ניתוח יצירות ספרותיות/שלמה אבן גבירול/ראה שמש


רְ‏אֵה שֶמֶש לְעֵת עֶרֶב אָדמָה / כְאִילוּ לָבְשָה תוֹלָע לְמִכְסֶה

תְפַשֵט פַאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְאַרְגָמָן תְכַסֶה,

וְאֶרֶץ – עֳזְבַה אוֹתָה עֲרוּמָה / בְצֵל הַלַיְלָה תָלִין וְתֶחְסֶה,

וְהַשַחַק אֲזַי קָדַר, כְאִלוּ / בְשַק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכוּסֶה.

סיכום

עריכה

זהו שיר מתהפך: בבית האחרון מתהפכת משמעות השיר- משיר טבע לשיר קינה.
בשיר מתוארת השקיעה.
"ראה שמש לעת ערב אדומה/כאילו לבשה תולע למכסה"-השמש בערב נהיית אדומה, כאילו לבשה תולע(בד ארגמן יקר). "תפשט פאתי צפון וימין/ורוח ים בארגמן תכסה"-האור האדום מתפשט לצפון, לימין (דרום) ולים (מערב). "וארץ- עזבה אותה ערומה"-השמש עזבה את הארץ ערומה (אחרי ש"לבשה תולע").
"בצל הלילה הארץ תלין ותחסה"-
"והשחק אזי קדר"-השמים קדרו
"כאילו בשק על מות יקותיאל"- יקותיאל אבן-חסאן היה פטרונו וידידו הטוב של רשב"ג, שהוצא להורג: כעת אין לרשב"ג הגנה מפני אויביו.
כאשר מוזכר יקותיאל משתנה משמעות השיר: יקותיאל הוא השמש. שקיעתו הוא מותו.
בשיר מפוזרים רמזים מתרימים:
הצבע האדום המוזכר רומז לדם.
"לבשה תולע" כלומר עלו על הגופה תולעים.
"תפשט"- "לפשוט" זה גם לקחת מהגופה את הדברים היקרים.
"ערומה"- כמו הגופה:
"ארץ – עזבה אותה ערומה" כמו יקותיאל שנשאר ללא הגנה.
"תלין"- הארץ תתלונן על מותו.
"צל לילה" מזכיר צל-מוות.
"קדר"- קדרות על מותו של יקותיאל.
"בשק"- לבוש של אבל ביהדות.

רשב"ג מעביר בשיר 2 מהלכים: של צבע- השמש נהיית אדומה מתחלפת לארגמן ואז הלילה משחיר. ושל דימוי של לבוש-בהתחלה "לבשה תולע" אחר כך "ערומה" ולבסוף מתכסה בשק.

קישוטים

עריכה
  • חרוז מבריח. מכסה, תכסה, תחסה, מכסה. מסמל סגירה.
  • הגזמה. יקותיאל משווה לשמש, וכל הטבע מתאבל על מותו.
  • מאמר מוסגר- "עזבה אותה ערומה"

השיר הוא תמונה מטאפורית- כל תמונת הטבע מטאפורה להרגשת המשורר. מעצים את התחושות ע"י תיאור האבל כקוסמי-עולמי. השמש, שמיים והארץ. בתמונת הטבע שני יסודות הקשורים זה בזה- האנשה ומוטיב הלבוש. אמצעי נוסף: פסיחות המתבטאת בשיר.

כל החרוזים בשיר הם לשון נופל על לשון, זה אמצעי צלילי להדגשה. לחסות בצילו= מוקד רעיוני בשיר. ישנם גם הרבה ניגודים שבצבעים- אדום ושחור שגורמים לאי שקט. גם מוטיב המוות חוזר: אדמה-דם. ותולע- רימה ותולעה זה מקום המת. תפשט- ריכוז לפישוט חללים. כאילו שיר טבע, אבל בעצם זוהי קינה, בעולם שאחרי המוות משהו מתערער.


  דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר סיכומונה - אתר הסיכומים החופשי.