ניתוח יצירות ספרותיות/דלין מתיה/הקפות ביער

על הסופרתעריכה

דלין מתיה (2005-1938) היתה סופרת דרום אפריקנית שכתבה באפריקאנס ותרגמה בעצמה את ספריה לאנגלית. ספריה עוסקים בזירה המורכבת של דרום אפריקה: הם מתייחסים להיסטוריה של דיכוי העם הבורי על ידי הכיבוש האנגלי, מתנגדים לאפרטהייד אך באותה מידה נמנעים מלהציג את האפריקאנרים כחברה הדוגלת כולה בגזענות, תוך שימת דגש על ריבוי הדעות והגורמים השונים במצב.

רקע היסטוריעריכה

במאה ה-17 נוסדה בכף התקווה הטובה מושבה הולנדית ביוזמתה של חברת הודו המזרחית ההולנדית. אל המתיישבים ההולנדיים הצטרפו גם קבוצות מהגרים מגרמניה ומצרפת. האוכלוסיה החלה להתפשט בצורת נדידה ספונטנית של משפחות, והיתה חופשיה משלטון מחייב, כשהתנ"ך הוא החזקה היחידה עליהם. בהדרגה התנתקו המתיישבים ממדינות המוצא שלהם, פיתחו את שפת האפריקאנס כשילוב של שפות המקור שלהם, וכינו את עצמם "בורים" (Boere), איכרים, בשל תחום העיסוק העיקרי שלהם.

בתחילת המאה ה-19 כבשו הבריטים את כף התקווה הטובה ובהדרגה דחקו את רגליהם של התושבים הבורים. כתוצאה מכך התחיל מסע נדידה של אוכלוסיית הבורים שכונה "הטרק הגדול", ולאחר מכן גם סדרת עימותים צבאיים שנקראו "מלחמת הבורים".

תקציר העלילהעריכה

הספר מביא את סיפורו של שאול בארנארד, בן למשפחת חוטבי עצים אפריקאנרית. בדומה לשאר החוטבים שמתגוררים ביער, הם מתפרנסים ממכירת העץ לקונים האנגלים שבעיירה הסמוכה. התושבים האנגלים אינם רואים בהם שווי מעמד ומתייחסים אליהם בהתנשאות ובגסות, וקוני העץ מרמים אותם באופן עקבי וגורמים להם להישאר במצב של עוני תמידי ושעבוד כלכלי. שאול מתמרד כנגד הגורל הצפוי לו ועוזב את היער, ובהמשך חוזר לשם על מנת לחפור זהב המצוי בנחלים. לכל אורך הסיפור מתואר מאבקו של שאול בניצול החוטבים, אך הוא יוצא גם נגד דבקותם באמונותיהם ובדרכי חייהם העיוורות. במקביל הוא נלחם בפגיעה הנגרמת ליער כתוצאה מכריתת עצים מוגברת ומירי בפילים. הספר מביא גם את סיפור האהבה בין שאול לבין קייט, בת העיירה, ומתייחס לקשיים העומדים בדרכם.

משמעות כותרת הרומןעריכה

במובן הפשוט, השם "הקפות ביער" מתייחס למסלול המעקב של שאול אחרי זקן רגל. בשלב מסוים מבין שאול שהפיל מוליך אותו במעגלים: שיטה ידועה של הפילים להפוך את כיוון המרדף ולהדביק את העוקב מגבו. עם זאת, שאול מרגיש שזקן רגל עושה זאת על מנת להביא אותו שוב למחוזות ילדותו ולהחזיר אותו ליער מתוך מצב של ביטחון ויכולת, וכך ששאול יוותר על כוונתו לעזוב.

כמו כן, ההקפות מדמות את המעגל הסגור של הניצול במציאות חייהם של החוטבים: הם עובדים בפרך על מנת להבטיח את הישרדותם, אבל בתוך כך הורסים את היער שהוא מקור המחייה שלהם. השם בתרגום לעברית (בשונה מהמקור באנגלית, "circles", מעגלים) מתייחס גם לצורת הקנייה בתשלום דחוי, "הקפה", שהיא אופן התשלום שנכפה על החוטבים במסחר עם קוני העץ.

