רגישות היא העוצמה החדשה/לחיות ללא פחד

מנטרה: אחיה ללא פחד!
בחווית סף המוות אביה אמר לה לחיות חיים ללא פחד. מה שבצעה. עלינו לחיות את החיים של מי שאנחנו, לאהוב את מה שאנחנו ומתוך תחושות אלו לחיות את חיינו. עלי לקבל מחשבות שליליות וחיוביות. במסגרת הפרדיגמה של חמשת החושים אנחנו מדחיקים מחשבות מסוימות שלא מתאימות לצורת החשיבה (456). אמפתים מדחיקים את המחשבות בגלל שהם יכולים לקרוא אחרים וחושבים כי אחרים יכולים לקרוא אותנו באותה קלות שאותנו קוראים. לכן אנחנו קוברים מחשבות על מי שאנחנו ועוטים שיריון מגן.
יש גם דיקטטורה של מחשבות שלילית שמא נחשב משהו שלילי ונביא אותו לידי ביטוי. הפחד הזה רווח בקרב אמפתים מפני שאנחנו מועדים להשפעות.
כשהתמודדה עם הסרטן כולם דנו על "חוק הזימון" לכאורה כאילו היא הביאה על עצמה את הסרטן, המחשבות שלך, וכו. היא לא הצליחה להבין כי היא אדם חיובי. היא הייתה האדם שמעודד את כולם ורצתה שכולם יחבבו אותה. החנקה של מחשבות ורגשות הוא למעשה שאיננו טובים מספיק (458). חלק זה יש להכחיד. אנחנו מדכאים את מי שאנחנו. זה לא בריא. ניטור של כל מחשבה אחת לאחת מצריך שיפוט מחשבות שבסופו אנחנו שופטים את עצמנו. זו צורת קיום מלאכותית ולא אותנטית!
צריך להיזהר מ"חוק הזימון" בלי להבין אותם. אנחנו לא מזמנים אלינו אירועים וניסבות על ידי המחשבה אבל אנחנו כן מושכים אלינו מה שנקרה בדרכנו בשל היתנו מי שאנחנו. היא לא הבינה את חוק הזימון אבל גילתה שהוא מפתח לאהוב את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו.

היו מי שאתם

קבלה של חיים של מי שאנחנו כולל גם קבלה של מחשבות שליליות (459). קבלה של מי שאנחנו כפי שאנחנו מושכים אלינו את ממה ששלנו באמת. אנחנו לא צריכים לדאוג בענין המחשבות או איך להיאחז בתוצאות, בהזדמנויות, במערכות יחסים ובחוויות חיוביות כשאנו מושכים אלינו כאלה. רק משבות ככולן הופכות אותנו להיות מי שאנחנו
בכללי היא מעדיפה לא לתייג מחשבות כחיוביות או שליליות. הן פשוט מי שהיא. חשבו על ילדים שפולטים המון מחשבות שליליות. הם לא מזמנים לעצמם תוצאה קטסטרופלית. אם לא תשפטו אותם הם לא ישפטו אתכם. ותרו לעצמכם ותאהבו את מי שאתם.
איך אוהבין את מי שאנחנ? שאלו: אם היה אפשר אותי מחדש מי הייתי? מי הייתי לו אף אחד לא היה מסתכל בי (461). האם אני רואה את עצמי אדם קליל? חופשי? מצליח? יצרתי? אנחנו מזמנים לחיינו דברים לא רצוים לא בגלל המחשבות השליליות אלא מפני שאנו בוראים את המציאות דרך המטענים והאמונות שלנו. הרפיה והקשבה למיסטיקה הפנימית ואהבת עצמנו כמו שאנחנו גורמת לנו להסתכל על העולם מבעד לאותה בהירות. אנחנו בוראים את החיים שאנו רוצים ומאפשרים לעולם לשקף אותם בחזרה.
המבט בעולם תלוי במשקפים שמבעדם אנו מתבוננים. כשאנו משנים את האמונה ומחליפים משקפים הנוף משתנה. התבוננות על העולם בכעס ישקף כעס חזרה. לפעמים זה בא לידי ביטוי בכך שאם קנית צבע חרי פתאום כולם לובשים אותו או רכשתם רכב מסוים וכולם מסביב פתאום יש לו.
יש עדויות מדעיות על ההשפעה שלנו על הסובב אותנו. ד"ר מאסארו אמוטו כתב את "מסרים מהמים" בו פרט על ניסוי שעשה במילים. מחשבות, תחושות, מוזיקה משפיעים על המציאות הפיזית כמו התגבשות גבישי מים קפואים. בשנת 1998 חוקרי מכון ויצמן למדע ערכו ניסוי מבוקר בו הראו איך ראן של אלקטרונים מושפע מהתבוננות בה. ככל שההתבוננות ארכה יותר כך גדלה ההשפעה של המתבונן על התרחשות בפועל.
בחווית סף המוות היא הבינה כי לא רק המחשבות הן המזמנות ליצירת המציאות אלא גם הכבוד והאהבה כלפי מי שאני. הדבר היחיד שעליה להיות זה היא עצמה ללא פחד (465). עלינו להתבונן בעולם כפי שאנחנו רוצים להתבונן בו ולא כפי שאחרים. לא להזדקק לאישור חיצוני, לא להזדקק למחלה כדי לטפל בעצמנו ולא להרגיש שאנחנו צריכים להצטדק. לזכור שיש לנו ערך ואיננו צריכים להוכיח את עצמנו
מה שמנע ממנה להיות היא עצמה הוא הפחד שלא יחבבו, יהיו מרוצים, לא תהיה ראויה או טובה. מה שעזר לה הוא אהבה. ככל שאמפת מאפשר לעצמו להיות מי שהוא הוא מעביר מסר שהוא אוהב את עצמו והוא בסדר גמור (466).
גם אם עוברים מחשבות שליליות או פחד ניתן לאפשר להם להתקיים ולא להחניק את אותה מחשבה שמא תייצר מציאות שלילית.
איך עוברים מפחדים פנימים מלהיות עצמנו לאהבה עצמית? יש להבין מהיכן הפחד מגיע. לרב פחד הוא מבחוץ.גם אם נראה שפחד הוא בראש. העמקה לתוך עצמך מוציאה רק אהבה. נראה כי המציאות מנוהלת על ידי הפחד יותר מאהבה. אמפת מרגיש את זה עמוק. לכן רבים מאמינים כי הפחדים האלו הם פנימים אבל הם תוצר של פרדיגמה חיצונית.
דרכים למזער קלטים שמגיעים מהעולם החיצוני:

