משתמשת:יוני2023/גופנפש/צוואר, גרון ולסת

השאקרה הקונדאלינית החמישית היא וישודהא וכוללת את הצוואר, הגרון והלסת. היא ממוקמת מעל לגרון אל עמודה השדרה בחוליית הצוואר השלישית. אחראי על התקשורת והקוליים. ההיבט הפנימי של השאקרה מתייחס להתפתחות דימוי עצמי מודע. הגרון הוא פתח מודיע על תחילת עלייה רוחנית ורגשית לתוך העצמי הפנימי של הפרט. בגרון אנו מקבלים מושג בהיר יותר על היחסים לאחרים ולעצמנו. אנו מבדילים במיגבלותינו ובמיגבלות העצמי שלנו ומשפירים את תחושת הזהות העצמית (163) (162-תמונה שאקרה חמישית). אחראית על תקשורת בין-אישית וזיהוי עצמי. מתח באזור זה משקף קשי תקשורת, קונפליקטים ביחס לדימוי העצמי. קשה לאבחן ולהבין את האוזר.

הצוואר

סובב לאט את הצוואר, נסו להרגישו ואת התפקידים שלו. התבוננו במבנה הצוואר. נסו להבין אלו התנסויות רגשיות משתייכות לצוואר.
כשעייף או מתוח הצוואר קשה וכואב. הגב והכתף יכאבו. הראש יצמל. הצואור שלו משמש כמדד לדרגת רגיעה או מתח.
הצוואר חלק מגופנפש:

• הרגשות זורמים מעלה מהבטן ומהחזה אל הצוואר. הם מתורגים מרגגשות למחשבות ולמילים. הצוואר מהווה נקודת עיבוד לאורך מסלול זרימת הרגשות. ניתן להשוות את הצוואר והגרון לקני סוף רוטטים מוסיקליים דרכם עוברת אנרגית חיים ורגשות גולמים הופכים לצלילים ולמושגים. החזה משמש להרחבה ולהגברה של זרמי אומציות.
• הצוואר משמש צינור רכזי שדרכו מתקשר המח לשאר גופנפש. הצוואר מספק את החיבורים האנרגים בין השיחות נכנסות ויוצאות.
• מתווך רגשות ומחשבות (164) לאור מיקומו. בין דחפים לתגובות. כשאלו גדולים ממה שניתן לשאת הקווים הופכים להיות עמוסים וגופנפש משדר אות שמורגש מיד כמתח. כשקיימת מידה רבה של בילבול וקונפליקט בצוואר אנו חשים חסימה זו כרגישות וכאב. ניתן לקשר מתח בצוואר למצב בו אדם נוטל על עצמו אחריות ממה שהוא מסוגל לשאת בנוחות ובנעם. עומס יתר זה של מידע/חוויות מתבטא בבירור בצוואר. כשממשיכים להשתמש בצוואר שימוש גרוע הופך המתח ליציבה כרונית של גופנפש. בנקודה זו עלול הצוואר הגמיש להפוך לנוקשה וקפוא. דבר המגביל את תנועתו כלפי חוץ כמו גם את זרימת הדחפים והרגשות העוברים דרכו.

לאור תיווכו יהיה מתח, קונפליקטים באזור זה.

סיפור על משהו עם צוואר תפוס. אמר לו לנשום (165). התבקש לומר על מה כל קבוצה אותן דמיין מושכות אותו על מה נלחמות. הוא דבר בקול עצור ומאופק. הסביר כי על רגש לא יכול לשלוט, בלתי צפוי וטבעו מניפולטיבי. ההיגיון ניתן לשליטה ומאפשר פעולה ברורה. ההיגיון ניתן לשלוט עליו ומאפשר פעולה בטוחה. הוא האמין שאם ישלוט ברגש הכל יחזור להיות תקין. בקש מהבחור לתאר שוב את הרגש. מתאר אך כל קבוצה מנסה להפיל השניה לבור חשון ואפל. הוא בקש ממנו לתאר איך זה להיות החבל: רוצה יחס טוב בין ראש צוואר. יש לו קונפליקט ולכן כאב בצוואר (166)הוא היה צריך להרפות מהמחשבה ולכבד את הרגש. כאילו היה תחרות בין שתי הקבוצות והוא היה צריך על ידי מו"מ להעריך מה לכל קבוצה יש להציע ולאזן לשלום.