רומן חניכהעריכה

הספר מלווה את הגיבור מנערות לבגרות ומתאר את התמודדותו עם קשיים וערכים סותרים עד לגיבוש דמותו ועקרונותיו, באמצעות מספר דמויות חונכות. תהליך החניכה מתבטא בשלושה תחומים, כאשר לכל תחום חונך מסביבה אחרת. בכל התחומים עובר שאול ממצב של בערות וחוסר אונים למודעות נרחבת ורגישה, מציאת דרך ויכולת לפעול בין הקיצוניות של אטימות והרסנות לוויתור באמצעות עזיבה.

בסיפור זה מלווה התהליך הפנימי גם במסע פיזי, שמתרחש במהלך הימים שבהם שאול מחפש את זקן רגל ביער.

בתחום הכלכליעריכה

נקודת המוצא: עוני ותלות כלכלית - החוטבים עובדים באופן סיזיפי על מנת להשיג צורכי חיים בסיסיים, לא מרוויחים כסף של ממש ונשארים בחוב תמידי.

נקודת המפנה: כאשר שאול מגיע לעיירה הוא נחשף לראשונה למציאות חיים שונה מזו שהכיר, ומבין שיש אנשים שחיים חיי רווחה ומותרות. עד עכשיו לא הכיר מציאות אחרת להשוואה ולכן לא שאף למשהו אחר. ההשפעה החזקה ביותר מתרחשת בעימות מול מקדונלד, שמשקר בגלוי, אבל שאול רואה את אביו, יורם בארנארד החזק, נאלץ להיכנע.

תחנות: כאשר שאול רואה את יורם מנסה לעמוד על שלו ולהתעקש הוא נמלא כוח וגאווה מהתנהלותו של אביו. בהמשך הוא מנסה לשכנע אותו להשלים את מעשה ההתמרדות עד הסוף אבל נתקל בסירוב. הצעד האקטיבי הראשון שעושה שאול בניסיון להיחלץ מהמעגל הכובל הוא בקבלת משרת העבודה אצל מקדונלד. שאול מקווה להשתכר אפילו סכום קטן באופן עצמאי, אך נוחל אכזבה כשהוא מגלה שמקדונלד מעביר את השכר אוטומטית לתשלום החוב המשפחתי. אחרי ששאול מגלה על האפשרות לחפור זהב ביער הוא עוזב את מקדונלד ומתחיל לעבוד בחפירה ולהרוויח כסף.

נקודת סיום: שאול הופך לעושה רהיטים - מקצוע יציב יותר מחפירת זהב - ובנוסף לכך קונה עץ מהחוטבים, בהתאם לעקרונות שמירה על היער ובתמורה לתשלום הוגן.

החונך: לאורך כל הדרך משמש יורם כחונך בתחום, כאשר התהליך מתעצב מתוך תודעה תמידית למצב שממנו שאול רוצה לצאת ולא לחזור. עם זאת, לצורך המרד שהוא מבצע משתמש שאול בתכונות שרכש מיורם בארנארד: אומץ, כוח, כבוד עצמי, עצמאות ויושר.

דמות משפיעה נוספת, על דרך השלילה, היא מקדונלד שמעורב בכל נקודת מפנה כלכלית של שאול, ומשמש דוגמה לעולם העסקים שנגדו יוצא שאול.

בתחום ההשכלתיעריכה

נקודת מוצא: אמו של שאול לימדה אותו לקרוא ולכתוב, אך מנגד אביו טען שזו מיומנות חסרת תועלת לחוטב עצים. אביו מלמד אותו על חוכמת היער, שכוללת מידע שימושי על העצים ובעלי החיים אבל גם אמונות טפלות שונות. הסביבה הקרובה להם היא ברובה אנאלפביתית ונבערת.

נקודת המפנה: ביום הולדתו הארבע עשרה צד שאול צביון ומתוך סקרנות פותח את ראשו כדי לראות את כיס המרה, ששוכן שם על פי האמונה המקובלת בין החוטבים. להפתעתו הוא מגלה שהכיס נמצא בקרביים כרגיל, ולא בראש. הפרכת אחת האמונות המרכזיות בעולמו מטרידה אותו, והוא מנסה לברר את הנושא מול המבוגרים, אך נתקל בתגובות מתחמקות ומסתגרות, ובחוסר נחת גלוי מעיסוק בעניין שברור ומוסכם על כולם. שאול מתחיל להטיל ספק בעולם האמונות של יושבי היער, כיוון שהוא נוכח שהן עיוורות.