• התנתקות והפסקה (468).
• התיעצו עם המסטיקה הפנימית כשאתם מפחדים והתבוננו פנימה.
• המטרה שלנו היא לחיות בעולם הגשמי הזה ולא לברוח ממנו. לפעמים הפרדיגמה שלנו רועשת ומפחידה. זה יכול להוציא אותנו מאיזון. מסטיקה פנימית מתקנת את זה. מחברת מחדש לייעוד של הנפש שלנו ולכוונה שלה, ולאהבה שלמלכתחילה משכה אותנו לעולם.

אהבו והוקירו את מי שאתם!

כיצד לזמן את המצפן הפנימי לעזרה:

• שאלות איך לאהוב עצמי יותר? איך להיות יותר אותנטי? היכן ניתן לשחרר פחד?
• אל תאשימו את עצמכם (469) שזמנתם את הדבר ואל תחשבו מחשבות שליליות. בעת משבר (בלבול, פחד, פגיעה) תגידו לעצמכם שאתם מזמנים את עצמכם לאהוב את מי שאתם, להכניס עוד דברים טובים בחיים. איך תוכלו למצוא שמחה? מה משמח אתכם? כאמור אנשים מושכים אליהם מי שאנחנו באמת. כשאתם שמחים אתם מושכים אנשים שמחים.

תוכלו להשתמש בטכניקות אלו כדי לסייע לאחרים.
בעת משבר אל תשפטו את עצמכם. התייחסו אל עצמכם כמו שהייתם מתיחסים אל חבר טוב שהיה חווה את מה שאתם חווים (471). השתמשו במשפטים כמו אל תפחד אני פה. אני אוהב אותך וזה יעבור.
הביאו את עצמכם למרחב שאתם אהובים. כדי להביא את עצמכם למרחב בו אתם מרגישים אהובים. הפגינו כלפי עצמכם מה שנחוץ לכם כדי שתאהבו את עצמכם יותר ותגיעו לתדר גבוה יותר.
לפי חוק הרטט הכל עשוי מאנרגיה רוטטת. ככל שהרטט חזק יותר כך אתם מרגישים קלים, אינטואיטיבים ומודעים לעצמכם. פחד מהמחשבות לא מביא אותנו לרטט גבוה. קבלת המחשבות מביאה אותנו לרטט גבוה יותר. אהבה היא תשובה לכל בעיה בעולם. אמפתים אוהבים לשמח ולהעניק אושר ואור לסובבים ובגלל זה הם מצלים ועוזרים (473), מרוממים אחרים. לשם כל אלו הם חייבים לאהוב את עצמם. בגלל זה הסיסמה שלה היא אהבו את עצמכם כאילו שחייכם תלוים בכך.
אמפת זקוק לעידוד כדי להרגיש שהם לא אנוכים שדואגים לעצמם. למעשה לדעתה זה אנוכי שלא לעשות זאת. לא לדאוג לעצמנו פירושו להוסיף עוד לבעיה.
המחברת חולקת שאנשים שספרה להם על חווית סף המוות היו מבקרים אותה שיש לה מותרות ויש אנשים שסובלים יותר. כמו גם, אנשים מצפים שאנשי מוסר רוחני יבצעו הקרבה מוחלטת של מי שהם. זה קשה לשנות הלך רוח של מי שמאמין ששירות כרוך בהקרבה עצמית. התייחסות הזו מצופה כם ממורים, מהורים, ממנהיגים, מהילרים - שיקרבו עצמם. כשהיא פוגשת אנשים שמגנים אותה בגלל שמשמרת את המניעים שלה היא מזכירה לעצמה שאם לא תאהב את עצמה ולא תקשיב לאינטואציה הפנימית שלה היא תשא בתוצאות שעלולות להיות כרוכות במחלה. במקום להיות פתרון היא תהיה בעיה (475).