תנוחות הצוואר

הצוואר הוא כמו כן עליו נח הראש. צורתו ותנוחתו של הכן מושפעות מהרגשות המפעמים בשרירים הקשורים בו. ציון לגישה הכרונית שבה הפרט מתייחס לעולם.
ראש מוטה קדימה משקף אדם שמתמודד עם העולם על ידיד ההגיון שלו ואחר כך עם גופו. הראש הוא כעין יחידת סיור פסיכוסומאטית שדוהרת לפני הגוף כדי לסקור את השטח ולהעריך תנאים פסיכולוגים (167).
הטה את ראשך ונסה לחוש את ההרגשה שתנוחה גורמת. הטה את ראשך לכיוון הנגדי ובחן את השפעת התנוחה.
לפי אלכסנדר לואן ראש כפוף קדימה פירוש שהראש כבד לצוואר ומאפשר את הצניחה. אדם כזה יתקשה להתמודד עם דרישות הצרכים של חי היום יום. ראשו שחוח כהצהרת תבוסה חלקית ותשישות רגשית.
צוואר ארך ורב חן משקף עמדות ארוכות וגאות. צוואר שור עבה מצביע על גישה נוקשה ותוקפנית.
הצוואר אחראי לזרימת האנרגיה. הצוואר אחראי לזרימת האנרגיה של כל הביטוים והרגשות שקשה לקרוא ולמפות אותו מבלי להתייחס לחלקים אחרים בגופנפש. מאחר שהוא מתווך רגשי הצוואר לובש את האישיות הכוחות המתרוצצים בו יותר מתכונה או סוג ביטוי מסוים.

המיקטע האוראלי:גרון, סנטר ולסת

בשאקרה החמישית יש מיקטע אוראלי הכולל את המיבנים והתיפקודים של גרון, סנטר ולסת (168).
המיקטע האוראלי של הפנים מאפשר לראות את הבריאות והחיוניות של איזור כעדות לזרימה בלתי מופרעת של אמוציות. כשפעילויות אלו מוגבלות התוצאה עלולה להיות חסימה ומתח.
שרירי הגרון כולאים פחדי הבעה, שיעול, שגרון - ביטוי. בעיות בשיניים נגרמות עקב שחיקה מזעם עצור. תנועת הלסת התחתונה נקבעת בהתאם לעוצמת הכיווץ של שריר הלסת. ילד שאינו מסוגל לטעון כנגד הוריו ימשוך לאחור את הלסת התחתונה כך ששיניו העליונות יבלטיו, לעיתים הפרעת דיבור לפי וילאם שוץ.
יש כמות חוויות רגשיות הננעלות בלסת, בגרון ובפה (169).סיפור על אישה שעשנה. חשה מתח בלסת. ביקש ממנה לנשוך מגבת בחוזקהכשהוא מושך מהצד השני בחוזקה. טכניקה זו מגבירה את המתח השרירי בגרון בלסת, מגבירה רגש ומקלה על הטיפול.
בתחילה יללה מילים ואחכ צרחה על אביה. פרט לכעס ולאלימות עצורים בלסת כל הרגשות המבוטאים ע"י הפפה והפנים ויכולים להיקלע הן בלסת והן בגרון (170).
עוד סיפור על אנה שהיתה שקטה ומערובת בעימותי רגש. היא בכתה ויללה. עיסו את הלסת שלה בשיטת רולף. החזה החל גואה, נשימה כבדה ועומס רגשות. היא החלה לבכות. אחד מחברי הקבוצה דמם כמת והיא החלה לדבר עמו והתברר כי ג'ימי אחיה הקטן נדרס כשהיא היתה אמורה להשגיח עליו (171).מחשבות ורגשות נחסמים לרב בסלת ובגרון ומפרעים לזרימה הטבעית של האנרגיה. המיקטע האורלי של הפנים יכול להתארגן בתצורות שונות. מתח בלסת משקף חסימה בביטוי רגשות או תקשורת מילולית. 3 צורות מתח כרוני באיזור זה מתגלות בלסת נסוגה, לסת בולטת או לסת קפוצה.

