שפות מתוכננות/שאלות נפוצות

הנה רשימה של כמה מהשאלות הנפוצות יותר העוסקות בקונלאנג'ינג.

מהי "שפה"?

ישנן דרכים רבות שבהן אנשים מתקשרים אחד עם השני, אבל בדרך כלל אנחנו לא קוראים לכל הדרכים "שפה". ככל הנראה, כל הגדרה של המילה צריכה להיות בררנית במידה מסוימת.

כשבלשנים מדברים על שפה, הם מתייחסים בדרך כלל אל תקשורת שמשתמשת בחלקים מאוד ספציפיים של המוח (איזור ברוקה ואיזור ורניקה), ושיש, כתוצאה מכך, כמה מאפיינים מוזרים שעשויים להגרם בגלל הארכיטקטורה של אזורים אלה. לדוגמה:

1. שפות שניתן ללמוד "בצורה טבעית". כילדים, למדנו שפות מדוברות מן ההורים והחברים שלנו, ללא כל צורך בתרגול צורני. אבל אי אפשר להגיד את אותו הדבר על חשבון או על שפה כתובה - צריך מודעות בשביל ללמוד אותן, בין אם מישהו מלמד אותך, או, לחילופין, שאתה זה שתלמד. זהו בעצם ההבדל בין שפה מדוברת ובין שפה שלומדים בבית הספר - את השאר אתה צריך לשנן וכך הלאה, אז קרוב לודאי שאתה לא שולט בה כל כך; את הקודמת שספגת, אתה אתה תדבר באופן טבעי.
2. שפות שיש להן חוקים. לא, אני לא מדבר רק על החוקים שלמדתי בשיעורי לשון, ושנאת אותם. (אל תדאג, אתה לא לבד. גם אני שנאתי אותם) לכל שפה יש חוקים מורכבים שמקודדים הישר אל מוחנו כשאנחנו לומדים אותם. רוב הזמן, אנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו מבינים אותם.
3. שפות המשתמשות במילים. כאילו דא. אבל תחשוב על זה ככה - כשמישהו אומר "ציפור", אין שום דבר בפה שלהם; לא בצי', לא בפו' ולא בר', אין מה לעשות עם ציפור. אבל המשמעות של זה היא ציפור בכל מקרה. זהו כוחן של מילים בשפה - הן יכולות להציג דברים באופן מופשט מבלי להיראות או להשמע כמו אותם הדברים. (כמובן שישנן מילים ששוברות את הכללים, כמו "שפריץ", "פצפוץ" או "פיצוץ", אבל הנקודה היא, שלא כל המילים חייבות להיות כאלה.)

אם נעקוב אחר כל החוקים שלמעלה, אז ישנם שניים או שלושה סוגים של שפות בעולם - שפות מדוברות, כמו עברית ואנגלית (לא משנה אם הן מוצגות לפעמים בצורת כתב); שפת סימנים, כמו שפת הסימנים הישראלית; ושפות כתובות. צפנים, כמו קוד מורס, סמפור, וכו', הם אינם שפות בפני עצמם, על אף שהם משמשים באופן ישיר להצגת שפה.

מעמדה של שפה כתובה מורכב מעט. כתיבה נתפסה לעתים כהצגה גרידא של שפה מדוברת, ובמקרה כזה זה קידוד ולא שפה בפני עצמה. אף על פי כן, ישנן שפות (מתוכננות) קיימות שכתובות לחלוטין, ואין להן כלל צורה מדוברת, כמו X; אלו בבירור אינן צפנים. הן עשויות להכשל במבחן של יכולת ללמוד אותן (את השפות) בצורה טבעית - אולם רוב השפות (המתוכננות) מעולם לא נלמדו באופן טבעי (כשפת אם) על ידי אף אחד (יוצאת הדופן הגדולה ביותר היא אספרנטו, עם כמה אלפי דוברים מלידה כשפת אם), אז אם היה ניתן ללמוד את רוב השפות המתוכננות כשפת אם זה רק עניין של השערה.

כאשר לשפה מדוברת יש מסורת ספרותית נרחבת, הצורה המדוברת של השפה נוטה להשתנות מהר יותר מאשר הצורה הכתובה, כך שלאחר כמה זמן לשפה יש שני ניבים - ניב פורמלי (או "ספרותי") וניב לא פורמלי (וולגרי). התופעה הזאת נקראת דיגלוסיה. הניבים השונים בדרך כלל לא נחשבים כשפות נפרדות; מכיוון ש, לדוגמה, האנגלית הכתובה (או עברית במקרה שלנו) היא לעתים קרובות השפה המקובלת בקרב דוברי האנגלית המקומיים, היו כמה שהציעו להבדיל בין האנגלית המדוברת לבין האנגלית הספרותית. היה זה אומר שאם היית קורא וכותב באנגלית, היית דו-לשוני.

וגם, כשכל הצפנה משמשת אינטינסיבית לתקשורת ישירה, יותר מרק שעתוק של לשון, הקידוד נוטה לפתח ביטויים משל עצמו שלא מגיעים שמגיעים מן השפה שהציג לכאורה. בצופן מורס, למשל, הקיצור ל"צחוק" הוא HI, בגלל איך שהמילה נשמעת בקוד מורס (לא בגלל איך שהאותיות המוצגות נשמעות בשפה מדוברת) ביפ-ביפ-ביפ-ביפ ביפ-ביפ. זה לא הופך את קוד המורס לשפה, אבל זה צעד אחד קטן אל עבר הכיוון הזה. שפות כתובות עשויות לפתח ביטויים קטנים כמו זה גם כן, כמו [w: רגשון|רגשונים].