תחנות: שאול נפגש עם קייט באופן קבוע, והיא מלמדת אותו לקרוא באנגלית ומביאה לו ספרים. כשתוצאה מהשיחות עם קייט הוא נחשף לידע שמרחיב את תפיסת עולמו ולומד על המאפיינים של החברה מהמעמד הגבוה והתרבות המקובלת. הם חולקים בסוגי הידע השונים שלהם ומנהלים דיונים.

החונכת: קייט. היא יוזמת את המפגשים והשיחות עם שאול, מספרת על עולמה ולימודיה ומבטאת סקרנות ונכונות לשמוע על עולמו ודעותיו. מתוך עמדת העליונות שלה על שאול בתחום ההשכלה היא פונה אליו במטרה לחלוק את הידע והכישורים ולקרב אותו אליה.

בתחום הסביבתיעריכה

נקודת מוצא: ביחס הראשוני ליער כריתת העצים וציד הפילים הן פעולות שגרתיות ומובנות מאליהן, מתוך תפיסה שהיער שייך לחוטבים.

נקודת המפנה: עם כריתת הקלנדר הגדול מרגיש שאול לראשונה שהיער הוא יצור חי ויש להתייחס אליו בהתאם. הוא חש הזדהות עם העץ ורצון לגונן עליו. באותה הזדמנות הוא גם שומע לראשונה מפקח יער את הטענה שהחוטבים משמידים את היער בקצב ובאופן החטיבה שלהם. הדברים מתיישבים בלבו כיוון שהם תואמים את תחושותיו.

תחנות: שאול מנסה לפנות למשפחתו באופן רציונלי ולהצביע על כך שהחוטבים למעשה משמידים את מקור הפרנסה היחיד שלהם. ביקורתו של שאול לא נשמעת ובהמשך הוא מואשם בכך שהוא בוגד ומרגל לטובת הממשל. בשלב שבו הוא נמצא יחד עם שאר החופרים ביער הוא מטיל עליהם משמעת ומכריח אותם שלא לכרות ולצוד ללא צורך. עם זאת, מאוחר יותר מגיעים עוד ועוד חופרים ושאול חסר אונים מולם, מה שמביא בסופו של דבר לכך שהוא עוזב את היער מתוך תסכול וייאוש.

נקודת הסיום: שאול מצליח להגיע למצב שמאפשר לשמור על היער ביחד עם השימוש במשאביו, ובאופן שמאחה גם את הקרע בינו לבין משפחתו.

חונך: הפיל זקן רגל. ההזדהות ההתחלתית של שאול עם היער צומחת ומתפתחת אל מול דמותו האגדית של הפיל, שאליו חש שאול חיבור מאז ילדותו. לאורך כל הדרך משמש זקן רגל בתור הסמל לטבע שעליו מבקש שאול להגן, ובסופו של דבר הוא גם הגורם שמחזיר את שאול ליער לפני שהוא מתכוון להפליג מהמקום לצמיתות.

רומן מחאה חברתית-פוליטיתעריכה

הרומן עוסק בסוגיות חברתיות עליהן הוא מצביע במטרה להעביר מסר של תיקון. הקונפליקט המניע את העלילה הוא עוולות ובעיות הקיימות בחברה ובמקביל מוצעות דרכים אפשריות לפתרון. שאול נולד לתוך מציאות מסוימת, אבל בוחר לשלול חלקים מתוכה, בצורה מפורשת ואקטיבית או באמצעות בחירה בדרך אחרת.

ניצול החוטביםעריכה

החל מהמפגש הראשון עם מקדונלד צומחת בשאול ההכרה בכך שהם מנוצלים ומושפלים, ועל אף דבריו הגאים של אביו בנוגע לעצמאותם הוא מבין שהם למעשה משועבדים. שאול עוזב את צוות החוטבים של אביו ומקבל עבודה אצל מקדונלד בניסיון להשיג עצמאות אבל מגלה שהוא עדיין לא מצליח להיחלץ, והוא מרגיש לכוד כיוון שאין לו מוצא ביער וגם לא בעיירה. בזמן העבודה אצל מקדונלד הוא מתוודע למלוא היקף ההונאה והשיטות השונות: בנוסף לשימור החוב התמידי, מקדונלד קונה במחיר נמוך בהרבה מהמחיר שבו הוא מוכר, ומרמה בשקילה כיוון שהחוטבים לא יודעים לקרוא את המאזניים.

