משתמשת:יוני2023/it's mine/לראות טוב יותר

פרטים על הספר - להשלים מאת סימה מיכאלי (1992).

מבוא

המחברת אופטומטריסטית ומאמינה בגישה ההוליסטית שרואה את האדם שלם ולכן הוא מנסה בעצמו לפתור בעיות הספר מבוסס על ניסיונה לשפר את תפקוד הראיה.

הרפואה המערבית בשילוב הרפואה מהמזרח הביאה לפתרון של בריאות האדם:

• תזונה טבעית.
• תרופות
• ניתוח.

יש לקחת את ענין התורשה, מזג האדם ואופן התגובה של גופו.

ד"ר בייטס חלוץ בשיפור הראיה ע"י תרגול. לשיטתו ניתן להיפטר מהמשקפים. במאה ה18 החרימו אותו רופאי העינים כי נתפס כאיום. כיום השיטה חודרת לשכבות שונות באוכלוסיה (10).

משקפים הם מענה מידי לתיקון לקות. בטווח הארוך גורמות להחרפת התסמינים, ניוון שרירים ולהיווצרות פתולוגיה של העינים.

1/3 מאוכלוסית ישראל עם משקפים. 1/3 מתלונן על מאמץ ראיה ועיפות. המח והעינים הם אברים עמוסים ויש להעמיד בראש סדר העדיפויות.

רובנו מרותקים למכשירי אלקטרוניקה, לספרים ולניירת. המתח הכלכלי והחברתי ותזונת השפע פוגעת בגוף ובעינים.

ניתן לשפר ליקוי ראיה על ידי תרגול עינים. לא תמיד ניתן להיפטר ממשקפים.לעיתים יש צורך בניתוח. מחקרים בנושא רפואת העינים לתיקון קוצר ראיה בניתוח. ישנם כמה שיטות חדשות לתיקון קוצר ראיה בניתוחים: ניתוחי קרנית (שיטת הקרטומיה הרדיאלית/ שיטת הטיפול בקרן לייזר אקסהיימר). במרכז הרפואי אסף הרופא יש מחלקה בנושא. שיטה נוספת היא החדרת טבעת זעירה לקרנית. כל השיטות נועדו לשנות את מבנה הקרנית למבנה שטוח. כל ניתוח טומן סיכונים. עושים בדיקות טרם מחליטים מי מתאים לניתוח ומי לא.

גם אחרי ניתן יש צורך לטפל בגורמים שיצרו את הלקות. אדם שמנהל אורח חיים לא בריא יסבול מהלוקים שסבל או שתפקודים אחרים בבריאות שלו יפגעו. בדומה לניתוח מעקפים אם אדם לא ישנה את ההרגלים שגרמו לבעיה תשוב הבעיה.

בספר רוצה להגיש את גישה לשיפור הריאהה שרואה באדם שלם - גוף ונפש (11). העינים הם ראי הגוף והנפש ובהם נשקף חולי, חרדה, עצב ושמחה. הן קשורות למח. רבים מתלוננים על קשי ריכוז המחשב ומיקוד הראיה, חולשת זיכרון, הרדמות מול הטלוויזיה/ספר. כל התפועות האלו קשורות קשר ישיר לתפקודי עין-מח. מה שאנחנו רואים זה מה שאנחנו חושבים וזה משפיע על הפסיולוכיה והכימיה של תפקודי הגוף. מטפלת בליקוי ראיה בשיטה הוליסטית.

כל אדם זקוק לתרגול עיניים לשיפור הראיה:

• סטודנטים, עובדי מחשב, מנהלים.
• ספורטים המתקשים בקליעה מדויקת יכולים לשפר את תפקוד בתרגול.
• בייחוד ילדים שמתחילים לקרוא ולכתוב ונתקלים בבעיות למידה וקואורדינציה עין יד.

תרגול עקרונות ראיה מאפשר לחדד את החושים, לשפר את הזכרון, להגדיל את ריכוז המחשבה

מטפלים רבים בארץ בשיטת בייטס לשיפור הראיה. חריג שמעבר למשקפים אופטומטריסטים יביאו למטופל טיפול. יש רופאים המנסים באמצעות תזונה נכונה וריפוי טבעי.

איך שיפרתי את ראייתי

20 שנות ניסיון גרמו לה לרצות להפיץ את הידיעה בקרב רבים.

קל לשכנע אנשים כי אין הכרח במשקפים, קל לטפל באנשים שהתיאשו מהגישה הקונווציונלית כי לא הותירה להם כל תקווה.

קשה לשכנע אנשים במרוץ חייהם להיעזר בשיטות טבעיות לבריאות עניהם: לעצור, להירגע מהקצב המטורף ולעשות תפנית, וויתור על הנוחיות.

מעונינת לחלוק איך שפרה את הראיה.

פינוקי החיים מוסיפים עצלות לאדם ולפתח תלות בגורמים חיצונים. האדם המודרני אינו אדון מוחלט לעצמו, לגופו ולבריאותו. לעיתים צריך להתנסות בהלם או לראות את המוות כדי לבצע שינוי (13). בראיה זה קורה כשאנשים מגיעים לסף עיוורון. הם מחפשים מוצא בשיטות רפואה.

גם היא היתה שאננה. עסקה בספורט ובריאות תקינה. לא ידעה שיש לה לחץ דם גבוה.

היתה אמא דאגנית וכך נפגעה הבריאות שהגיע בתחילה ע"י העינים. לא ראתה בעין אחת ועננה שחורה כסתה את הראיה. היתה במצוקת נפש.

הבינה כי נפגעה ברשתית. ההבחנה הרפואית - מחלה ניוונית של המקולה. קיבלה טיפולי לייזר בשתי העינים. עודדו אותה כי לא ניתן להתעוור מהמחלה אבל יש הדרדרות בראיה. נעזרה במשקפים. לא יכלה להשיב את ראית העבר. החליטה לרפא עצמה וקראה את הספר של ד"ר בייטס על שיפור הראייה. הבינה את הקשר בין עין למוח ולגוף. ביצעה תרגילים.

עברה לטבעונות. נעזרה בשיטת הצומות והתזונה הבריאה. היתה מורה להתעמלות. ביצע כללי הרפיה ותנועה. ביצעה מדיטציה לריפוי עצמי. למדה ביו אנרגיה.

הראיה השתפרה והבריאות הכללית. ההרפיות סיעו להרגיע את הגוף ולהשתחרר מן התלות במשקפים. מצאה שיטות לתרגל בעת העבודה והנסיעות (13).

הטכניקות היו מפתח להצלחה.

פרק א : ההשפעה הפסיכולוגית על הראייה

חי האדם הוכתבו על ידי הטבע (בוקר ולילה - לצאת ולשוב מהעבודה).

האדם המודרני חשוף ללחצים של הישרדות. חי במבנה סגור ונעזר בתאורה מלאכותית ומכשירים שקרינתם מזיקה. הלילה הופך ליום ולהפך. במקום מפגש עם אנשים מבצעים שיחה טלפונית.

חוש הראיה הוא חוש דומיננטי. העינים רוצות עוד. המבט לעולם הוא מבט של תסכול.

הראיה היא סוביקטיבית. אנו רואים מתוך מאגר הזכרון שלנו וניסיון החיים. לכל אדם יש זכרונות שונים אין שני אנשים שתפיסת העולם שלהם זהה. אחד מביט מתוך החסרונות, הלבטים והפחדים והאחר דרך האופטימיות. חיוניותו של האדם משתקפת בעיניו (16). העינים מסתירות סודות.

רופאי עינים ואופטומטריסטים נוהגים לחשוב כי ליקוי ראיה הם גנטים. ברפואה המודרנית לא יורדים לשורש הליקוי.

מחלות עוברות מדור לדור, תוצר של חשיבה ושל דרך התנהגות שעוברת מההורים לילדים. בדומה להורים ששרדו שואה שהעבירו פחד מנטישה, מבדידות, ממחסור כך בליקוי ראיה והלקות מחמירה מדור לדור. ניתן לעצור את התהליך הגנטי אם משנים את החשיבה, ההתנהגות ומאמצים גישה אופטימית לחיים.

בחיות מבויתות יש התפתחות של מחלות. חיה שגרה בבית של אדם מתנהגת באופן שונה מחיה שחיה בטבע. גם לחיות יש מזג והכל תלוי בבעלים המחנכים.

בשנות חיו הראשונות של הילד יקבע חינוכם של ההורים את איכות הראיה שלו: תפיסת עולם מרחבית (טובת הכלל, ערכים: אהבה, נתינה, ראיה אגוצנטרית)ההורים מקרינים מעצמם לילדים לא בהכרח באופן מילולי. ילדים הם בעלי חושים חדים וסופגים אווירה.

ברחם מחל חינוכו של התינוק שכן התינוק קשור במחזור הדם ובמערכת העצבים לאם וקולט ויברציות ממנה. האם משדרת לעובר את רגשותיה. גם בשעת הלידה יש חשיבות על הפסיכולוגיה של הילד. היום מנסים ללדת באופן טבעי כדי למנוע טראומת לידה (17) שיש לו רישום פסיכולוגי לכל החיים ועלול לפגוע בראיה.

שיטת הלידה הטבעית - התינוק יוצא אל אוויר הדומה לאוויר שברחם במים, בשקט, באפלוליות, טיפול עדין.

להתפתחות בריאה של הילד חשוב אווירה בריאה בבית. ילד שגדל באווירה חמה ואוהדת לא יסבול מתהפוכות במצב הראייה פרט למקרים חרגים כמו תאונה, מחלות עינים מולדות, קוצר ראיה פרוגריבי במשפחה ובלקות שהתפתחה בפגים.

באווירה של בית בה יש דרישות מוגזמות מהילדים, הורה אגרסיבי, נוטורוטיים יתכן כיה דבר יכול להתבטא בלקות ראיה או בגוף בהתאם לאישיות של הילד. פחד מכווץ שרירים וכלי דם ועלול לגרום לבעיות נואורולוגיות שמשפיעות על העינים.

איום גורם לכיווץ שרירים ופיתוח מופנמות. דוגמה כשגננת מאימת על ילדים הם יכולים למצמץ בעינים, מרבים לעפעף בעינים, יגמגמו, פניהם יעוותו, יפתחו קוצר ראיה.

כשמגיעים ילדים לטיפול היא מתרשמת מהמשפחה כי יש זהות בהתנהגות: המבוגר מפעיל בקרה על התנהגות להבדיל מילד המתנהג בטבעיות. ילד יכול להקרין חוסר מנוחה, חוסר ריכוז, עצבנות שמלווים ללקות ראיה. לכן ממליצה להורים לשנות את התיחסותם ילד (18). זה קשה לחנך הורים.ילד מושפע מתכווץ ומתכנס לעצמו וחדל לראות כאילו מפחד לראות את מה שצופן לו העתיד ןמעדיף להתרכז בתסכול.

חינוך לחופש בחירה וחופש ביטוי מלווים באהבה והתחשבות ואלו תורמים לאיזון הראיה והמחשבה. העין היא שלוחה של המח.

המח בני מ3 חלקים:

• קטן (פרימרי) - קרוב לבסיס הגולגולת ששולט על פעולות בסיסיות כמו נשימה, חילוף חומרים, רביה, קואורדינציה, רביה ועוד.
• מח תיכון (סקונדרי) - מח היונקים. קשור לחוש ראיה ושמיעה ותחושות.
• גדול (קליפת המח) - מאפין אדם חושב ושולט על תפקודי התרבות והיצירה.

קיים קשר בין תפקודי המוחות. כל אדם מגיב תגובה שונה לסביבה לפי רמת ההתפתחות. תגובה היא פועל יוצא של תחושות המתקבלות ע"י החושים. ישנם רמות שונות של ראייה.חכם רואה ראיה אוביקטיבית והבנה, הבחנה והסקה ממצב. רובנו רואים ראיה סוביקטיבית המלווה במעורבות רגשית, ראיה מהרהורי הלב.