לסת נסוגה

משקף לרב צער, כעס עצור, מפריע לפרט לבטא בפיו את רגשותיו ואמונותיו ללא הבדל אם הם מתיחסים לרגש שגרם לקיפאון בצמיחת הגוף או לא. אדם שיתקשה בדיבור הפומבי, בהגנה על עצמו ובהשמעת דעות.

לסת בולטת

לסת משתרבבת קדימה משקפת עמדת אופי מתריסה, תקיף (172) כאילו מושך עצמו קדימה (תמונה לסת נסוגה).

לסת קפוצה - שליטה עצמית מפוזרת(173).

המיקטע האוראלי מתקשר באופן פסיכוסומאטי למיגוון רחב של רגשות . קשה לקריאה. בעת אבחון חסימת לסת יש להבחין בנשימת האדם, מבנה חזה, הטית אגן, תבנית דיבורו (174,). הלסת אחראית על ביטוי רגשות שמקורם באזורים אחרים בגופנפש. מתח בלסת מתפתח במקביל למתח אחר של גופנפש.
דוגמה על אדם מגמם שחש מתח בגרונו ובלסתו. בוצצע לו עיסוי צוואר ותרגילי נשימה בשיטת רייך מקור הגמגום היה בבטן והסרעפת. בשל עיוות בסרעפת שקטע זרימה טבעית של אוויר ואנרגיה כלפי מעלה לפיו טרם בטא מילים. הבין כי הבעיה היתה שניסה לדחוק מילים שבורות מתוך הגרון ללא הצלחה. דיבור נורמלי לא היה אפשרי. תרגול נשימה עמוקה ופורקן הזעם שהיה בסרעפת ותרגילי יוגה + ביו אנרגיה הוא יצר זרימת אנרגיה מאוזנת וכך להפחית את הגמגום.
הבין כי הלסת היא מתרגמת ומשדרת רגשות. יש להבחין בגורם הראשוני למתח ואת הדינימיקה של גוופנפש.

זיהוי עצמי

קים יחס בין חלקי גוף לזכרונות והרגשות הנפשים (175). השאקרה הקונדאלינית החמישית, וישודהא, מקבילה לכושר האנושי להתבוננות עצמי וזיהוי עצמי.. בה אנו מפתחים קול פנימי הגון ומשוחחים עם עצמנו. עוסק בתקשורת פנימית, הבטה פנימה, תחושה פנימית, בדיקה פנימית ובידע פנימי - אנו יכולים לחשוב ולהעריך את מצבנו ועצנו, ליזום פעולה. הדחפים והתשוקות של 4 השאקרות :

• קרקוע וצרכי הישרדות
• דחפים מינים ויחסים בין אישיים ראשונים
• רגשות גולמים, כח והזדהות חברתית
• רחמים, אהבה וביטוי אישי

יחקרו ויתפתחו לפני שהגופנפש יסטה מענינים של הישרדות ויחסים בין אישיים להתבוננות עצמית והזדנות מודעת. התבוננות עצמית והזדהות יקדימו תכונות של אזורי השאקרות ה6 וה7 שמתמקדים בכוחות נפש מועצמים, במודעות עצמית מוגברת ובמימוש עצמי. השאקרה החמישית, שאקרה רוחנית ומצינת את התחלת הבנתו העמוקה של הפרט ויחסיו עם עצמו.