נקודת המפנה מתרחשת לאחר ששאול רוכש מיומנות בחפירת זהב, משיג את כלי העבודה הנדרש, עוזב את מקדונלד ובכך מכריז על עצמאותו והפעם מממש אותה. כשהוא נצרך למכור את הזהב הוא מנהל משא ומתן קשוח עם בארקלי על אף שזה מנסה להונות אותו, ומסתמך על הידע שרכש. שאול הולך למשפחתו ומנסה לשכנע אותם שיצטרפו אליו, כך שעל אף הסכסוך ביניהם הוא עדיין רואה את עצמו כחלק מהם ורוצה לשחרר גם אותם, אבל הניסיון נכשל. עוד קודם וגם בהמשך, בכל פעם ששאול מנסה לפרוץ את המעגל הכולא מראה לו מקדונלד שהפריצה תבוא על חשבון משפחתו השבויה שם. בהמשך בארקלי מציע לשאול הצעה מפתה לכאורה, לעמוד בראש חברת הזהב שלו ושל מקדונלד, אך שאול מסרב לחבור אליהם או לעבוד עבורם. גם מאוחר יותר הודף שאול את הצעתו של מקדונלד לחלקות אדמה בעיירת החופרים ביער מתוך זיהוי נכון של ניסיון ההונאה.

שאול מתעשר כתוצאה מחפירת הזהב, עובדה שמתבררת מדברי הדמויות האחרות ומכך שיכול להרשות לעצמו לעבור חודשים מבלי לעבוד. בנקודת הסיום הוא עומד עצמאי וחזק מחוץ למערכת המנצלת ומתוך כך מסוגל להתמודד איתה ישירות, לפרק את שיטת העוול ולהציע אלטרנטיבה ראויה.

ניצול הטבעעריכה

מתחילת הספר מלווה העלילה בקולות רקע של גרזנים ויריות. רק בשלב מסוים מגיע פקח יער שנותן למציאות שם: המתת היער. הדברים משפיעים על שאול והוא מפתח מודעות להשלכות השונות של ההתנהלות הנוכחית. יתר על כן, המצב מחמיר: בתחילת הסיפור יורים בפילים בעיקר לצורך הגנה עצמית וכחלק ממאבק ההישרדות בחיי היער, אבל בהמשך ניתן הדגש על חטי השנהב כמשאב כלכלי שמביא להריגת פילים בהיקף גדול בהרבה. כמו כן, לאחר שעסקי הזהב קורסים קיים חשש שהצורך לכסות על ההפסדים יבוא מכיוון עסקי העץ, וגם אחוז כריתת העצים יעלה.

הספר מעלה סוגיה אקולוגית חדשנית ביחס לזמנו. התודעה הסביבתית של שאול נדירה מאוד באותה תקופה. גם פקחי היער מבצעים את עבודתם מתוך שיקולים ואילוצים רציונליים ובסופו של דבר מתוך אינטרס של הממשל לשמר את תעשיית העץ. התפיסה של שאול את הטבע, מתוך הזדהות וחמלה, לא קיימת בכלל.

בערותעריכה

הספר יוצא נגד הבורות והאנאלפבתיות, אך יותר מזה נגד הרצון לא לדעת. חוסר הידע גורם לתושבי היער להיות נתונים לחסדיו של קונה העץ מבחינת הרישום והחישוב בספר החובות ושקילת החומרים, אך עצימת העיניים שלהם אל מול המציאות מונעת מהם את האפשרות להשתחרר מהמצב. באחת משיחותיהם מסביר שאול לקייט שהחוטבים אינם מטומטמים כמו שחושבים תושבי העיירה, "אלא שלפעמים הם עיוורים, ומפחדים". הם מתכחשים למציאות ונשארים בבערותם מתוך פחד שגורם להם להסתגר מפני העולם החיצוני, הלא מוכר והמאיים.


מוטיביםעריכה

זקן רגלעריכה

לייטמוטיב (מוטיב מנחה): רעיון ראשי המשתלט על שאר המוטיבים ביצירה, מארגן אותם סביבו, מכוון ומניע אל המטרה.