במסגרת בדיקת כושר ראיה יש תלונות של לקוחות על ירידה פתאומית בכושר הראיה גם אם בבדיקות קודמות היו שבעי רצון. היא מנסה לעמוד האם המטופל קיבלת תרופות, תחת לחץ נפשי, מוטרד בבעיה (19)(תמונה של מבנה המח - "המוחות מבחינה התפתחותית).. ממתינה מספר ימים טרם בדיקה מחודשת. הלקוח מרוצה והראיה חוזרת.

ראיה היא דבר גמיש ומשתנה. כדי להביא נתונים מדויקים יש להביא את מצב בריאותו הכללית של הלקוח: מתח, הלם פתאומי יכולים לגרום לעיוורון זמני (עיוורון פסיכולוגי).

לחץ ומתח גורמים לעיוורון: סיפור על אישה בת 28 שהגיעה לבדיקות עבור עדשות מגע. בעת הבטה בלוח המבחן נתקפה בטשטוש ראייה ולא יכלה לזהות מספרים גדולים. כששאלה להרגשתה ספרה כי היא מודאגת ושכחה להשאיר את בקבוק המשקה של התינוקת אצל השכנה ששומרת עליה וזה האמצעי (20)להרגיע אותה. המחשבה יצרה מתח פנימי. הציעה לה טיפול בהרפיית המתח. לאחר 10 דקות חזרו ללוח המבחן והראיה היתה תקינה.

בן 35 ספר כי רואה הבזקי אור מלווים בירידה ניכרת בראיה. שאלה אם שרוי במתח נפשי. לפני כן היה בריב עם אביו. לאחר הבדיקה נראה כי יש נזק ברשתית. נשלח למיון במרפאת עינים בבית חולים ונמצא אצלו בקע ברשתית. טופל בקרני לייזר וראיתו נצלה.

גם אצל ילדים יש חשיבות למצב הנפשי. חשוב לה בבדיקת ילדים ליצר אווירה מרגיעה. אנשי חלוק לבן מיד מיצרים מתח אצל ילדים. ילד רגוע מזהה מיד את האותיות אך ילד מתוח מגמגם. ילדים עד גיל 5 נבדקים בבדיקה אוביקטיבית לאבחון ליקות ראיה מפני שאין הם יודעים לזהות אותיות. ילדים בגילאי בי"ס רצוי לבדוק בבדיקה סובקטיבי. ילדים יכולים לרב לגבור על חלק מהלקות ראיה. תנאי הסביבה בבדיקה צריכים להיות אופטימלים שמשרים רוגע וביטחון על המטפל וההורה שמשקיף.

למכון הגיעו אם וילד. אמו שיצאה מהחדר גרמה למתח שהוביל לירידה ניכרת בתוצאות של בדיקת הראיה שלו. המתינה לאם ורק כשחזרה ביצעה שוב את הבדיקה והראיה השתפרה פלאים.

בשנת 1988 היו מקרים של תקיפת נערות וחטיפת חילים (21). נעלמה נערה ובמשך 4 ימים לא ידעו איפה היא. החרדה פגעה באם וראיתה הדרדרה עד לכדי עיוורון. לאחר מספר ימים התברר כי הבת באילת בריאה. הראיה לא חזרה והרופאים לא מצאו שום ממצא פתולוגי במערכת האופטית או במסילות הראיה והגיעו למסקנה כי היא בחרה שלא לראות (איזה קשה לומר דבר כזה) - נוצרה חסימה אנרגטית באזור העצב האופטי והמידע מהמח לא זרם החוצה. זהו עיוורון פסיכולוגי, סוג של בריחה מהמציאות הרופאים הפנו אותה לטיפול פסיכולוגי. תוך מספר טיפולים חזרה ראיתה.

אלו ואחרים הם עדות לקשר בין מתח פסיכולוגי לאיכות ראיה. ראיה נתונה לתנודות ולמצבי הרוח של האדם. רצוי לעשות בדיקות כושר ראיה כשאדם לא חולה בגופו או שרוי במתח.' אנשים לא פעם מבקשים לשנות את המספר בעינים וחושבים שמדובר בנסיגה זמנית. העינים מתרגלות למספר החדש שלרב עולה וכך מנצחים לקות ראויה שאולי יכלה להיפטר. תלות במשפקים היא כמו תלות בקבים או בכל מכשיר אחר. המח הוא סתגלן - לטוב ולרע ובידינו ההחלטה אם נרע או נטיב את מצבנו

פרק ב הגורמים להתפתחות ליקויי ראייה

תמיד היו ליקוי ראיה אך לא היה מכשור לבדוק את העיניים ולתת להם טיפול מתאים. עיוור נידון להיות מוגבל.

לקות ראיה:

• מולדת
• אורח חיים ותזונה
• תלויה בתורשה, בנטיות משפחתיות, הרגלים ומנהגים.
• בעיות נפשיות עלולים להוביל מחלות לאור הפרשת חומרים כימים רעלים, חרדות ופחדים שמכווצים את כלי הדם והשרירים.
• התנהגות, תנועה וחשיבה טבעית כך שיהיה ניתן לשמור על שלמות הגוף ובריאות העינים.
• (עמ 24-25)התפתחות הטכנולוגיה והמדעיות - טכנולוגיה גורמת לאנשים להיות עצלים, פחות נעים, תלוים בגורמים חיצונים ואבזרים שמקלים על החיים. במשך שנים הלכנו ברגל, יצאנו לבידור ובקרנו חברים. היום אנחנו בעיקר מתקשרים בשיחות טלפון והבידור מגיע אלינו (כנראה הכוונה דרך מחשב וטלוויזיה).
• (עמ 25) יציבה לא נכונה. גוף חסר תנועה יש להניע את הראש והעיניים.
• (עמ 25) צפיה בטלוויזיה ביחוד בקרב עובדים מול מסך, ילדים וקשישים המבלים שעות ארוכות מול מסך ממספר סיבות: ספיגת קרינה מזיקה, עיוות הצוואר, מתח באזור הצוואר, חוליות הצוואר והעינים לאור מבט מצודד, ישיבה חסרת תנועה עם מבט קבוע (גורם לניוון שריר העינים וזרימה חלשה של חמצן המח) שגורמת להירדמות, ביצוע אותה תנועה ובאותו כיוון, כאבי צוואר, כתפים וראש.
  • מומלץ בעת הציפיה להזיז את גלגל העין לכיוונים שונים שתעורר כאב בשרירי העינים
• (עמ 25) תאורה פלואורסצנטית מיצרת מתח בגוף.
• (עמ 25) חשיפה לצבע אחד שלא בריאה לגוף ולעינים.
• (עמ 25)בקרב חרדים תוצר של ישיבה שעות רצופות בחוסר תנועה ומבט קבוע המופנה לטווח קצר לצד העדר אור שמש טבעי.
  • (עמ 25)סטודנטים ביחוד בעת לחץ לבחינות המצריך עיון בחומר בפרק זמן קצר.
• (עמ 25)נהגים שנוהגים בכבישים בין עירונים סובלים מעיפות, מבט מקובע וחוסר תנועה של הגוף מיצרים מתח מצטבר בעורף , הכתפים והעינים, כך שנוצר שיתוק שרירי העיניים והגוף המביאים לפגיעה בריאה ולתאונות דרכים.
• (עמ 25) כל גורם שמפר איזון את הגוף משפיע ישירות על הראיה.
  • (עמ 25) שינוים במשקל.
  • (עמ 25) הלם, דיכאון, פחד פוגעים בראיה.
  • (עמ 25) נטילת תרופות גם כאלו שניתנים ללא מרשם. (עמ 26) לפיכך מומלץ לא לקחת תרופות לאורך זמן.
    • • (עמ 26) בעלי אלרגיות מתמודדים עם כך גם בתופעות הקשורות לעיניים. האיריס משקף את צבע העינים, מלא כתמים של משקעי תורפות וסמיני מחלה בגוף.
  • (עמ 25) כל טיפות העינים למיניהם.
  • (עמ 26)עדשות כהות שמשמות להגנה מפני קרני השמש

העינים הן הגוף והנפש. (ציור 2- העדשה: קרנית, עדשה)

מחלת הירוד (הקורקו) היא מחלתם של קשישים שבימינו פוקדת בני 50.

עדשת העין

• תפקידה לשבור קרני אור ומיקודן ברשתית (24).
• העדשה צריכה להיות שקופה.
• העדשה צריכה להיות גמישה ולחה מאחר ויש לה תפקיד בפעולות ההסתגלות (האקומודציה) של העין והתכונות למוקדים קרובים. לשם כך נאזרת בשריר גוף העטרה (השריר הציליארי).
• התייבשות העדשה - כשהשריר נמצא במתח הוא מתכווץ ומתקשה וחדל להניע את העדשה. העדשה צוברת משקעים שלא מתנקזים החוצה, מתייבשת ומתעכרת ולא מאפשרת לאור לחדור לעין. התהליך יכול להמשך שנים עד הדרדרות של הראיה.
  • התהליך מואץ לאלו שצורכים תרופות, מזונות עתרי פחמימות ושומנים, חשופים למקורות חום מלאכותי ותנועת שרירי עיניינים מנימלית.
  • מחסור בשתית מים שכן רקמת העין מורכבת מ90% נוזלים.כשיש איזון בכמות המים שאנו שותים הראיה שבה לתיקונה.
  • קשר בין גוף למחלות עינים - דוגמה : מתמודדים עם סכרת חשוב לשתות מים כדי לדלל את הדם ולגרום לזרימה טובה. חולי סכרת מועדים לפגיעה ברשתית ובירידה בראיה. זרימת הדם בנימים באזור הרשתית חלשה מצטברים ומשקעים וגורמים לפיצוץ בכלי הדם ולדימומים בתוך הנוזל הזגוגי וכך נוצר אזור מת לראיה (ציור 3 בעמוד 25 - קרקעית העין במחלת הסכרת: המקולה, ראש עצב הראיה, דמומים קטנים, צמיחת כלי דם ברשתית, דמומים גדולים ברשתית ובזגוגית).

פרק ג: מערכות העין הקשורות בראיה

העין היא המשך טבעי של המח. גלגלי העין יושבים בארובות. בחלק הקדמי מורכבת ממערכות אופטיות שתפקידן לרכז את האור על הרשתית ולכן המערכות צריכות להיות שקופות, גמישות ולחות (ציור 4 בעמ' 29: מבנה אנטומי של גלגל העין: עדשה, רשתית, הגומה המרכזית, עצב הראיה, דמית, שריר גוף העטרה, שריר גלגל העין, אישון, קרנית, קשתית).

מבנה העין: איריס, קשתית, קרנית ואישון

האישון:

• דרכו נכנס האור
• מוסת כמות אור - באור חזק העישון מתכווץ. אור חלש מתרחב
• תגובה רגשית מובילה לשינוי בקוטר האישון
• האישון מסגירה סודות ולכן בסין היו מרכיבים משקפי שמש כדי שלא יראו את התלהבותם.
• התבוננות בתוך האישון מיצרת מבוכה והאדם משפיל את פניו. דרך האישון חודרים לנשמה ולפרטיות של האדם.
  • כשמנהלים שיחה ויש עלינו משקפי שמש השדר הוא שמרו מרחק.

קרנית:

• מבנה קרנית: עגול וסימטרי או אליפטי.
  • (29) מורכבת מתאי עצב בלי מיאלין (חומר בידוד) וכל שריטה או כיב גורמים גאבים חזקים.
• כשיש עיוות של קרנית = ליקוי ראיה מלווה באסטיגמטיות או צילינדר (29)
• קרנית צריכה להיות שקופה ולחה כל הזמן ע"י עפעוף ודמעות בעינים.
• פגיעה בקרנית מסכנת את הראיה.

