ניתוח יצירות ספרותיות/יהודה בורלא/סובבתהו בכחש

על הסופר

יהודה בורלא נולד בירושלים בשנת 1886. למד בבית-המדרש למורים "עזרה". עסק בהוראה וניהל את בתי-הספר העבריים בדמשק. כסופר, הכניס את עולמה של העדה הספרדית לספרות העברית בארץ. זכה בפרס ישראל. יהודה בורלא נפטר בשנת 1970.

כותרת הסיפור

"סובבתהו בכחש" = רימתה אותו; סובבה אותו בשקר.
כותרת הסיפור יוצרת ציפייה לכך, שאכן יתבצע בסיפור מעשה של רמייה ובכך קיימת בשם הסיפור נימה שלילית. בתום הקריאה מקבלת הכותרת משמעות שונה, וההוכחה לכך היא בעמדת המספר המופיעה במשפט האחרון בסיפור ומסגירה את המסר שלו כולו: "ודאי בגלל מעשי זיוף ותרמית כאלו – העולם מתקיים."

תוכן הסיפור

במרכז העלילה המתרחשת בירושלים של תחילת המאה העשרים, ניצבת דמותה של אישה צדקת בשם ריקוג´ה. היא נשואה לאדם עשיר וקמצן ביותר, יעקב נחשון שמו, ומקדישה את חייה למעשי צדקה. לשם כך מכרה את כל תכשיטיה בסתר. היא החליפה אותם בתכשיטים מזויפים וזולים על-מנת להסתיר את המעשה מבעלה, שהיה איש רע לב ובוודאי היה מתנגד למעשיה. היא העניקה לנזקקים לא רק מכספה, אלא גם מרגשות אהדתה ורחמיה. ימים אחדים לפני מותה, ביקשה להתוודות על מעשיה. היא סיפרה לבעלה על תרמית התכשיטים שיזמה ביחד עם הצורף דוד ששון וזמן קצר לאחר מכן, הלכה לעולמה.

מבנה הסיפור

הסיפור מתחלק לשלושה חלקים:

פתיחה כללית

"כידוע עשירים נדיבי לב ובעלי אצילות – נדירים מאוד בעולם". המספר פותח בהכללה ביקורתית על העשירים, שבדרך-כלל אינם נדיבי-לב. בכך הוא יוצר תחושה שלילית, שעל הרקע שלה תפתיע לטובה דמותה של ריקוג´ה שתזכה לאהדה רבה.

סיפור המעשה

העלילה נבנית בתוך מסגרת בעלת אופי משכנע. העלילה מעבירה מסר אחר. אפשר שיהיו בני-אדם נדיבים גם בחברה קרה ואטומה. העובדה שריקוג´ה נישאה לאדם עשיר מאוד וקמצן באופן קיצוני, לא מנעה ממנה למרוד בו בדרכה השקטה והמסתורית ולהגשים את הטוב שבאדם – בעשייתו מעשי צדקה וחסד.

סיום כללי

משפט הסיום של הסיפור ממחיש את משמעותו הכוללת. בני הקהילה מבהירים את המסר המרכזי, לפיו טוב שלעתים מתרחשים בעולם מעשי זיוף ותרמית, כי בזכותם העולם מתקיים מן הבחינה המוסרית.

מאפייני הסיפור "סובבתהו בכחש" כסיפור קצר

1. דמויות – מספר דמויות מצומצם. ריקוג´ה היא הדמות הראשית, המניעה את העלילה ומובילה אל מסקנת הסיפור. בעלה, יעקב נחשון, דמות משנית, המדגישה את הפן השלילי של הנושא הנדון – עושר, קמצנות ומעשים טובים. בני הקהילה בעיר משמשים כדמויות רקע לעיצוב האווירה הריאליסטית של הסיפור.
2. מקום – הסיפור מתרחש במקום אחד – ירושלים.
3. עלילה – בסיפור קיימת עלילה אחת בלבד סביב מעשיה המופלאים של ריקוג´ה. מבנה העלילה קלאסי: אקספוזיציה – הצגת הדמויות, הזמן, המקום והבעיה המרכזית; סיבוך – ריקוג´ה עוזרת לנזקקים, למרות שהיא יודעת מה דעתו של בעלה הקמצן. תעלומת הסיפור סביב השאלה: כיצד היא עושה זאת מתחת לאפו?; התפתחות – אנשים באו אל ריקוג´ה לקבל עזרה והיא מסייעת ברוחב-לב לרבים; שיא והתרת הסיבוך – מחלתה של ריקוג´ה, הוידוי ומותה. שיא הסיפור וגילוי האמת מתרחש סמוך לסיום. זוהי גם נקודת הפואנטה של היצירה כולה.