צורות אחרות של תקשורת, כמו סימני תמרורים, מחוות יד (שאינם סימנים מובנים), נביחות כלב, ריקוד דבורים (אפילו בהשערה שזוהי תקשורת, והדבר היה נתון לויכוח) וכד', אינן שפות, לפי חושו של הבלשן.

האם יש שפות פשוטות ומסובכות?

כן - אבל כנראה לא כמו שרוב האנשים חושבים.

ישנן שפות שנכתבו במשך זמן רב, ויש בהן הרבה ספרות ושירה ויש להן דקדוקים עבים. שפות אלה "עשירות" יותר במובן זה שיש להן אוצר מילים גדול יותר וספרייה עשירה יותר של קישורים תרבותיים וכן הלאה. אבל הם לא "מסובכים" יותר.

בלשנים מצאו כי כמעט כל השפות, מהשפות המדוברות על ידי הנוודים הפשוטים ביותר ועד בוני האימפריות הגדולות, כולן "מסובכות" באותה מידה, במובן שלכולן יש את המבנים המורכבים הדרושים להעברת מחשבה ותבונה אנושית. למשל בשפות האבוריג'ינים של צפון אמריקה נמצאו טבלאות פעלים עצומות שמביאות את הלטינית והיוונית. ולמרות שלשפות כמו אנגלית וסינית אין טבלאות פועל אלה, יש להן מערכות מורכבות של תחביר (או מבני משפט) שמביאות את השפות בצפון אמריקה.

מה עם אנשים שאומרים, למשל, ש"קל יותר ללמוד ללימוד ספרדית מגרמנית "? ובכן - הרבה זה תלוי באופן לימוד השפה בבתי הספר, בכמות השינון העצום הנדרש למתחילים, ובאיזו מידה השפה דומה לשפת האם שלך. אם אתה דובר אנגלית שפת אם, למשל, אתה עלול למצוא יפנית מביכה, אך אנשים קוריאנים בדרך כלל מוצאים יפנית יותר קלה ללמוד מאנגלית!

שפות פשוטות קיימות בשתי דרכים. פידג'ינים שבורים, ועוצרים את "השפות" שאנשים שלא יכולים לדבר אחד בשפות זה בסופו של דבר מדברים. אם פידג'ינים אלה נלמדים לילדים בקהילה, לעומת זאת, הם נוטים להפוך לשפות מלאות בתוך דור - מה שאנו מכנים קריאולים - כך שניתן לראות בפידגין כשפה חדשה בתהליך הלידה . מצד שני, שפות נכחדות הן שפות שרק מעטים מדברים, ולכן לא ממש מלמדים אותם לילדים - שפות אלה נוטות להיות פשוטות יותר ואז להיכחד.

מתי התחילו השפות הראשונות?

קשה מאוד לדעת מכיוון שלא היו לנו אז מכשירי טייפ. עם זאת, אנו בטוחים באופן סביר כי השפה מדוברת במשך זמן רב מאוד, עשרות אלפי שנים לפחות, מאות רבות לפני שהחקלאות או הציוויליזציה החלו בכל מקום בעולם. הסיבה לכך היא שכל האנשים בכל מקום כיום, בכל פינה בעולם, מדברים בשפות מורכבות כמו של כולם.

אגב, שפות לא התחילו במצרים או בשומריה (ככל הידוע, בכל מקרה). אלה היו רק התרבויות הראשונות שאנו מכירים שרשמו שפות שכבר דיברו. כל בני האדם ודאי דיברו שפות אלפי שנים רבות לפני כן.

מה ההבדל בין שפה לקוד?

לשפה יש דקדוק ייחודי, פונולוגיה, אוצר מילים ומערך "שורשים" שמהם ניתן לגזור מילים חדשות. כל השפות הטבעיות מקורן גם בשפות האם, אם כי עבור שפות מתוכננות זה לא הכרחי בהחלט.

קוד או צופן, לעומת זאת, הם רק דרך לשנות שפה אחת למשהו אחר. לקודים ולצפנים אין דקדוק קבוע, אוצר מילים או משהו כזה, והם בדרך כלל מתקיימים אך ורק במטרה לטשטש תקשורת.

יותר מדי אנשים יקבלו מילון ויצרו מקבילה אחת לכל מילה שם ואז יכריזו: "תראה! המצאתי שפה!" זו לא בסך הכל שפה חדשה. קונלאגרים מכנים סוג זה של החלפת אוצר מילים רליקס , וזו נקודת קפיצה אחת להיכנס ליצירת שפות; אבל יש יותר בשפה אמיתית שרק המילון שלה.

מהי "היפותזת ספיר וורף"?

במילים פשוטות, ההשערה אומרת כי כיצד האדם חושב. תלוי בשפה בה הוא משתמש כדי לחשוב על כך. סופרים מודרניים מבחינים בדרך כלל בין "השערה חזקה", שהשפה שלך מאלצת אותך לחשוב בצורה אחרת ולא אחרת, לבין "השערה חלשה" ששפתך מעודדת אותך לחשוב בצורה אחרת ולא אחרת. כיום ההשערה החזקה לא ממש נלקחת ברצינות על ידי בלשני המיינסטרים, אך רוב הבלשנים מאמינים בגרסה כלשהי להשערה חלשה של ספיר-וורף. הרבה קונלנגים בוחנים גרסה זו או אחרת של ההשערה.

האם ישנה קהילת קונלאנג'ינג?

תשובה קצרה: יש עכשיו. מקום מרכזי למבט, שממנו ניתן לעבוד כלפי חוץ לכל שאר חלקי הקהילה המתמזגת המודרנית, הוא החברה ליצירת שפות