עדשה:

• מערכת אופטית שמרכזת את האור על הרשתית וצריכה להיות שקופה, גמישה ולחה.
• ממלאת תפקיד חשוב בהסתגלות הראיה לקרוב (אקומודציה). כשמסתכלים קרוב היא מתעבה ויוצרת מתח בחלק הקדמי של העין (ראו ציור 13). הבטה מרחוק משתחטת למצב של הרפיה.
• עדשה מסיעת לפעולת ההסתגלות ע"י גוף ציליארי, זיזים וסיבים המחוברים אליו.
• לשכה קדמית ואחורית מלאה בנוזל (30) - כלי הדם של גוף העטרה קשורים ליצירת נוזלי הלשכות. איזון בין הפרשת הנוזלים לניקוזן מהלשכות קובע את הלחץ התוך עיני. הנוזלים מזינים את הקרנית והעדשה ובולמים זעזועים.

נוזל זגוגי מלא בחומר נוזלי ג'לטיני נמצא בחלל העין האחורי. יש לו תפקיד בריכוז האור ושמירה על צורת גלגל העין מפני זעזועים. רבים מתלוננים על גופים צפים מול שדה הראיה (כמו זבובים) => הצטברות משקעים שלא מתקנזים החוצה אשר נחים על קרקעית גלגל העין וצפים למעלה בעקבות זיהומים וקרשי דם.

הרשתית כוללת

• שכבה אפיטל פיגמנט המגן מפני קרינת אור ובתהליכים אלקטרו כימים של הראיה - סינגלים חשמלים שמעברים למח מידע על הראיה.
• קולטת את פרודות האור וגובלת עם המח.
• עליה נמצאים תאי חישה שמגיבים לאור ולצבעים.
• כל פגיעה ברשתית מובילה לירידה בראיה
• המח מרכז הראיה הוא מעבדה שמתרגמת סינגלים להתרשמות של הראיה. הסינגל החשמלי עובר לאזור הרשתית ובעיקר אל אזור המקולה, עוברים דרך עצב הראיה לכיוון מרכזי הראיה במח. סיבי העצב מהרשתית אפית של העינים מצטלבים אל הכיאזמה. סיבי העצב מהרשתית הרקתית לא מצטלבים (ציור 5 - מסילות הראייה : רשתית, אפית, כיאזמה-הצטלבות הראיה, שדה הראייה)
• ברשתית מתקבל תמונה גולמית הפוכה.
• שכבות עם הרשתית הן שכבה דמית וצבען המכילה תאי פיגמנט ומסיעת בקליטת פרודות אור והגנה על רשתית מפני קרינות וסנוור, מסיעת לתלהיכי חילוף חומרים. הדמית מכילה נימי דם שתפקידן להזין את הרשתית. פגיעה בכלי הדן פוגעת באיכות הראייה. יש חשיבות לשמירה על מצב מאוזן של מחזור הדם והחמתן בגוף שהוא משותף לעיניים.
• שרירי גלגל העין מסיעים לראיה כשמניעין את העינים לכל כיוווני המבט. שרירי העינין צריכים לעבוד בתיאום מלא.
• בעין יש 6 שרירים כשאחד אינו מתפקד (30)(31 ציור 5)(32) משפיע על שריר נגדי בעין אחרת (שריר עצל)
• עצבי המח אחראים לפעילות הרמונית של שתי העינים.
• כשיש לחץ השריר לא מקבל פקודות שטופות ופעילותו נחלשת בדרגות פזילות שונות. פגיעה בשריר משפיעה על עיוות הקרנית ומיצרת ליקוי של קרנית גלילית (אסטיגמטית). השריר הוא חלק מגלגל העין. הקרנית היא המשך טבעי.
• תפקיד המח להוביל את שרירי העינינים. כשהוא מאוזן הוא מחזיק ב"מושכות" (השרירים) ומוביל את הסוסים (גלגלי העינים) לכיוון הרצוי.
• העין היא צינור שמעביר גירוי ראיה למרכזי המח ומחליט מה לראות ולמה להגיב.

פרק ד: ליקויי ראייה לסוגיהם

אדם פרמטיבי הוא בעל חושים מפותחים כי תלוי בהם להשרדות במרחב הטבע. ראיה למרחקים שלו חדשה. ראיה תלת ממדית והסתכל ברשתית העין.

עם התפתחות האדם הפרמטיבי הוא למד לקרוא ולכתוב ופחות זהה פרטים מקרוב.

מבנה גלגל העין לראיה מרחוק: מבנה ציר קשר של אורך גלגל העין.

זוקן ראיה (פרסביופיה) בו לוקים מבוגרים בני 40+ נמצא אצל צעירי אפריקה שהחלו ללמוד ולעבוד במשרד והם נזקקים למשקפי עבודה, קריאה לפוקוס קצר, מפני ששרירי התכוונות העין אינם גמישים, לא מפעילים את עדת העין (lens) כיאות ובשרירים אחרים בגוף אם לא מאמנים אותם (ציור 6).

האדם המערבי משחר ילדותו חי במבנה סגור, קורא ספרים ומשתמש באלקטרוניקה (34), מבט מקובע ועובדים ביציבה לא נכונה עם התאורה. התוצר קוצר ראיה - מבנה גלגל עין מאורך המתואם לראיה לקרוב (ציור 7).

ציור 6 - עין רחוקת רואי - קרני אור מתמקדות מאחורי הרדתית וכך ברשתית יש תמונה מטושטשת.

עדשה

• לרב קעורה
• שרירי האקומודציה תפוסים.
• רואים היטב פרטים מקרוב.
• לא מזהים פרטים מרחוק.

קצרי רואי בעלי אפיונים מיוחדים.

• עורף, כתפים ולסתות תפוסים.
• לא מרבים לעפעף. לכן יש יובש וצריבה בעינים.
• אין עירנות בעינים.
• חסרי חוש הומור.
• אגרסיבים ומתבודדים.
• מאופקים בהפגנת רגשות ומחפשים שלמות.
• בעיות נפשיות ורגשיות שמקורן בילדות גורמות לילד לשקוע בעצמו.
  • ילדים רגשים במיוחד הופכים חשדנים ועוינים לסביבה. מתרכזים בפרטים קרובים אליהם. תלמידים טובים ותולעי ספרים
• בגיל מאוחר - תוצר של יציבה לא נכונה בעבודה. שימוש לא נכון בראיה ובמתחים של היום יום (35).

ציור 7 - עין קצרת רואי - קרני האור מתמקדות לפני הרשתית וכך ברשתית מתקבלת נקודה מטושטשת.

רחוקי רואי מאופנים:

• ראיה טובה למרחק
• לא מזהים פרטים מקרוב.
• מתעלמים ממה שקורה בקרבתם
• רואים בגדול לעתיד
• קל להם להתקשר עם אחרים
• בעלי ביטחון עצמי ותגובות מוחצנות

אסטיגמטיות - עיוות של מבנה הקרנית. במקום להיות עגול הומוגני צורתה גלילית (צילינדרית). האור אינו מתרכז בנקודה אלא מתפזר בצורה קווית על הרשתית וגורם לטשטוש ראיה.

• אסטיגמטיות נמוכה אצל 90% יש אסטיגמטיות נמוכה שאינה מיצרת הפרעה.
• אסטיגמטיות גבוהה מעמידה בעיה, מלווה בכאבי ראש וצוואר ובירידה בכושר ראיה.

סיבות להתפתוח אסטיגמטיות

• לרב בשל חוסר איזון בין עצבוב המח לשרירי העיניים. האימפולס העצבי אינו מגיע במידה שווה לכל שריר הוא מאבד מגמישותו ויוצר מתח על הקרנית באותו הכיוון וכך צורת הקרנית תהיה גלילית.
• בשל מתחים נפשים והפרעות נואורלוגיות כבר מגיל צעיר.
• יציבה לא נכונה של הראש והמבט (36).
• תינוק השוכב שעות באותה תנוחת ראש עם מבט קבוע יכול לפתח אסטיגמטיות
• אנשים שעובדים מול המחשב.
• חולשה ראיה שאחרי כשנת עבודה מול מחשב מתלווה לאסטיגמטיות נמוכה.
• יש ילדים שנולדים עם צילינדר גבוה ולא ידוע אם בשל פגם גנטי או טראומת לידה
• צילינדר גבוה בשל מחלת שכבות בקרנית (קרטוקונוס) שמתפתחת בגיל צעיר בעין אחת וממשיכה לאחרת. שיאה בגילאי 25-40. אין סימנים חיצונים למחלה. ראית החולה נשארת מוגבלת גם בהתאמת משקפים. מפריע לו אור ישיר, ראית צבעים וסנוורים, כאבי ראש, גירוים בעיניים. בתהליך מתקדם ניתן לראות בעין בהרמת העפעף העליונה והורדת המבט מטה של החולה ובירור אם יש עין קמורה בצורת קונוס במרכז התחתול של הקרנית (ציור 8). הטיפול לרב הן עדשות מגע קשות שנוגעות בקרנית והודפים פנימה את הקונוס ואז הראיה כמעט מלאה. במקרים קיצונים בהשתלת קרנית. התרגילים יכולים לסייע בשמירה על תפקוד פיסיולוגים של העין אך לא לשפר את התמודדות עם המחלה.
• ליקוי כמו אמביליופיה (ראיה ירודה), פזילות לסוגיהן, אניזומיטרופיה (הפרשת גדולים בתשבורת בין עין לעין) נובעים מחוסר הרמוניה בין המח לעין ובין פעולת שתי העיניים. חוסר האיזון בראיה הדו עינית הוא מתון והפרשי המספרים קטנים, אין הפרעות באיזון שבין העינים. כשההפרש בין כושר הראיה של שתי העינים גדול נותרת ראיה חד עינית.
• ליקוי ראיה משקפים דרך מחשבה ותפיסת עולמו של הפרט.
  • (עמ 38) האונה השמאלית של המח אחראית על הגישה המעשית, הלוגית-האנלטית ומשפיע על תפקוד העין הימינית. אנשים מעשים מיצרים שחיקה בראית עין ימין. האונה הימינית מופקדת על נושאים רגשים, רוחנים ודמיונים. במקרים קיצונים היא משפיעה על שחיקת הראיה של העין השמאלית. כששתי האונות של המוח עובדות בתיאום העינים מאוזנות. כך האונה מביאה רעיון ורואה מוצר מוגמר בדימיונה ואילו השמאלית ממשת את הרעיון הלכה למעשה. לאונה השמאלית במאה ה20 יש חשיבות רבה בשל עיסקוה בלוגיקה, מגעית ומעשית. עומס ולחץ משפיע על שחיקת העין הימינית.

תהליך הראיה: כל עין קולטת תמונה נפרדת. המח ממזג את התמונות לאחת. במקרים בהם כל עין קולטת תמונה שונה וההפרש גדול המח לא יכול למזג את שתי התמונות ומשתמש בתמונה הברורה והנוחה לו כך נוצרת ראיה חד עינית. במצבי בינים יכולה להיווצר כפילות בראיה.

טיפול באסטיגמטיות

• לא ניתן לטפל בצילינדר גבוה על ידי תרגול.
• ניתן לטפל באסטיגמטי נמוך ע"י תרגול שרירי העיניים (ר פרק תרגול תרגילי ריכוז).
• בעין אחת - ניתן לאזן את הראיה הדו עינית ע"י התאמת עדשת מגע קשה בעין חלשה.

(עמ 38) האדם המודרני מעדיף להרכיב משקפים כדי להקל על עצמו בתפקוד היום יומי במהירות. יחד עם זאת אלו לא מביאות לפתרון חולשת הראיה או את המערכת האופטית וליקיקים בשרירים, בעדשת הרשתית וכו. להפך הם מגברים את הליקוי.

ילד שרופאים גזרו עליו להרכיב משקפים יהיה כל החיים שם משקפים כי התלות למשקפים נעשת להרגל - בגיל הרך המח מסתגל לראות גם אם המרשם במשקפים אינו מתאים למציאות. המח כמחשב קולט שדרים מהסביבה ומתיחס בהתאם.

קצרי רואי מקבלים משקפים לראות מרחוק 6/6 (ראיה ממרחק 6 מטרים אותיות קטנות בלוח המבחן). הם נעזרים בהם גם לראיה מרחוק, לנהיגה ועוד כך שנוצר מתח בשריר הציליארי ובעדשה עקב תנועה מוגבלת של שריר העיניים. מאמץ ראיה לקרוב מטשטש את הראיה ונדמה שהמספר במשקפים לא חזק דיו. שוב הולכים לאופטומטריסט לחזק את העדשה במשקפים ללא צורך ודורמים למאמץ נוסף בעינים וחלילה (עמ 39).