אפיון הדמויות

הדמויות המרכזיות בסיפור מעוצבות כהפכים גמורים. שתי הדמויות של ריקוג´ה ושל יעקב נחשון הנן שטוחות. תיאורן הראשוני לא משתנה, אלא מקבל יתר תוקף עם התפתחות העלילה.

ריקוג´ה

תאור חיצוני: בת טובים, חביבה על כולם, בת 20, חמודה, עיניה טובות וטהורות. קולה חנון, דיבורה מתון, שקול ורצוף דברי בינה וטוב-טעם.

דעת הסביבה עליה: כולם אוהבים אותה ומוקירים את טוב לבה. ניכרת נימה של צער על השתדכותה לאדם שלילי אשר לחלוטין לא ראוי לה.

יחסה לזולת: מקרינה חום ואצילות-נפש על כל הסובבים אותה. בכוחה להשכיח צער מכל אדם עגמומי שהביט בה. היא מסייעת ומושיעה כל אדם הדופק על דלתה. היא מברכת ואומרת דברי חן המחממים את לבו של כל אדם הנקרה בדרכה.

המעשים שלה: היא עושה מצוות ונותנת צדקה בסתר. כמובן שהמעשה יוצא-הדופן המאפיין את אישיותה יותר מכל, הוא במכירת תכשיטיה והחלפתם במזויפים, זאת על-מנת לתרום את כספי הרווח לעניים ונזקקים.

אפיון באמצעות ניגוד: אישיותה מאופיינת כניגוד מוחלט לאישיות בעלה. אפיון ריקוג´ה בלשון מטאפורית: יונה שנקלעה למאורתו של נחש; אור רך הפרוש בלבנונית שבפניה, כאורו של ירח שמפציע ועולה; כבת מלכה שנתכשפה בידי אשף (=קוסם/מכשף) אילם; כבולה היא כשפחה שבויה בידיו של הגביר.

יעקב נחשון

תאור חיצוני: אלמן כבן 35, רע מראה, עיניו טרוטות (=חלושות/כבויות), לא תואר ולא הדר, לבושו מהודר ויוקרתי. פניו מבהיקים כמשוחים בשמן.

דעת הסביבה עליו: יעקב נתפס כמי ששולט במזל ולא כמי שהמזל שולט בו. הוא מגונה על-ידי הסביבה הרואה בו אדם רע לב ואטום לרגשות הזולת. הוא מוכר כבור ועם הארץ וקמצן באופן קיצוני.

יחסו לזולת: ידוע לכול יחסו האכזרי לאשתו הראשונה השנואה עליו, שמתה בצעירותה. הוא נמנע מלשחרר אותה מהנישואין בגט כי לא רצה לשלם לה את כתובתה. הוא התעסק מדי יום במחשבות כיצד לגרום לה ייסורים, עינויים ועלבונות עד שתתייאש ותחדל מלחיות. שמונה שנים לאחר שנישאו, היא מתה מצער ושברון-לב. הדבר לא מנע מיעקב להשתדך מיידית למי שתהיה אשתו השנייה.
נוסף על כך, מוכר יעקב נחשון כמי שלא נותן צדקה ונדבה כפי שניתן היה לצפות מאדם במעמדו החברתי והכלכלי. הוא נהג לפטור עצמו בשתיקה כאשר פנו אליו בבקשת עזרה. הוא אגואיסט, חושב רק על עצמו ומתעלם בבוז מהסובלים סביבו.

המעמד הכלכלי והחברתי: יעקב היה אדם עשיר, מצליח ובר-מזל. בכל דבר בו שלח את ידו, הרוויח בגדול.

אפיון באמצעות ניגוד: דמותו של יעקב מנוגדת לחלוטין לדמות אשתו.

אפיון יעקב בלשון מטאפורית: "כבול-עץ"; לב ברזל ומצח נחושה"; "פיגול"; אף חזיר"; השם נחשון כרמז לאישיות הנחש המאפיינת אותו.

מאפייני החברה ותפקידם ביצירה

החברה מתוארת כסביבה מעורבת המכירה מקרוב את הנפשות הפועלות ולא חוסכת מהן את הביקורת המוצדקת. הם מרכלים, מביעים ספקות, משתתפים בצער הזולת, מרחמים, מאשימים ומטיחים אשמה ובתוך כך ממלאים את התפקיד הספרותי:

1. ליצור רגשות אהדה כלפי ריקוג´ה ורגשות כעס וזלזול כלפי יעקב.
2. לתאר את הדמויות ולנקוט עמדה באשר להן. ג) לעורר מתח באשר לגילוי האמת באשר לדרך פועלה של הדמות הראשית – ריקוג´ה. ד) לעצב את תפאורת הסיפור על רקע הזמן ומקום התרחשות העלילה.

