צילום בחשיפה ארוכה
*מדריך צילום בחשיפה ארוכה* במדריך זה אעביר את כל מה שדרוש על מנת להתחיל לצלם תמונות יצירתיות עם חשיפה ארוכה. אנו נפרק את המדריך אל כמה צעדים פשוטים, נעבור דרך כמה סיטואציות, ונראה איך אפשר להשיג אפקטים ממש מגניבים עם ציוד בסיסי לחלוטין. פסקת פתיח המתארת את נושא/נשוא הערך.
צילום בחשיפה ארוכה הנו ז'אנר בצילום שלעתים מקושר לאומנות צילום עדינה, הודות לאפקטים הסוריאליסטים שז'אנר זה מביא אתו לתמונות. בעצם, כדאי לציין, צילום בחשיפה ארוכה הנו הז'אנר האהוב עליי. צילום בחשיפה ארוכה בעיקרון מתייחס לכל תמונה שנלקחה עם מהירות תריס נמוכה, בתמונה זו התריס יישאר פתוח לזמן אורך יותר מ 0.5 שניות. מה שאומר שתצטרכו חצובה מכיוון שעם תריס פתוח התמונה נבנית עם הזמן, וכל תזוזה קטנה של המצלמה תבוא לידי ביטוי בטשטוש לא רצוי של התמונה. תלוי בזמן החשיפה ובמהירות האובייקטים המצולמים תוכלו ליצור טשטוש, מריחה, ואף העלמת אובייקטים. כאן, במדריך קצר זה, נעבור על הבסיס לצילום בחשיפה ארוכה, ציוד הצילום הדרוש ואיך לבצע צילום טוב. בנוסף, אעבור על איך ההבדלים בזמן החשיפה יכולים להשפיע על האובייקטים בתמונות כמו, למשל, ארכיטקטורה. וכמובן, גם אתן טיפים שיוכלו לעזור לכל חובבי ז'אנר הצילום הזה [1].
קצת תיאוריה עריכה
יש כמה דברים עליהם צריך לדעת לפני שמחליטים כמה זמן כדאי להשאיר את התריס פתוח, כדי להגיע לחשיפה הרצויה. למשל, לקחת בחשבון את האור הכללי, הטבעי ולא טבעי, הקיים בלוקיישן [2]. 1. חשיפה – ככל שנשאיר את התריס פתוח, כך גם ייכנס אור למצלמה, יגיע לחיישן וזה יצרוב אותה בתמונה. לכן אנו צריכים להיזהר כמה אור אנחנו רוצים להכניס לתמונה. ולשם כך בזמן בחירת גודל הצמצם, רגישות ה-ISO ומהירות התריס, נגביל אותם בהתאם לכמות האור שכבר קיימת בסביבה [3]. 2. האור הסביבתי – בנוסף לאמור בסעיף הקודם, האור שקיים בסביבה יקבע לנו גם את מהירות התריס בו נעשה שימוש. בכדי לקבל את האפקט הרצוי. לכן האתגר האמתי הוא למצוא את האיזון בין האזורים הבעייתיים, החלקים המוארים בתמונה לבין החלקים החשוכים בתמונה. המפתח הוא לשמור על תריס פתוח מספיק בכדי לא לאבד פרטים מהאזורים הבעייתיים [4]. 3. כמה טשטוש אנו רוצים בתמונה – האם אנו רוצים רמות שונות של טשטוש האובייקטים בתמונה ואולי נרצה בכלל להעלים חלק מאותם אובייקטים. 4. כמה מהר האובייקטים נעים – אם אתם הולכים לצלם אירוע ספורט, למשל מרוצי מכוניות, ותשתמשו במהירות תריס של 1/100 אתם צפויים לקבל תמונה מטושטשת. אבל אם תשתמשו באותה מהירות תריס לצלם אנשים הולכים ברחוב, הטשטוש יהיה ברמה הרבה יותר נמוכה אם בכלל. אותו הדבר עם עננים, מים וכו'. אם אתם מצלמים אובייקטים בתנועה איטית, אז תצטרכו להשתמש במהירות תריס איטית על מנת להשיג טשטוש כל שהו. אך אם האובייקטים המצולמים מהירים, עם מהירות תריס מהירה יותר עדיין תשיגו את אפקט הטשטוש.
בכדי לדעת קצת יותר על השליטה שלנו על כמות האור הנכנסת למצלמה כדאי לקרוא גם על תפקיד צמצם ורגישות ISO וזמן החשיפה.