קצרי רואי צעירים יכולים להסתגל למספר עדשות מוטעה וגדול בשני מספרים מהמספר הרצוי. כשהמח שרוי בלחץ מסיבה זו הוא מאותת בסימפטומים של עיפות, נטיה להירדפ, כאבים באזור עצמות ארובת העין והעורף. הם מתרגלים למצב ומתפקדים עם משקפים בעלי מספר גבוה מהנדרש. חשוב לקבל מידע על עיסוקו של המטופל ולתת לו מרשם סופי למשקפים. כשאנשים עובדים שעות בחדרים קטנים ומבטם מכוון לטווחים קצרים יש לקבל משקפים במספר נמוך כדי להקל על מאמץ הראיה ולאפשר לשריר הסתגלות לפעול.

שעמום הוא אויב הראיה - קריאת חומר שלא מענינת אותנו גורמת לנו לברוח מהריכוז ולהרגיש עיפות בעינים וכדי להקל על המאמץ מזמינים משקפים ללא צורך. כשקוראים ספר מרתק שעות קוראים לרב ללא מאמץ.

המלצות:

• לא למהר להגדיל את מספרי העדשות במשקפים. עדיף עבודה לטווח קצר ובעדשות עם מספר נמוך.
• כשבודקים את כושר הראיה יש לתת את הדעת למצב הבריאות.
• עדיף לדחות בדיקת עינים אם נוטלים תרופות או מצב הרוח ירוד או שרוים בלחץ נפש כדי לזכות בבדיקה אמינה יותר

פרק ה: סוגי תאורה וקרינות והשפעתן על האדם

בני אדם מושפעים מקרינות טבעיות ומלאכותיות - שדות אלקטרומגנטיים (שמש, כדו"א, תנור, רנטגן, גנרטורים, חשמל בקירות, טלוויזיה וכו) ואטמוספירה. כל שינוי באלו מיצרות תופעות מוזרות באורגניזם (עובש בבית, דלקת, מות עצים, תאונות דרכים, מחלות ממאירות ושינוים במערכות נואורוהורמנליות של אדםף עייפות, כאבי ראש, מתחים, בריחת סידן מהשינים, ליקוי ראיה, פגיעה בעוברים, גלי רדיו).

מכון ויצמן וחברת I.B.M עובדים למצוא תנאים למיגון אופטימלים (41).

מסך לבן מזיק יותר ממסך שחור- לבן. חשוב לשבת במרחק של 3 מטרים מהטלוויזיה.

איגוד הרופאים ממליץ להפסיק עבודת עובדים מפני שהתאוורות בחוץ וחשיפה לאור טבעי חשובה. תאורת הפלואורסצנטים וגל כחול גורמת לנזקים. הגרוע ביותר הוא שימוש באור זה ליד שולחן הכתיבה.

אור תדיר מכיל את מלוא הספקטרום. האור הפלואורסצנטי מכיל את הספקטרום הקר (קרינת צבעי ירוק כחול סגול). ספקטרום חלקי גורם לחוסר איזון, שינוי מטבולי ויצירת מתח בגוף. דוגמה מקומות שעברו לתאורת פלאורוסצנטית :

• עובדים לקו בהתקררויות
• ירידה ברמת עירנות של תלמידים והיחלשות הראיה.

ניסוי גרמני משנת 1977 הראה כי סטודנטים ששהו בתנאים של תאורת אור לבן היתו פעילים בהורמון הקורטיסול (ACTH) שמיצר מתח בגוף. שבועים בשמש החזיר את ההורמון לרמה נורמלית.

עבודה באור טבעי היא אידאלית לשמירה על בריאות ההגוף. תוספת של אור צהוב (ספקטרום חום) מאפשר לנטרל השפעה של קרינת הפלואורסצנטיות. עדיף להשתמש באור צהוב בלבד.

שמירה על בריאותה טוב יש להיחשף לאור טבעי לפחות 15 דקות, לאוורר את הבית ולאפשר חדירה של אור טבעי. אם לא ניתן יש לאפשר לעובדים להפסיק את העבודה ולהתרענן.

עוסקי תחום העינים מתריעים מפני נזקי הגל UV בתחום 320-440mm. קרינת אולטרה סגול אינה נראת והעין לא יודעת לסנן אותה (41) ולכן חשוב להרכיב משקפי שמש. עדשות זכוכית חוסמות את קרינת הגל UV. עדשות פלסטיק מעבירות את מלוא הספקטרום של האור. ההמלצה:רכישת עדשות פלסטיק עם ציפוי הגנה נגד השמש.

בשנת 1969 הוכיח פליפ סלוטרי, יושב ראש מחקר בפלורידה, כי עין בעלת עדשת מגע חדירה לקרינה בכיווץ האישון להבדיל מעין עם עדשה חוסמת קרינה שלא חדירה לקרינה. בשני העינים לא היתה השפעה של קרינה פלואורסצנטית.

רשתית מגיבה לקרני UVץ קשתית מגיבה לעצבוב מערכת העצבים האוטונומית. הואיל וכך סלוטורי ממליץ לא להתרגל למשקפי שמש כך שהאישון יגיב לאור ותהיה הגנה טבעית לעינים. אור השמש יש השפעה חיובית על הפסיולוגיה של הגוף.

אנשים העובדים במקומות עם החזרת אור חזק ממשטח בוהק (מים, מדבר ואזורי שלג) צריכים להרכיב משקפים מקטבי אור כדי להגן על העינים. הוכח כי חשיפה לאור שמש חזקה במשך שעתים ]ןגעת בתאי העצב ברשתית. עבודה מול תנורים פולטי חום מצריכה הרכבת משקפי הגנה כי החום גורם להתייבשות העדשה.

אנשים הסובלים מבעיה פתולוגית או נואורולוגית או מתמודדים עם מחלות ניווניות של המקולה או מחוסר פיגמנט ברשתית צריכים להגן על העינים במשקפים ולהזהר משמש ישירה.

אנשים בריאים עם ראות סבירה שמרכיבים משקפי שמש כהים רגישים לאור שמש ונזקקים למשקפים כל החיים. משקפים כהים מעכבים תפקוד טבעי של האישונים, תפקוד מנגנונים טבעים שיש לעין להגנה מפני עצמות אור משתנות.

חשיפה לאור שמש היא ברכה כשמדובר בשעות הבוקר. תאי הפיגמנט ברשתית זקוקים למעט UV כפי שאנו זקוקים לאויר לנשימה.

פרק ו: מנגנון ראיית הצבעים

אור מקור לראית צבעים. מנגנון ראית האדם מאפשר לראות צבעים. יש יחסי גומלין בין אור-חומר-עין. אור וצבע (אנרגית צבע) חיונים לראיה ותפקוד הגוף.

איזאק ניוטון גלה את צבעי הספקטרון של האור שלכל אחד אורך גל שונה. העין קולטת אורך גל בין 400-700 מילימקרון. אנו רואים צבע ירוק כי הצבע הירוק חוזר אל העין. הצמח שמורכב מפיגמנט בתוך הכלורופיל בולע אור אדום וכך נשאר רק הירוק לעין.

אנו מתרשמים מצבעי הזריחה. שמים נקים מאבק גזים ביו בצבע שחור כמו בחלל. אור השמש שעובר כאטמוספירה לארץ נצקבל במולקולות גז צפופות ומוחזר לצבעים שאנו רואים בשקיעה ובזריחה ולכן ככל שתגדל כמות האבק ואדי המים באטמוספירה כך יראו יותר צבעים. כמו גם, כשהאוויר יבש ונקי ויש שמש גבוהה השמים כחולים ובשקיעה כשהקרנים קרובות לכדו"א אנו רואים צבעים חמים בהתאם לזווית השמש (44).

שינוים באטמוספריה מיצרים פעלולי צבע (התפרצות הרי געש, דלקות, פליטת גזים). תופעת הקשת היא תוצר של פגיעת קרני האור במולקולות המים והתנפצותן.

מנגנון ראית צבעים של העין מאפשר לראות את הצבעים הססגוניים של הטבע.מיזוג הצבעים נעשה בעין המופה. ניתן למדוד דרגת שבירה של צבע ע"י ספקטרופוטומטר ולבטא אותם באורכי גל אך אין אפשרות למדוד במדויק את תחושת הצבעים בעין אנושית.

תפיסת ראית צבעים משתנה מאדם לאדם בשל הפסיולוגיה של העין וקליפת המח וכן הפסיכולוגיב של האדם. ראית צבעין מחיבת ראיה תקינה - מערכת אופטית שקופה ומערכת תקינה של קולטי רשתית.

קנים (rods) - קולטי תאי עצב רגשים לתדרי אור עמום ולצבעי שחור לבן נמצאים בהיקף הרשתית. חרוטים (cons) - במקולה קולטנים רגשים לצבעים.

1801 יאנג גלה את התיאוריה הטריכרומטית (תלת צבעונית) לפיה קולטי חרוטים מגביעים לצבעי הבסיס אדום, צהוב וכחול.

1870 הרינג, פסיכולוג ופיסיולוג גרמני, הוכיחו שהמערכת החזותית מגיבה לצבעים בזוגות (ירוק אדום, צהוב כחול, שחור לבן). צבעים שמנוגדים ומשלימים זה את זה - פעיל כנגד סביל ולא מתערבבים לעולם זה בזה. כל בסיס צבע שולח למח סינגל. רק השחור והלבן שולחים תדר משותף של גוני אפור. תיאוריה זו מקובלת כיון.

תיאורית המראית המשתיירת מוכיחה את התופעה. הסתכלות בצבעי אדום למשך 20 דק יגרום לנו לראות שהצבע מתבהר ומתרוקן מארגמן הראיה. כשנפנה את המבט לרקע לבן נראה שמופיע צבע משלים - ירוק. ירוק ואדום חולקים אותו מנגנון הצפנה (45). [ציור 9 - המראית המשתיירת]

הרחקת גירוי אגום סוגרת חלק מהמנגון ומעוררת לפעולה חלק אחר למשך דקה לערך (ציור 9).

מאגר הצבעים בקולטים מתרוקן ומתחדש ככל שנמשך גירוי האור. התחדשות פיגמנט הראיה קובע את כושר ההסתגלות לעבור מאור לחושך.

ניתן למצוא סימוכין לתיאוריה במחקרים שנעשו בקרב עיוורי צבעים. עיוורון נוגע לזוג של צבעים. קשה למצוא עיוורון לכל הצבעים.

באמצעות 3 צבעי יסוד העין קולטת את יתר הצבעים. העין האנושית יכולה לראות 128 גווני צבעים. אור שנכנס לעין עובר עיבוד אנרגטי בקולטים שברשתית ומתורגם לסינגל של צבעים.

בתהליך הפיכת אנרגית האור לאנרגיה כימית חשמלית משתתפים הוויטמינים רטינין ואופסים (שמצוי בגזר). חוסר ויטמין A גורם לעיוורון לילה.

בשלב הראשון יש ברשתית תמונה גולמית של רשת נקודות צבע. תקינות שכבת הפיגמנט קובע את איכות הצבעים בתמונה.

ישנם 100 קולטים ומיליון עצבים (46)שיוצאים מהמח המעידים על רמת העיבוד והסינון שמתרחשת בעין. תסמורת חשמליות של מידע מוכר מובלות דרך העצב האופטי למרכזים החזותים במח.

אזורים מופקעים על ראית צבעים ומחשבים את עצמתם. המידע של האור מגיע לאזור במח, "תאי ניגוד כפול", שמחשב את עצמת הצבעים. המח מעבד צבע וצורה מוכרים בנפרד. זכרון הצבעים מאוחסן במח. הצבעים מעוררים באדם תגובות רגשיות ואסוציאטיוויות שמערבות זיערונות מאירועים שהצבע המסוים היה מעורב בהם. הצבע הצהוב מזכיר את הטלאי למי שעבר שואה ומעורר שאט נפש. אדם שמעורב בשרפה רואה צבעי אדום-כתום ונזכר בטראומה.

