רגישות היא העוצמה החדשה/אמפת:ברכה או קללה?

יש עוצמות לאמפת אבל גם עניין מכאיב ביותר ומתיש. חוסר היכולת לרצות את כולם גורם לכם להרגיש שמשהו לא בסדר בכם שאתם כשלון, מפסידים ולא מעריכים את עצמכם כדי להתפרנס ממה שאתם אוהבים(עמ 82) אפילו אם אתם מזהים שאתם אמפת אתם עלולים לרסן את היכולת האנרגטית שלכם ולממש עצמכם מכיוון שהאחר נראה לכם חשוב.
הקללה באמפת ביא חוסר היכולת להבחין בין צרכים של אחרים לשלנו והצורך שלנו לוודא שכולם מרגישים טוב יותר לפנינו. לכן אנחנו נמשכים אל מחוץ האני ולדרמות ונושאים משא כבד על הכתפים. יש קושי להתאים עצמנו (שישה חושים) לעולם שלא מותאם לנו (חמישה חושים).
יש לאמפט גם רגישות שמסבה אי נוחות ולצדה ריפוי טבעי, יכולת לאהוב ולנסוך באחרים תחושת נחות ללא מאמץ. תכונות נוספות של אמפתים" התחשבות, מודעים, אכפתיים, יצירתים וקשובים (עמ 84).

סלידה מביקורת / התמכרות לאישור

אמפת: - מתקשה לקבל ביקורת ולהכילה. יש ילדים שיכולים להכיל הערות ולהניפם כמו אם תהיה בשקט יחבבו אותך ויש כאלו שיטמעו בתוכם את המסר. - מחשבות רעות מהדהדות בראש שוב ושווב - חווה בגופו תחושות למשל בעת ביקורת (עמ 85) ויכולים לתאר את החוויה: עליה בחום גוף, סחרחורת, לחץ דם ועוד. - נמנעים מהערות מתקנות או לא מרוצות. כששומעים אותן עלולים להפוך לאנשים מרצים. אמפת צריך להבין שריצוי אחרים הוא הפקרת כוחנו. תחילה בלעשות את מה שהאחר רוצה שיקנה לנו אישור ולא מה שהמצפן שלנו אומר (עמ 87).
אישור מאחר גורם למחשבה של אני ראוי ועושה את מה שאני צריך. כשהאישור פוסק אתם רגישים עד אבדן בצורת תסמינין פיזים של הילחם וברח. תגובה המעלה את לחץ הדם. היא גורמת לכם לתהות מה עשיתי שהפסיק אישור זה. אדם עלול להשתעבד לצורך הזה

כך תהפכו לשטיחונים - המסלול המהיר

הצורך בסביבה שלוה גורם לנו לפעמים להיות האנדרדוג או השטיחון: - מתנצלים למרות שהאשמה אינה שלכם. - העמדתם פנים שאתם מסכימים כי מפחדים לומר דעתכם, לא אוהבים לא להסכים עם אחרים, אחראים לרגשות של אחרים [ובמילים שלי תיאור מדויק יותר ללא פרשנות הוא כי אינכם אוהבים להפר את האיזון הרמוני] (עמ 88). - המנעות מעימותים - מקבלים על עצמנו אחריות שאיננו רוצים כדי לרצות ולשמר מערכת יחסים עם אנשים שאנחנו לא מסתדרים איתם. נטיות אלו מרחיקות אותנו מעצמנו. הופכות אותנו למה שאחרים רוצים עבורנו. סיפור של משתתפת בריטריט רוחני בשם וונדי שמפנימה כי היא נשואה לנרקיסיסט. היא עושה הכל כדי לרצות אותו והולכת על ביצים.הוא לא תרם דבר למערכת היחסים . כשהוא חלה היא סעדה אותו. (עמ 90). כשהיא חלתה הוא גרם לה להרגיש כאילו היא קוץ בתחת והכה אותה. היא אהבה אותו ולכן לא עזבה אותו. היא אבדה עצמה עד שכבר צרכיה לא עניינו אותו. היא הזדהתה עם וונדי מאחר וחונכה בחינוך לא שיווני שמגיל צעיר ההורים מכינים את הבת לשידוכים. היא העריצה את סינדי לאופר, חקתה אותה במראה ורקה לצלילי השיער girls just want to have fun. (עמ 92). הדמות אותה העריצה וחקתה היתה שונה מחינוך הוריה. הם הקרינו חשש שתשאר זקנה בודדה וזה השפיע על תת המודע שלה והתחושה שתאכזב אותם הפכה לבלתי נסבלת. הוריה האמינו בלב שלם שהשאיפה שזו מחווה אוהבת לשאוף עבורה שתתחתן. הם לא הפנימו שבכדי שתצעד במסלול זה עליה לעמעם את עצמה. כאמפת היה לה קשה (עמ 93). עם הזמן לא רק שהיו את ציפיות הוריה אלא של עמיתים וחברים ואפילו זרים החלו להיטמע בה עד לשלב בו היה זה כל העולם. היא לא יכלה להתמודד עם חוסר שביעות רצון מבלי לזכות באישור.
בילדותה למדה בבי"ס בהונג קונג בו רב התלמידים היו בריטים. היא היחידה שהיתה חומה והרגישה כי המנהלת מצפה ממנה להודות על כך שהיא לומדת בכזה בית ספר ולכן היתה במקום של הוכחה בלתי פוסקת שהיא ראויה לכך. היא סבלה מבריונות והרגישה כי הובילו אותה למצבים בהם גרמו לה להרגיש לא ראויה ולא מתאימה די דומה לצאן לטבח (עמ 95). התחושה הזו ליוותה אותי והיא הרגישה כי היא צריכה לעבוד קשה כדי לזכות באישור. לפיכך כשלא נהגו איתי בהגינות במקום לעמוד על שלה היא נהגה להיות נחמדה יותר ולעשות כל מה שביעולת כדי לזכות באישור של אנשים שלא רכשו את כבודה.כך היא נכנסה לקונפליקט פנימי. היו לה קשיים לשוחח עם אביה כיצד לממש את חלומותיה.