מספר שניסה להבין אצ עוחותיו, חולשותיו, מי הוא וכן יתר שאלות פילוסופיות הנוגעות לאני. הגשמת חלומות מותנה בהערכה מציאותית מוקדמת של ייחוד והיסטוריה של האדם (176). מספר שבגיל 18 סיים שנה ראשונה תואר בהדנסת חשמל. הוא הרגיש שאינו יודע הרבה על עצמו. הרבה היבטים של עצמי למד מבחוץ פנים ולא פנים חוץ. לכן ידע טיב ביצוע שלו ואיך נראה לאחרים.למידה מחוץ פנימה התמקדה ביכולת לשלוט בקטעי מידע ומיומנויות. הוא אמן את גופו כדי לרוץ מהר יותר. פתח אישיות שחשב שאנשים יאהבו אותה.
חי את חיו כתגובה למה שאחרים רצו ממנו ומנותק מתשוקות וחלומות שלו. האןושר נקשר להצלחה ולהישגים מאשר לרגשותיו הפנימים של סיפפוק וערך עצמי. מעשיו הונעו על ידי תגובות שלהן ציפה. רגשותיו היו חלק מתחפושת חיצונית בהתאם לבגדיו. למרות שהיה נראה כריזמטי מפנים היה פחות בטוח בעצמו בשל פיצול פנימי בין מה שעשה לאופן בו פעל, בין קליפה יצונית לגרעיני הפנימי, בין מה שלמד על עצמו בפעולות חיצוניות למה שלמד על עצמו דקך חיפושים פנימים.

הוא הבין שזר לעצמו, חלקי הפנים קשורים האורח שולי לחיצוני (177) ונבהל מכך. לא ידע איך לחיות את חיו. הרגיש שחיו בובה על חוט.
במרוץ השנים עבר מחוויה אחת לאחרת, ממצב רוח אחד לשני, מאישיות אחת לשניה, הרגיש משולל רגשות, בודד, מבובל, גלה יותר אומללות ובלבול, סבל בריאותית פיזית, גופו היה נוקשה ושברירי, סבל מדלקת גרון ווירוסים, נתקף עילפון ופחד.
הוא החל ללמוד על עצמו והבחין שהדימוי העצמי מורכב ממידע שקבל ממקוראות חיצונים (הורים, חברים, ספרים, תקשורת וכיוצב). הבין ששיני דימוי עצמי מחיב חקירת עצמי ואת עולמו דרך התפיסות והחושים.
היה מעורב בטכניקות ותהליכים של התנועה לצמיחה אנושית, הוקסם מהדגש של אחריות עצמית, למידה ע"י התנסות וגילוי עצמי,. קיווה שאם יחקור עצמו על ידי שיטות כמו קבוצת אנקאונטר, יוגה, מדיטציה, וורולפינג ילמד מי הוא באמת. היה לו צורך לחינוך פנים חוצה כדי לאזן עם החינוך שקבל מחוץ פנים.
חש שתקוות וסקרנות באים לסיפוק משום שמאז התחיל לזהות ולבודד את הכוחות. נעשה מודע למגבלות ולפונטנציאל שלו. תקוות וסקרנות הגיעו לסיפוק מפני מאז שהחל לזהות ולבודד את הכוחות. גלה כי על ידי ירגישות ולים יכול לברוא את עצמו מחדש (178). על ידי חקירה גילה אני חדש ומודע הרבה יותר. נטש חלק מהיתכנות החברתי שהוטבע בו, על ידי תרגילים עורר את עצמו.
מספר שחל להתענין באופן בו אנשים מפתחים דימוי עצמי, בטכניקות ובשיטות שמביאים אנשים לידי מגע ישיר.
מספר על שיטה העובדת עם גוף. פותחה ע"י משה פלדנקרייז. גישתו למודעות עצמית מציעה מבט רבת ערך לדקכים בהן דימוי עצמי מתקשר להתפתחות הגופנפש מפני שגישתו מקבילה לטבעה של השאקרה החמישית.