קל לזהות צבעים וצורות בקונטרסטים. ציירים יודעים למשוך את העינים בהבלטה של צבעים רצוים על ידי ניגוד.

חשיפה לצבע אחד מחלישה את תגובת הקולטים ותגובת המח וגורמת לעיפות מנטלית ולאיבוד העירנות והריכוז. ניתן להוכיח זאת על ידי התבוננות באחד מצבעי היסוד זמן ממושך.

קישוט החדר באבזרים צבועים שומרת על ערנות העובדים.

יש ראית צבעים מושלמת באדם. כתינוק נולד עיוור צבעים ובעקבות שינוי עוצמת האור והתנועה העין מגיבה. התינוק ובע"ח רואים ברשתית ההיקפית שצורתה תלת ממדית. ראית צבעים מותאמת לצורכי הקיום. לדוגמה צפרדע לא זקוקה לגירוי צבע כדי למצוא מזון אך צריכה תנועה לגלות את טרפה. אי לכך הרשתית ההיקפית מגיבה לגירוי התנועה. לפרפר הניזון מצוף פרחים צהובים יש ברשתית קולטים מגיבים לגירוי התדר הצהוב.

התינוק לומד להכיר צורות וצבעים ע"י משחקים. בשנה השניה כבר מפותח האזור הראיה המרכזי ברשתית. הוא יכול להצביע על צבע אמיתי. כדי לפתח ריכוז ראיה של הילד חשוב למזג בחדר צבעים בסיסים של גוני אדום, ירוק וכחול.

בכיתות רצוי קירות בהירים ושקטים (לבן, אפור וירוק בהיר)(47). צבעים כהים מוצאים ילד מהריכוז ולכן מחליפים לוח שחור בלוח ירוק או צבוע שאינם משפיעים על שריר האקומודציה בעת שהעין לא נמצאת בתנועה. חפצים עמם עובדים צריכים להיות צבעונים כדי לגרות את הריכוז. צבע אפור מוריד את המאמץ מהעין.

לצבעים השפעה פסיכולוגית ופיסיולוגית על האדם. על כך מבוסס מבחן הצבעים של ד"ר ליישר. כל אדם מעדיף צבע בהתאם למצבו הנפשי, הבריאותי והרגשי. בחירת צבע צריכה לעשות באופן אינסטינקטיווי בלי התערבות המחשבה ורק דרך הראיה. התגובה לצבעים באה מהמח התיכון המגיב לריגושים (אהבה, שנאה, פחד...).

אור נכנס לעין משפיע על התפפיסה החזותית של הראיה ומעורר בלוטות בגוף לפעילות. האור מגרה תאי עצב ברשתית (גנגליונים) שלא קשורים לראיה והם משפיעים על שלוחות בלוטת יותרת המח ועל בלוטת האצטרובל (ר ציור 1) שמופעלות על ידי מערכת העצבים האוטונומית וע"י הפרשת הורמונים הן מפעילות או מעכבות תפקודים של בלוטות אחרות (הכליה, בלוטת תריס, מין וכו). הצבע הכתום מסיע לעורר את פעילות בלוטת יותרת הכליה והיא מפרישה הורמון אדרנל שמעורר מערכת העצבים וממריץ על מחזור הדם והנשימה. הגל הצהוב מביא לגירוי בלוטת הלבלב. הגל הירוק מביא לגירוי בלוטת התריס.

בשנת 1958 הגישו סטודנטים עבודת מחקר בנושא השפעת צבעי הספקטרום על חלקי הגוף (דםף לבף שרירים...) ע"י חיבור אלקטרודות לאנשים והקרנת אור אדום. האור גרם להאצה בתהליכי הגוף: עליה בפעימות הלב, עליה של לחוץ דם והפרשות מוגברות. בעת הקרנת גל כחול היתה האטה של תהליכים. חשיפה לגל UV הראתה פעילות מוגברת של שרירי הגוף ושרירי העינים (48)

פרק ז: האמונה ועצמת הריכוז בשיפור הראייה

כל שינוי בחיים מחל מהרצון לקבל טובת הנאה עצמית. כח רצון הוא מניע גלגלי המחשבה סביב מטרה. לרצון נלוות אמונה ותקווה להצלחה. העיכול של הנושא מתחיל בדימיון - תמונה של המטרה וככל שאנו דבקים יותר ברצון ובאמונה אנו מקבלים אנרגיה רבה למימושה.

משולש הרצון - אמונה - מימוש הוא תנאי אידאלי להצלחה. לא פעם יש רצון אך אין כח למימוש וחסרה האמונה והתקווה ולכן המשולש לא שלם. כשהרצון רוצה אבל האמונה אומרת לא יש ניגודים ולכן במקום שכל האנרגיה תזרום למקום אחד ותיצר עצמה פנימית חזקה מרוכזת יש מחסום מהכיוון הנגדי שבולם את הזרימה ומפזר אותה.

בארכיוני המחלקה לרפואה של לורד בצרפת יש מקרה על גברת ביר שהיתה עיוורת ועצבי הראיה מנוונים. היא ביקרה בלורד והתרחש לה "ריפוי בנס". בנובמבר 1995 נתכב עליה בMcCall's (49).

ריפוי מתרחש במקומות קדושים ברחבי העולם. גברת ביר נרפאת לא על ידי המים הקדושים אלא תת המודע שהגיב לאמונתה. תת המודע שיצר את העין החזיר עצב מת לחיים.

ספק בלב בשל פחד או דפוס עבר גורם לפיזור המחשבות וביזבוז אנרגיה שמעכבים מימוש הרעיון.

ריכוז קרני השמש ע"י זכוכית מגדלת על נייר תצית אותו. באופן דומה פועל הדבר על הנפש. ריכוז של המחשבה יוצר אנרגיה חזקה בגוף. תרגול מדיטציות דרך קבע מעיד על כך. קרן לייזר בתחום הרפואה והטכולוגיה נמצאה יעילה כשהיא מרוכזת להבדיל מקרני האור שיש להן נטיה להתפזר (ציור 10).

עלינו להיות שלמים ב3 שלבים כדי לשפר את הראיה (50): להחליט מה אנו רוצים לשפר בראיה ולא להיות תלוים במשקפים, להאמין שהדבר אפשרי ולראות תמונה דמיונית איך אנו מתפקדים בשגרת החיים ללא משקפים ולבסוך לתרגל מדי יום עקרונות של ראיה נכונים עד שיהיו חלק מהרגלי ההתנהגות. הרגל יוצר תבנית מחשבה במח, והמח עוזר להמשיך בלי מאמץ. המח כביו מחשב שברגע שהכנסו אליו תוכנה חדשה היא תשאר ותשרת אותנו.

איך לבצע אימון ראיה אם יש רצון ואמונה?

כל התחלה קשה. כל חידוש נתקל בהתנגדות כי הגוף רוצה להמשיך בהרגליו ואננו שואפים להקליט לתוך ניגון חדש. <ש>

שלב א: הרפיה עמוקה כדי לעצור את הישן ולפתוח אשנב לחדש. נצייר תמונה דימיונית של מצב אידאלי של הראיה שלנו. כשחוזרים על התהליך מדי יום המסר נקלט בתת המודע ועושה את הדימיון למציאות.

שיטה נוספת: שכנוע עצמי (אוטוסוגסטיה). מאמצים משפט הממצה את המטרה ולכתוב אותו מספר פעמים ביום תוך שינון לפני השינה ובעת הקימה. עמידה מול הראי וחזרה על המשפט בקול רם פעמים רבות.

ביצוע תרגילים באותה שעה. ביצוע חוזה עם עצמנו וקביעת התחייבות בקשר למועד שקבענו. פרק הגוף מאפשר לגוף לגבש הרגל חדש עומד על 40 יום. ארבע הוא מספר מחזורי בטבע: ג4 עונות בשנה, 4 שבועות בחודש, 4 רוחות שמים, 40 יום במדבר בנ"י הלכו, 40 יום משכב לידה...

אחרי 40 יום נעשה לאט העקרונות ראיה הופכים לתהליך אוטומטי. אנו מישמים את העקרונות וקצב שיפור הראיה מתקדם (51). קצב ההתקדמות תלוי בגובה הליקוי ובסוגו. גיל ומוטיבציה הם משתנים נוספים המשפיעים על התהליך. תהליכים מקוצרים של שיפור הראיה נמצאו לא יעלים מפני שפועלים נגד הטבע. הטבע שואף להתמיד וכך גוף האדם רוצה לשמר הרגליו ונטיותיו. תהליך מקוצר פועל נגד חוקי הטבע.

אנשים שויתרו על פנוקי החיים ומנהלים אורח חיים בריא ועברו לתזונה נכונה הם אנשים שמוכנים לטפל בגוף דרך הטבע. אין לשכנע אותם להפטר מהתלות במשקפים והתנסו ביכולתם לרפא עצמם

פרק ח: תנועת העיניים בתוך תנועת הגוף

• אנשים שמתעמלים דרך קבע ניוון שרירים בעינים הוא מינמלי כי יש פירוק של מתחים פיסיקלים ופסיכולוגים שמסיעים לאיזון הראיה.
• כל דבר בטבע בתנועה: גדילה, תנועה, חילופי חומרים.
• שריר שאינו בתנועה מתנוון ופעילותו תלויה בגירוי עצבי. חולשת השריר משפיעה על חולשת עצב ולהפך. הגוף יכול לשחרר התרעות באמצעות כאב ולעיתים ההתפרצות מגיעה בבת אחת (53).

יש 600 מאות שרירים כ50 בניצול יום יומי. יש להפעיל את הגוף כולו כדי להפעיל ששרירים שאינם גמישים. בעבר מרכז הכובד היה באזור הטבור. הקנה יציבה טובה, גמישות בתנועה ושיווי משקל. באזור זה נמצא מרכז האנרגיה "מקלעת השמש", מרכזים אנרגטיים גבוהים של האדם (54) (ציור 12 – עקומות מוגזמות של עמוד השדרה) יציבה נכונה וגמישה של עמוד השדרה תגרום במישרין לזרימה אנרגטית טובה בגוף (ציור 11). ישיבה ממושכת מביאה לפולחן זלילה שגורמים לעיוות השדרה : ראש רכון קדימה, גב כפוף, בטן בולטת לבחוץ. עקומות עמוד השדרה מאפשרות בלימה של זעזועים לכיוון המח בשל יציבה לא נכונה של הגוף, הרגלי חיים שלילים (ציור 12). פעילות מנטלית ושימוש מופרז בראיה מחלישים את זרימת הדם והחמצן למח וגורמים לריפיון שרירי העינים וגורמים להצטברות מתחים באזור הצוואר והכתפים. צוואר הוא גשר בין מח לגוף דרכו עוברים למח כלי דם ועצבים.שולח מתחים וכאבים שיכולים להגיע עד המותנים. מערכת העצבים קשורה לפעולת שרירי העינים. יציבה לא נכונה פוגמת בתנועה הטבעית של שרירי העינים ויוצרת ליקוים שונים (117 תרגילי הגמשה ותרגילי איזון ושיווי משקל).

