משתמש:מוּסר/דקדוק השלם

ספר זה טרם הושלם ונמצא עדיין בכתיבה. ייתכן שחסרים בו פרקים, או אף נושאים שלמים. לפיכך, כרגע לא ניתן ללמוד ממנו על כל הנושא בצורה מקיפה. כמו בכל אחד מהספרים, מהדפים ומהנושאים בוויקיספר, גם כאן אתם מוזמנים להוסיף את הפרקים שלדעתכם חסרים. כל פעולה שעשויה לעזור תתקבל בברכה, כולל הערות ובקשות בדף השיחה של הספר. עדכון מצב הספר

ספר לשון שבויקיספר מכיל בתוכו חומר לימוד לבגרות. מטרת ספר זה, היא ללמד את הלשון העברית ונושאים רבים אחרים שאינם קיימים דווקא נלמדים לבגרות.

חשיבות לשון הקודש

אף לימוד לשון הקודש נחשב לחלק בתורה, עד כי אסרו הפוסקים ללמד את לשון הקודש לגויים, ככל חלק אחר בתורה הקדושה. וכן אסרו לרב ללמד כן לנשים, אבל אם תרצינה ותלמדנה לבד (כגון מספר זה וזולתו) - יש להן שכר על כך. וכן אסרו לדבר בה שיחות חולין (ויש לשוח שיחות חולין בשפות אחרות, כגון: אנגלית או יידיש וכדומה). וכן אסרו לדבר בה בבית הכסא ובבית המרחץ. ובשבת קודש אסרו לדבר כי אם בלשון הקודש. ובתקופת התנ"ך דיברו הכול בלשון הקודש (כמבואר מפורש כמה פעמים בתנ"ך שדיברו "יהודית", כגון במלכים ובנחמיה. וכן אמרו חז"ל שלא שינו עם ישראל במצרים את לשונם הקדושה לדבר בלשון חולין).

העיצורים

האותיות נקראות עיצורים, והן כ"ב אותיות ז' מהן כפולות במבטא והן: בּ (נהגה: B) - ב (נהגה: V); גּ (נהגה: ג') - ג (נהגה קרוב לרי"ש); דּ (נהגה: D) - ד (נהגה קרוב לזי"ן); כּ (נהגה קרוב לקו"ף) - כ (נהגה קרוב לחי"ת); פּ (נהגה: P) - פ (נהגה: F); רּ (שכחתי הגייתה, ונדמה לי שנאמר לי שהגייתה כמו ר' לא דגושה רק יותר קצרה, ואיני בטוח בכך) - ר; תּ (נהגה קרוב לטי"ת) - ת (נהגה: TH). והשאר בין אם יש להן דגש קל בין אם לא מבטאן אחד, ועל כן השמיטו הסופרים את הדגש הקל משאר האותיות, אף כי אף הן מקבלות דגש חזק כשהן בראש מילה/ אחר שו"א נח (באותיות בג"ד כפר"ת הנ"ל), מלבד האותיות הגרוניות שאינן מקבלות דגש לא קל ולא חזק. ה' מהן שונות כשהן בסוף מילה והן מנצפ"ך.
אל"ף - מלשון לימוד (בארמית). בי"ת - מלשון בית. גימ"ל - מלשון גמילות (חסדים). דלי"ת - מלשון דלוּת (כלומר: שגומלים לדלים). ה"א - מלשון אההּ (קריאת עצב, ובעברית של ימינו: "אוי!"). וא"ו - מלשון וו איתו תולים. זי"ן מלשון כלי מלחמה (ועל כן צורתו כצורת רומח). חי"ת מלשון חטא. טי"ת מלשון לתת. יו"ד מלשון יד (בהברה תימנית המלה יו"ד והמלה י"ד נהגת בצורה זהה. נדמה לי...). כ"ף מלשון כף (כף יד). למ"ד - מלשון לימוד (כמו אל"ף). מ"ם מלשון מום. נו"ן מלשון דג (בארמית). סמ"ך מלשון לסמוך מישהו על מנת שלא ייפול (כמו גימ"ל). עי"ן - עין. פ"א - פה. צד"י - צדיק. קו"ף - קוף. רי"ש - ראש (ראש בארמית: "רישא", ובסמיכות: "ריש"), שי"ן - שן. שי"ן - שנאה. תי"ו - תו (כמו "מדבקה").
ישנן עשר תנועות: קמ"ץ - תנועה גדולה, וכנגדו - פת"ח - תנועה קטנה. צירה - תנועה גדולה, וכנגדו - סגול - תנועה קטנה. חולם - תנועה גדולה, וכנגדו - קמץ קטן (=חטוף) - תנועה קטנה. מלאפו"ם - תנועה גדולה, וכנגדו - קובוץ (/שורוק - ?!) - תנועה קטנה.