לאפשר במקום לזמן

לחיות ללא פחד הוא להיות מי שאתם ללא פחד. לפתוח את עצמכם לאפשרויות שלא העליתם בעתכם בלי מגבלות שאתם מטילים על עצמכם ומצמצמים אתכם.
המחברת מתנגדת להצבת מטרות. בעיניה מטרה מגבילה את האדם מפני שהאדם עצמו מוגבל בראיתו והוא לא תופש מה ביכולת שלו לעשות ולכן איך יכול להציב באמת מטרה.
האדם צריך להכיר את עצמו. הגוף שלו הוא רק 20% ממה שהוא. יתר האחוזים הם בממלכה האחרת. האנרגיות שלנו רחוקות כל כך ונוגעות באנרגיות של מי שסובב אותנו. התקשורת בעולם הזה ועם אחרים מתקיימת ממש כאילן האדם היה קצה קרחון. רק גוף גשמי ולא יותר (477). כשאנחנו מבינים כי הגוף הוא חלקיק קטן אנו מתמלאים מודעות לכך שמי שפעם פגשנו בעולם הזה הוא רק פיסה קטנה ממי שהוא. אנו מבינים כמה קטנים הדברים עליהם רבנו והפכו לענינים גדולים. הכל מפני שלא ראינו כי המהות הקטנה שלני היא חלק ממשהו גדול הרבה יותר.
פעם שאלו אותה מה קורה אם יש תשוקה למשהו האם כדי להכיל עליה את חוק הזימון? האם שימוש בחוק זה הוא לא הגבלה? אם אנו מסוגלים ליצור חזון או תשוקה משלנו מהנקודה בה אנו נמצאים החזון הוא מוגבל למה שביכולתנו לראות או למה שאנו יודעים (479). דוגמה כשהיתה חולה היא הכינה מלוח שעם מכתבי עת ותמונות בריאים קולאז'. העבודה היתה החזון שלה והיא נעזרה בה למשך תקופה אבל כשלא הרגישה טוב היא התמלאה פחד שהדברים שחשקה בהם לא התממשו כפי שהיא רצתה.
כשעוברים תקופה קשה משמעות הדבר היא שכרגע הדברים לא מתקדמים כמו שקיוונו. אם אתם חשים כעס או פחד או תסכול בזה הרגע, בהווה, אתם נכנסים למצב הישרדות. היצירתיות חדלה לבעבע וקשה לדמין תוצטה טובה. לכן נסו להתמקד בהבנה של מה עשוי לשפר את הרגע הזה בצעדים קטנים: בילוים עם יקרים, זמן פרטי לבד בחדר, מוזיקה, להתחבר למהות הנשגבת, לנסות להבין מה המצב מנסה לומר או מי הייתם אם אף אחד לא היה מסתכל עליכם? (481).
סיפור על משהיש הכינה לוחות חזון ופעלה על פי חוק הזימון. היא מעולם לא קבלה את התוצאות שרצתה. לאחר שצפתה באחד הסרטונים של המחברת היא הבינה כי היא מונעת מהישרדות ואילו המשקפים שעונדת. לכן היא שינתה גישה והחליטה להרגיש טוב בתוך הרגע. עד מהרה היא הבינה שאינה זקוק ללוחות חזון ונעזרה מהם רק כי היא פחדה.
כשהיא מביטה בחיה היא מבינה שהמציאות שניסתה ליצר בלוח החזון היתה מוגבלת ביחס לדברים שתכננה התכלית הנשגבת שלה. העתיד שלה היה הרבה יותר גדול ממה שהיתה מסוגלת לדמין בין היתר מאחר וניגשה אליו מתוך פחד והישרדות.
בדיוק כמו 80% מהקרחון שבמים איננו מסוגלים לדמין או לראות את מי שאנחנו. הצבת מטרות או לוח חזון עלולים ליצר תסכול ומגבלות בשל חזון מצומצם ביחס לעתיד מאחר ואיננו יכולים לראות מי שאנחנו (483).
יתכן כי ממתין עתיד גדול מכפי שאנחנו מסוגלים להעלות בדעתנו. רובנו לא יכולים לדמין משהו גדול. עליכם לאהוב מי שאתם ולמצוא שמחה ברגע החולף. אם אינכם חשים שמחה עשו כל מה שביכולתכם כדי להרגיש אותה. דוגמה אם סיטואציה גורמת לה מתח היא תתרחק ממנה, תלך להליכה על חוף, תבשל, תתקלח וכו. לפיכך אל תגבילו את עצמכם ותנסו לדמין לפרטי פרטים מטרות או איך החיים יראו או פרויקטים שאתם מתכננים. השאירו סוף פתוח (484). הביעו את עצמכם באופן מלא ברגע זה ממש. חיו בלי פחד כי אין אנו יכולים לראות מי שאנו.
מצאו את השמחה שלכם.