פרק ט: חשיבותם של תרגילי נשימה לשיפור ראייה

בריאות אדם תלויה בריאות דהינו תהליך תקין של הנשימה. תהליך נשימה: חדירת חמצן לריאות – עובר למחזור הדם – הגעה לתאים – בערה, חום ואנרגיה חיובית לגוף. נשיפה מסלקת את רעלי הפסולת מהדם שנוצרים כתוצאה מפעולת חילוף חומרים. פעילות מצריכה חמצן מוגבר ולכן הריאות מצטמקות. שימוש במעלית, מכונית, היצמדות למכשירים מונעים מהאדם תנועה חיונית לחיזוק שריר הלב ומגנון הנשימה. נשימה עמוקה מנקה את הריאות ומקלה על מחזור הדם, משחררת כאבי ראש, מרפה מתחים ומשפיעה השפעה טובה על עיכול. שאיפה נכונה עד להתרקנות הריאות מתבצעת דרך האף בו מצוי מנגנון החימום וסינון האוויר. תהליך הנשימה צריך להיות ריתמי. קצב חיים מואץ ולוחץ משבש על תהליכי הנשימה: ניצול החמצן יורד למינמום, קיבלת ריאות פחות, תנועת בית החזה חלשה וגמישות השרירים פחותה, תחלופה פחותה של פסולת מהגוף (56). מגיע לעין ושם יש יובש. פחד וחרדה קוטעים את תהליך הנשימה ומכווצים את כלי הדם והשרירים. חשוב לתרגל נשימה עמוקה וזורמת. נשימה מבוקרת תאפשר שליטה טובה יותר על הגוף ודם עשיר יזרום לעינים. חילוף חומרים תקין בעינים = חיים לראייה. מספר טכניקות של נשימה מודעת:

• נשימת סרעפת
• נשימה יוגית- נשימת בטן ע"י ניפוחה כלפי מעלה, נשימה תיכונית – הרחבת הצלעות התחתונות ואמצע בית החזה, נשימה עילית - הבלטת החזה ומשיכת הבטן פנימה.
• נשימה אפית - הרחבת אזור הצלעות התחתונות וקימור עליון של הסרעפת לכיוון הקיבה ואילו בנשיפה שוקעות הצלעות פנימה לבטן.
• נשימה עילית – משתמשים בעיקר במערב. התרוממות הצלעות, כתפים ועצם בריח.

נשימה שטחית – לעיתים ליקוים בנימי הקול, אברי הנשימה, נטיה להצטננות, הרגלים רעים של נשימה דרך הפה, בזבוז אנרגיה

• נשימה עמוקה – צבירת אנרגיה (ראה תרגילי נשימה 121)

עצירת אוויר למשך מספר שניות טרם נשיפה יעיל לחילוף גזים בדם, ניצול מרבי של חמצן, נשימה יעילה נגד כאבים של אנגינה פקטוריס.

פרק י: הרפיה בצבעים

בעיות בראיה נובעים מחוסר איזון הגוף, חוסר הרפיה, מתח, עייפות, חולשת זכרון. יש להרפות את העינים לפחות פעמים יום מפני שמשפר את הזרימה של הדם למח, לעצב האופטי, משחרר מתח בשרירי העינים ובעצבי הראיה. הרפיה נעשת ע"י כיסוי העינים בעזרת כפות ידים. כל גירוי של אור יוצר פעילות בקולטים שברשתית ובעצב האופטי. התרגשות, דאגה, פחד, כעס יוצרים מתח במסילת הראיה. מתח מעכב זרימה חשמלית מהרשתית למרכזי הראיה במח וגורם לשיתוק חלקי של גירוים חשמלים מהמח לשרירי העינים שבא לידי ביטוי גם בקשי ריכוז והקשבה (58). כיסוי העינים מונע גירוי ראיה, מביא שקט עצב אופטי. שינה לא נחשבת הפיה לעינים מפני שבשינה יש מחשבות שמתרוצצות שמפעילות מבפנים את העינים. יש לבצע תרגול להרפית העינים: ניתוק טלפונים, להאזין למוסיקת רקע, ישיבה בחדר חשוך. הרפית עינים מביאה להרפית גוף עקיפית ולגלי מח הם בקצב אלפה טרום שינה. מערכת העצבים ברשתית מושפעת מהאור ושולחת גירוים לבלוטות במח הקדמי (ציור 1) שמפעילות בלוטות אחרות בגוף. מניעת גירוי של אור מוריד את קצב הבלוטות במח הקדמי (ציור 1), לחץ דם, מתח במערכת העצבים וקצב הנשימה שמפעילות בלוטות בגוף ומקבלות גירוים ממערכת העצבים ברשתית שמושפעת מהאור.

תרפית צבעים לשיקום בריאות הגוף והעינים שמומלץ לדמין בהרפיה עם דימיון מודרך:

• התדר של הצבע הכחול משמש להרגעת עצבים, הורדת לחץ דם, קירור גוף.
• התדר של המבע הירוק בונה ומשקם תאים בגוף.

כשהמח בגלי אלפי ניתן להזין אותו במסרים שישרתו את הגוף. המסר נקלט על ידי חזרה עליו והמח משלים את המטרה שהצבנו (59).

הרפית עינים צריך להעשות בישיבה כדי שלא יהיה מתח באזור הצוואר, הכתפיים והגב. בתחילה קשה להרפות את הגוף הרפיה מלאה. ככל שאדם מתוח ויש ליקוי ראיה חמור יותר כך יש הפרעות בזרימה המחשבות, קושי בדימיון צבעים והתחברות לסיפורים דימיונים. לעיתים שימוש בצבעים להרפיה ודימיון של צבעים זורמים בגוף מצריכים אימון רב. המח מצלם צבעים בהם אנו מתבוננים וחורת אותם בזיכרון (תרגילי הרפיה באור ובצבעים עמ 122).

פרק יא: תפקוד שרירי העין השונים

מערכת העצבים האוטונומטית (שאינה נחה) נמצאת גם בעין ומפעילה גירוי ראיה. שינה מעניקה מנוח רק לשירירים המוטוריים. שלושה סוגי תנועות בעינים:

• תנועת תמונות על רשתית במבט קבוע.
• תנועת גלגל העין ע"י השרירים לכל הכיוונים
• רטט קבוע של שרירי העינים בתדירות גבוהה.

זיהוי תנועה הוא הכרחי להישרדות וקיימת בכל בעלי החיים הפרימיטיבים, תינוקות. זיהוי תנועה נעשה ברשתית, במקולה (איור 4) הרגישה לצורה ולבצע. בשולי הרשתית רגשים לתנועה שיגרום לעין להסב מבט. הרשתית לא תזהה את החפץ אם לא תהיה מצדו תנועה. 2 מערכות עצבים מאותתות על התהוות תנועה:

• תמונה רשתית – מהירות תנועת התמונות על הרשתית
• עין המח – מערכות שצריכות לפעול בתיאום לצורך תפיסת ראיה מושלמת (61)

בראיה מרבית העין קולטת תמונה במהירות של 40 תמונות לשניה. בעין נורמלית הקליטה היא 24 תמונות לשניה שמאפשרת לראות רציפות ועליו מתבססת תעשית הסקטים.

אנשים המתמודדים עם לקות ראיה בעלי האטה של תפקודי התנועה של העין.

קצרי רואי – קשה להם לראות פרטים בברור. נועצים מבט ומעפעפים מעט. נעיצת מבט מקפיאה את פעולת השרירים, המתח בשריר העטרה גדול, והעדשה קמור אשר מגברים קוצר ראיה. עם השנים יש שחיקה במקולה. קצרי ראיה עם מספר גבוה בעלי נטיה לבעיה ברשתית המרכזית בגיל מבוגר.

עדשות מגע מגינות על העין מפני מגע ישיר עם גורמים חיצונים (אבק, וכו) ולכן העין פחות מתעפעפת באופן טבעי. כמו גם נעיצת עינים מפחיתה עפעוף.

תפקידי העפעוף בהגנת הכין - הגנה מפני קרינות, שמירה על קרנית לחה ונקיה, מניעת יובש, מניעת הצטברות חיידקים, מיישר את צירי הראיה ומגביר את הריכוז והעירנות.

תפקיד המצמוץ - סחיטה של בלוטת הדמעות, עיסוי לעשדה.

מתמודדים עם יובש ומחלות ראיה מומלץ לעפעף יותר. עדשה לחה ושקופה. העין ניזונה ממערכת הלימפה שמזרימה נוזלים ע"י וויברציות ותנועות העינים.

מערכת הפרסימפתטית מעכבת את פעולת שריר העטרה שפעולתו יורדת למינמום וכך נוצר קוצר ראיה. המתח בשריר משפיע על העדשה באזור קדמת העין ומוקרן לאזורי העורף, הכתפים והגב.

רחוקי ראיה מתקשים לראות פרטים מקרוב ועליהם להגביר את פעולת הקומודציה כדי שהעדשה תתקמר (62). פעולה שמעוצבבת ע"י מערכת העצבים הסימפתטית.

שריר גוף העטרה, המשך השכבה הדמית שמסתים בחלק הקדמי בקשתית, משתתף בפעולות ההסתגלות לקרוב. המתח שמפעיל על הזונולה משפיע על צורת עדשת העין.

פעולת ההסגלות לראיה לקרוב הוא סכום שתי הפעולות:

• שינוים בקימור הקדמי של העדשה
• שינוים במנת השבירה של עדשת העין (לא ברור)

מה קורה במבט לקרוב : כיווץ שריר העטרה - גוף העטרה וזיזי גוף העטרה זזים קדימה - זונולה מתרופפת - אישון מתכווץ - מבט מתכנס פנימה ע"י שריר ישיר פנימי של גלגל העין - עדשה הופכת כדורית.

במבט לרחוק אין שינוי בצורת העדשה (ר תמונה 14 - בהסתגלות הראיה לקרוב העדשה נעשית יותר כדורית)

רחוקי ראיה מפותחת - בעלי שריר גוף עטרה מפותח וכושר הסתגלות חזק (63).

"אצל תקיני ראייה השריר בינוני בכושרו" (63) - לא ברור.

קצר רואי - שריר גוף עטרה לא מפותח. העדשה במצב כדורי כל הזמן. לטווח קרוב רואים טוב אך לרחוק הראיה מטושטשת.

היחס בין פעולות ההסתגלות ופעולת ההתכנסות העינים לקרוב צריך להיות תקין.

תנועת עפעפים מפורזת - עדות למצב נואורוטי. רעידה קבועה של גלגל העין מעידה על בעיה נואורולוגית (נוסטגמוס)

שרירי הקשתית:

• חיונים למנגנון הראיה
• מעבירים עצבוב לאישון. האישון מקבל
  • עצובב ממערכת העצבים האוטונומית - מגיב לריגושים וכך מתרחב בשמחה, אהב, הלהתבות ומתכווץ בפחד וכעס. לפיכך דרך האישון ניתן לגלות בעיות נואורולוגיות. אם האישון לא מתכווץ למראה אור סימן שיש סיכוי לפגיעה מוחית. אישוני צרכני סמים מורחבים תמיד מאחר והסם פוגע במערכת העצבים.
  • עצבוב מקומי של השריר סוגר האישון בקשתית (ספינקטר) שדומה לפעולת צמצם של מצלמה כך השריר מסיע לאישון להיפתח ולהיסגר לפי עוצמת האור.

עפעו, מניע את שריר הקשתית ואילו משקפי שמש מונעים את פעולת השריר ולכן לא מומלץ לאדם בריא משקפי שמש.

מרבית החולים שמגיעים לרופאי עינים סובלים:

• לקות ראיה
• בעיות פתולוגיות כמו לחץ תוך עיני (גלאוקומה) ירוד, ניון רשתית ועוד => זקוקים למשקפי שמש. הם מסתנוורים מאור ישר וסובלים מסימפטומים כמו הילות צבעוניות ברקע הראיה, ברקים, סנוורים ועוד.

שרירי גלגל העין משתתפים בהפנית המבט לכיוונים ושותפים לתהליכי הסתגלות העין לראיה מקרוב (ציור 14)

מקור השרירים הישרים הוא בטבעתון הגידי המקיף את נקב העצב הראיה ואת החלק האפי של חריץ ארובת העין העליון.

קצה הקדמי של כל שריר קשור ללובן העין.

לסיכום בכל עין 6 שרירים:

• שני שרירים ישרים : עליון תחתון
• שני שרירים אופים : חיצוני פנימי
• שני דרירים אלכסונים: עליון ותחתון (64).

ציור 14 - שרירי העינים הישרים

יש יחסי גומלין בין עצבים לשרירי העין. אם אין רפלקס תגובה של שרירי בשל בעיות נואורולוגיות או נפשיות השרירים לא יגיבו במתיחה או בהרפיה.

