ניתוח יצירות ספרותיות/יחזקאל רחמים/האשכנזי שלנו

מבוא

הסיפור "האשכנזי שלנו" עוסק בדילמה המתרחשת בתוך קבוצת ילדים, בני כיתות ד' וה', בפנימייה בה רוב לילדים מזרחים. בין הילדים יש ילד חריג, ילד חדש בפנימייה שהגיע מסיבות אישיות קשות, שאינן ברורות מעבר לרמה של שמועות - האשכנזי שלנו. אחד מילדי הקבוצה מתנכל לאשכנזי שלנו ומאשים אותו בשבירת הטלוויזיה במעון. הוא מנסה לאלץ אותו להודות בעבירה שלא ביצע. חבורת ילדים, שחוזרת מבית הספר לפנימייה, נתקלת בסיטואציה האלימה וחייבת לנקוט עמדה כלפיה.
הסיפור מסופר בשפה פשוטה ולא תמיד "נקייה", אך מתברר שילדי בית הספר, ובעיקר תלמידים המתגוררים בפנימיות, שנחשפים לסיפור מתחברים מאוד אליה ואל הסיפור עצמו.
הסיפור פורסם לראשונה בשנת 2004 במסגרת תחרות הסיפור הקצר השנתית של עתון הארץ.

העלילה

הסיפור נפתח בקטטה בין מנשה לבין האשכנזי, החשוד בשבירת הטלוויזיה במועדון. לאחר שבירת הטלוויזיה, חושש מנשה שהוא יואשם במעשה. בינתיים כל הקבוצה נענשה בכיבוי אורות מוקדם במשך שלושה ימים. מדריך הקבוצה, עופר דורש כי האחראי למעשה יודה, כתנאי להפסקת העונש הקולקטיבי. למרות שמועות שונות שרצות, לא ידוע מי שבר, והדבר גורם לתסכול בקרב בנות הקבוצה. מנשה תוקף את האשכנזי במכות ודוחק בו להודות במעשה שלא ביצע. האשכנזי מסרב. המספר מתערב בקטטה ורומז שמנשה הוא זה ששבר. במקום מתפתח ויכוח שהופך לקטטה נוספת בין המספר לבין דורון, חברו של מנשה. רק עם בואו של המדריך עופר נרגעות הרוחות. הילדים נשלחים לחדר-האוכל, ושם ברגע של התקרבות, מחלק המספר את הנקניקיות שאיננו אוהב – אחת ליוסי (שבמהלך המריבה סימן בעיניו שעבר מהמחנה של מנשה ודורון למחנה של המספר), ואחת לאשכנזי שאהב מאוד נקניקיות. האשכנזי לוחש למספר שהלוואי ולא היה אשכנזי, והמספר מעודד אותו באומרו שבקרוב הוא יהיה כמו כולם.

אפיון דמויות

האשכנזי

דמות המופיעה ללא ציון שמה, אלא בכינוי "האשכנזי שלנו".

רזה וחיוור (ציפלון), הגיע לפנימייה על רקע משפחתי קשה ומעורפל ("הוא הגיע לפנימייה שלנו בגלל מה שקרה בין אבא שלו לאמא שלו. אומרים שאפילו היה כתוב על זה בעיתונים"), חלשלוש, בקושי מדבר.

ההורים שלו אינם. היחידה שמבקרת אותו אחת לשבוע למשך עשרים דקות, היא סבתו שמביאה לו ממתקים וכסף.

המספר

חריג בנוף החברתי המקומי. הוא היחיד שמטיל ספק באשמתו של האשכנזי. "איך אתה יודע שהוא שבר?", הוא שואל והופך מיידית לחשוד בשיתוף פעולה עם האשכנזי המנודה – "אתה – הצביע עלי דורון, נהיית אוהב אשכנזים רק בגלל הממתקים שסבתא שלו מביאה לו כל הזמן".

ברגישות ובאומץ לב, הוא בוחר לעמוד לצד האשכנזי בזמן הקטטה ולסכן את עצמו – פיזית וחברתית. מעשה זה מסמן אותו כמנהיג, אולי מנהיג מסוג חדש, חף מחשיבה סטריאוטיפית, נאור והומאני – "אז מה אם הוא אשכנזי? אמרתי והרגשתי שאני כבר לא לבד, כי ראיתי בעיניים של יוסי שהוא קצת עבר לצד שלי".

למרות זאת, המספר לא מסוגל להכיל את העלבון שבדברי דורון המטיח בפניו: "אני בשום מקרה לא הייתי מוכן להיות אשכנזי... אבל אתה בטוח היית מוכן!" והוא מתנפל עליו במכות. בשלב זה מתברר שהמספר מנוסה למדי בהתנהגות אלימה.

מנשה ודורון

דמויות הבולטות באלימות (פיזית ומילולית) שהן מפעילות כלפי האשכנזי. מנשה חיפש שעיר לעזאזל כדי להטיל עליו את האחריות למעשה וונדליזם, שהוא ככל הנראה ביצע. הוא בחר באשכנזי משום שהוא אשכנזי, ומבחינתו זה לגיטימי להטיל עליו את האשמה לפשע שהוא לא ביצע. דורון תומך במנשה, לועג לאשכנזי ונאבק במספר שהעז להתנגד לשלטון הכוח.

