ניתוח יצירות ספרותיות/טהא מוחמד עלי/עבד אל-האדי נלחם במעצמה הגדולה


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



טאהא מוחמד עלי, משורר וסופר פלסטיני-ישראלי, מציג בשירו מערך יחסים עגום בין העולם הערבי והעולם המערבי, על רקע סיפורו של אדם אחד סמלי בשם עבד אל-האדי. השיר איננו מסגיר פרטים מזהים אודות אותו אדם, למעט שמו ואפיונו כאדם פשוט, ישר ותמים: "בחיים שלו לא כתב ולא קרא." שמו מעלה את זכרו של עווני עבד אל-האדי, מדינאי פלסטיני שעמד בראש מפלגת אל-איסתיקלל החילונית. אלא שבשונה מעווני עבד אל-האדי, עבד אלהאדי המופיע בשיר אינו משכיל, אינו פוליטיקאי ונעדר כלים ממשיים למאבק על חייו וזכויותיו. מדובר באדם לגמרי לא משכיל, אשר אפשרות שייכותו למחנה כזה או אחר מוטלת בספק כבד. הוא מתואר כאדם טוב לב ומכניס אורחים שמעולם לא פגע ביצור חי ואף צומח: "בחיים שלו לא כרת עץ ולא דקר פרה [...] בחיים שלו לא הרים קול על איש אלא באומרו: תְּפַדָּל! באלוהים נשבעתי, לא יתכן שלא תיכנס!" ניתוקו מהמרחב הפוליטי, כפי שמצטייר בשיר, מדגיש עוד יותר את חיבורו הישיר אל האדמה ואל התרבות הערבית המסורתית. "ועל אף הכל – העניין שלו אבוד. מצבו נואש, וזכויותיו הן גרגר מלח שנפל במימי האוקיאנוס". המשורר מציג את העוול האיום שנגרם לעבד אל-האדי, בשל היותו קורבן בלתי-אלים למערכת כוחות הגדולה ממנו בהרבה. בלשון ציורית-מטאפורית מתאר הדובר את רמיסת זכויותיו של אלהאדי, המדומות בשיר לגרגר מלח שנופל אל תוך האוקיינוס, ואף לא ביד מכוון - כדרך אגב. זאת הוויית חייו של אותו קורבן שנקלע בעל-כורחו למציאות דורסנית של איבה המבטלת את זכות קיומו הבסיסית ביותר.

בבית האחרון בשיר מכריז הדובר בנימה משפטית של סנגור: "רבותי! על אודות אויבו אין מרשי יודע דבר." אויביו של אלהאדי נותרים עלומים, בדיוק כפי שבכותרת השיר, לא מתוארת המעצמה הקונקרטית הכובשת את עולמו של אלהאדי. יחד עם זאת, אנו מקבלים רמיזות אודות אופייה התרבותי של אותה מעצמה דרך האזכורים בטקסט של "הניו-יורק טיימז" וה"אנטרפרייז" - שני סמלי תרבות פופולארית מערביים שניכר שאלהאדי אינו יודע כלל על קיומם. עבד אל-האדי, כלל לא יכול להכיר באויביו כ"אויביו" משום שאין הוא יודע דבר אודותיהם, אין הוא דובר את שפתם ואין הוא מבין את מערכת יחסי הכוחות שבתוכה הם פועלים. זהו אדם המושיט יד לשלום לכל הנקרה בדרכו, בתמימות ובאופן סטריאוטיפי לאדם אוריינטלי: "ואני מבטיח לכם שאילו נתקל בצוות ה"אֶנְטֶרְפְּרַיְז" היה מגיש להם ביצים מטוגנות ו"לַבַּנֶה" טרייה, ישר מן השקית". מבחינה זו, משמש אלהאדי סמל הן לתמימות ויושר, והן ייצוג לכל האפיונים אותם מטיל המערב על האוריינט - מסורתיים, דתיים, מחוברים לאדמה, נעדרי השכלה וכיו"ב.

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר כפר הנוער אלוני יצחק.