עלילת הספר כתובה בצורה לא ליניארית, כשסיפורו של שאול נחשף במבט רטרוספקטיבי מתוך סיפור המסגרת שמתרחש בהווה, בו שאול עוקב אחרי זקן רגל, המהווה דמות ומוטיב כאחד בכך שנוכחותו אינטנסיבית וסמלית. זקן רגל משמש כנציג של הפילים, שלוקחים תפקיד מרכזי בסיפור. מבין כל בעלי החיים ביער הפילים הם הגורם הדומיננטי ביותר, מושא לפחד, שנאה אך גם כבוד: הם מסוכנים לאדם, מתוחכמים ואינטיליגנטים מאוד, ויש גם תמריץ כלכלי בהריגתם בשל השווי הגבוה של חטי השנהב. היראה מהפילים באה לידי ביטוי באמירה השגורה "זלזל בגדול רגל ואתה מת". על פי אחד הכללים הבסיסיים של תושבי היער, יש להתייחס לפילים בכינוי "גדולי רגליים" ולא בשם המפורש "פיל", כיוון שהפילים רואים בכך זלזול ויבואו לרמוס את האדם שיעשה זאת. לפי האמונה העממית, הפילים מכירים את כל יושבי היער ומודעים להתרחשויות השונות, כולל הלידות והמיתות בקרב בני האדם. לדמותו של הפיל מיוחסות תכונות נוספות וישנן מיומנויות מיוחדות להתמודדות מולו.

על אף שהפיל הוא בעל חיים צמחוני, יש איבה מיוחדת בין הפילים לאדם; תוצאה של לקחים שנלמדו ממפגש בכאב ובמוות שמסבים הרובים. ברובד העמוק יותר, הפילים מאוימים על ידי האדם שנטל לעצמו את תפקיד "מלך היער" בפועל, אבל בניגוד לפיל ממלא את התפקיד באופן שפוגע באיזון האקולוגי. כנגד הפגיעה ביער ובתושביו יוצא הפיל נגד האדם ורודף אותו. המתח בין האדם לפילים נובע מניתוקו של האדם מהטבע והתחושה שהוא אדון לכל ורשאי להשחית ככל שירצה, בניגוד לפילים שמתנהלים בהתאם לחוקי הטבע ההרמוניים. כמו כן הפילים מאופיינים ביכולת שלהם לשמוע ולהקשיב, בעוד שהאדם אטום לדעות וליצורים אחרים. בתור הפיל הגדול והמבוגר ביותר, משמש זקן רגל בתור אגדה בילדותו של שאול. המפגש הראשון ביניהם מתרחש לאחר שאמו של שאול נפטרה, והוא רואה את הפיל העצום ונעמד משותק, אך מרגיש שהוא לא צריך לפחד, ואכן הפיל לא עושה כל ניסיון לפגוע בו. שאול מבחין בחלקת עור רטובה מתחת לעינו של הפיל ומדמה בלבו שאלה דמעות.

לאחר פטירת אביו מתאר שאול למאסקה את סדרת המפגשים שלו עם זקן רגל, כל פעם באירוע משמעותי אחר בחייו, ומאסקה מפרש את הדפוס בתור אירוע נדיר שבו פיל בוחר לעצמו "אח" מקרב בני האדם. אמונה זו מייחסת לפיל עוד פן של מוסריות, כיוון שלטענתו של מאסקה זקן רגל לא היה בוחר בבוגד או באדם שאינו ראוי.

זקן רגל בוחר לקשור את עצמו לשאול שמחובר לטבע ולא יבגוד בו, אך במקביל נבחנת נאמנותו של שאול לבני משפחתו ודווקא מול גורם ההגנה על הטבע. זקן רגל הוא שגורם לשאול לרדת מהספינה שבה תכנן להפליג, ומחזיר אותו בהקפות דרך סיפור החיים שלו וגורם לו לבחון אותו מחדש. שאול יוצא למסע במטרה להגן על כבודו של הפיל בכך שלא ייתן לזר לירות בו, אבל בדרך מגיע להחלטה שלא ייתן להרוג אותו כלל, והוא מוכן להתייצב מול אחיו האנושי למען בעל החיים. עם זאת, מאסקה אומר לשאול שהוא קיווה שבתהליך ההגנה על "אחיו בעל החיים" יגיע שאול גם למפגש אמיתי עם אחיו האדם, ויסיים את הניכור ביניהם.