לאהוב את עצמכם זה לאהוב את השלם

לאהוב את עצמנו הכוונה היא לספר על 80% האחרים בהם. רב האנשים מודעים רק לקצה הקרחון ואוהבים אותו.
אנשים מספרים לה שהם הולכים בקביעות להסתפר, לטיפול פנים ועוד ועדין לא אוהבים את עצמם. מדוע זה? תשובתה כי הם עדין לא אוהבים את 80% האחרים בהם. הצעד הראשון לאהבה עצמית מלאה היא לפתוח מודעות לכך שיש 80% נוספים, שאדם בעל 6 חושים. נסו להתכוון ל80% כיוון שהחלק הזה יודע מה היעוד שלכם. אותו חלק בכם שאתם צריכים לאהוב, לקבל ולהכיר. עשיה זאת יחבר את החלק הגשמי והלא גשמי בכם (486).
יתכן כי אינכם מרגישים שהצד הגשמי והלא גשמי קשורים. יתכן כי אתם מרגישים כקרחון הצף על המים כי אתם מרגישים אבודים ומתבודדים. אם אתם מסוגלים לראות את השלם במלואו, גם זה המצוי מתחת למים, ומחובר לשאר העולם, הייתם מתחברים להיותכם גדולים. יתכן כי חיבור לאותו חלק גדול מתבצע על ידיכם באמצעות סדנה, הקשה לפודקאסטים רוחנים, ניגון בכלי נגינה, בישול ארוחה נפלאה, ציור.
היא מתחברת ל"קרחון שלה" כשהיא במיטה בלילה לפני השינה. החלק הזה שהוא הנפש של האדם הוא מדריך ויודע הרבה יותר מאתנו. מה היעוד ומה העתיד ומזמן אותנו לעתיד של מה שנהיה. איתו אתם לא חשים אבודים (488). זה מה שקרה לה בחווית הסף מוות.
אם יש ילדים אתם יכולים ללמד אותם להיות מודעים לאותו 80% מקצה קרחון. שאלו אותם במצבים שונים איך הם מרגישים כדי להסיט אותם מהמרחב של הראש אל הלב.
הלב יותר מחובר ל80%. דוגמה אם הילדים צופים בתכנית טלוויזיה או משחקים במשחק חשוב שיכירו לא רק מה שמעורר את המח אלא גם את הרגש. מה הם חשים אחרי ששחקו במשחק? מה מרגישים כשהם לומדים מקצוע בבי"ס? מה התחושה המלווה אתם? (490) הבנה מה הילד מרגיש היא פתח להתחבר לאותם 80%.
אם ילד סובל מבריונות בבי"ס הם מחוברים רק לקצה הקרחון שלהם. הם צריכים להבין כי הבריון מחובר לקצה הקרחון שלו ופועל מתוך חולשה. יש באדם הזה עוד הרבה יותר דבים והוא לא רואה את הגדולה שלו. לכן הוא מקטין אחרים כדי להרגיש גדול.
בשלב זה היא רוצה להתרחק ולהתבונן בתמונה הרחבה. יש שלב בו מגיעים ומבינים שעצמי נתחי והוא חלק מישות גדולה בהרבה המחובר ליקום כולו. היא מתחברת לישות הגדולה כשהיא יושבת בטבע וממנו מקבלת את כל מה שנחוץ לה (492). כשמקשיבים לישות הגדולה מתחילים להקשיב באמת למי שאנחנו ולעשות את מה שיעדנו עבורו. הענין הוא לא לנסות להיות כל מה ששאר העולם רוצה שנהיה ולהתאים עצמנו לפרדיגמה השלטת. נסו לחשוב מה צופן לכם העתיד אם תלכו בעקבות הלב.

מדיטציה כדי להיות מי שאתם בלי להתנצל (493)

מדיטציה להרחיב את אהבה עצמית, שלווה, תחושות טובות שמהם אפשר לפעול כשיוצאים לעולם.