פסיכולוגיה מדוברת/השלב האנאלי

בגיל שנה וחצי כשהתינוק שולט בשרירי פי הטבעת העונג עובר אל פעילות באזור זה ומתמקד בההנאה לשחרר צרכים. בשלב זה לראשונה הילד נתקל בדרישה קשה (לשם השוואה היא קשה כפלים מלהתחיל דיאטה) מהסביבה לקפח את ההנאה שלו וללמוד להפריש את צרכיו בזמן ובמקום הולם. הדרישה קשה כי האני שלו לא מפותח דיו ופועל באופן אימפולסיבי לסיפוק מידי של צרכיו. אמהות רבות נדהמות לרב לראות את התינוק משתעשע בצואתו. הסלידה מצואה היא תוצר של חינוך לניקיון. עבור התינוק זהו תוצר גופו והמשך חלק ממנו שזוכה לכבוד וחיבה. היכולת של הילד לעמוד במשימה קשה זה היא אהבתו אל הוריו. המחשבה כי הוא יאבד אותם גורמת לו לעמוד בדרישות החברתיות. זה השלב הראשון בהפיכת התינוק לבן תרבות והתפתחות הסופר אגו (113) - המצפון - שמכוון ומווסת את התנהגותו. טיב המצפון (נוקשה, מחמיר, סבלני, גמיש) יש השפעה על התפתחות האישיות הוא תוצר של חינוך. כך אם נוהגים בנוקשות יתפתח סופר אגו נוקשה הרואה בכל איסור צו עליון שאינו נתון למו"מ.
בכל הליך חינוכי יש אלמנט מסוים של דיכוי כי קיימת בה דרישה לאיפוק, ויתור ושליטה או איסור על פעולות שיש בהן פורקן והנאה. כל דרישה שמונעת מהילד הנאה מסכנת את עצמיותו של האנימפני שהדרישה נתפסת כאלמנט חיצוני, זר שמנוגד לעצמי שלו ומאיים על חווית "יכולת-כל" שלו ובמילים אחרות ביכולתו לשלוט על המציאות. התאמתו אל הדרישה היא וויתור על משהו שבמילים אחרות גם על עצמיותו. ללא אגו חזק לא יהיה גורם פנימי באישיות שיווסת את ההתנהגות שלו ולכן יש בכך סיכון.
לפיכך תהליך החינוכי הוא עין שמחייב מצד אחד להציב גבולות ומצד שני לא לרמוס או לפגוע יתר על המידה באגו של הילד כך שהילד יכול לצמוח ולהתחזק ולהפוך להיות עצמאי דיו לשלוט בדחפיו.
כשהחינוך כולל צעקות ואיומים (114) הילד יפתח התנגדות פנימית לכל דבר. לדוגמה ילד שלא מוכן לעשות צרכיו בשירותים על אף שילדים לועגים לו על כך. מעשה זה הוא למעשה מחאה וניסיון לשמור על העצמיות שקיומה מאוימת על ידי התביעות של ההורים וגישה שתלטנית ונוקשה. דרישה נוקשת ובלתי מתחשבת בקשיי הילד יוצרת אצלו חווית כשלון שתפגע בו ותדחיק אותו מלחזור ולנסות לממש אתגר. התנסות בהצלחה מזכה את הילד באהבת ההורים (115) ויוצרת תחושת סיפוק לעמוד בהישג. באופן כזה נוצרת בו מוטיבציה להתמיד והוא מחזק את ביטחון. אם כן מרכיב חשוב בהצלחה הוא הבשלות והיכולת של הילד לבצע פעולות הנדרשות ממנו לצד ויתורים והנחות שעולה קושי.
חינוך לניקיון אם כן צריך להיות בהדרגה.

1. שיחה על הרגלי ניקיון בכלליות - אמא/אבא עושים פיפי בשירותים.
2. לבקש מהילד לומר מתי יש לו צרכים.
3. להרגיל את הילד לשבת על סיר. כשהוא מבצע זאת להתלהב ממעשיו.

במצבי משבר יכול להיות כשלנות ואיתות על מצוקה. בפרט שיתכן כי יש כלשונות והתנגדויות לאורך התהליך.
ניתן לזהות חינוך נוקשה לניקיון כשהילד מפתח אישיות מרדנית בתחום אחר. למשל לפתע הוא מתנגד לאוכל.
הורה שמחנך את הילד בסבלנות ובגמישות

1. מקדם תהליך הדרגתי והילד לומד להתגבר על דחפיו. תהליך שמאפשר לו לעבד את הצער שבדחית סיפוק ומאפשר לו לחפש פתרון אחר עבורו.
2. הילד יפנים את ההתנהגות כמשהו שהוא מזהה עמו ובלתי נפרד ולא כמשהו שמעורר בו התנגדות כי אמו תכעס.
3. הילד יפתח סופר אגו סבלני שיראה בנורמות עקרון מנחה ולא צו אלוהי שאינו מאפשר גמישות.

בסוף שלב איפלי צפוי להתפתח מצפון. בגיל שנה וחצי עד שלוש (116) אין מקום לדון על מצפון במלוא המלה. ילד יחוש רגשי אשם כשיתפס בקלקלתו. הווא יבצע את המצופה ממנו לא בגלל שפיתח מצפון אלא רצון לזכות באהבת ההורים. רק כשהוא ירגיש אשם גם כשאינו מתפס, ינווט את מעשיו לפי ידיעה פנימית של טוב ורע ניתן לומר כי פתח מצפון.

הרטבה לילית

קורה שילדים בני 4-6 ואף גדולים יותר חוזרים להרטיב למרות שרכשו שליטה על הסוגרים. הרטבה לרב מופיעה כשהילד חש מצוקה. היא סימן שיש עומס בחיו הרגשים והאגו לא מצליח לשלוט על תתחום זה. המצוקה יכולה להיות כעס על האם, הרגשת קיפוח, קנאה באח, געגוע לאבא. דיבוב על הענין ונתינת לגיטמציה לתחושותיו גם כשנרטב הילד מוצא כוחות לאסף עצמו ולחזור לתפקוד תקים. זאת במקביל בהסרת הדרישה ממנו להיות יבש וכך חוסכים ממנו את הכאב בכשלון ואכזבה בתחום ומעודדים אותו להאמין בכוחו