום יום. נוטה להיות מתוכנן יתר על המידה. אדם כזה יהיה מוגבל בדרגה שמאפשרת לגבו התחתון להתכופף להימתח. אדם כפיתי יש לרב שרירים מכווצים בגב תחתון. אנשים אימפולסיבים יש שרירי גב גמישים. פחות מתוכנן.
הסרעפת
עריכהשריר שטוח נח מתחת לריאות ומעל לקיבה, למקלעת השמש, ללבלב, לכבד, לכיס המרה, לתריסריון ולכליות. בשל מיקומה בריאות ותקינות שלה חשוב לתפקוד האברים הפנימים ושל הריאות. הסרעפת היא שער שדרכו עוברים הרגשות שנוצרים בשלושת חלקי השאקרה התחתונה כשנעים לחלקים עליונים של גופנפש. כשאזור זה פתוח ולא חסום יש אנרגיה חופשית זורמת וגופנפש חש בריאות והנאה. כשאזור זה מכווץ (124) ומוגבל יש הגבלה של רגשות, פוטנציאל נשימה וזרימת אנרגיה. אזור זה משורין כהגנה אישית נגד רגשות לא רצוים. על ידי כיווץ שרירים אלו והקשחת הסרעפת הם חונקים את הרגשות.
מלמעלה הסרעפת נראת כמו מיכסה שרירישנח במהודק מעל קערת הבטן שלרב מלאה ברגשות גועשים. תפקיד הסרעפת היא פיקוח על הרגשות האלו. כשהיא גמישה ומתפקדת היטב הרגשות זורמים באופן טבעי וספונטאני. כשהרגשות עצורים בבטן הסערת לפעמים מהודקת ונוקשה. חסימות בסרעפת משמות להפחתת תחושות של רגשות לא רצוים ומצמצות את חוויתה רגשות המשמחים. לדברי וילהם רייך הסיבה להתנגדות לפעמיה של הסרעפת היא מפני שהאורגניזם מתגונן מפני תחושת עונג או חרדה שמופיעים בלווי שלה.
שיריון של הסרעפת משמש כציון לכך שהאדם כולא זעם פוטנציאל אלים שהתפתח כתוצאה מבלימה ממושכת של רגשות אסרטיבים וצרכי התבטאות. כשהיא משורינת לא נדיר לראות שחלק בעמוד השדרה מאחורי הסרעפת נמשך פנימה לעבר חזית הגוף ונראה כמו לורדוסיס בפיתול השדרתי. כשבסרעפת ובאברים לצדה שוכנים מתח פסיכוסומאטי יש סימני מחלה כמו הפרעות קיבה עצבנית, בחילה לצד אי יכולת להקיא, כיב בתריסריון, כיס מרה חולה, בעיות בכבד וסכרת.
במבט מלמטה לסרעפת תפקיד חשוב בנשימה. הריאות אחראיות על שאיפת אוויר ונשיפתו אולם הסרעפת שולטת בתהליך. במנגנון הנשימה מעורבים הכתפים, עצם הבריח עד תחתית האגן, שאיפתת אוויר צריכה להתחיל בבטן ולהתרומם באופן זורם עד עצם הבריח. הנשיפה היא היפוך הגל. שאיפה מתחילה בסרעפת (125). כשהסרעפת מתכווצת היא נדחפת כלפי מטה על אברים פנימים ודוחפת שרירי בטן. כיווץ הסרעפת שולח את הצלעות למעלה והחוצה. הן מתרחבות וכל צלע פונה מעלה כמו תריס ונציאני. תנועת הצלעות והסרעפת מרחיב את שתי הריאות כשהן מתרחבות ונוצר ואקום והאוויר בחוץ פורץ פנימה.
תפקידה המרכזי של הסרעפת בשאיפה ובנשימה בריאות מדגיש את הצורך בגופנפש מתואם ובריא כדי שהתהליך יזרום באופן הרמוני. מאחר שנשימה עמוקה תלויה בתפקוד הדדי פסיכוסומאטי בריא וגמיש של הבטן הסרעפת והריאות צריכים להיות פתוחים ומחוברים לצרכים וליכולת של אחרים. גופנפש תלוי בתפקוד החיוני של כל חלקיו,חולי ומתח באזור אחד עשוי להשפיע ישירות על המבנה והתפקוד של כל יתר האזורים הקשורים אליו ולתכונות האופי הרצויות (126).