צילום עם מהירות תריס גבוהה, הוא נהדר להקפאה של עצמים מהירים כשזו התוצאה הרצויה. אבל, האטה של התריס, תביא להמחשה של התנועה בתמונה בשעת הצילום וכך, תהפוך התמונה לרכה ואבסטרקטית. לכן, צילום בחשיפה ארוכה הוא נהדר למשחק עם אובייקטים כגון עננים בתנועה, גלים המתנפצים על החוף צילום של עיר בלילה, או כביש מהיר להדגשת תנועת הרכבים.
ציוד עריכה
המצלמה עריכה
מן הסתם, תצטרכו מצלמה שיש בה מצב ידני, בו תוכלו לשלוט על גודל הצמצם, רגישות ה-ISO ומהירות התריס. בנוסף, מצב "BULB", כלומר אפשרות לפתיחת התריס ולסגירתו לפי פקודה של הצלם, גם תהפוך לשימושית בתנאים ומצבים מסוימים בהם תרצו תריס פתוח מעבר להגדרות המובנות של המצלמה [5].
חצובה עריכה
כבר אמרנו שצילום בחשיפה ארוכה בונה את התמונה כל זמן שהתריס פתוח. ולכן, כל תזוזה, גם הקטנה ביותר, תשאיר חותם לא רצוי בתמונה עצמה. לכן, ככל שהחצובה יותר יציבה כך הדבר ישפיע על איכות התמונה. כאמור, החצובה תשמש אותנו בזמן הצילום כאשר התריס פתוח, לכן כדאי למקם את החצובה על שטח יציב. לעיתים, בתוך העיר או על גשרים, הרצפה רגישה לרכבים גדולים שעוברים שם. כדאי לשים לב גם לזה. כמובן, אתם בטח שואלים מדוע חשוב לייצב את המצלמה כל כך אם מלכתחילה אנו רוצים תמונה מטושטשת. בכל תמונה טובה כדאי שיהיה אובייקט שיתפוס את העין של המתבונן בה, בתמונות עם חשיפה ארוכה, עלינו לתפוס אובייקט סטטי שייעגן את עיני הצופים בתמונה. למשל, בצילום על החוף, סלע ישמש לעוגן נפלא ובנוסף יבליט אף יותר את תנועת הגלים כשאלו יפגשו בו. בצילום בעיר, בניין מרשים יעגן את עיננו בזמן שהמחשבות מפליגות עם תנועת העננים [6].
פילטר ND (Natural Density Filter) עריכה
כבר הבנו שתריס שפתוח לאורך זמן מכניס יותר אור לתמונה, יותר מידיי אור והתמונה "תישרף". פילטר ND, פועל כמו משקפי רתכים. הוא חוסם את רוב קרני האור מלהגיע לחיישן. לפילטר זה מספר דרגות של אטימות לאור והוא אינו משפיע על התמונה בשום דרך אחרת. לכן בזכות פילטרים אלו, נוכל לעשות שימוש בתריס מושהה גם במהלך היום [7].
עדשה עריכה
בצילום בחשיפה ארוכה, אין שום צורך בעדשה מיוחדת [8].
