ניתוח יצירות ספרותיות/משה אבן עזרא/כתנות פסים

כָּתְנוֹת פַּסִּים הוא שירו של משה אבן עזרא. הוא שיר חול העוסק בטבע ויין.

השיר

כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מַדֵּי דִשְׁאוֹ

וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ

כָּל צִיץ חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ

אַךְ לִפְנֵיהֶם / שׁוֹשָׁן עָבַר / מֶלֶךְ כִּי עָל / הוּרַם כִּסְאוֹ

יָצָא מִבֵּין / מִשְׁמַר עָלָיו / וַיְשַׁנֶּה אֵת / בִּגְדֵי כִלְאוֹ

מִי לֹא יִשְׁתֶּה / יֵינוֹ עָלָיו / הָאִישׁ הַהוּא / יִשָּׂא חֶטְאוֹ

פירושי מילים

1. כסות - בגד, לבוש. מדי - מדים, בגדי שרד
2. מעיל תשבץ - מעיל משובץ אבנים טובות (יהלומים, זהב, אבני ספיר וכדומה)
3. ציץ - פרח, ניצן
4. כסאו - כיסא מלכותו
5. משמר - בית כלא

משמעות

השיר מתאר את תהליך ההשתנות שחל בטבע בראשית האביב.

השיר עוסק בהתחדשות הטבע, פריחת הגן ובאביב כשהופעת השושן מהווה את שיאו של התהליך. השיר יוצר תמונה מטפורית המאורגנת סביב האנשת הטבע. הדובר בשיר מתאר את האביב, כתהלוכה צבעונית של נסיכים ובני אצולה הלבושים בגדי פאר (הגן, הדשא, הפרחים והעצים) המתכנסים לכבוד האביב ובראשם מלכם- השושן, שפריחתו מדומה לשחרור מבית הכלא.

תוכן

בית 1 - הגן לבש בגדים (כתנות) בצבעים מגוונים (פסים), ודשאיו כמו לבשו מדים של רקמה. צמיחת הדשא באביב נראית כאילו לבש הגן בגדים רקומים.

בית 2 - כל עץ לבש מעיל משובץ והתהדר בלבושו בפני כל המתבוננים בו.

בית 3 - כל ניצן פרח מחדש עם התחדשות האביב, ויצא צוחק לקראת בואו של האביב.

בית 4 - אך לפני כולם צועד השושן, מלך הפרחים, אשר נמצא מעל כל האחרים. מעמדו מכובד ועליון כדוגמת ´הוד מעלתו´ – המלך.

בית 5 - השושן יצא מתוך כלאו - עלי הגביע הירוקים, ושינה את "בגדיו" ל"בגדים" חדשים וצבעוניים. מבגדי "אסיר" עבר לבגדי "מלכות".

בית 6 - מי שלא ישתה יין לכבוד צאתו של השושן, יחשב כחוטא ויישא בתוצאות חטאו.

מבנה

שיר מרובע: בכל בית – ארבע צלעות. חרוז מבריח: "אוֹ" (דשאו-פלאו-בואו) – רמז לקריאת התפעלות נוכח יפי הגן בפריחתו האביבית.

השיר בנוי משישה בתים המכילים פתיחה, גוף וסיום: בתים 1-3 : המסגרת להתרחשות בשיר ותאור הגן.

בתים 4-5: תאור ההתרחשות הראשית – הופעת השושן ופריחתו.

בית 6: תוצאת ההתרחשות – הזמנה ואף דרישה לשתות יין.

השיר מתאר מהלך מן הכלל אל הפרט: גן -> עצים -> פרחים (ציץ) -> שושן.

תבנית השיר

השיר מתואר בשני תהליכים במקביל:

1. הגן שמתעורר מהחורף לאביב – מחליף בגדי חורף ולובש בגדים צבעוניים, עשירים ומושקעים (מטאפורה והאנשה).
2. בואו של המלך (מטאפורה), יש פה דימוי ורמיזות. בבית הרביעי מופיע המלך וניתן לראות שהגן מתקשט לכבוד המלך (השושן) שיוצא מבית הכלא ואנחנו הקוראים מצווים לשתות יין ולשמוח לכבוד פריחת הגן, בוא המלך ופריחת האביב. שלושת הרבדים (לשתות, לשמוח...) האלו הם לא מוסכמה, אלא הם משהו שהכותב המציא - זהו הכשרון שלו, מפני שאיש לא אמר לו איך לבנות את הגן או לתארו. המוסכמה היא התבנית של השיר.

