שיטות מחקר כמותיות/מערכי מחקר

מערך מחקר - מפרט על איסוף הנתונים וכיצד תתבצע הבדיקה של שאלת המחקר: תכנית הפעולה של המחקר שמפרט את הפעולות אותם החוקר יבצע כדי לענות על שאלת המחקר: מה הן האסטרטגיות בהם ננקוט כדי לקבל תשובות לשאלות המחקר, את מי חוקרים, כמה פעמים חוקרים קבוצה, איך מחלקים קבוצה, מתי חוקרים, איך, איפה, האם ומתי הפעילו את המשתנה הבלתי תלוי? מתי מדדו אותו? כמה פעמים מדדו את המשתנה התלוי ועוד.

לכל שאלת מחקר ניתן לייצר מערכי מחקר שונים. דוגמה: חוקר רצה לבדוק אם יש קשר בין רמת אלימות של שוטרים לבין נטייה של שוטרים לגדל בעל חיים.

לשאלת מחקר זו ניתן לבצע מספר מערכי מחקר:

  1. להעביר שאלונים לשוטרים המגדלים בעלי חיים שאלונים ולבדוק את רמת האלימות שלהם.
  2. לבקש משוטרים לגדל חיית מחמד ולמדוד את רמת האלימות שלהם (מערך מחקר יקר)

שיקולים לבחירת מערך מחקר עריכה

  1. שיקול אתי
  2. שיקול מעשי הנוגע לכמות המשאבים, המקורות וכו' שיש לחוקר.
  3. רמת הידע של שאלת המחקר –
    • שאלת מחקר עם רמת ידע בסיסי היא לרב עם מערך מחקר כמותי - למשל כשרוצים לבדוק את שיעור הנשים מכלל הדוקטורים הקיימים בישראל.
    • שאלת מחקר עם רמת ידע מורכב תוביל או למחקר:
      • קשר - האם יש קשר בין תגובה להלם קרב לבין תפקוד חברתי?
      • סיבה - האם טיפול קבוצתי מפחית את רמת הדיכאון בקרב מטופלים?
סיכום של מחקרים לפי רמת הידע של שאלת המחקר
רמה סוג מחקר יעד המידע מערך המחקר תוצר
1 מחקר גישושללמוד על תופעה חדשה ועולם התוכן שלה מאחר ולא קיים מחקר או הנחות בנושא ידע גישושי ניתוח המקרה (מחקר איכותני) מילולי
2 מחקר תיאורתי מטרתו להגדיר שכיחות של תופעה ולקבוע את הקשר בין שני משתנים (כמה סטודנטים נושרים וכד') כמותי - תיאורי סקרים (צפיה במשתנה הבלתי תלוי) כמותי
3 מחקר תיאורתי מטרתו להגדיר שכיחות של תופעה ולקבוע את הקשר בין שני משתנים קשר מתאמי מעבר לקשר בין שני משתנים מחקר מתאמי אומר מה הגורמים לתופעה לדוגמה מה הן הסיבות לנשירת סטונטים טרום ניסוי, סקרים טקסט התא
4 מחקר סיבתי[1] ידע סיבתי מבודד משתנים ובודק קשר בין שני משתנים כמו בין נטילת כדור להפחתת כאב ניסוי מלא וניסוי מחצה

תנאים למחקר סיבתי עריכה

  • קים קשר בין שני משתנים לדוגמה אנשים שקבלו פרוזאק חוו פחות דיכאון.
  • קיים סדר זמנים – הסיבה מתרחשת לפני התוצאה דהיינו המשתנה הבלתי תלוי צריך להופיע לפני המשתנה התלוי. דוגמה: לאדם יש דיכאון ולאחר נטילת פרוזאק התבצע מדידה ורמת הדיכאון שלו ירידה.
  • שליטה בגורמים מתערבים – יש לוודא כי לא יהיו גורמים אחרים שיביאו לשינוי במשתנה התלוי. דוגמה אם אדם נטל פרוזאק ובמקביל קיבל טיפול קלינאי לא ניתן להוכיח קשר סיבתי.

ההבדל בין סקרים למערכי ניסוים עריכה

דוגמה א – סקר עריכה

בדוגמה עבור שימוש בסקר החוקר צופה במשתנה בלתי תלוי (תגמולים): חוקר מבקש לבחון את שביעות הרצון של עובדים סוציאליים מעבודתם. הוא משער כי ימצא קשר בין התגמולים שהעובד הסוציאלי מקבל לבין שביעות רצונו מעבודתו. כדי לבדוק את השערתו הוא מפיץ שאלון שביעות רצון בקרב עו"ס ומבקש מהם לדווח על רמת וסוג התגמולים שמקבלים בעבודה. מנתונים אלה הוא מחשב את המתאם בין שני המשתנים.

דוגמה ב' – מערך ניסוי עריכה

בדוגמה זו החוקר מפעיל את המשתנה הבלתי תלוי - דואג שבקבוצה אחת תהיה פעילות גופנית ובקבוצה שניה לא: חוקר חינוך מעוניין לבחון האם פעילות גופנית מפחיתה תוקפנות ואלימות בקרב ילדי גן. הוא מזמין ילדים למעבדה ומחלק אותם אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת עושה פעילות גופנית במשך שעה והקבוצה השניה לא. לאחר מכן כל קבוצה נכנסת לחדר, והילדים משחקים במשחקים שונים במשך מספר שעות. עוזרי המחקר צופים בילדים וסופרים את מספר גילויי התוקפנות והאלימות בין הילדים במהלך שעות המשחק. לאחר מכן החוקר בודק האם יש הבדל ברמת התוקפנות והאלימות בין שתי הקבוצות.

  1. ^ תנאים למחקר סיבתי:
    1. קים קשר מתאמי בין שני משתנים דהיינו נטילת כדור השפיעה על המצב רוח.
    2. יש סדר זמן - סיבה ותוצאה. המשתנה הבלתי תלוי מופיע לפני המשתנה התלוי .
    3. בידוד ושליטה בגורמים מתערבים