נטייה לקורבנות

אמפת עלול לוותר על כוחו אנחנו עלולים לקבל מנטליות של קורבניות בה אנו מרגישים כי החברה נהגה בנו בחוסר הגינות.אם אתם מרגישים שנפלתם קורבן חשוב לומר את זה (עמ97). לא ניתן להמשיך אם לא לוקחים את האחריות והשליטה לידים. סיפורי הקורבנות מאחור מונעים מאתנו לקחת שליטה על חיינו. מונעים התקדמות הלאה ונטילת סיכונים בחיים. הטלת אשם על האחר או נסיבות שונות מגינים עלינו מביקורת על משהו שעלול להיתפס כמו מגרעת או כשלון.

יש יתרונות לריצוי אחר  :

• אנשים מצטערים ונכונים לספק את צרכינו מבלי שניאלץ להישמע לדרישות.
• סביר שנקבל את שאנו רוצים ללא בקשה או הכרחה.
• פחות ביקורת מאחרים (עמ 98)
• תירוץ לחוסר נקיטת פעולה.

במילים אחרות, קורבנות הופכת לכלי של אנשים מרצים אחרים שמאפשר להם להשיג את מבוקשם באופן פאסיבי. מי שנלכד באותה קורבנות הם אלו שלרב מרצים.
סיפור על שרי שאמה אמרה כי לבה חלש ולא תאריך ימים. ילדיה נסו לרצות אותה ולא להכביד עליה. שרי תוגמלה על היותה ילדה ציתנית לכן נמנעה מלהרגיז את אמה ופחדה שתמות טרם עת (עמ100) . אמה נהגה לפנות אליה שוב ושוב לעזרה וקנאה באחים שלהם שיש להם חיים משל עצמם. היא התמודדה עם אתגרים בריאותים והציבה את צרכי אמה במקום ראשון. דפוס הילדות שזהתה שרי שהתפתח בינה לבין אמה מהילדות יצר בה טינה. אמה גלמה את תפקיד הקורבן כדי למשוך תשומת לב המשפחה ושרי בעלת הנטיה הקורבנית לא היתה מסוגלת לומר לא. כדי לקטוע את דפוס זה עליכם להעריך את עצמכם ולסרב.