במשך הימים שבהם הוליך הפיל את שאול ביער הוא מעביר אותו תהליך שמאפשר לו להתחבר שוב לנקודת המוצא הדרך שעשה כדי לצאת ובניגוד לכוונתו להפליג משם. זקן רגל מחזיר אותו למקום שממנו ברח, אך הפעם מתוך בחירה ולא כורח, ושאול בוחר להישאר ולשקם את המצב, להחזיר את האיזון ולשמר אותו.

הצביוןעריכה

הצביון הוא בעל חיים ייחודי ליער, סוג קטן ויפה במיוחד של צבי. הוא משמש מטרה מועדפת לציד ובשל כך נתון בסכנת הכחדה. על פי האמונה הרווחת בין תושבי היער, הצביון יוצא דופן בכך שכיס המרה שלו ממוקם בראשו. אחת מנקודות המפנה המשמעותיות בסיפור מתרחשת כאשר שאול פותח את ראשו של הצביון ומגלה שהאמונה מבוססת על שקר. מכאן ואילך מתחיל מאבקו של שאול על האמת, אך הוא נתקל בהתבצרות אטומה אל מול רצונו לפתוח ולהתמודד עם המציאות האובייקטיבית.

לאחר כריתת הקלנדר הגדול, יוסף מציע לשאול לבוא איתו לראות אם יש צביון במלכודת שהציבו. שאול מסרב, ובכך מבטא גם את התנגדותו להשתתף בחזרה לשגרה לאחר אירוע שהיה עבורו טראומטי. הצביון מהווה מעין מדד, עד כמה ממשיכים ללכת עם הקיים או מעזים לפקוח עיניים ולצאת. האקט של שאול עומד בניגוד מוחלט לחברת החוטבים, שרואה בעצם הטלת הספק איום, ובחריגה מהמסורת בגידה.

כששאול נפגש עם ארנד, צעיר מתושבי היער, הם מבלים לילה שלם בדיבור - שאול משתדל לשכנע ולהסביר בכל הזדמנות, הוא לא שומר את האמת לעצמו ומנסה להביא אותה לאחרים. בהמשך מספר לשאול אביו של ארנד, מארטנס הזקן, שלפני מותו ארנד ביקש ממנו לתפוס צביון ולפתוח את ראשו, ובכך נוכח בעצמו ששאול צדק. עם הפיוס מול מארטנס הופך שאול במובן מסוים לחלק מהחוטבים שוב.

שאול נזכר באמירה שקודו מסורטט - סוג גדול יותר של צבי - רועה תמיד ליד צביון, מתוך הסתמכות על כך שזה יבחין ראשון בסכנה. החוטבים משתמשים באמונותיהם העיוורות בתור הגנה ומסתתרים מאחוריהן כיוון שאין להם דרך אחרת להתמודד.

דרך המוטיב אפשר לראות את המעבר מעיוורון להתפכחות והתהליך הנדרש להכרה באמת, להשלמה ולהתמודדות עם המציאות.

עץ הקלנדרעריכה

בשונה מהזקוף, שהוא הפודוקרפוס המקורי, הקלנדר הוא הפודוקרפוס המקומי של אזור האוטניקה. מדובר בעץ משובח וחזק המשמש ליצירת אדני מסילה וריצוף. על אך שהוא לא יפה או נדיר במיוחד, העץ מתואר כ"מלך היער".

האירוע המשמעותי ביותר שבו מוזכר הקלנדר הוא כאשר הצוות של יורם בארנארד חוטב את אחד העצים הגדולים והעתיקים מסוגו. שאול מרגיש אמפתיה כלפי העץ ששרד כל כך הרבה זמן ומסרב להשתתף בכריתתו. עם הפגיעה בעץ נפגע גם שאול, באופן פיזי כשאביו מכה אותו על סרבנותו, ובאופן רגשי כשהוא חש את הכאב על אובדן החיים.

שאול מספר על אמונתו שהקלנדר הוא עץ הדעת מסיפור גן עדן, שבו אכילה מפרי העץ מביאה להתפכחות ולמוות. מאוחר יותר מופיעה האמירה "לאחר מכן גירש אותו אביו מעליו" ונוצרת מעין הקבלה לסיפור הגירוש מגן עדן: המגע של שאול בדעת, ההכרה בעובדה שהיער חי וראוי לשמור על חייו, מביאה לגירושו מחברת החוטבים.

