ניתוח יצירות ספרותיות/ארנסט המינגוויי/חתול בגשם

מבוא

סיפור קצר זה נכתב ע"י המינגווי כאשר שהה בצרפת.

הסיפור מתרחש במהלך לילה גשום של חופשתם של זוג אמריקאי באיטליה. העלילה מתחילה כאשר האישה מגלה מחלון חדרם חתולה מכווצת בגשם, ומסתיימת כאשר בעל בית המלון מביא את החתולה אל החדר.

אקספוזיציה

האקספוזיציה אינה מרוכזת, ועל הקורא ללקט פרטים תוך כדי הקריאה:

• זוג אמריקאי (ג'ורג' ואישתו) הגיע לחופשה באיטליה.
• הזוג שוכן בבית מלון הפונה אל הים.
• שיערה של האישה קצוץ "כמו של ילד".

מוטיבים

בדידות

• הסיפור מתחיל במשפט: "רק שני אמריקאים שהו במלון. הם לא הכירו אף אחד מהאנשים שעל פניהם חלפו במדרגות בדרך לחדרם ובחזרה".
• החתולה המכווצת רבצה בודדה תחת שולחן נוטף בגשם.
• בדידותה של האישה נחשפת ע"י מתן תשומת-לבה לביטויי בדידות חיצוניים:
  • רגשות האכפתיות שלה כלפי החתולה ("נורא לא כיף להיות חתלתול מסכן בגשם" מקביל ל"אם אני לא יכולה לגדל שיער ובכלל לא כיף לי אז לפחות שיהיה לי חתול".);
  • החתולה מסמלת את רצונה של האישה להיות נאהבת.
  • "איש בשכמייה נגד גשם חצה את הכיכר הריקה אל בית הקפה".
• ככל הנראה אין לזוג ילדים: "אני רוצה חתלתולה קטנה שתשב לי על הברכיים ותגרגר כשאני אלטף אותה."

יחסים פגומים

• משך כל העלילה ג'ורג' שוכב על המיטה וקורא בספרו, תוך מתן תשומת לב מינימלית לאשתו. ("ג'ורג' לא הקשיב. הוא קרא.")
• כאשר האישה מחליטה לרדת ולהביא את החתול, ג'ורג' יוצא ידי חובה בכך שמציע שהוא ירד במקומה. אשתו עונה "לא, אני אביא אותו...", והוא ממשיך לקרוא. רגע לפני שהיא יוצאת, הוא זורק: "אל תירטבי" (בעל המלון הוא זה שדואג לה למיטריה בסוף).
• האישה מוצאת בבעל בית המלון את כל מה שחסר לה אצל בעלה: "הרצינות התהומית שבה קבל כל תגובה... ארשת הכבוד שלו... רצונו לשרת אותה... ההתיחסות שלו לעצמו כבעלים ומנהל של מלון" וגם: "תחושה רגעית של היותה אישיות רבת-חשיבות חלפה בה".
• ג'ורג' מוצג כהיפוכו של בעל המלון: בעוד שהוא כמעט ואינו מתיחס אל אישתו למרות בקשותיה, בעל המלון דואג לה לצורכיה בלי שבקשה כלל: נוהג בה בכבוד (קד קידות); שלח חדרנית עם מיטריה; הביא לה את החתולה לחדר.
• החופשה הינה למעשה העמדת-פנים משותפת שהיחסים שלהם מחזיקים מעמד. לאחר שהאישה עולה ללא החתולה, נחשפת המציאות הזוגית שלהם: "אתה לא חושב שזה רעיון טוב שאני אגדל שיער?... נורא נמאס לי להראות כמו ילד... אני רוצה לאסוף את השיער שלי ולסרק אותו... אני רוצה חתלתולה קטנה שתשב לי על הברכיים ותגרגר כשאני אלטף אותה...

תזמון גרוע ותבוסתנות

• המספר מתאר את ססגוניות הסביבה כאשר "מזג האוויר נאה" אך הזוג הגיע לחופשה דוקא כאשר מזג האויר היה גרוע.
• כאשר האישה מולכת בדעתה לאמץ את החתול ויורדת למטה, החתול נעלם.
• האישה ויתרה מהר ולא חיפשה את החתולה.
• בסוף הסיפור האישה מתגלה כקפריזית, שקשה לה להתמודד עם המציאות, ושאינה משיגה את מה שהיא רוצה: "...ואני רוצה לשבת לאכול ליד שולחן עם כלי כסף משלי, ואני רוצה נרות. ואני רוצה שיהיה כבר אביב, ואני רוצה להסתרק מול הראי ואני רוצה חתלתולה ואני רוצה בגדים חדשים." ג'ורג' מפתיע את הקורא ומחזיר אותה למציאות שלהם: "אוי תשתקי כבר ותמצאי לך משהו לקרוא".
• בסוף הסיפור לאישה מתגלה אובססיה כלפי החתול, אך היא אינה עושה דבר בנידון. הסיפור מסתיים בכף שמנהל המלון (משיהו חיצוני) מילא את רצונה עבורה, ודאג שיביאו לה את החתולה לחדר.

מקורות

• "חתול בגשם" (תרגום: אבירמה גולן), מתוך: ארנסט המינגווי, 10 סיפורים, פן הוצאה לאור, תל אביב, 2007, עמ' 88.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חתול בגשם (אנגלית)