עומס יתר חושי

לאור ההצפה אמפת מרגיש צורך בהתבודדות. הם חווים את המציאות בגופם ומושפיעים פיזית מטלוויזיהף אנשים, רעש וכו. זיהוי ההשפעה הזו גורמת לאמפתים להתבודד ולהמעיט בנקודה מסוימת בחייהם מצריכת חדשות והשפעטת מזיקות (עמ 103). הם מחפשים יותר שקט והרגעות באמבטיה חמה. העולם הטכנולוגי גורם להצפת מידע כפולה וחשיפה אל תוכן וריבים וירטואלים. עומס רגשי נוצר גם על ידי אנשים בעלי תלות רגשית רבה או חוסר תפקוד רגשי. אמפתים מתקשים להשתחרר ממערכות יחסים איתם שמא יאכזבו את זולתם בייחוד אם המערכת החלה בטוב (עמ 105). התמודדות עם מנהלים לא הוגנים, טיפול באדם חולה או תובעני מעוררים תחושות סותרות עמוקות.
מעידה אל עומס יתר חושי ואיבוד החיבור העצמי פנימי נובע מכך שהעומד הרגשי אינו נרשם במח אלא אמפתים חשים באופן פיזי בגופם את העומס היתר הרגשי הזה. בין היתר כי אינם מבחינים בין הרגשות שלהם ושל אחרים ברמה כזו שהם לעיתים לא מודעים שהתחושות שהם חווים אינם שלהם אלא של האדם מולם. זו אחת הסיבה שעומס רגשי קורה במקום הומה אנשים או במקום רועש. (עמ 106)עומס יתר עלול לגרום לתשישות עמודה, כאבי ראש ומחלות.
יש כמות מסוימת שאדם מסוגל להכיל של רמת לחץ וחרדה השיכים לאנשים אחרים ומרשים להבדיל בין הרגשות והמחשבות שלהם לשלנו. כשאמפת נוטה ללכת לאיבוד ברגש של אדם אחר הוא תורם לפיתוח האישיות המרצה שנמנעת מעימות כי עימות מוביל לעומס רגשי. הימנעות מעימות מוביל להזנחה של צרכי האמפת מחשש שאחרים ישפטו אותו, צבירת תסכול והימנעות מכוונת מחשש לאכזב אחרים ונטיה להרשות למי שאנחנו לבוא לידי ביטוי - כך נוצר דפוס מעגלי. מערכות יחסים מסתבכות כי אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם קונפליקט (עמ 108). אמפת צריך להתמודד עם קונפליקטים ולא להימנע מהם.
כלי התגוננות של אמפט:

• שכבה - אמפת יכול להגן על טבעו הפנימי על ידי חזות קשוחה המנוגדת לסכנון המרצה. זהו מנגנון הגנה מפני עומס רגשי וחסימה של כאב.
• עמידה מהצד וניתוק, בריחה לאלכוהול, סמים, אכילת יתר והימורים.

ככל שהסביבה עוינת כך השכבות גדלות. פעולות חיוביות כמו הצטרפות לתכנית אינטנסיבית עלולה להוסיף שגבות (עמ 110) שמסיעות להתמודד בהצבת גבולות חזקים. הן לא בהכרח יתנו מענה לשורש הבעיה שהיא עומס רגשי יתר חושי.

היופי שברגישות שלכם

דיכוטומיה: האמפת מחובר לעולם השני, הנשגב, הבלתי נראה מחוץ לזמן ולמרחב. כשאמפת הולך ביעודו החיים מסתדרים בשלל דרכים קסומות. כשהוא מוותר על כוחו לעולם החיצוני הוא מאבד את החיבור לחוש הידיעה הפנימי והחים משתוללים בסחרור מטה. הדיכוטומיה הזו בין חיבור לעצמנו וויתור למי שנמצא מחוצה לנו עלול לגרום לאמפת להפוך את עורם כדי להימנע מביקורת או בניסיון לזכות באישור (עמ 111), לעשות הכל כדי להקל על סבל. הנטיה להתאים עצמנו לעולם בו יש 5 חושים עלול לגרום לדיכאון, נטיה לאובדנות ותלות בסמים כאמצעי הימלטות מכאב פנימי. מי שחש בכאב של אמפתים הם אמפתים בעצמם. אם אמפת חוסם את הרגישות הוא מוותר על כוחו לעולם חיצוני ועל מהותו הנשגבת. לפעמים צריך ללמוד להקשיב לתדר הפנימי כדי לחולל טוב לעולם ולהגשים באופן מלא (עמ 113).
היא מדמה בין דבריו של מיכאלאנג'לו על פסילו פסל של מלאך לבין שכבות אמפת. כשנשאל האמן כיצד הצליח לפסל מלאך כזה הוא הסביר שהוא תמיד היה שם. האמפת הוא כמו אבן שבתוכו נמצא אותו מלאך ויש לחצוב שכבה שכבה כדי להגיע אליו.

מדיטציה לאימוץ המתנות שבהן ניחנו

יתכן כי בתחילה המדיטציה הזו תגרום מבוכה ואמפתים ימנעו מלאמץ אותה אך אחרי מספר דקות או שבועות תתחילו להאמין למילים.