בהתלבטות של שאול בנוגע למושגי טוב ורע הוא מייחס את הבלבול לתוצאה של אכילה מעץ הדעת, בניגוד לוודאות המוחלטת בנקודת המוצא של חברת תושבי היער. ככל שהכרתו ותובנותיו מתפתחות מבין שאול את המורכבות של הדעת ואת העובדה שהטוב והרע אינם חד משמעיים, ודרכי החשיבה המובנות של החוטבים גוועות בו לחלוטין.

בביקור בספריה מבחין ששאול שלוחות הרצפה עשויים מפודוקרפוס, אך גם המקום הזה של דעת הוא לא בהכרח טוב, והספרן נוהג ברוע לב כשהוא מגרש משם את שאול.

עם הידיעה על מותו של יורם בארנארד מרגיש שאול כאילו נגדע אחד הקלנדרים הגדולים ביער ונוצר חור גדול בצמרת היער; ישנה הקבלה בין הדומיננטיות, החוסן והיציבות של אביו לבין העץ.

מאסקה מספר לשאול אגדה על רוחות האבנים שעוברות לשכון בעצים, כשרוחות הצוקים הגדולים עוברות דווקא לקלנדרים. בשונה מהם, על פי האגדה, לפילים יש רוח משלהם אבל נוצרת הקבלה בין הפילים שהם האדירים בין בעלי החיים והקלנדרים שהם האדירים מבין העצים. הקלנדר מתכתב גם עם דמותו של זקן רגל; שניהם מכונים "מלך היער", מאוימים ונפגעים דווקא בשל עוצמתם, ושניהם משפיעים על דמותו ודרכו של שאול. העץ הצומח לא מסוגל לעשיה אקטיבית, אך מהווה את נקודת ההתחלה שיוצרת בשאול את הרגש הראשוני, כשזקן רגל משלים את המהלך ומביא את שאול לידי עשיה. גם הקלנדר וגם זקן רגל עושים זאת באמצעות מותם, ועל שניהם שאול מבקש לגונן.


דמויות משנהעריכה

יורם בארנארדעריכה

יורם בארנארד, אביו של שאול, מאופיין על ידי שייכותו לקבוצה האתנית של האפריקאנרים חוטבי העצים, באופן שושלתי ביחס לעבר ולעתיד כאחד (הוא טוען לזכות אבות על היער, ומכוון את ילדיו להמשך המסורת). דמותו מייצגת את חברת החוטבים וצוין שהוא אחד האנשים החזקים והמשמעותיים שבה. הוא מאופיין כאנאלפבית ונאלץ לבקש מבניו שיקריאו לו אך מרצון: הוא מתנגד ללימוד קרוא וכתוב בטענה שלחוטב עצים אין צורך בכך. מנגד, הוא בקיא בדרכי היער ומלמד את בניו על העצים, בעלי החיים ושיטות ההישרדות השונות. הוא מתואר כאדם מעשי ומפוכח שדבק במסורת ולא מעודד שאילת שאלות. הוא בעל גאווה על עצמאותו, על אף שבפועל הוא כפוף לקוני העץ במעין עבדות. שאול מעיד על אביו שמקפיד על האמת ויהיה מסוגל להכות אדם שישקר. בכמה מקרים הוא מנסה לשמור על אחדות המשפחה למרות הריבים וחילוקי הדעות. הוא בעל זיקה דתית מסורתית (מאמין באלוהים, מכיר את כתבי הקודש, לא נושא שם שמיים לשווא) אך לא אדוקה במיוחד. אדם חזק, אמיץ ומחושל.

יוסף בארנארדעריכה

יוסף, אחיו של שאול, חולק איתו את נקודת המוצא בחיים: אמם לימדה אותם קרוא וכתוב ואביהם את מסורת החוטבים, אך כל אחד מהם מתפתח לכיוון שונה וכתוצאה מכך נוצר ביניהם מתח. יוסף מעוצב כבן דמותו ההפוך של שאול: הוא מאמין באמונות היער באופן שאינו ניתן לערעור, ממשיך את המסורת והופך להיות חוטב עצים, ממשיך את השושלת ומתחתן עם בחורה מבנות היער ומביא ילדים.

יוסף מאופיין גם באמצעות הדיאלוגים הקצרים שלו עם שאול, שמבטאים את חוסר רצונו לחשוב מעבר לדפוסים הרגילים ואת חוסר סבלנותו ותוקפנותו כלפי מה שמאיים עלייהם. לעיתים קרובות דבריו מכילים אמירות של אביהם או אנרו הזקן.