הרעיונות המרכזיים בסיפור

יחס החברה ל"אחר"

חניכי קבוצת עופר בפנימייה מגלים יחס מחפיר לחניך חדש, שונה במוצאו. בולט נושא הלחץ החברתי המתבטא בהיסחפות של הכלל אחרי המקובל במקום, גם כשמדובר בהתנהגות מעוותת ומרושעת.

גזענות

במרכז הסיפור ניצבת סוגיה עקרונית הנוגעת לתופעת הגזענות המושרשת באדם עוד משחר נעוריו. חניכי הקבוצה מנדים את האשכנזי, אך ורק בשל מוצאו. מיד בבואו הוא מסומן כ"אחר" ודמו מותר. המסקנה היא שבני-אדם ממהרים לשפוט את הזולת על-פי משתנים חיצוניים, ולא טורחים כלל להכיר את אופיו. מכך נוצרת אווירה קשה של גזענות שסופה אלימות והשפלה.

לחץ חברתי

הסיפור ממחיש היטב את בעיית הלחץ החברתי ומראה כיצד בני-אדם נוטים לפעול על-פי הציפייה החברתית מהם, גם כאשר מדובר בהתנהגות שלילית ופסולה. באמצעות דמויותיהם של המספר וחברו יוסי ניתן לעמוד על נושא עיצוב הזהות על רקע המתח שבין אינדיבידואליות מחשבתית לבין היטמעות עיוורת ואוטומטית בקולקטיב.

אלימות והישרדות

מציאות חיים של אלימות וכוח ("לא ראינו דם") והשפלה ("תנשק לי ת´נעליים, עכשיו!"). כדי לשרוד, צריך להרביץ. זו הדרך היחידה לזכות במעמד חברתי. גם המספר, שמייצג עמדה מוסרית בוגרת ונאורה יותר, נאלץ להיאבק פיזית בכדי שמעמדו יוכר. סיום הסיפור במילים: "אל תהיה חמור, אמרתי לו, חכה עוד חודש-חודשיים, אתה תהיה כמו כולם כאן, אתה תראה." – מותיר תחושה מעיקה שמדובר במציאות כה סוחפת, שברור שהתרבות האלימה השלטת בה חזקה אפילו יותר מבעיית הגזענות. המספר בעצם מנחם את האשכנזי בהרגיעו אותו שבקרוב הוא יהיה כמו כולם, כלומר גם כן אלים וגזען. לפיכך נראה כי התנאי להישרדות הוא בהתנהגות כוחנית ואלימה.

מנהיגות

המנהיגות האמיתית באה לידי ביטוי בתכונות של תבונה ואומץ. המספר נוהג בתבונה כאשר הוא מכיר בכך שאין צדק לקשור בין מוצאו של האשכנזי לבין היחס המשפיל לו הוא זוכה ("אז מה אם הוא אשכנזי? ... איך היית מרגיש אם אתה היית אשכנזי, הא?"). נוסף על כך, הוא יוצא נגד הזרם בכך שמאמץ את האשכנזי והופכו לחבר.

חינוך

עלילת הסיפור מתרחשת בין כתליה של פנימייה חינוכית, מה שמוסיף היבט חשוב נוסף לסיפור – תפקידה של מערכת החינוך בהתמודדות עם הבעיות הנדונות ומידת הצלחתה. אפשר לחוש בביקורת הנרמזת כלפי מדריך הקבוצה עופר (בתפקיד מייצג מערכת החינוך), שלא מתעניין באמת בסיבה שהביאה לאלימות. הוא מגיב בסתמיות מקוממת ובוחר בפתרון שטחי: "מה זה צריך להיות פה? זה עוד פעם שניכם? עופר צעק, אתה ואתה, הוא הצביע עלי ועל דורון, עד ארוחת ערב או שאתם באים אלי להודיע לי שהשלמתם אחת ולתמיד, או שאתם לא יוצאים לטיול קבוצתי בשבת, הבנתם?" – עופר מפגין אזלת-יד בכך שאינו עוסק בחינוך, אלא בשיטור בלבד. הוא בוחר בענישה קולקטיבית ומסתפק בניסיונות קשוחים לשמור על הסדר בקבוצתו. מובן שאין בדרך זו סיכוי להוביל שינוי.

סיכום

הסיפור "האשכנזי שלנו" מטפל באחד הנושאים הטעונים ביותר בחברה הישראלית – גזענות ואלימות. מהסיפור ניתן ללמוד שמקורה של הגזענות בטיפשות וברגש-נחיתות. הדמויות המקטלגות את הזולת על-פי מוצאו סובלות מנמיכות-קומה ערכית, מושג הצדק זר להן, והשגת הכבוד מושתתת על הפגנת כוח. למרות שמדובר בדמויות צעירות, ניכרת בהן הסגירות המחשבתית ונטייתן לעדריות. הדמות החריגה, המספר, בולטת בחשיבתה השונה, המוסרית והאמיצה. על-אף היות המספר לכוד במציאות חברתית אלימה, הוא מסוגל להתעלות על מוסכמותיה המעוותות של החברה ולגלות כושר מנהיגות ראוי להערכה. המסקנה בסיום הסיפור, לפיה נידון החריג להשתנות, לאבד את זהותו וכך להיטמע בחברה, מותירה טעם מריר, משום שהיא מוכיחה שהחברה איננה סובלנית לשונות הזולת, והשתייכות חברתית מחייבת ביטול עצמי ויתרה מכך, היא כרוכה באלימות.

קישורים חיצוניים

• "האשכנזי שלנו", הסיפור במקור, הארץ, 11.4.2004.

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר כפר הנוער אלוני יצחק.