משקל

משקל התנועות והיתדות הוא בנוי על ניקוד ומבדיל בין הברות פתוחות וסגורות- מבוסס על הבדלים בין שוואים נעים ונחים- אין לו בשיר שווא נע, השיר בנוי רק מתנועות - זה דורש מחשבה והשקעה רבה וזה מוסיף ליופי השיר ואומנותו. השיר מרובע. בכל בית 16 תנועות.

עיצוב אומנותי (קישוטים)

מטאפורות

1. "מדי דשאו" – הדשא מתואר כאילו לבוש מדים, כלומר הוא מפואר ומטופח מאוד.
2. "משמר עליו" – השושן מתואר כמי שיצא מבין משמר עליו, כלומר השתחרר מעלי הכותרת שסגרו עליו בתקופת החורף, ופרח במלוא תפארתו עם בוא האביב.

האנשה: התייחסות אנושית לגן ומרכיביו

תיאורים אלו הופכים את הפריחה למוחשית באופן הדומה להתנהגותם של בני-אדם.

1. "לבש הגן"
2. "שושן עבר" (בית 4).
3. "ולכל עין הראה פלאו"- העץ מתגאה ומתפאר בבגדיו היפים.
4. עטה, הראה (בית 2).
5. "יצא שוחק לקראת בואו"- הגן שמח לקראת בוא האביב (או השושן).
6. יצא, ישנה (בית 5).

דימויים

1. "אך לפניהם שושן עבר/ מלך כי על הורם כסאו" – התקשטות הגן הייתה הקדמה לאירוע החגיגי והחשוב-הופעת השושן. העצים הדשא והפרחים הם המלווים של השושן,מלך הגן.

"יצא מבין משמר עליו וישנה את בגדי כלאו"- השושן היה ניצן ירוק ועכשיו הוא נפתח- השושן יוצא מן הכלא ומחליף את בגדי האסירים לבגדי מלכות (משנה את צבעו).

1. "מי לא ישתה יינו עליו"- צימוד משולב: רושמים אותו הדבר אך המשמעות שונה.קריאה ללגום לחיי המלך החדש (השושן).
2. "האיש ההוא ישא חטאו!"- ישא חטאו זה שיבוץ מספר במדבר ששם אומרים שמי שלא יקיים את חג המצות ייענש. משמעות: הוא אומר שמי שלא ישתה יין לכבוד גן והתפתחותו הוא חוטא ומכאן ניתן לראות את משמעות הגן.

צימודים

1. עליו - עלים שלו -> עליו - הטיה של "על" (בתים 5-6). צימוד המדגיש את חובת שתיית היין עליו (לכבוד השושן הפורח) שיצא מבין משמר עליו (עלי הגביע שסגרו עליו בטרם פרח).
2. חָדָש -> חֻדָש (בית 3). צימוד המדגיש את התחדשות ניצני הפרחים – "ציץ חָדָש" עם בוא עונת האביב – "זמן חֻדָש".
3. "כל ציץ חדש לזמן חודש"- צימוד(לשון נופל על לשון) + חריזה פנימית: הפרחים החדשים, הפורחים באביב מדומים לדמויות אנושיות היוצאות לקראת האביב.

שיבוצים ורמיזות מקראיות

כתנות פסים (בית 1)

שיבוץ מספר בראשית, לז´, ג. רמז לסיפור יוסף וכתונת הפסים. יוסף שהיה הבן המועדף על אביו, לבש כותנת פסים מפוארת אשר הפכה נושא לקנאת אחיו. הם הפשיטו אותו מכתונתו והשליכו אותו לבור נידח במדבר – "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר" (בראשית, לז´ כב). יוסף שהה בבור ללא מים והיה על סף מוות. בשלב מסוים, החליטו אחיו שסעדו סמוך לבור, למכור את אחיהם לחבורת אנשים מצריים, שחלפו על פניהם. אלו לקחו את יוסף ומכרו אותו לפוטיפר, נאמנו של פרעה. יוסף מצא חן בעיני אדונו, שגילה את סגולותיו המבורכות בפתרון חלומות. יוסף הפך להיות משנה למלך פרעה ולמלך מצרים בפועל – "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי, רק הכיסא אגדל ממך" (בראשית, מא´, מ). סיפור יוסף שעלה מבור האסורים והגיע למלוכה, מפנה את תשומת הלב לרובד הסמוי של השיר "כתנות פסים". המחזוריות קיימת בגורלו של האדם והיא מקבילה למחזוריות בטבע. בדיוק כמו שבטבע קיימת מחזוריות של חיים ומוות, כך גם בחיי האדם. אותו תהליך שעבר השושן בשיר (שחרור מהכלא ועלייה לגדולה מלכותית), התרחש גם בחיי יוסף המקראי ומהווה סמל לכלל בני-האדם.