אם שריר אחד אינו מגיב בעין ימין הוא ישפיע על השריר האנטגוניסטי של עין שמאל.

על שרירי שתי העינים לעבוד בתיאום.

ליקוי ראיה הם פועל יוצא של חוסר תיאום בין שרירי שתי העינים. תיאום אופטימלי יתכן רק כאשר צירי הראיה של שתי העינים מקבילים.

כל סטיה מהציר המרכזי של העין תגרום לגלגל העין לשנות כיוון ואלומת האור הצריכה ליפול ברשתית על אזור הכתם הצהוב (בגומה המרכזית), תשנה כיוון לנקודה אקסצנטרית (מחוץ למרכז) וכך לירידה בחדות הראיה. ניתן לתקן מצב זה על ידי משקפים (65)

ציור 15 - צירי ראיה מקבילים וצירי ראייה לא מקבילים.

עדשות המשקפים יוצרות פריסמה (לא ברור מה זה). הפרסימה מסיטה את קרני האור לאזור הרצוי ברשתית אך השרירים מפסיקים לבצע התכוונות לנקודת המוקד (פוקוס) של אוביקט הראיה.

הנעזרים במשקפים מביטים דרך אזור המרכז בעדשה שמותאם מול האישון. העינים חדלות לנוע בחופשיות עדי לראות דרך נקודת המרכז והמבט מופנה יחד עם הראש. השירים חדלים להתאמץ - לבצע מתח והרפיה של השריר - כיווץ ומתיחה - הופכים לעצלים => תלות במשקפים.

תרגול שרירי העינים ללא משקפים מפעיל את כל השרירים הקשורים להסתגלות לראייה: שרירי גלגל העין, גוף העטרה, האישון ושרירי העפעף.

תרגול:

• מזרים דם עשיר לרקמות השרירים ומיצר חילוף חומרים תקין בעינים.
• מייצר חלבונים שבונים את רקמות השרירים, שומרים על גמישותם ומזרים מידע שוטף למח על שינוי אורך השרירים ע"י מערכת העצבים שמעורר רפלקס תגובה.
• ישנם מקרים בהם יש להמנע מתרגול איטנסיבי (קרעים ברשתית וגלאוקומה קשה)(תרגילים לשרירי העינים בעמ 125) (66)

פרק יב : הדימיון והזיכרון כעזר לראיה

ראיה קשורה לדימיון, למחשבה, ולהרגשה. היא סלקטיבית כי אנו מתעלמים ממה שלא נוח לנו לראות. אנשים רואים לא פעם דברים לא קימים למשל רואים צל של הר כהר.

הפעלת דימיון היא חיונית כשזה משרת אותנו.

דימיון פרוע אינו חיוני כי אין לנו שליטה והוא תוצר של מתח ופחד. בעלי דימיון פרוע יש נתק בין ראיה למחשבה כלומר הדימיון רואה אחד והעין דבר אחר. הניגודים האלו מיצרים מתח, עייפות וטשטוש הראיה.

הדימיון והזיכרון פועלים היטב כשאדם נינוח. אדם מתוח מסתכל בחפץ ומתקשה לראותו בדימיון. במקרה קיצוני אנשים לא יכולים לראות דברים מוכרים להם משגרת החיים. כשיש לעסוק במשהו לא מוכר מתעוררת תגובת מבוכה של עייפות ומאמץ ראיה.

אנשים מפעילים דימיון וזיכרון בתחומים שמענינים אותם בתחום המעשי והחומרי. אנשי רוח מסוגלים להתנתק מהמציאות החומרים ולראות בדימיונם מציאות אחרת.

פרופסור מפוזר מטיבה לבטא את תהליך ההתנתקות מהמציאות. זהו מצב לא מאוזן ולא בריא לאריה. חשוב לשמור על איזון בין המח המדמין למח שמבצע (67) כלומר איזון בין אונה ימינית לשמאלית ואיזון בראיה הדו עיני (ציור 16).

ציור 16 - איזון בין שתי אונות המח.

שלוחות של העצבים מעבירים גירוי ראיה מהרשתית של העין ימין לכיוון שמאל של המח וההיפך.

באזור הכיאזמה (בו בלוטת יותרת המח שאחרית על בלוטות פנימיות בגוף) יש הצלטבות של שתי מסילות העינים.

גירוי ראיה קשורים למרכז הראיה במח, על אזורים שמפקחים על תהליכי אינטלקטואלים, רגשים, התמצאות במרחב ופיקוח על בלוטות אנדוקטריניות (68)

הצד הימיני של אונת המוח:

• אחרי על ראיה מרחבית, ההיקפית.
• אחרי על צדדים רגשים, אינטואיטיווים ואמנותיים.
• פתיחות לסביבה
• רחוקי רואי רואים את התמונה הכללית ופחות פרטים. יותר מפתותחת האונה הימינית.
• (69) קל לדמין בעת הרפית הגוף כי מתנתקים מהמציאות ומתחילים לקבל אנרגיה וכך נוצר ערוץ פתוח בין האונה השמאלית לימינית.
  • זכרון ומחשבה פועלים כשרדם לא במתח ודבר לא מטריד או מפחיד אותו. אדם לחוץ שוכח שמות, מספרים, כתובות. אדם במתח או הלם שוכח הכל, מבולבל, מפוזר, ראיה מטושטשת.
  • אדם במקום חדש יחווה ירידה בראיה ובריכוז על המחשבה כי עצמת הרשמים והגירוים החדשים מעיפת את העינים והמח. יש סחרחורת.

הצד השמאלי של אונת המח:

• אחרי על תפקודים רציונלים אנליטים.
• על ערנות לפרטים, לימודים, כישורים וחידושים.
• משדר לפנימיות של האדם.
• כשהיא מפותחת - קצרי רואי רואים פרטים, אנליטים.
• ספקנים בשיפור הראיה וצריכים להפנות אל המח הימיני שהוא רגשי יותרף להשתמש במשפטי מפתח חיובים (אתמיד, אצליח, אני יכול, אני מאמין) לפני השינה בעיקר במקום לשדר (לא, איני יכול, לא מאמין, אין לי כח, אין רצון).
  • קושי בהפעלת הדימיון.
  • (69) חינוך דימיון לראות תמונות חיוביות : איך רואים ללא משקפים, מתפקדים בלעדיהם, קונים ללא משקפים, קוראים ומזהים פרצופים.

לכל אדם אונה מפותחת יותר לפי אופי אשר משפיעה על העין הנגדית.

מצב אידאלי בראיה דו עינית היא הרמוניה בין שתי אונות המח - אדם רציונלי ורגשי - שכלתני ויצרתי. רואה בעינים באופן פיסי וגם בדימיונו.

כשיש הפרש בין איכות הראיה לשתי העינים העין הטובה היא הדומיננטית והאונה המצטלבת. במקביל לרב אותו צד של הגוף יהיה חזק יותר בכל התפקודים.

אימון דימיון וזיכרון מפתח ערוץ אנרגטי הזורם באיזון בין שני המוחות והעינים. הפעלה רבה של המח הימיני תזרים אנרגיה חיונית לעין השמאלית ולהפך.

חוסר תיאום בראיה דו עינית הוא תוצר של בעיה פסיכולוגית נפשית מגיל רך. יש לחנך ילד למחשבה ולראיה נכונה. גירוים חיובים רבים של מחשבה, אסתטיקה, ראיה אופטימית של העולם מעשיר את מאגר הזיכרונות ומעשיר ראיה אוביקטיבית מציאותית של הילד.

אנשים שעין ימין חזקה צריכים להפעיל בתרגול מבט לכיוון שמאל נגד השעון ולהפך (69).

עודף גירוים הם אויב לראיה כמו חוסר גירוים כי המח מתנתק ממה שאינו מענין אותו ויש ניתוק בין מח לראיה - מה שמתרחש בעין לבין תפיסת התמונה במח כך שזרימת הגירוי של הראיה מהיקף הרשתית (ולא מאזור המקולה) והראיה ירודה, תאי העצב ברשתית המרכזית רדומים ובאופן דומה במרכזי העצבים של המח - כך שאדם שלא מגיב לגירוי חדש הופך להיות סנילי מגיל מורדם.

מחשבה וראיה צריכות להיות מותאמות כדי לשמר עירנות מרבית וראיה ברורה. אנשים שמאבדים את עירנותם ולא משתמשים בחוש הראיה והשמיעה הם כמו מי ששעינים להם ולא יראו, אוזנים להם ולא ישמעו (תרגילי הדימיון והזיכרון בעמ 129)(70).

פרק יג: ראייה היקפית וראייה מרכזית

התפתחות, גדילה ותנועה בטבע מאופנית בשני תהליכים:

• תנועה סיבובית מהמרכז החוצה בכיוון ההתפשטות.
• תנועה נגדית מהחוץ פנימה בכיוון ההתכנסות או צמצום.

הדבר משול אל אבן שנזרקת למים ויוצרת מעגלין מהמרכז החוצה. כשיש מחסום המעגלים יתכנסו פנימיה וגם הגלים האלקטרומגנטים.

כל רעיון מתחיל מנקודה, הברקה שמתפשטת למימוש ולעשיה.

במרכז העוצמה היא החזקה ביותר. ככל שמתרחקים מהמרכז נחלש העוצמה (ציור 17 - עמ 71 - במרכז העצמה היא החזקה ביותר - ציור של מעגלים בתוך מעגלים ובמרכז מעגל מושחר)

באופן דומה אנו חווים את תהליך הראיה בעיניים. במרכז הרשתית, במקולה, גומה מרכזית - אנו חווים את הראיה האופטימלית. ככל שאנו מתרחקים מהמרכז הולכת הראיה ומתערפלת.

3 רמות של ראיה:

• ראיה היקפית לא ברורה.
  • לכל בעלי החיים יש ראיה מסוג זה שחשובה להתמצאות במרחק.
  • תינוק נולד עם ראיה זו בלבד ויכול לקלוט תנועה ולהבחין בין אור ולחושך. בהמשך מתפתח אצל התינוק ראיה מרזית (71).
  • כשאנו ברחוב או ברכב התמונות רצות מסביב והרשמים שטחים שנשמטים לרב מהזכרון. זהו שימוש בסוג של שימוש ברמה הראשונית של הראיה ואנו משתמשים בכל היקף הרשתית.
• ראיה מרכזית ברורה.
  • כשהתינוק מקבל גירוים רבים של ראיה ומתחיל לזהות חפצים, צורות וצבעים מתפתחת ראיה זו. הזכרון בשלב זה מגיב. לא פעם תינוקות שוכחים וקשר מחודש עם ההורים שהותירו אותם בידי המטפלים נוצר שוב מחדש בשעה שההורים חוזרים.
  • כשיש רעש או קורה משהו (תאונה, התקהלות) אנחנו מתרכזים בפרט ואז אנו משתמשים ברמה השניה של הראיה.
  • (72) כשקוראים ספר רואים שורות שלמות, קטע שלם - קריאה עם כל הרשתית.
  • (73) קריאה מהירה שנועדה לבלוע חומר עיוני בכמות גדולה מתפתחת על ידי כושר ראיה היקפית שפוגעת בכושר הריכוז והראיה המרכזית. אלו זקוקים למשקפים אחרי פרק זמן קצר
• ראיה נקודתית בעלת חדות ראיה מקסימלית.
  • לאדם יש את כל 3 הרמות.
  • מיקוד הראיה כי נסתכל בפרטי פרטים קטנים, נקרא בעיון ספר, (72:) השחלת חוט במחט וכו אנו משתמשים באזור קטן ברשתית - הגומה המרכזית (72).
  • מידע ברור של הראיה מגיע למרכזי הראיה במח בגומה המרכזית ונרשם היטב בזכרון.
  • קשר בין הראיה במרכז (המקולה), בריכוז (בגומה המרכזית) ובזכרון (במח) [3 מילים בעלות אותו שורש] - נותן את הראיה הטובה ביותר.
  • כשקוראים בעיון קוראים כל מילה בנפרד באמצעות המקולה.

אי לכך יש קשר בין התפתחות ראיה להתפתחות התבונה.

