משתמש:Pashute/כתב יתדות/גרסאות

פיענוח ראשוני

לוחות חרס ועליהם מוטבעים כתובות בכתב היתדות נחשפו והחלו להתפענח עם זיהויים ככתב בידי קרסטן ניבוהר בשנת 1765 יחד עם ארוסתו, אחרי שהיה הניצול היחיד ממסע החקר הדני למצרים סיני ערב בבל ופרס. הוא שם לב לצורות והעריך שמדובר באיזושהי שיטת כתיבה. לכן העתיק בזהירות ובדייקנות את הסימנים שמצא בעיר העתיקה פארס - פרספוליס, ופרסם אותם בקופנהגן, ארצו.

מאוחר יותר העתיק גם את כתובת שבור מלכא (שאפור הראשון) בעיר הקבורה למלכי ממלכת השושנים באתר נקשיי-רושתם שבחבל פארס.כתובת זו בנויה שני חלקים. החלק הימני כתוב בכתב יתדות בשפה הפרסית העתיקה, פרתית ויוונית. החלק השמאלי, כתוב גם הוא בפרסית עתיקה, עילמית, ואכדית עתיקה.

מכירת לוחות ממצאים מעירק, של קלאוד-יאן ריץ' למוזיאון הבריטי גם כן הועיל לפיענוח.

בשנת 1802 פרידריך גרוטפלד הצליח לפענח מלים אחדות, למשל את השם של המלך, כשהבין שמלים שחוזרות על עצמן יהיו שמות מלכים ותוארם, במקביל לטקסט ביוונית, שקרא בתעתיק של ניבוהר.

בשנת 1822 קצין צרפתי בשם שמפוליאון הצליח לפענח את כתב החרטומים (כתב הציורים המצרי) בעזרתהשוואה אבן הרוזטה ובתיאורו הניח את היסודות בעזרתם יכלו לפענח בהרחבה גם את כתב היתדות.

הגרסאות של כתב היתדות

• בבלית עתיקה - תקופת בבל I (חמורבי, ניפור והמלך דברישיר)
• אשורית עתיקה