מבחינה סימבולית נראה שדרכו של יוסף אינה יכולה להתקיים: בנו הבכור, שנקרא על שם אביו, וסימל את ההמשכיות והמסורתיות של דרכי החוטבים, נהרג על ידי פיל. מבחינה זו נעשה קישור נוסף למותו של יום בארנארד, שנהרג בשעה שכרת עץ, ומובהר המסר בנוגע למחיר הכבד שגובה הפגיעה ביער כפי שהיא מתבטאת בדרכי ההתנהלות הרגילות של החוטבים.

אלכסנדר מקדונלדעריכה

דמותו של מקדונלד מייצגת את הכובש הבריטי האטום והמתנשא שמשתלט על מקום חדש ומיד מתחיל לנצל את תושביו. מקדונלד מאופיין על ידי העיסוק שלו: הוא סוחר - אדם ממולח, בעל עורמה ויכולת לנתח את השוק ולפעול באופן שיביא לו רווחים. נוסף על כך, ניכר שהוא אדם חסר עקרונות שינצל כל אמצעי העומד לרשותו על מנת לשמר את כוחו (כשהוא מבין שיש לשאול מה להציע הוא מנסה להשתמש בו, כשהוא רוצה להפריד בין שאול לקייט הוא פוגע במשפחתו של שאול).

הוא משתייך למעמד המכובד של האנגלים, גר בעיירה ושולח את בנותיו למוסדות השכלה גבוהה. עם זאת, עצם עיסוקו כקונה עץ כולל את האינטראקציה שלו עם החוטבים, שאליהם הוא מתייחס כפראים, וגם הוא דובר את שפתם העממית, "הולנדית מטבח". התנהגותו חמת המזג והמתגוננת מצביעה על תחושת האיום שלו מפני בני המעמד הנמוך, שאותם הוא מנסה להרחיק מעליו בכל דרך אפשרית. על אף שהוא משתייך לכאורה למעמד הגבוה, מקדונלד עצמו הוא אדם ירוד ונחות. ניתן לראות זאת גם באופן שבו אשתו מתייהרת בכך שהיא נצר לאחד מצאצאיו של מלך אנגליה, ג'ורג' רקס, אך למעשה מתברר שהאיש היה חמדן, גזלן, נואף ואכזרי.

קייט מקדונלדעריכה

קייט היא בתו של אלכסנדר מקדונלד, והיא גדלה במשפחה אמידה ומבוססת המשויכת למעמד הגבוה של חברת האנגלים; אך מתוך נקודת המוצא הזאת מתפתחת דמותה לכיוון כמעט הפוך. בפגישתה הראשונה עם שאול היא נמצאת עם כמה מחבריה שצוחקים בלעג, אך בניגוד לתגובתם המתנשאת היא פונה אליו בהולנדית מטבח לאחר שהיא נוכחת שהוא אינו מבין אנגלית, ושואלת אותו שאלות סקרניות. גם את פגישותיהם הבאות היא יוזמת, ובכך יוצאת במודע נגד חינוכו של אביה והוראותיו, מתוך התעניינות פתוחה וכנה בשאול בתור אדם שמוצא חן בעיניה. כמו כן ניכרת הנדיבות שלה בנכונותה ללמד אותו אנגלית ולהעניק לו ידע על עולמה, ובמקביל לכך רצונה להכיר את עולמו.

בבגרותה הופכת קייט למורה, מקצוע שמבטא את הרצון שלה להעניק ולהרחיב אופקים, לשאול שאלות ולקרב דברים רחוקים. מתוך היכרותה עם שאול ואהבתה אליו היא מפתחת ומפגינה נאמנות כלפיו, ובכך מדגישה את הניגוד לנקודת המוצא שלה מביתו של אביה, שבו לא קיים מושג של נאמנות לערכים, ומצד השושלת של אמה גם אין נאמנות לבני זוג.

קייט מהווה מעין דרך תיקון - הרומן יוצא נגד הניצול ומציע אלטרנטיבה. בתו של האדם שכולא את החוטבים הנבערים היא זו שמשחררת את שאול מהבחינה התרבותית שפותחת בפניו אפשרויות חדשות. קייט משתמשת בעמדת הכוח שלה על מנת לשנות ולהשפיע לטובה.