מתחילים לצלם עריכה
דבר ראשון, על הצלם למצוא את האובייקט אותו הוא רוצה לצלם. כדאי לטייל מסביב לאובייקט, לפני שמניחים את החצובה, בכדי לחפש את הזווית המתאימה ביותר לצילום. עדיפה תמונה אחת טובה, מעשר פחות טובות. כמה דברים על מזג האוויר שעל הצלם לזכור בזמן חיפוש הלוקיישן. האם ישנם מספיק עננים לצילום שמיים בחשיפה ארוכה. העדפה שלי לשמיים בצילום ארכיטקטורה היא 40% עננים 60% שמיים כחולים. בעוד שנתון זה משתנו כשאני מצלם נופי ים, 20% עננים 80% שמיים. דבר שני, לאחר מציאת הזווית הנכונה בלוקיישן הנבחר. מיקום החצובה. וודא שהמצלמה מחוזקת לראש החצובה והחצובה נעולה. אם ישנה רוח חזקה, זה עלול לפגוע באיכות התמונה. כל תנודה תורגש בתמונה. דבר שלישי, לאחר שביצעת את שני השלבים הראשונים, הגיע הזמן להתאים את ההגדרות הרצויות של המצלמה. לרוב, בחשיפה ארוכה אני משתמש בISO הכי נמוך שיש (ISO100). בחירת הצמצם. בחירת הצמצם תהיה תלויה בנוף אותו אנו מצלמים. דבר שחשוב לזכור לגבי הצמצם, בעוד שגם הצמצם שולט על רמת בהירות התמונה, אין לו אותו אפקט על התמונה. לצמצם שליטה על עומק השדה שנמצא בפוקוס בתמונה. לכן אם האזור הנחשק לצילום הוא בעל אובייקט שמגיע עמוק בתמונה אנו נרצה מפתח צמצם קטן. אם ה אובייקט הוא בעל עומק רדוד יחסית, מפתח צמצם גדול יותר יספיק. בכל מקרה, ברוב תמונות הנוף אנו נעשה שימוש במפתח צמצם קטן (F/8). לבסוף, כל שנשאר זה להתחיל לצלם. אני תמיד מתחיל בצילום ניסיון, בעזרתו אני יכול לדעת אם הקומפוזיציה שבחרתי היא נכונה וכן אם הפוקוס מכוון טוב. בשלב זה, אם ישנו רצון לעשות שימוש בפילטר ND, זה הזמן. וכל שנשאר הוא להתחיל לצלם בחשיפות שונות, כלומר במהירויות תריס שונות, ולבחור את התוצאה הרצויה.
להפוך את הידע לאומנות עריכה
צילום פנסי רכבים עריכה
פנסים קדמיים ואחוריים של כלי תחבורה מביאים אפקטים מרהיבים וזו דרך טובה להכיר את דרך הפעולה ולצבור ניסיון בז'אנר זה. בכביש סואן, בו יש תנועה רבה בלילה, השתמש בשטח יציב עבור החצובה וכוון את המצלמה כך שרוב שלמצלמה תהיה השקפה על כל האזור. פה, כדאי להשתמש במפתח צמצם קטן F/16 ואפילו קטן יותר. ככה נוכל להשיג עומק שדה גדול, ורוב התמונה תצא בפוקוס. כאן, חשיפה ארוכה תיצור את האשליה של שובל מואר אחרי הרכבים. וככל שהחשיפה ארוכה יותר כך גם שובל האור ארוך יותר [9].
צילומי חופים עריכה
בכדי לתפוס את כל הדרמה המתחוללת בים ונפגשת בשמיים המעוננים, כדאי להתחיל לצלם מיד בשעה האחרונה לפני שהשמש שוקעת, כשיש עדיין אור טבעי, שעה זו ידועה כ"שעת הזהב" בקרב צלמים רבים. שכן האור הרך בשעה זו של היום מאפשר חשיפות ארוכות במיוחד, מספיק בכדי לתפוס את הדרמה כשהגלים מתנפצים והעננים מתרחקים, ועדיין לא לקבל תמונה שרופה מידיי. כאן הייתי ממליץ על חשיפות ארוכות למדיי של 5-30 שניות. ככל שהחשיפות ארוכות יותר כך יתקבלו תמונות בהם המים נראים יותר כשכבה אחת חלקה של מים קפואים ועננים מרוחים עד נעלמים [10].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אלון קירה, צילום בחשיפה ארוכה, אלון קירה בית ספר לצילום.
- רועי גליץ, מדריך לצילומי לילה, גליץ בית ספר לצילום.
קישורים חיצוניים עריכה
- [צילום בחשיפה ארוכה], באתר (dizzo)
- [חשיפה ארוכה בצילום - מדריך], באתר (tamir bibi)
- [מיפתח צמצם], באתר (סודות הצילום הדיגיטליים).
- [ND Filter], באתר (http://www.naturephoto.co.il/).
- [חשיפה ארוכה], באתר (cliki).
- [[11]], באתר (cnet).
- [[12]], באתר (exposureguide).
- [[13]], באתר (nikonusa).
- [[14]], באתר (bwvision).
הערות שוליים עריכה
1. תבנית:Http://dizzo.co.il/long-exposure/ 2. {{http://www.tamirbibi.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D/73-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94%20%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94}} 3. {{http://www.zilum.org.il/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%9D/}} 4. {{http://cliki.site.co.il/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94}} 5. תבנית:Http://www.naturephoto.co.il/zenphoto/index.php?p=Article GND Filter 6. תבנית:Http://allonkira.com/apage/24277.php