משמעות הסיפור והמסקנות העולות ממנו

הסיפור מראה שמתן צדקה עשוי לתרום לא רק למקבל אלא גם לנותן. בעזרת תושייה ואומץ-לב, השכילה ריקוג´ה להעניק לחייה משמעות חדשה וצביון חיובי ומועיל – זאת למרות מסגרת הנישואין הכובלת והמדכאת שבה היתה נתונה. ראייה לכך ניתנת בהסבר למותה: "וכשראתה שאזלו תכשיטיה – כלו חייה". באמצעות מעשי הצדקה היא ביטאה תכונות טובות שהיו בה, יצאה מבדידותה הכפוי וזכתה לאהבה ולהערכה רבה מצד סביבתה.

הדילמה בסיפור

לגיבורת הסיפור היתה דילמה: האם לעזור לנזקקים ולקיים את מצוות הנדבה בסתר, ולהונות את בעלה או להישאר נאמנה לבעלה ולא להעניק עזרה לנזקקים. המסקנה של הסיפור מובילה כמובן להצדקת המעשה של ריקוג´ה מן הטעמים הבאים:

1. מעשה המרמה נעשה למען מטרה נעלה – עזרה לנצרכים ולסובלים.
2. מדובר בתכשיטיה שלה שהיא מכרה, כלומר היא זאת שוויתרה על התקשטות בתכשיטים (ובכך יש היבט חיובי כלפיה כאישה אשר ויתרה על דבר שלרוב משמעותי עבור נשים – הצגת האנושיות מעל הנשיות).
3. הבעל, שהוא הנפגע במקרה זה, היה רשע וקמצן, ולפיכך המחויבות המוסרית כלפיו פחותה יותר. אדם שאינו שומר על כללי המוסר, קשה לראות בו בעל חוב מוסרי. במידה מסוימת, העובדה שריקוג´ה היא אשתו, זוקפת את מעשיה הטובים גם לזכותו.
4. השותף למעשה, הצורף דוד ששון הוא אדם מאמין שראה במעשה מצווה וכמוהו גם שאר בני הקהילה.
5. לפני מותה התוודעה ריקוג´ה על מעשיה, ואף הציגה בפני בעלה את הדיווח הכספי המלא שניהלה בקפידה כל השנים.

כל אלו מעמידים את המעשה של ריקוג´ה באור חיובי ביותר ויש בהם כדי להסביר את משפט הסיום של הסיפור.

סיום הסיפור

סיום הסיפור סגור. הבעיה של "רשע וטוב לו" נפתרת בזכות הצלחתה של ריקוג´ה "לסובב בכחש" את בעלה במשך חמש-עשרה שנים. בסופו של דבר, נזדמנה לריקוג´ה האפשרות לעשות מעשי צדקה וללמד את בעלה לקח, אם כי לא נראה שהוא למדו. יעקב נותר מרוכז בניסיונותיו להבין את התרמית שהתרחשה מתחת לאפו והוא אף התבייש מעצמו על התעסקותו בדבר זה במקום במחלת אשתו. הוא טרוד יותר בשאלה האם ריקוג´ה לא רומתה כאשר ניהלה את עסקי החלפת התכשיטים במהלך השנים, מאשר בשאלה האם ניתן לעזור לריקוג´ה בימיה האחרונים ולהקל בדבר-מה את סבלה. סופו של הסיפור בגילוי שיעקב חילק בעל-כורחו את כספו לנזקקים ובתהילה זכתה כמובן אשתו המנוחה. בכך מותיר הסיפור טעם של הצלחה על אף עובדת מותה המצער של ריקוג´ה בסיום.

דרכי עיצוב מרכזיות

הסיפור "סובבתהו בכחש" מכיל אלמנטים של סיפור מתח המוביל את הקורא אל פתרון התעלומה. המתח בסיפור נבנה באמצעות הכותרת המעוררת ציפייה מסוימת שבסיום מתבדה. כמו כן מרבה המחבר בשימוש בביטויים כגון: "חידה בתוך חידה"; מעשה נסים"; "מעטה סוד"; "ברזים דרזים" ועוד. נוסף על כך נוקט המחבר בטכניקה של העלמת מידע – מאין הכסף של ריקוג´ה וכיצד היא מסתירה את השימוש בו מבעלה הבודק אותה בקפדנות? אלו יוצרים את מוטיב הסוד שבא על גילויו עם חשיפת הפואנטה לקראת הסיום.

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר כפר הנוער אלוני יצחק.