משתמש:Pashute/כתב יתדות/מבוא
מבוא לכתב יתדות עריכה
כתב היתדות התפתח עם חלוף אלפיים השנים שבהן היה בשימוש, עבור שפות אחדות, ואנו נתמקד באחד מסוגי כתב אלו ולצורך שפה אחת מאלו. זו שפה שכתיבתה מהירה ביותר, באמצעות חרט (יתד) על גבי לוח טין רך ויש בה ארבעה סימני יסוד עיקריים:
- קו: אנכי, אפקי או אלכסוני: | - / \
- 𒀸 𒁹 𒀹 𒀺
- חץ ימינה או שמאלה > וגם <
- 𒌋
- ומשולשים קטנים שאפשר לסמנם כפסיק , וכמתג '
- 𒄿 𒐊
ככל הידוע לנו היא נכתבה ברוב הפעמים מלמעלה למטה ומשמאל לימין.
הפשטת כתב ציורים הברתי עריכה
אין ספק שכתב היתדות הוא הפשטה של סימנים ציוריים בדומה לסמלילים (אימוג'י) בימינו. עקרונית מאז פיענוחה לפני מאתיים שנה, סבורים כל החוקרים שאין בכתב היתדות כל קשר אמיתי בין הסימן המוצג והצליל שהופק בעקבותיו, והשתלשלות שם האות והצליל שהוא מפיק מסובך ולא נהיר, ובכל מקרה אינו קשור לצורות היסודיות מהן הוא מורכב (למעט מספרים).
כתב זה אומץ מהכתב בשפה השומרית, שפה בלתי-שמית קדומה (וגם אנטישמית, אם להאמין לאכדים) שככל הידוע אין לה המשך בימינו. (כותב שורות אלו מתעתד לנסות ולהוכיח שאין זה כך). לעומתה השפות האחרות שירשו את השומרית היו שמיות, שפות שוהתגלגלו לארמית לעברית לארמית ולגז - שפת הכהנים של מלכי כוש, וכיום הקופטים והנוצרים האתיופים.
חוקר מצרי לפני כארבע מאות שנה פיענח חלק מכתב החרטומים המצרי על פי דמיון לכתב האלפבית של הגז, ואולי זה מורה על קשר בין שני כתבים אלו.[1] יבוא יום ואחקור את זה.
רב ייצוגי, רב משמעי עריכה
לפעמים המילה בשומרית נשמרה באכדית כהברת האות או כשם האות (כפי שאצלנו המילים אָלֶף, או גִימֶל אינם עברית).
- ריבוי אותות - להברה: יתכן שהיו דקויות בין השמעת אות אחת לשניה, אך מהחלפתן זו בזו בכתובות, נראה שמדובר באותה הברה, שאפשר לייצג הברה אחת על פי כמה אותות, כל אות משמרת תרבות אחרת ואיך שהיא סימנה הברה זו.
למשל להשלים.
- ריבוי הברות - למילה: מילה אחת ניתן היה לייצג בכמה דרכים, בפרט שלפעמים אות דגושה או תנועה ארוכה יוצגה ככפל האות, אך לא תמיד. לעתים רק אות אחת ייצגה את האות הדגושה הזו.
לדוגמא: או-וי-לו-ום א-וי-לום - שניהם מציגים את המילה אויל (כשהוא נושא המשפט אזי אַוילֻם). אולי מלשון הבל ושמא באכדית משמעותו כבעברית אֶויל וראו חוקי חמורבי.
- ריבוי הברות לאות:
אות אחת יכולה לייצג כמה הברות שונות. ראשית לפי הניב, יתכן שהעיצור כּ נאמרה כ (או ח גרונית) או ג. התנועה חיריק נהגתה בסגול או בצירה או בקובוץ. אבל יותר מזה לעתים האות יכלה לייצג מילה באכדית, או שייצגה את שם האות באכדית, או צליל עתיק מן השומרית, או את שם האות בשומרית.
- אות שמייצגת הן הברה בחיריק הן בפתח והן סגול והן בקובוץ.
- אות אחת שמייצגת כמה הברות: להשלים
- את שם האות בשומרית: להשלים
- מילה באכדית שהיא תרגום שם האות בשומרית: להשלים
- הברה באכדית לפי שם האות בשומרית: להשלים
- הברות שונות נוספות באכדית: להשלים
לדוגמה האות 𒀸 שמו ומשמעותו:
- שם האות באכדית הוא שם שומרי עתיק: אַש - לְבֵנָה בשומרית.
- בשומרית היא סימלה אחת משלוש המילים הבאות:
- את שם האות: "אַש" - לְבֵנָה בשומרית.
- את המילה "אַפּל" - שְׂעָרָה בשומרית.
- את המילה "דילי" - יחיד, לבד
- באכדית סימלה כמה דברים אפשריים:
- את המילה "עִִנַה" שפירושה עִם (כלומר: ב-... בתוך, ליד, על, מ-... מֵעִם, מאת, וסימנך: in)
- את המילה "וּחַד" שפירושה יחיד, לבד (בהשאלה מ"דילי" בשומרית)
ואילו את המילה "עִִנַה" ניתן לכתוב כך: (אין ע לועית באכדית, והיא דומה בכל לעיצור א, או בחיריק לעיצור י)
- בעזרת האות השומרית "אש" 𒀸
- בעזרת האות השומרית "עִגִי" שנקראה גם "עִין" 𒅆 שפירושה עַין. (ושמא ן נהגתה מכתשית כמו ג, כפי שהוגים ב"פינג פונג")
- בצמד 𒄿𒈾 בעזרת האותיות השומריות יִי 𒄿 ואחריה נַה 𒈾
- ובבבלית עתיקה |'>- =E
הערות עריכה
- ^ חוקר מצרי פיענח בעבר את כתב החרטומים על פי הגז (אתר המורשת המוסלמית)