ציור 18 - האנטומיה של העין.

אנו מביטים על תמונה באמצעות הרשתית.כדי להתרשם ממנה יותר יש למקד ולקרב את המבט בעיון שלא רואים בראיה שטחית (73).

בחן את עצמך: האם תוכל לקרוא את הקטע בריכוז ובקול רם? (קטע קריאה)

הרגל לראות שטח רחב מזרים למח תמונות לא ברורות שלא נרשמות בזכרון מתוך דעת. אנשים אלו יתקשו לקרוא דף בספר עיון, העינים יתעיפו מהר, קושי להתרכז וכן ליצירת עיוות צירי הראיה של גלגלי העיניים כי המח והעין לא עובדים בתיאום. אם כל רמות הראייה ותנועת ששת השרירים אינן שרויות בהרמוניה לא מגיע עצבוב זהה מהמח לכל שרירי גלגל העין ומתחיל להתפתח שריר עצל או פזילה סמויה.

קצרי רואי שמביטים דרך מרכז עדשת המשקפים נועצים מבט קבוע ושוחקים את אזור המקולה ברשתית כך שנוצר מתח בקרקעית העין. נוצר מבנה של גלגל עין מאורך, בציר האורך, הטיפוסי לאנשים בעלי ליקוי של קוצר ראיה גבוה (ר ציור 7). אנשים אלו צריכים להימנע ממאמץ יתר (כמו הרמה פתאומית של מטען כבד).

לפני לידה נשים סובלות מקוצר ראיה גבוה. כאבי לחת הלידה מיצרים קרעים ברשתית והן מועמדות לבעיות ברשתית בגיל מאוחר יותר.

כדי למנוע לחץ על אזור המקולה ברשתית, על קצרי הרואי לתרגל את העינים להיות בתנועה כדי שיקבלו גירוי ראיה גם מהיקף הרשתית.

אנשים רחוקי רואי משתמשים יותר בהיקף הרשתית ומתקשים לראות פרטים מקרוב. עליהם לאמן את אזור המרכז ברשתית בתרגילי ריכוז המבט לאוביקטים קטנים (74)

ציור 19 - ההבדל בין ראיה היקפית לראיה מרכזית

נלמד איך להבחין בין ראיה היקפית לראיה מרכזית:

• ראיה מרכזית -החזיקו אצבע מול העין במרחק 30 ס"מ.
• ראיה היקפית החזיר אצבע אחרת מול העין המרחק 30 ס"מ.
• הסיטו את האצבע לכל הכיוונים של אותו חצי שדה ראיה כשאתם מתמקדים באצבע מול העין [תרגילי ריכוז עמ 131]

פרק יד: תרפיה באמצעות אור וצבעים

תרפיה בצבעים - באירופה מקרינים אור צבעוני לטיפול ישיר בבעיות ראיה. אור וצבעים משמשים לריפוי מחלות נפשיות. ארצות שאין בהן שמש נפוצות מחלות עור, רככת העצמות ועוד. אור מביא לשמחה (מושגים תומכים "אור בעינים"). החושך מביא עצב (מושגים תומכים "מרה שחורה"). חוסר אור מזיק לאדם. למשל כורים במכרות פתחו רגישות לאור, ליקוי ראיה ומחלות עינים.

תרפיה באור מסיעת לחידוש קולטני הרשתית. אור מסיע לחילוף חומרים בעינים, ממריץ דם, מגמיש את השרירים ומפעיל את בלוטת הדמעות.

תופעת עינים יבשות יכולה להעלם לאחר תרגול באור השמש ותזונה נכונה מסיעת לפתרון הבעיה. נשים בגיל המעבר מתמודדות עם תופעה זו.

שרירי הקשתית מסיעים לאישון להתכווץ ולהתרחב לשינוים בעוצמת האור. בתרפית אור השמש מתרגלים את שרירי הקשתית באמצעות כיסוי העינים וגילוין לסירוגין. משחק ניגודי אור - חושך מעמל (76) את הקשתית, מרחיב ומכווץ את האישונים.

תרגול תרגילי אור בשמש מונע רגישות לעור ואין קמטים עינים אלא ברק בעינים, לובן טבעי ודמעות רבות. לא מלבינים עינים בטיפות עינים מלאכותיות.

משקפי שמש בעלי עדשות זכוכית מונעים חדרית קרנים של אולטרה סגול אך יש חדדירה של אינפרה אדומה שמזיקה לבריאות ופוגעת בעור ובקרמות העינים. בדומה לשמשת מכונית שמונעת חדירת אולטרה סגולה. עדשות פלסטיק מאפשרות חדירה של כל ספקטרופ הצבעים. היום יש שכבת ציפוי על עדשות משקפים למניעת חדירת קרנים מזיקות לעינים.

חשיפת הרשתית לאור שמש ישיר בשעות חמות עלולה להזיק ברקמות העדינות של הרשתית.

תפקוד תקין של קולטים ברשתית תלוי בפעילות מטבולית תקינה של תאי שכבת הפיגמנט אפיטל. בתוך תאי הפיגמנט מצטברים תוצרי חילוף חומרים שתופסים חלק ניכר מנפח התאים וגורמים להפרעות בפעילותם התקינה של תאי שכבת הצבע. כששכבה זו לא מתפקדת כראוי יש שיבוש בתהליך התחדשות תאים ויש נזק מצטבר לפוטוקולטנים שנהרסים ולא מתחדשים במהירות.

אנשים שעברו ניתוחי רשתית צריכים להימנע מחשיפה לאור שמש. עוצמת אור וחום יכולים לגרום נזק לעינים סגורות.

אדם בריא בעל מנגנון טבעי לעינים. העינים מהוים חיץ והן מתעפעפות כשיש אור ישיר. מי הלשכות בעין הן מסנן לקרינות ועוד.

יש יתרונות לשמש יותר מחסרונות: שיפור ראיה ביום משפר ראיה בלילה (77). קולטנים ברשתית ההיקפית מקבלים גירוי של אור והופכים פעילים, מתחדשים במהירות כמו קולטי רשתית מרכזית

ציור 20 - תרפיה שמש (אישה עושה מדיטציה מול השמש)

מעבר מעור לחושך לא מלווה ברגעי אטימות מוחלטת. מעבר מחושך לאור לא מלווה בסנוור חזק אלא יש הדרגיות במעברים שמעניק ביטחון להולכי הרגל ונהגים.

נהגים המתמודדים מלקוי ראיה נמנעים מנהיגה בלילה אפילו עם משקפים כי הם מסתנוורים, לא יודעים להתמודד עם הבזקי אור ויש ירידה בראיה. תרגול באור שמש במשך חודש ימים מחדש את ראית הלילה שלהם (78)

כשהשמש בזווית 45 מעלות לכדור ארץ זה זמן טוב לתרגול. שבו מול השמש ללא מאמץ צוואר. אם מתרגלים כשהשמש גבוה ומרימים ראש לכיוונה נספגת קרינה לא בריאה ויש פגיעה ביציבת חולית הצוואר.

עקרון התרגול מבוסס על חשיפה לאור וכיפוי לסירוגין כך שהאור מגרה את הקולטנים, מרוקן את הארגמן הראייה והחושך בונה אותם מחדש (ציור 20).

צמחים מגיבים לאור כמו קולטני רשתית עין. האור מיצר תהליכים כימים - פוטוסינתזה בצמח שנעצרת בחושך. כלורופיל נוצר באור.

אצל בני אדם בעולם המערבי לא קיים חושך מוחלט. כל גירוי של אור מפעיל את הפעילות בקולטים. חשוב ליצור במקביל לחשיפה לאור תנאים של אטימות מוחלטת לאור.

הסתכלות בצבעים מיצרת גירוי לקולטים להתחדשות. בעיקר צבעי יסוד: אדום-ירוק, צהוב-כחול, כתום-סגול. יש להעתיק מבט מהצבע החם לצבע הקר ולסיים תמיד בצבע הקר.

אנשים שעובדים בתעשיה ובשירותים אינם חשופים לצבעי הטבע כי מוקפים בקירות לבנים, אפורים, וכו, ואין השפעה שלהם על הרשתית המרכזית וריכוז הראיה.

הקרנת צבעים למטרות ריפוי נפוצה באזורים חשוכי אור. המטפלים בוחרים צבע מתאים לטיפול במטופל וכן פרק הזמן.

באירופה משתמשים בהקרנת צבעים לפתרון בעיות ראיה. צבעים חמים (אדום, צהוב, כתום) מתאים למקרים שצריך להאיץ תהליכים ולפזר גודש.

"שיטה טבעית לרפוי הירוד" מאת בנדיקט לאסט - אור ממריץ את מחזור הדם והלימפה ומסיע להרחקת גודש ורעלים. הקרנת צבע צהוב בשלבים הראשונים של המחלה מאיץ את זרימת נוזלי הלימפה שמזינה את העדשה ועוצרת את תהליך התייבשות העדשה והתעכרותה.

קרינת אור משפרת את תהליכי חילופי החומרים בעינים (79).

ציור 21 - אקומודציה בעזרת צבעים.

מחלת הברקית (גלאוקומה) - יש צורך בדילול נוזלים שהצטברו בעינים כדי לנקזם החוצה בקלות. ניתן להשתמש באור צהוב או ירוק כך שהלחץ התוך עיני יורד לאחר טיפול של 10 דקות.

אור מספק גירוי חשמלי לעצבים המוטורים שמפעילים את שרירי גלגל העין ושרירי העדשה. שימוש בקרינת הצבע משפר קוצר ראיה ורוחק ראיה.

צבעים קרים (ירוק, סגול וכחול) מרגיעים ומשקמים את רקמות העינים. לרב הם השלמת טיפול לצבעים החמים. סימפקינס, עוסק ברפואה טבעית, משתמש בתרפיה באור אדום לעורר תהליכים ומסים בכחול כדי לאזן את המצב.

קולטני רשתית ומרכזי עצבים במח מגיבים לצבעים גם אם רק מסתכלים.

צבע ירוק ממקד את הראיה, מפזר גודש, בונה תאים. צבע אדום מפעיל עינים עצלות, שרירים משותקים וממריץ את הדם. צבע צהוב מעורר חשיבה בהירה וברורה. צבע טורקיז מוריד מתחים, מקרר אווירה חמה ועצבנית, ערנות חשיבה. צבע כחול מרענן, מאזן ומרגיע, טוב למערכת הדם והנשימה ומערכת העצבים.

עייפות בקריה - טוב לאמן את הראיה בהסתכלות לסרוגין 50 שניות בצבע אדום ואז 50 בירוק. תהליך זה מפעיל את השרירים ושומר על עירנות (ציור 21 - ריבוע ירוק וריבוע אדם)

איזון ראיה דו עינת כשעין אחת עצלה - ניתן להשתמש בצבעים בעדשות המשקפים : מול העין הדומיננטית מניחים עדשה בצבע סגול כהה שאוטם כמעט את האור ומול העין החלשה שמים עדשה בצבע צהוב שמפעיל את שרירי העין ונותן גירוי (80)לקולטים ברשתית.

צידים ביערות - שם שולט צבע ירוק. כמעט ללא אור שמש - נעזרים במשקפים בעלי עדשות צהובות (SHOOTING GLASSES) כדי לקבל אור ולשמור על עירנות מרבית של הראיה כך שיהיה להם קל לראות ציד.

ניתן להשתמש בתרפיה בצבעים להדמיית הצבע הרצוי. דימיון זרימת הצבע הכחול העמוק מתאימה להרפית מתחים מהעינים אל מסלול הראיה של עצב אופטי ואל מרכזי הראיה במח.

במקרה של פגיעה נואורולוגית במסלולי הראיה ניתן לדמין מהלך של אור צהוב מרשתית עין דרך המסילותה אופטיות אל מרכזי הראיה במוח וחזרה באותו מסלול החוצה.

אנשים בעלי ראיה ירודה יכולים לדמין אור צהוב מדליק אוביקטים בצבע, מאיר חפצים בחדר (תרגילי או שמש עמ 136; תרגול הרפיה בצבעים בעמ 122)