פלדקרייז ודימוי עצמי

לפי פלדנקרייז הגופנפש מושפע מגורמים תורשתים, תרבותים ואישיים, מפתח מערכת של דפוסי הרגלים גופנים, רגשים ושכלתים, המגדירים במשותף את הדימוי העצמי של הפרט. דפוסי הרגל אלה משמשים לתפקודים שונים, מגבילים ומצמצמים ולמנוע מהפרט שימוש מלא ביכולתו.
שלב את הידים, התר אוץן לחזור לשבלן בצורה אחרת, הרפה את הזרועות (179).
הסיכוים שתהיה דרך אחת בה תהיה מורגל יותר מאשר אחרת.
פלדנקרייז הציע שהעדפות, הטיות והרגלים קיימים במישור הרגשי והשכלי פלדנקרייז היה הראשון להודות שהרגלי דפוס גופנפש הם מרכבים נחוצים בחי היום יום. הוא הזכיר כי חקר ופיתוח היכולת הלא מנוצלת טמון במעבר לגבולות המיגבלות והמונות. פלדנקרייז חבר תרגלי תנועה שנועדו לעודד אנשים להיות מודעים לעצמם ומחיבים את האדם לגלות ולמזג בתוכו היבטים לא מודעים. אדם מגביר את המודעות העצמית והדימוי העצמי ולתרום לתחושת שליטה עצמית.
תרגחילי פלדנקרייז מיועדים לאפשר לנוע ולחוש את עמנו באופן לא רגיל וקשה. אין דרך נכונה לביצוע התרגילים, הוא מעביר שדרים למערכת העצבים, , היא מחזירה שדרים למערכת בהעצבים. רבות מהמגבלותבגמישות ובמודעות מקורן במערכת העצבים, הן מוקרנות לתוך שרירים ורקמת החיבור. התרגילים מניחים דגש לשחרור המערכת העצבית ממתיחת השרירים. שבירת התבניות העצביות שריריות מסיע באימון עצמי, לנוע, לחוש, ולהרגיש בדרכים רחובות יותר מאלו שאתה רגיל. פלדנקרייז מאמין שהגופנפש מארגן את עצמו מחדש כדי להסתגל למידע חדש ומועיל. ככל שאדם מודע יותר למךוא גופנפש כך יהיה מסוגל לארגן את עצמו ולהשתמש בעצמו באופן יעיל, פעיל ומודע.
דוגמה לתרגיל גופנפש בשיטת פלדנקרייז (180). (181)

בשיטת פלדנקרייז מדגישים את התנסות העצמית והתבוננות העצמית כעל דרכים המובילות לידע עצמי רחב, אמונות שהתנהגויות והרגלי גופנפש מגבילים את האדם ועוצרים ממנו לפתח חלקים גדולים מהיכולת בנו. שיטת גופנפש מנסה לתת לתלמיד אפשרויות להיות מודע באופן אנטימי לעצמו דרך תרגילים יצרתים, הדמיה ויזואלית ותנועות יוצאי דופן.על ידי הגברת הקשרין העצבים שריריים בגופנפש מפתחים דימוי עצמי רחב וכך מסוגל להתארגן ולממש אפשרויות חדשות ומהנות יותר לתנועת גוף חופשית וחיננית.

דימוי עצמי מושפע גם גורמים תרשתים ותרבותים. עם זאת יש הבדלי רקע מיוחד של כל פרט לא משנה כמה הן נוראות מישניות וקטנות אנו יכולים להבחין ולבחון אפשרות להשתמש בעצמנו באופן יצרתי ובריא יותר של מודעות עצמית.
רבים מהרגלי גופנפש שלו נבעו לא מליקוי גופני אלא מהיעדר מעורבות הפעילויות חדשות ומעוררות. העצלות וההשתמטות גוברים לעיתים על הדרכים של שינוי והתפתחות. בתרבותנו קל להיסחף בתוך מערכת נוחה של דפוסים ולהילכד בה.
צבע את חדרו וגלה כי זרועו מתעייפת והעביר את המברשת ליד שמאל(182*. זה היה לו קשה להתרגל לאופן זה.
מספר על אביו שיצא נגד התרבות ההיפית אליה נחשף. עם הזמן למד להכיר את אנשים אלו.(183) גופנפש שלנו הם במידה רבה תוצאה של דפוסי התנהגות ותנועה שפיתחנו וחוזרים אליהם בקביעות. לפעמים הם מפריעים לזרם המחשבה,, מכווצים את גופנו ומונעים ממנו הנאה. חוויה עצמית והתבוננות עצמי אנו לומדים לעצב את הגופנפש שלנו ואת חיינ כך שיתפתח בריאות, חיוניות ומודעות משופרות.