כסות רקמה (בית 1)

הביטוי "כסות רקמה" מראה על עושרו של הגן- הגן יקר כמו הכותונת פסים. מישהו השקיע בגן מאמץ רב.הגן התעורר לאביב הוא עובר תהליך התחדשות לקראת האביב עם סופו של החורף – הגן היה בעל צבע אחד בעונת החורף (צבע כהה)ועם בוא האביב הוא הופך לעשיר ומגוון בצבעים כמו כותנת פסים ובגד רקמה (בגלל הפריחה

הביטוי "כסות רקמה" מראה על עושרו של הגן- הגן יקר כמו הכותונת פסים. מישהו השקיע בגן מאמץ רב.

מעיל תשבץ (בית 2)

כתנות תשבץ - אחד מבגדיו של הכוהן הגדול (שמות כ"ח, ד). רמיזה המדגישה את הפאר שמאפיין את יפי הגן בפריחתו.

וישנה את בגדי כלאו (בית 5)

רמיזה לסיפור יהויכין מלך יהודה, שגם הוא כמו יוסף חווה מהפך גורלי בחייו. "ויהי בשלושים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה... נשא מלך בבל את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא. וידבר איתו טובות וייתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר איתו בבבל. ושינה את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו." (מלכים ב´, כה´, כז-כט). גם רמיזה מקראית זו מלמדת על המסר של השיר – גורל האדם נתון לשינויים דרמטיים וקיצוניים ביותר.

האיש ההוא ישא חטאו (בית 6)

הבית האחרון בשיר מפנה רמיזה לדרישה לחגוג את חג הפסח. "והאיש אשר הוא טהור, ובדרך לא היה,וחדל לעשות הפסח, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קורבן ה´ לא הקריב במועדו, חטאו ישא האיש ההוא" (במדבר, ט, יג). סיום השיר מפנה את תשומת הלב למצווה המחייבת לחגוג את חג הפסח (חג האביב – חג חירות). השיר יוצר זיקה בין בוא האביב לבין השחרור – זכר ליציאת מצרים – ודורש מכל אדם לציין חג זה בשתיית יין. כך קושרת רמיזה זו את שיר הטבע והיין למסורת היהודית הקדומה.

תפארת החתימה

תפארת החתימה בשיר - מי שלא ישתה יין לכבוד השושן - יחטא. בית הסיום של השיר מהווה יחידה בפני עצמה, ההופכת את השיר כולו לשיר יין, בעל משמעות מסורתית-יהודית. הוא שובר את הנושא העיקרי של השיר (חלק ממוסכמות).

סיכום

השיר "כתנות פסים" מתאר את ההתחדשות בטבע לקראת בוא האביב. המשורר מקנה להתחדשות ציוריות, דינמיות, רגשות אנוש וסממני מלכות והדר.השיר מביע את רעיון המחזוריות בטבע כמרמז לרעיון המחזוריות בחיי האדם. באמצעות שיר טבע, מביע המשורר את תפישתו באשר לקמילה ופריחה בחיי אנוש.

כך נוצרת תמונה המאחדת את האדם והטבע וקושרת את גורלם ברצונו הטוב של האל. תפארת החתימה בשיר, מוסיפה ליצירה כולה משמעות דתית, שתפקידה להזכיר את חג הפסח ולקרוא לציבור לקיים את מצוותיו עד תום.

קישורים חיצוניים

• משה אבן עזרא
• תור הזהב בספרד
• מחברת משירי משה בן יעקב אבן עזרא, מוגהים ומבוארים על ידי חיים בראדי, עם תרגום אנגלי מאת שלמה דא סילוא סוליס-כהן, פילדלפיא, 1945, באתר "דעת"
• שמואל הרוי, על ספר מאת יוסף ינון פנטון העוסק באחד מחיבוריו של ר' משה אבן עזרא, פעמים, 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 152-147

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר כפר הנוער אלוני יצחק.

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר סיכומונה - אתר הסיכומים החופשי.